פרסומת
דלג

המלונאים זועמים על החלטת המועצה הדתית: בבתי המלון באילת לא יוגשו עוד קלחי תירס

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 12/4/2018 21:08 ● ערב ערב 2858
לאחר קרב בן מספר חודשים בין בתי המלון לרבנות הדתית באילת הובסו המלונאים ונכנעו לדרישה החדשה - איסור על הגשת קלחי תירס ● כעת באופק דרישה נוספת להתקין בכל תנורי בתי המלון באילת "נרות תמיד" שיגנו מפני מגע יד גויים ● בהתאחדות המלונות מציינים כי אף שהפרת הסטטוס קוו מגיעה מלמעלה, הם בהחלט מצפים מחיים עמר והרב הדאיה לנהל את הסכסוך בחוכמה ● "יש גבול עד כמה המלונאים יכולים לספוג דרישות חדשות לבקרים", אומר יו"ר ההתאחדות באילת שבתאי שי ● מהצד האחר, מחמיא למשגיחים חן בן אפרים, מסעדן וחבר מועצה, על השירות הטוב והמתחשב שנתנו לדבריו במהלך החג ● חיים עמר: "דרכנו היא דרך של הידברות, המלונאים יכולים להיות רגועים כל עוד אני כאן לא יופר הסטטוס קוו"
המלונאים זועמים על החלטת המועצה הדתית: בבתי המלון באילת  לא יוגשו עוד קלחי תירס
"קודם קלחי תירס, עכשיו 'נרות תמיד', איפה זה יעצר?" שבתאי שי

חבר המועצה חן בן אפרים הוא גם מסעדן מוכר. השבוע הוא התקשר וביקש לומר מילה טובה למועצה הדתית באילת שנתנה לדבריו הפסח הזה יחס הוגן ומתחשב: "אני חייב לציין לחיוב את היחס שקיבלתי השנה מהמשגיחים של המועצה הדתית, אתה יכול לברר את זה עם מסעדות כשרות נוספות, ביחס לשנה שעברה מדובר בשינוי גדול, בשנה שעברה שמעתי על מקרים שגלשו כמעט לאלימות והשנה היה פשוט תענוג לעבוד איתם. הנכונות של המשגיחים לבוא ולהכשיר את המסעדות מבעוד מועד, הם לא באו ודרשו מיד ועכשיו להכשיר את כל המסעדה, אצלי למשל באו להכשיר את המחסנים שבוע מראש, המשגיח ליווה אותך לאורך ההכשרה, הם גילו גמישות בשעות, כי בכל זאת מדובר בימי עבודה חזקים מאוד שצריך לסגור בהם את העסק, אז הם עבדו משתיים עשרה בלילה עד שש בבוקר, זה לא מובן מאליו, הם הראו נכונות שלא נפגע כלכלית, בעבר היו סוגרים להכשרה מסעדות ליום או יומיים, השנה היתה הידברות. המשגיח למשל השאיר אצלנו את הטלפון שלו למקרה שסועד יבקש לברר בנוגע להכשרה של המקום, זה לא מובן מאליו שמשגיח יסכים לקבל שיחה בתשע בלילה בנוגע לאיזה סוגי כשרויות יש לנו. מבחינתי זה לתת שירות ללקוח. אני בטוח שאם תתקשר לבתי המלון גם תופתע לטובה".

 

שבתאי שי: "בסוף החלטנו לוותר"


עשינו כהצעתו של בן אפרים ופנינו לשבתאי שי יו"ר התאחדות המלונות באילת על מנת לבדוק האמנם. מדבריו של שי ניתן להבין שאולי עבר על כוחותינו פסח שקט, אך הגזרה, כך נראה, שקועה עד צווארה בקרב שוחות. הוא אמנם מדגיש כי מחרחרי הריב והמדון אינם מתוך אילת, אבל דווקא מהם הוא מצפה לנהל את המשברים ברוח הסטטוס קוו: "היחסים עם המועצה הדתית מאופיינים בעליות וירידות. מדי תקופה הם מוצאים איזו עילה או תקנת כשרות והם הופכים עולמות כדי לכפות אותה. בגדול יש לנו מולם הבנות אבל המצב מאוד נזיל. למשל דרישה שלהם שנפסיק להשמיע בשבת מוסיקה בלובי, זו דרישה שעלתה בעבר והם ירדו ממנה כי היה ויכוח לגבי האם תעודת הכשרות היא על האוכל או על דברים אחרים, בעבר היה ויכוח האם מותר למלון להציב עץ אשוח או לא והוכרע שכן כי הכשרות היא על המזון בלבד. אבל נושא המוסיקה מרחף כמו עננה הוא לא באמת ירד מסדר היום. אני אתן לך דוגמה. לפני מספר חודשים החליטו לאכוף תקנה שקיימת לגבי קלחי תירס, היתה מלחמת עולם, הם אסרו להגיש קלחי תירס בטענה שיש חשש לתולעים בקלחים. אנחנו הסברנו שקלחי התירס הם של חברת שטראוס, הם מגיעים בשקיות אטומות עם חותמת של כשרות למהדרין לא פחות, אז איך תתכן בעיית כשרות? לא עזר לנו. הם דרשו שנסיר את כל גלעיני התירס אחד אחד מהקלחים ושנגרוס את הקלחים במגרסה כדי שלא יהיה חשש קל שבקלים, ניסינו להסביר להם שאפילו אדם דתי שיקנה תירס כשר למהדרין של שטראוס לא יקלף אותו לילדיו כמו לבהמות ולא יגרוס את הקלח, אמרו לנו אדם בביתו יעשה מה שירצה, אתם במלון אם אתם לא עושים אתם מטעים את הציבור, בסוף ישבנו וחשבנו בינינו האם זה נושא שכדאי ללכת בגללו עד הסוף, היו ויכוחים, היו צעקות ובסופו של דבר החלטנו לוותר ובמלונות אילת לא יוגשו יותר קלחי תירס למרות שישראלים מאוד אוהבים את זה במיוחד ילדים וזה אילץ אותנו לשנות את תפריטי הילדים אבל אמרנו ניחא על זה לא נשבור את הכלים, מבחינתם אגב זו כן היתה סיבה למשבר. אצלם זה הכל או לא כלום, אצלנו זה תמיד להידבר. 

 

"הוא אומר זה לא אני זה הם". הרב הדאיה


עכשיו עניין התירס למשל הוא משהו שמופיע בתקנות הכשרות, אבל לא אכפו את זה 70 שנה אז מה קרה פתאום? 
שני יהודים דתיים שהתארחו במלון דן והתלוננו לרבנות הראשית וזו שלחה תזכורת לרבנות באילת שזה הרב הדאיה, והוא דרש את זה מאתנו. בדקנו יש ערים שאוכפים בהם את התקנה הזו ויש שלא. כל מועצה עושה כרצונה. עכשיו יש משהו חדש באופק, הם דורשים התקנת "נרות תמיד" בכל התנורים, זה מעין חוט להט שבוער תמיד ולכן כשמסובבים את הגז לא מדליקים אותו במובן ההלכתי, עכשיו מדוע קמה הדרישה, כי במלונות אילת עובדים במטבחים הרבה לא יהודים ולגוי אסור להדליק אש שמכינים ממנה מזון אחרת הוא לא כשר ולכן אומרים ברבנות שאפילו אם יש חשש קל שבקלים שאחד הגויים הללו יסובב את הגז, על מנת שלא יחשב כאילו הוא הדליק את האש צריך שיהיה "נר תמיד" כזה שיגן. עכשיו זה מופיע בתקנות מאז ומעולם אבל זה לא נאכף, ניסינו להסביר להם שאפילו במטבח של קינג דיוויד בירושלים שרוב העובדים שם ערבים לא דורשים את זה. 
מי שאחראי על הכשרות באילת זה הרב הדאיה, אבל כשהוא מקבל פניה מהרבנות הראשית שמפנה את תשומת לבו לתלונה כזו או אחרת הוא אומר זה לא אני זה הם, ובאמת אין לו את הפררוגטיבה האם לאכוף את זה או לא. המשחק שלהם זה להעלים עין, להרוויח זמן, נאמר זאת כך, אם היו אוכפים את כל חוק הכשרות כלשונו אפשר היה לסגור את בתי המלון. זו חוברת ענקית יש שם כל כך הרבה דברים. לכן אני מדבר על סטטוס קוו זה לא משהו שמאורגן באיזה מסמך, יש הבנות, אבל בהחלט יש כרגע קולות בהתאחדות שאומרים עד כאן, אנחנו עיר תיירות ויש גבול לדרישות".

מה עם ארגון רבני צהר? דנתם באפשרות לעבור קולקטיבית כל בתי המלון כחטיבה אחת להשגחתו, תוך קביעת מנגנון מוסכם של דרישות מראש? בראיון ל'ערב ערב' הם הדגישו עד כמה חשוב להם להיכנס לאילת
"אנחנו מתחילים לגשש מולם, אבל גופים ציבוריים או גופי ממשלה לעולם לא יזמינו מקום שאין לו כשרות של הרבנות וזו בעיה מבחינת בתי המלון לוותר על זה".

אז אתה אומר שהוא לא רלוונטי בעצם לבתי המלון באילת בכלל?
"הוא רלבנטי למסעדות ומרבית האוכלוסייה תסתפק בפיקוח שאינו כשרות של הרבנות, הבעיה היא כשזה עובר למישור הפורמלי של מכרזי ממשלה ומוסדות ציבוריים, אז אתה לא יכול להתחמק מדרישת הכשרות. בסופו של דבר בעלי המלונות יצטרכו להחליט היכן הם מותחים את הגבול. חיים עמר מבין את זה, הוא לא רוצה מלחמה וגם הרב הדאיה רוצה שקט, אז הוא לא "מתעלל" בנו בנקודות אחרות כי הוא מבין שהיה את עניין הקלחים ועכשיו יש את עניין התנורים, אז יכול להיות שהוא יותר נוח או ליברלי, איך אמר לך אותו מסעדן, פסח שקט עבר על בעלי המסעדות, יותר של הידברות אבל זה האיום עדיין מרחף מעלינו. זה כמו האיום הסורי, זה יכול להתפתח מאירוע אחד למשנהו וזה גם יכול להתלקח לפתע למלחמה כוללת. אני מאוד מקווה שנצליח לפתור את הבעיה בהדברות שכן יותר משמטריד את בעלי המלונות נושא ה"נרות התמיד" שעלותו נמוכה יחסית, 300 שקל לתנור, מטרידה אותם האווירה של ההסלמה, של מה יהיה הדבר הבא, של איפה זה ייעצר. יש מצב מסוים, חיינו אתו 40-50 שנה, אל תמציאו לנו דברים חדשים. יגיע הרגע שבו בעלי המלונות יאמרו שהם לא מוכנים להמשיך ולעשות שינויים גם במחיר שלילה של הכשרות וברור להם שהם ייפגעו מכך. אני מדגיש שהיחסים עם עמר והדאיה טובים, אבל האיומים הם לפתחנו". 

 

"הייתי מוכן לשלם את החוב מכספי הפרטי". חיים עמר

 

חיים עמר: "אני עוסק בתיקון הנזק התדמיתי של המועצה"


בתגובה לדברים אמר יו"ר המועצה הדתית באילת חיים עמר: "המועצה הדתית עבדה בחג הפסח האחרון מסביב לשעון, הפעלתי צוותים בלילות על מנת לא לפגוע בפרנסת בעלי המסעדות, הבאתי צוותים מגרופית, הפסח הזה עבר ללא כל טענות וללא משברים משום ששמנו דגש על מתן שירות בצורה הכי מתחשבת שאפשר. מדובר בשינוי לעומת שנים עברו, יש משגיחים שלא נמצאים כאן יותר כי לא היתה מקובלת עלי הדרך שבה הם התנהלו מול המלונות. בכל הנוגע לטענה לפיה אנו דורשים הפסקת מוסיקה במקומות בהם מוגש אוכל אני אומר בצורה חד משמעית שמדובר בעלילה. לא היה ולא יהיה כזה דבר. לא במשמרת שלי. בכל הנוגע לקלחי התירס מדובר בדרישה ישנה, זה לא משהו חדש. קיימת בעיה של רמשים שנמצאים בתוך הקלחים. לא ניתן לעשות כנגד זה דבר, לכן לא יכולנו להתפשר בנקודה הזו. הגיעו תלונות של יהודים שהתארחו בבתי המלון והדרישה הגיעה אלינו מלמעלה. ישנן דרישות שמגיעות מלמעלה ואנחנו בולמים אותן ומשתדלים כמיטב יכולתנו לא לאכוף מה שאפשר, על מנת לא להקשות, אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להימנע מהם. בנושא נרות התמיד הראיתי לנציגי בתי המלון שישבו איתי ושבתאי שי בתוכם, שמדובר בעלות נמוכה יחסית של לא יותר מ-300 שקל לתנור, לא משהו שבתי המלון לא יכולים לעמוד בו, זה משהו פשוט וזול שפותר את הבעיה לגמרי. אני יכול להרגיע את בתי המלון שלא תהיה פגיעה נמשכת בסטטוס קוו, לא כל עוד אני יושב על הכסא כיו"ר המועצה. דרכנו היא דרך של הידברות ושלום, שלי ושל כבוד הרב הדאיה. אני לגמרי מודע לשם הרע שהיה בעיר למועצה הדתית ואני עושה ימים כלילות על מנת לתקן את הנזק התדמיתי הזה, שזה נזק של שנים, אני אתן לך דוגמה, פנו אלי ממשרד הבריאות והציעו להכשיר את המשגיחים כנאמני בריאות מטעם משרד הבריאות, אמרתי לא יקום ולא יהיה, המשמעות של זה היא שהמשגיחים יצטרכו לדווח למשרד הבריאות על כשלים שהם נתקלים בהם במטבחי המלונות ושאינם קשורים לכשרות, הבטיחו לי לתגמל אותנו עבור זה מהמשרד אבל אמרתי לא תודה, המשגיחים שלי לא יהיו שטינקרים. אני אתן לך עוד דוגמה, כשנכנסתי לתפקיד גיליתי שבמשך שלוש וחצי שנים לא גבתה המועצה אחוז וחצי שהיתה אמורה לגבות כעדכון מבעלי העסקים בעבור אגרת הכשרות. חישבנו את הסכום ומצאנו שלבתי המלון מדובר בכ-400 אלף שקל, ישבתי עם ההתאחדות ונציגי המלונאים, הראינו להם שהכל כנדרש והם הסכימו ושילמו את החוב, אבל אז גיליתי שיש חוב של 20 ומשהו אלף שקל באותו עניין שמתפרש על פני עוד 160 עסקים בעיר, אמרתי לממונה במשרד הדתות שלכאן אני לא מוכן להיכנס. אני מוכן להחזיר את המפתחות ולא לצאת עכשיו ולדרוש מ-160 בעלי עסקים להוסיף אפילו שמדובר בסכומים פעוטים, אמרתי את זה כי ידעתי שה-20 ומשהו אלף האלה יגרמו לנזק תדמיתי שיהיה קשה מאוד אם בכלל ניתן יהיה לתקן. אמרתי שאם יגידו לי שאין ברירה אני מוכן לשלם את הסכום הזה מכספי הפרטי ולא לצאת לבעלי העסקים עם הדרישה. בסוף הצלחתי להביא לביטול החוב הזה.


חדשות אילת

שתפו את הכתבה בפייסבוק