פרסומת
דלג

אילת מוקמה במקום השביעי ב''מדד החופש העירוני'', אך העובדות גרועות הרבה יותר

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: מערכת ערב ערב ● 19/10/2018 10:15 ● ערב ערב 2885
אילת נחשבת לעיר הנופש מספר אחת בישראל, אך דוח חדש שמפרסמת תנועת ''ישראל חופשית'' ממקם אותה במיקום בינוני בלבד בכל הנוגע לחופש של כולנו במרחב הציבורי ● ואם לא די בכך, מבדיקת 'ערב ערב' את ממצאי הדוח עולה כי הוא שגוי ומוטעה בלא מעט פרמטרים ● המצב באילת למעשה גרוע פי כמה מזה המתואר בדוח ● אסורה פתיחת בתי עסק בשבת, אין בית קברות אזרחי, היחס לקהילת הלהט''ב פשוט לא קיים, ותקציבי הדת הם מהגבוהים במדינה ביחס למספר התושבים ● ''ישראל חופשית'': ''מעיריית אילת קבלת הנתונים הייתה הקשה ביותר שכן מדובר בעירייה היחידה שספר התקציב שלה לא מפורסם לציבור. כעיר הנופש מספר אחת בישראל, ציון של בקושי 60% ב''מדד החופש העירוני'' הנו ציון בלתי מספיק'' ● ''ישראל חופשית'': ''מעיריית אילת קבלת הנתונים הייתה הקשה ביותר שכן מדובר בעירייה היחידה שספר התקציב שלה לא מפורסם לציבור. כעיר הנופש מספר אחת בישראל, ציון של בקושי 60% ב''מדד החופש העירוני'' הנו ציון בלתי מספיק''
אילת מוקמה במקום השביעי  ב''מדד החופש העירוני'', אך העובדות גרועות הרבה יותר

השנה, ערכה תנועת "ישראל חופשית", לראשונה, את "מדד החופש העירוני" לקראת הבחירות המוניציפאליות. מדד זה בחן ומיפה את מידת החופש שמאפשרות 24 הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר המרסנת ביותר את החופש במרחב הציבורי שלה. המדד ביקש לבחון את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל ולחשוף את כוחם ומידת השפעתם של ראשי ערים ואנשי מועצת העיר בכל הנוגע לסוגיות של חופש ופלורליזם במרחב הציבורי, כמו גם את מידת האכיפה או אי האכיפה של חופש זה ברמה המוניציפלית. מתוצאות הבדיקה עולה כי אילת, אף שנחשבת לעיר החופש, מדורגת רק במקום השביעי עם 59.8% "חופש". רק לשם ההשוואה קיבלה העיר מודיעין את הציון הגבוה ביותר (80.4%) ולאחריה בסדר יורד – תל אביב (75%), חיפה (71%), הרצליה (71.7%) וחולון (68.5%). את הרשימה סוגרות דימונה (21.7%), בית שמש (20.7%) ובני ברק (8.7%).

 


מהו "מדד החופש"


המדד שנערך בקרב 24 הערים הגדולות בישראל (20 הערים הגדולות יחד עם שתי הערים הגדולות בצפון ושתי הערים הגדולות בדרום במטרה לתת פריסה גיאוגרפית רחבה), בחן שמונה סוגיות המשפיעות על מידת החופש שנוגעת לאורח ולאיכות חייהם של תושבי העיר או לכיסם. בין היתר נבחנו סוגיות של מסחר ותחבורה ציבורית בעיר בשבת, שיעור תקציבי הדת ביחס לתקציב הכללי, יחס העירייה לקהילת הלהט"ב, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי וכן סוגיות צרכניות בהקשר זה, פלורליזם יהודי, פעילותה של הרבנות והמועצות הדתיות בעיר כולל שלילת תעודות כשרות מבעלי עסקים ואופציות של קבורה אזרחית לתושבים ועוד. השקלול הסופי מייצר את הדירוג הסופי של "מדד החופש" – מהעיר המעודדת חופש לבין העיר המרסנת ביותר את חופש הדת והפלורליזם של התושבים.

 

"ראשי עיר שולטים במידת החופש הציבורי"


מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית" אורי קידר: "מי שחשב שהכח להכריע בשאלות דת ומדינה נמצא רק בממשלה מבין אחרי שקרא את המדד שהוא טעה בענק. ראשי ערים וחברי המועצות משפיעים בצורה דרמטית על חיי התושבים שלהם, וגם מידת החופש בעיר נקבעת על ידיהם במידה רבה. ראשי ערים אמיצים שמובילים ערים חופשיות הם מגדלור של הנהגה שמחוברת לציבור, לצרכיו ולאמונותיו, ואנו קוראים לציבור לדרוש שינוי בקלפי בכל מקום שזה נדרש. הבחירות הקרובות יכריעו איך העיר שלכם תראה בחמש השנים הקרובות, וכל מי שנשאר בבית נותן כח עודף למי שרוצים להחזיר את ישראל לימי הביניים. חשוב לכם החופש בעיר שלכם? זו האחריות שלכם - לכו להצביע ב-30/10. אף אחת ואף אחד לא יכול להישאר בבית".

 

 

לכתוב נח בשבע שגיאות


אלא שבחינת העובדות והמסקנות כפי המופיעות בדוח לגבי אילת מעלה סימני שאלה לגבי תקפותו ואמינותו. כך למשל נכתב במדד העיר אילת כי: "אחד הנתונים החיוביים ביותר של אילת ב'מדד החופש' עולה בסוגיית קיומו של מסחר בשבת בעיר. אילת מקבלת את הציון הכמעט מקסימלי של 8 מתוך 10 היות והחוק מאפשר את פתיחתן של מסעדות בשבת ומאפשר מסחר באזור המלונות ואף ב-2018 אישרה מועצת העיר חוקר עזר המאפשר מסחר ומרכולים בשבת שאמנה נפסלה על ידי שר הפנים אך מדובר ביוזמה לא מבוטלת שמשפיעה לטובה על דירוגה של אילת במדד". חלקה הראשון של הצהרה זו מוטעה, שכן חוק העזר הקיים כיום באילת אינו מאפשר פתיחת בתי מסחר בשבת
 באזור המלונות, אלא רק מסעדות ומופעי תרבות. מסיבה זו בדיוק ביקשה מועצת העירייה לתקן את החוק טרם כניסתו של התיקון המכונה כ"חוק המרכולים", שהעניק בידי שר הפנים את הסמכות שלא לאשר חוקי עזר עירוניים המאפשרים מסחר בשבת. התיקון כאמור עבר, אך לא אושר על ידי שר הפנים אריה דרעי. בסוגיית הקבורה מצא הדוח להעניק לעיר אילת את הציון המקסימלי האפשרי וזאת: "היות וקיימת האפשרות לקבורה אזרחית עבור תושבי העיר", אלא שטלפון אחד לחיים עמר יו"ר המועצה הדתית באילת היה מבהיר לעמותה כי אין הדבר כך. באילת אין בית קברות אזרחי ויהודים יכולים להיקבר בה אך ורק בבית הקברות המנוהל על ידי המועצה הדתית ובפיקוח הרבנות הראשית.

 

אין חיי לילה, אין מצעד ואין טיפול עירוני. מצעד הגאווה 2012 ● צילום: רוני מויאל

 

אין טיפול בלהט"בים באילת


נושא נוסף שנבחן על ידי העמותה נגע ליחסה של העירייה לקהילת הלהט"ב באילת. וכך נכתב בדוח: "אז אמנם ישנן מסיבות פרטיות לקהילה הגאה, וקיימות קבוצות 'איגי' פעילות בעיר, אולם העירייה לא מספקת או תומכת באף מענה לחברי הקהילה האילתיים". ובכן, על אף שהחלק האחרון של המשפט נכון, לא חיי לילה ולא איגי. באילת לא מתקיימות מסיבות פרטיות המיועדות לקהילת הלהט"ב מזה שנים ארוכות, מאז סגר ליין הפרידום המיתולוגי במלך שלמה את שעריו, לאחר שמפיקו שחר אלקיים הרים ידיים. מצעד הגאווה האחרון שצעד באילת היה בשנת 2011 והוא הופסק, בין היתר, בשל העדר תמיכה עירונית. גם פסטיבל 'אילת בגאווה' שהופק שנים על ידי אלקיים שבק חיים ב-2014 לא לפני שהעירייה סירבה לתלות את דגלי הגאווה ברחובות העיר במהלכו. אגב המדובר באותה עירייה שמקפידה לתלות שלטי ברכה בכל פינה ובעבור כל כנס שמגיע לאילת. ובעניין איגי המצב אף עצוב יותר, שכן כאן מדובר באמת בארגון חשוב שעושה עבודת קודש בקרב צעירים המתמודדים עם שאלת זהותם המינית. ארגון איגי לא פעל באילת בשנת 2017. שנת הפעילות האחרונה שלו היתה 2016, ובהתאמה גם אין כל פעילות השנה. מי שכן הצליחו להיכנס בשנה שעברה לכיתות בתי הספר התיכוניים הם ארגון חושן הפועל להסברה לנוער אודות קהילת הלהט"ב, וזה מה שהיה לדוברת העירייה לומר לנו על ביקורי הארגון במוסדות החינוך בעיר: "בשנה שעברה נכנסו נציגי הארגון לבתי הספר אולם דרך הפעולה בכיתות גררה ביקורות של אנשי חינוך והורים שטענו כי דרך הצגת הדברים היתה גסה ובוטה. השנה לא נעשתה פניה על ידם להיכנס לבתי הספר". ואת האמירות הללו אנחנו מקבלים בשנת חינוך שחרטה על דגלה את המוטו: "אני זה האחר".


תקציב הדת מהגבוהים בישראל


עם זאת הדוח מציין מדדים נוספים בהם הצטיינה אילת ואף מדייק בהם: "בסוגיית הבריכות בהפרדה מקבלת אילת את הציון המקסימלי היות ובבריכה העירונית בעיר אין שעות רחצה בהפרדה ומכאן שגם אין הטבות לרוחצים בשעות האלה וכך הדבר בנושא של שלילת תעודות כשרות, עולה כי ישנו פיקוח של המועצה הדתית על שלילת התעודות מבעלי העסקים בעיר. כמו כן, ישנה קהילה קונסרבטיבית פעילה בעיר – קהילת 'תגל ערבה'.
מהעבר השני, בכל הנוגע לתקציבי הדת בעיר, מגלה הדוח כי: "ההוצאה על שירותי דת פר תושב יהודי בשנה עומדת באילת על כ-120 שקלים, מהסכומים הגבוהים ביותר שנמדדו בערים שנבדקו". ואכן עיון בדוחות העירייה מגלה כי תקציב הדת באילת זינק ב-2017 ל-4.6 מיליון ₪ זינוק של 30% מ-2016. השנה המשיך תקציב זה לטפס.  "סיבה נוספת להיפגעותה של אילת בדירוג המדד", כותב הדוח, "נוגעת לנושא להפרדה המגדרית, העירייה הצהירה כי היא לא עורכת אירועים בהפרדה, אולם היא אינה מתנה את תמיכתה באירועים שעורכים גופים חיצוניים באם מקיימים פעילות בהפרדה. גם בסוגיית התחבורה הציבורית בשבת נמדדת מידת חופש מוגבלת בלבד היות וישנם אוטובוסים אל הערים הגדולות בסופי שבוע, אולם תחבורה ציבורית בתוך העיר לא פועלת".
 

תגובות


בתגובה נמסר מתנועת "ישראל חופשית": "הנתונים שבבסיס המדד מורכבים מנתונים רשמיים וגלויים, שאת חלקם העיריות עצמן מחויבות לפרסם. הנתונים נאספו בין היתר מאתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואתר משרד הפנים. כמו כן, לאור אופי והמגוון הגדול של הנתונים, סעיפים מסוימים בוססו על מענה לבקשות חופש מידע שהוגשו במסגרת הכנת המדד.
בהזדמנות זו, חשוב לציין כי מעיריית אילת קבלת הנתונים הייתה הקשה ביותר שכן מדובר בעירייה היחידה שספר התקציב שלה לא מפורסם לציבור. כעיר הנופש מספר אחת בישראל, ציון של בקושי 60% ב"מדד החופש העירוני" הנו ציון בלתי מספיק, ואנו מאמינים כי יש מקום לשיפור ועשייה מוגברת יותר של העירייה בנושא של חופש דת וחופש מדת בעיר.
באשר לסעיף המסחר בשבת, חוק העזר העירוני מחריג מלונות מכל ההגדרות שתחת בית עסק, בית אוכל ובית עינוג, וכך בעצם לא חל עליהם איסור. ייתכן כי נפלה בעיית ניסוח במילים "אזור המלונות" וכי היה ראוי כי ייכתב "שטח המלונות", אך לא מעבר. זאת ועוד, יש לציין כי את הניקוד של העיר בסעיף זה קיבלה אילת בשל המאבק הטרי של מועצת העיר והעירייה לשינוי חוק העזר והחרגת אילת מ"חוק המרכולים" שעבר לאחרונה בכנסת.

בסעיף הקבורה האזרחית, המדד דווקא קובע כי אין אופציה לקבורה אזרחית עבור תושבי אילת ולכן ציונה של העיר בהקשר זה הוא אפס. את הנקודות בקטגוריית קהילת הלהט"ב קיבלה עיריית אילת על פעילות 'איגי' בעיר. לפי רישומי האתר הרשמי של 'איגי', ישנם שני רכזים של הארגון בעיר. מעבר לכך לא קיבלה עיריית אילת אף ניקוד בתחום זה שכן כפי שציינת וכפי שגם קובע המדד, עיריית אילת לא תומכת בפעילויות אלה. אגב, למסיבות המתקיימות בעיר, שלא במימון העירייה, יש לנו עדויות של חברי קהילה המספרים על אירועים אלה שדווקא מתקיימים ואף מותחים ביקורת על עיריית אילת על כך שיש בעיר צורך באירועים מסוג זה אך הצורה לא נענה".

מעיריית אילת לא נמסרה תגובה עד למודע סגירת הגליון


חדשות אילת - ערב ערב באילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש