פרסומת
דלג

העקשנות משתלמת: לאחר 18 שנות מאבק, הצליח תושב אילת להוכיח כי שילם את חובו לעירייה

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● צילום: אילוסטרציה ● 3/7/2019 20:37 ● ערב ערב 2922
דרישת חוב שמתנהלת מול תושב אילת כבר 18 שנה עברה כמעט כל גלגול משפטי אפשרי, ואף הגיעה לעליון, אלא שהחייב המשיך והתעקש כי שילם את חובו לעירייה, ובסופו של דבר לאחר שהצליח להמציא את הסדר החוב הכתוב, הפך בית המשפט המחוזי את החלטת הערכאות הקודמות וחייב את העירייה בהוצאות
העקשנות משתלמת: לאחר 18 שנות מאבק, הצליח תושב אילת להוכיח כי שילם את חובו לעירייה

הסיפור הזה הוא סיפור על נחישות ועל כוח רצון ודבקות באמונת צדקתך כנגד כל הסיכויים וכנגד כל המערכות, הן זו של עיריית אילת והן זו המשפטית. כנגד תושב אילת המחזיק באילת מספר נכסים, הגישה עיריית אילת תביעה כספית בשל אי תשלום מסים עירוניים. כבר בשנת 2001 ניתן כנגד האיש פסק דין בהעדר כתבה הגנה, ומאז למעשה החל התיק מתגלגל בערכאות השונות. במקביל המשיכה העירייה ופעלה כנגד אותו תושב בצעדים מינהליים על פי פקודת הגביה מסים ואף שלחה לביתו מעקלים. בעקבות אותו ביקור הגיע התושב להסדר מול העירייה ובו הסדיר את חובו ואף מסר שיקים לכיסוי חובותיו. ואכן העירייה מצדה הנפיקה ב-2003 לתושב מסמך ובו היא מפרטת את ההסדר הכספי בסך כ-54,000 ₪ ומפרטת סכום נוסף בעבור שכר טרחה בגובה 31,252 ₪. אלא שהתושב לא הצליח למצוא את ההסדר הכתוב הזה וכך יצא שבדיון שנערך ב-2007 בהוצאה לפועל ובו טען בפני הרשמת כי פרע את חובו, דחתה הרשמת את בקשתו שכן ההסדר לא הוצג בפניה ומנהל מחלקת ההכנסות בעירייה טען בדיון כי לא ניתן לדעת על פי רישומי העירייה מי הפקיד שעמו הגיע התושב להסדר. יתרה מכך טען כי מנתוני מחשב העירייה עולה כי ההסדר לא התייחס לאגרות ושכר טרחה בתיק ההוצאה לפועל, אלא כלל רק את חובותיו של התושב עד ספטמבר 2003. התושב לעומת זאת טען כי כלל לא היה מודע לקיומו של התיק עד 2007 ומצדו סבר כי הסדיר את החוב מזמן, אלא שטענה זו נדחתה על ידי הרשמת שקבעה בסופו של דבר כי התושב לא הרים את נטל השכנוע כי פרע את חובו ומאחר והנטל להוכחת פירעון חוב מוטלת תמיד על החייב הרי שהעובדה כי לא זימן את נציגי העירייה למתן עדות בנושא בהעדר ההסדר עצמו, פועלת לרעתו. עם זאת העירה הרשמת לעיריית אילת כי עליה להעלות הסדר שנערך עם חייבים על הכתב. התושב המשיך וערער על החלטת הרשמת פעמיים ונדחה הן במחוזי והן בבית המשפט העליון, אלא שרצה הגורל ולאחר שנראה היה כי הנושא סגור ונעול, מצא החייב יום אחד את העתק ההסדר עליו חתם מול העירייה ובו פירוט מלא הן של סכומי החוב ששילם והן את סכום שכר הטרחה ששולם אף הוא. לאור כך, הגיש החייב שוב בקשה להוצאה לפועל בטענת "פרעתי". העירייה מצדה טענה כי התושב מנוע מלטעון שוב שכן המסמך היה ברשותו כל העת ויכול היה להציגו. רשמת ההוצאה לפועל שדנה בנושא החליטה כי על אף הצגת המסמך החדש, דין הבקשה להידחות שכן חזקה על התושב הביא את  כל ראיותיו והשמיע במסגרת ההליכים בבקשה את כל טענותיו לגביה. אלא שנאמן לדרכו לא ויתר התושב וערער גם על החלטה זו למחוזי, שכאמור קיבלה והפך לראשונה את ההחלטה. בנמקו את ההחלטה הביר בית המשפט המחוזי כי אף שהכלל המונע מבעלי דין לשוב ולהעלות עניין שכבר נדון והוכרע בהליך אחר, הרי שיש לכלל זה חריגים, וניתן לומר כי מקרה זו נופל בגדר אותם חריגים, שכן במקרה זה התגלו ראיות חדשות שטרם היו גלויות בהליכים הקודמים. בית המשפט הסביר כי אף שהיה ידוע כי היה הסדר בעבר, לא היה ידוע כי ההסדר הועלה על הכתב ועובדה זו הופכת את ההסכם בכתב לראיה חדשה ולא לכזו שכבר הוצגה בעבר. בית המשפט קיבל את טענת התושב לפי לא זכר את קיומו של המסמך ועל כן לא חיפשו, לאור כך שעבר שלוש שנים מההסדר ועד לדיון, מצא בית המשפט כי הדבר בגדר הסביר. בית המשפט המחוזי אף ציין כי בניגוד לעמדת הרשמת, גם זימון נציגי העירייה לעדות לא היה בהכרח מסייע, הן בשל הזמן הרב שחלף, הן משום שאיש לא זכר מי היו הפקידים שטיפלו בבקשה (גם לא בעירייה9 והן משום שכלל לא בטוח שהיה להם אינטרס להעיד לטובו. מאחר והתברר כי אכן היה הסדר בכתב, מצא המחוזי כי מי שהיתה אמורה להציגו היא דווקא העירייה ולא התושב, שכן הוא אמור להיות נגיש במחשביה: "במקרה הנוכחי הדעת אינה נוחה מכך  שגוף ציבורי כמו עיריית אילת יגיע להסדר עם חייב ושלוש שנים לאחר מכן, כשהחייב, בתום לב, אינו זוכר כי קיים הסדר בכתב ועל כן גם אינו מחפש אותו בין ניירותיו, ייהנה ממצב זה, למרות שההסדר קיים במחשביו, וכך יוכל לגבות סכומים שאחרת לא היה גובה", נפסק. המחוזי אף מצא לנכון להעיר כי פסיקתו זו ההופכת למעשה את ההחלטות שניתנו בבקשות שהגיעו עד לעליון אינה מהווה פסיקה בניגוד לפסיקה מחייבת של העליון, שכן גם העליון היה תחת הרושם שמסמך ההסדר אינו קיים. לאור אלה התקבל הערעור והעירייה חוייבה בהוצאות בגובה ₪3,000.  


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש