פרסומת
דלג

פורטרט מקומי - סיון פרץ- מתנדבת סדרתית

מאת: ציפי קרליק ● צילום: ציפי קרליק ● 11/4/2018 09:18 ● מה נשמע 543
עד גיל 18 הספיקה סיון פרץ, למרות גילה הצעיר, להיות חלק מחייהם של לא מעט ילדים (כנפיים של קרמבו), נערים ( מסגרות נוער שונות, מועצת הנוער העירונית, מועצת התלמידים הבית ספרית, ''אחרי'' לצה''ל, צופים, פרלמנט הילדים) ועוד וגם הספיקה לקבל את אות הפעיל היישובי המצטיין. השנה היא סיימה י''ב בבית ספר תיכון 'רבין', ורגע אחרי כבר התחילה שנת שירות, כיאה למי שהמילים 'התנדבות' ו'נתינה' הן חלק בלתי נפרד מחייה. שנת השירות היא שנה שמתאפשרת רק פעם אחת בחיים, לפני הגיוס לצבא.
פורטרט מקומי - סיון פרץ- מתנדבת סדרתית
מתנדבת מגיל צעיר. פרץ

 

סיון פרץ- מתנדבת סדרתית


עד גיל 18 הספיקה סיון פרץ, למרות גילה הצעיר, להיות חלק מחייהם של לא מעט ילדים (כנפיים של קרמבו), נערים ( מסגרות נוער שונות, מועצת הנוער העירונית, מועצת התלמידים הבית ספרית, "אחרי" לצה"ל, צופים, פרלמנט הילדים) ועוד וגם הספיקה לקבל את אות הפעיל היישובי המצטיין. השנה היא סיימה י"ב בבית ספר תיכון 'רבין', ורגע אחרי כבר התחילה שנת שירות, כיאה למי שהמילים 'התנדבות' ו'נתינה' הן חלק בלתי נפרד מחייה. שנת השירות היא שנה שמתאפשרת רק פעם אחת בחיים, לפני הגיוס לצבא. 
סיון בחרה להתנדב בעמותת 'עמיחי', מקום לאנשים עם מוגבלויות. "מאז ומתמיד ידעתי שאעשה שנת שירות", היא מבהירה, "קודם לכן ניסיתי בכמה מקומות, כדי להיות בטוחה שלא אפספס את שנת השירות, והתקבלתי לכולם. כשקיבלתי את התשובות, התלבטתי עם אמא מה לעשות ולאן ללכת, ואז אמא סיפרה לי שכשהייתי קטנה, באה אלינו ילדה עם צרכים מיוחדים ואני שיחקתי איתה. כשההורים שאלו אותי אם אני רוצה ללכת לחוג, אמרתי להם שאני רוצה להישאר עם החברה בבית. כשאמא של הילדה שמעה את המשפט הזה, היא התחילה לבכות. בהמשך היא סיפרה, שזאת היתה הפעם הראשונה שהתייחסו לבת שלה כאל חברה וגם הסכימו לוותר על משהו עבורה. אחרי ששמעתי את הסיפור הזה,  הגענו להחלטה, שאת שנת השירות שלי אעשה בעמותת 'עמיחי'". 

 

“כל אחד יכול”


מתי התחלת לעשות דברים עבור אחרים?
"מהסיפורים של אמא, זה היה כבר בגיל צעיר. כבר בכיתה א' הלכתי עם אמא שלי, שהיתה אחראית מועצה בית ספרית ועזרתי להכין שלטים בהפסקות פעילות. תמיד אהבתי להיות פעילה ולעשות דברים. בגיל 6 הגעתי עם אמא שלי למתחם הצפרות ועזרתי לה לעשות את שושנת הרוחות". 

תנועת נוער ראשונה? 
"'הצופים' בכיתה ד'. היה לי חשוב להיות בתנועות נוער".

למה כנפיים של קרמבו?
"כי הפריעה לי ההתייחסות של אנשים לילדים עם צרכים מיוחדים".

ומה עוד?
"הייתי בתנועות נוער, מועצות בתי ספר, הנהגה שכבתית, מועצה עירונית, 'כנפיים של קרמבו' וקבוצת 'אחריי'. 
ב'כנפיים של קרמבו' הייתי רכזת, הייתי אחראית על כל השיחות עם ההורים ומפגשים בבית שנועדו להכיר את הילדים וההורים. אני זוכרת באחד המקרים, בבית שביקרתי בו, היה ילד שלא נתן ולא רצה שיכנסו אליו. אני זוכרת שהוא ממש התפרע. התחלנו תהליך שיצר שינוי מדהים לכולם. ההתפרעויות של אותו ילד, הפכו למשהו חיובי ואחרי תקופה, הילד כבר היה מחכה ללבוש את החולצה של 'כנפיים של קרמבו' ולהגיע לפעילויות. 
בעמותת 'אחריי' ההתנדבות היתה במהלך המלחמות, הבנתי כמה חיילים נמצאים בשדה הקרב ואם אנחנו לא נדאג להם, הם יקבלו את המינימום. היה חשוב לי לתת להם תשומת לב. היום, כשאני נמצאת בשנת שירות, אני רואה כמה השפעה חיובית יש להתנדבות הזאת ולתשומת הלב שמקבלים". 

החלק של המשפחה בעניין?
"ההורים תומכים. גם אם הייתי הולכת להתנדב לפני מבחן, הם לא היו עוצרים אותי, להיפך, היתה תמיכה. ההחלטות היו שלי בסופו של דבר. כשאני מתחילה משהו שעושה לי טוב, קשה להוציא אותי ממנו". 

 

“חשובים לי אנשים עם צרכים מיוחדים”


 

מה הזיכרון הראשון שלך בהתנדבות?
"ב'כנפיים של קרמבו', לראות את השינוי של הילד שהרביץ כי לא רצה להיות חלק מהקבוצה של כנפיים, עד שהפך להיות חלק בלתי נפרד מהפעולות.
בכיתה י' הדרכתי בצופים את כיתות ד', זה גיל מאוד אמיתי, בלי מסננים. האהבה שקיבלתי מהחניכות, לא היתה ברורה מאליה. החניכות הראו לי אכפתיות, וביום ההולדת הביאו לי בלונים וברכות, זה גרם לי לרצות להישאר בתנועה ולהתחבר לחניכות. אני זוכרת שתמיד אמרו לי שבטח אין לי זמן לחברים, אבל בעצם, את רוב החברים שלי הכרתי בתנועות הנוער". 

מה הדרייב שלך להתנדבות?
"מאז ומתמיד רציתי להתנדב, זה היה לי טבעי . הרבה פעמים שאלו אותי איפה אני מתנדבת והייתי מספרת על המקומות, קרוב לשמונה מקומות בו זמנית, והתגובות היו מופתעות. אני חושבת שאז שמתי לב שאני באמת נמצאת ומתנדבת בהמון מסגרות.
גם עכשיו כשאני מספרת על שנת השירות שאני עושה, הרבה אומרים לי שאני פראיירית, אבל אני חושבת שבעצם למה לא? אם יש לי אפשרות לתת עוד שנה ולהתנדב, למה לא לנצל את זה. אף אחד לא רודף אחריי עם שעון. שנת שירות יש רק פעם אחת בחיים, לפני הצבא. את כל הדברים הבנאליים שכולם עושים, אני יכולה לעשות אחרי הצבא ואחרי שנת השירות שלי".

מה הרצון / חזון / חלום?
"עכשיו אני עושה שנת שירות בעמותת 'עמיחי', מהסיבה שחשובים לי אנשים עם צרכים מיוחדים. לפעמים כשאני הולכת איתם ברחוב, אנשים מעקמים פרצוף. אני פה, כדי שאנשים יראו ויבינו שזה לא נורא להתקרב לאוכלוסייה עם צרכים מיוחדים, אני רוצה להראות לאנשים, שאם אני עושה, אז זה אפשרי. אני מאמינה שאם אני יכולה לעשות טוב, ואחר לא, אז למה שלא אעשה את זה? לפעמים בשיחות של חברים ואנשים שזורקים הערות על צרכים מיוחדים, אני מגיבה ומסבירה להם את הצד החיובי שלהם. מפריע לי שמדברים ככה". 

מה לדעתך יכול לעזור לשנות את פני הדברים?
"אני לא יודעת אם יש משהו שיכול לשנות מחשבה של כל אדם בעולם, אבל אני מנסה לפחות לשנות לחברים שלי את התפיסה. אני מאמינה שזה מחלחל אצלם לאט, ועם הזמן תהיה עוד ועוד מודעות". 

מה תעשי כשתהיי גדולה? 
"התחלתי לחשוב על להיות גננת, ואז עברתי לחינוך בלתי פורמלי לצרכים מיוחדים. האמת, אני עדיין לא יודעת".


שנת שירות והתנדבות 
"אני מאמינה ששנת שירות זאת תקופה שבונה אדם להמשך חייו. שנת השירות הזאת בטוח תעצב אותי. זאת שנה משמעותית, שום נער או נערה לא יחוו  את העוצמות האלו, אם לא יבואו לעבוד בשנת שירות. זו שנה של התמודדויות שנערים ונערות בני 18 לא עוברים ביום יום. ובכלל, אני ממליצה לתת ולהתנדב בכללי, כי זה נותן לאדם שאתה מתנדב עבורו המון, וזה נותן לך כמות של אהבה בחזרה". 


 

על הכותבת:

 

ציפי קרליק יזמית, יוצרת דוקומנטרית, צלמת, מגיעה מעולם הקולנוע הדוקומנטרי והטלוויזיה. בעשר השנים האחרונות עבדה ככתבת במספר תוכניות טלוויזיה בערוץ 10 ובערוץ1. ציפי עוסקת בעיקר בתכנים חברתיים, מביימת כתבות מגזין ותחקירים לערוץ 1, ערוץ 10 ו- .24news
 בסוף 2013 ייסדה את המיזם הדוקומנטרי    ,dostories365 פלטפורמה לסרטי דוקו בנושאים חברתיים ויוצרת סרטי דוקו קצרים, שנמצאים בפלטפורמות דיגיטליות בישראל YNET, JPOST בסינמטקים, ובפסטיבלים בחו"ל . 


אילת מלאה בגיבורות וגיבורים מקומיים עם חזון ועשייה קהילתית. לא כולם עושים זאת בהתנדבות וחלקם עושים זאת תמורת תשלום, ועדיין בשם החזון הקהילתי. 
נשמח לשמוע מי הם, מנער/ה ועד מבוגר/ת.
אפשר ליצור איתי קשר במייל: cpkarlik@gmail.com


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש