פרסומת
דלג

ושוב, הבריכה בבית הקשיש סגורה

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: אהובה מאמוס ● 8/8/2019 10:03 ● ערב ערב 2927
שנה בלבד אחרי שנחנכה בקול תרועה רמה, הבריכה בבית הקשיש בעיר שוב סגורה ● הסיבה- עלות ההפעלה החודשית היקרה מדי שאינה יכולה לבוא על חשבון ההוצאות השוטפות ● גדי כץ, חבר הוועד המנהל מבהיר: ''גזבר העירייה הבטיח שהעירייה תסייע בהפעלת הבריכה אבל בפועל נאדה'' ● מכרז חיצוני להפעלת הבריכה לא זכה אף לא להצעה אחת ● ולמרות הכל במרכז הקשיש בעיר שומרים על אופטימיות ומקווים שמישהו עדיין יחלץ לעזרתם
ושוב, הבריכה בבית הקשיש סגורה
כמו נרות חנוכה – לראותה בלבד. הבריכה החדשה בבית הקשיש מחפשת תקציב

נדמה כי הסאגה של הבריכה שהוקמה בבית הקשיש בעיר לא תפסיק להטריד את קשישי העיר שרואים בכל יום של פעילות לנגד עיניהם את הבריכה היפה, אך לא זוכים ליהנות ממנה. באוגוסט שנה שעברה נחנכה הבריכה בקול תרועה רמה לאחר שנים שעמדה במקום בשיממונה בשל בעיות תקציב. הבריכה נקראה על שמה של שירה נבון ז"ל, מי ששימשה כסגנית וממלאת מקום מנכ"ל בית הקשיש ומועדון 60 פלוס. אך למרות כל ההבטחות שניתנו במעמד חנוכת הבריכה, חודשיים בלבד הספיקה הבריכה לפעול בקיץ שעבר. ואם בקיץ הזה ציפו קשישי המרכז ליהנות מצינון גופם בבריכה כבר בתחילת החום, הם גילו להפתעתם כי הבטחות לחוד וביצוע לחוד. חודש אוגוסט כבר כאן, החום הגדול תפס פיקוד ובריכה אין. אם כי בפועל הבריכה נקייה, מלאה במים אך לא ניתנת לשימוש. 
"להפעיל בריכה המוגדרת כבריכה ציבורית עולה הון", מבהיר השבוע חבר הוועד המנהל בבית הקשיש, גדי כץ, מי ששימש במשך שנים כיו"ר העמותה המנהלת את המקום עד לפני כחודשיים אז החליט לפנות את מקומו לאמנון שפר מטעמים פוליטיים ("הבנתי שיש אנשים במערכת העירונית שאני מפריע להם אז זזתי הצידה", הוא מסביר השבוע), אלא שגם פעולה זו מצדו לא עזרה לוועד המנהל להשיג את יעדו בהקשר לבריכה שבמקום. "בריכה ציבורית בהגדרתה מחויבת במציל, מפעיל, חומרים כימיים, מים וכל זה נאמד בעלות חודשית של מינימום 18 אלף ₪", הוא מסביר את הסיבה בגללה סכום כזה גבוה לא יכול לרדת מהתקציב השוטף של המרכז. "עשינו הסדר עם העירייה", מבהיר כץ, "גזבר העירייה אסי בן חמו הבהיר לנו בקיץ שעבר שהכל יהיה בסדר. הוא ביקש שבתחתית בקשת התמיכה שלנו לתקציב עירייה נכתוב בנפרד את הסכום 100 אלף ₪ לטובת הפעלת הבריכה והם יאשרו. אז עשינו את זה, אלא שבפועל נאדה. בעיריית אילת כמו בעיריית איל כשזה מגיע לביצוע, אחד מעביר את הכדור לשני. לעירייה יש רצון טוב ויכולת מועטה ובינתיים הקשישים בעיר נפגעים". למרות המצב כץ עדיין מאמין ש"יהיה בסדר. לצערי לא קל בעיר הזאת לקדם דברים טובים למען התושבים", הוא מבהיר.

מה צריך לקרות כדי שפעם אחת ולתמיד הקשישים יפתחו את הקיץ עם בריכה כמו שצריך?
כץ: "צריכים פעם אחת שהסכום יכנס לתקציב שלנו ואז יהיה קל יותר לקבל את זה בכל שנה מחדש. אז יוכלו להזמין את ראש העירייה להתרחץ עם הקשישים והכל יהיה בסדר".

 

איש לא ניגש למכרז


מנכ"ל האגודה למען הקשיש בעיר ומי שמנהל בפועל את בית הקשיש, צ'רלי מויאל, הביע גם הוא השבוע את מורת רוחו בנושא: "לצערי, כשפתחנו את השימוש בבריכה היו לנו רק 15 אנשים שכל אחד שילם 70 ₪ לחודש. עם אלף ₪ בקופה בחודש, אני לא יכול להפעיל בריכה שעלות ההפעלה החודשית שלה עומדת על 18 אלף ₪. אז ביקשנו עזרה מהעירייה ולא קיבלנו תשובה והוצאנו מכרז חיצוני למציאת מפעיל לבריכה שיוכל לפעול במקום גם בשעות הערב (לאחר סגירת המרכז ועד 23:00) ולהרוויח, אבל לא היה אף לא פונה אחד. אם נמצא תורמים, חברה או בית מלון שייקחו על עצמם את ההפעלה של הבריכה זה יעזור לכולנו".

למה בכלל הקמתם בריכה אם לא היה ברור לכם מראש איך תעמדו בעלות הפעלתה?
מויאל: "לא האמנו שזה יהיה לפיל לבן. חשבנו שזו תהייה גם בריכה טיפולית, ניסינו להפעיל אותה על תקציב הביטוח הלאומי אבל זה לא צלח, אסי גזבר העירייה הבטיח לעזור למצוא פתרונות ובשטח כלום".

ההשקעה הזו בכלל מוצדקת? אחרי הכל 15 קשישים הביעו נכונות לשלם ולהשתמש בה
"אם היינו חושבים על זה פעמיים אולי בכלל לא היינו צריכים לבנות את הבריכה. אבל עכשיו היא כאן, הקשישים למרות הכל רוצים להשתמש בה. זה מצב לא יאמן".
ומה על הקשישים במקום? הם מאוכזבים. "ציפינו לפתוח את הקיץ הזה עם בריכה מסודרת", אומרת השבוע אחת הקשישות במקום שהעלתה בפנינו את הנושא. "אחרי הכל רק בקיץ שעבר הבריכה נחנכה. כולם היו מאושרים, כולם חייכו והבטיחו הבטחות ועד כמה היינו מאוכזבים לגלות שהקיץ הגיע ואין בריכה. העצוב הוא שכל אחד זורק את האשמה על השני. ניסיתי לפנות ללשכת ראש העירייה שם אומרים לי- תפני למרכז הקשיש. במרכז שלנו אומרים לי- תפני לעירייה והקיץ אוטוטו נגמר ולא הייתה לנו בריכה. ניחא אם היא לא הייתה קיימת אבל לא חבל לראות כזו בריכה ולא להיות מסוגלים להשתמש בה? זה הרי אבסורד".

 

כל מי שיכל תרם


"הקמת הבריכה התאפשרה בזכות כספים בסך 350 אלף שקל שנותרו בקופה לאחר בניית המבנה של המרכז לקשיש", הסביר בדיוק לפני שנה מנכ"ל בית הקשיש צ'רלי מויאל. "זאת לאחר שהקבלן שזכה במכרז לבניית בית הקשיש פשט את הרגל, אך לא הספיק לעמוד בדרישות התקן לבניית בריכה המוגדרת כציבורית על ידי הרשויות: בניית חדר מכונות, בריכה וג'קוזי ותקנים שנדרשו על ידי המשטרה, משרד הבריאות, רישוי עסקים, כיבוי אש, נגישות וכן החובה להעסיק מציל בכל שעות הפעילות, מפעיל בריכה  וניטור חומרים רעילים. על מנת לעמוד בדרישות התקן נדרשנו ל-750 אלף שקלים נוספים". במעמד חנוכת הבריכה באוגוסט לפני שנה הודה מויאל בהתרגשות לכל מי שסייע בבניית הבריכה ופירט לנוכחים כיצד בכוונתו להיערך לקראת ההוצאות הצפויות: "אין אנו יודעים כמה חברים ישתמשו בבריכה ואנחנו כבר יכולים לראות את ההוצאות החודשיות שיעמדו על כ- 18 אלף שקל לחודש. ההכנסות הצפויות בהערכה יעמדו על כ- 5,000 שקל לחודש. כך שאנחנו צפויים להיות בגרעון חודשי של כ- 13 אלף וכבר פנינו לבדוק אפשרויות מימון. קבענו עלות חודשית לכל חבר במסגרת האגודה, עלות שתעמוד על 70 שקל וכניסה פרטנית תעלה 10 שקל". עבור גמלאים שאינם חברים במועדון 60 פלוס יגבו 200 שקל עבור מנוי חודשי ו-20 ₪ עבור כניסה פרטנית. מנוי הכולל בריכה ושימוש במתקני חדר הכושר במקום יעלה לחברים 120 שקל ואילו לגמלאים שאינם חברים 150 שקל לחודש". 

גדי כץ שיתף גם הוא בחבלי הלידה הארוכים של הבריכה: "בתוכנית המקורית, לפני שהקבלן פשט את הרגל, נכללה בריכה מרובעת. עמדו בפנינו שתי אפשרויות, לבנות או להשאיר פיל לבן. החלטנו לבנות. ראינו ששכן שגר סמוך לבית הקשיש בנה בריכה יפה שמצאה חן בעינינו והחלטנו לבנות בריכה דומה. הגשנו את התוכניות ופתחנו חשבון מיוחד לצורך בניית הבריכה. החלטנו כי את הבריכה יבנו רק קבלנים אילתים. עשינו סיכום והבנו כי הסכום שנשאר מהבניה יספיק רק לבנית הבריכה אך לא יספיק לכל הנדרש על פי תקנים לבניית בריכה המוגדרת כבריכה ציבורית. התחלנו לחפש תרומות. פניתי לגיסי, יוסי הראל, שיתרום את עבודות העפר. הוא גילח את ההר וחפר את מערת הבריכה. פניתי לנופי שתרם את הבטון. יוסי אברהמי תרם את הברזל. לאחר מכן פרסמנו מכרז, ולאחר שגיסי זכה בו, העברתי את כל הניהול של הפרויקט לצ'רלי וג'קי פריגל". כץ הסביר כי השלמת הבנייה התאפשרה הודות לתרומות שהגיעו מ-40 תורמים נוספים, וכן מכספים שהעבירה העירייה בסך של 100 אלף שקל. רשת 'ישרוטל' תרמה מנוף הורדה לבריכה עבור קשישים ונכים", סיפר כץ ועדכן כי בכך לא תמו יסורי הלידה. "לאחר סיום הבניה נתקלנו בקשיים נוספים, מכיוון שהבריכה דלפה. לאחר שהבאנו מומחים לפני כשלושה חודשים נפתרה הבעיה והבריכה מולאה במים". בסופו של תהליך ארוך ומייגע הסתיימה הקמת הבריכה ולאחר שנים היא גם נחנכה לפני שנה. אלא שכיום היא שוב עומדת ללא שימוש ותכלית ושוב ממתינה ממש כמו קשישי העיר שמישהו יעזור וירים את הכפפה.

את תגובת עיריית אילת בנושא לא קיבלנו עד לסגירת הגיליון.


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש