פרסומת
דלג

המורים עוזבים בשקט

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● צילום: אילוסטרציה ● 22/8/2019 18:41 ● ערב ערב 2929
בזמן שבמערכת החינוך בעיר עושים כל מאמץ כדי לתגבר את כוחות ההוראה המקומיים במורים מבחוץ ● ובזמן שמשרדי החינוך והאוצר שולחים יד עמוק לכיס ומתגמלים כל מורה מחוץ לאילת בשלל מענקים, מסתבר שדווקא משהו במערכת המקומית לא עובד, אחרת איך אפשר להסביר שלמרות כל המענקים המורים מחוץ לאילת מגיעים לזמן קצר ורבים מהם עוזבים ● "התחושה שהמערכת מתנשאת ושאף אחד לא באמת רוצה להרים אותך אלא להקטין", משתף השבוע א. מורה שכבר לאחר שנה אחת באילת ארז את הפקלאות ועזב ● "מורים רבים מבינים שמגיעים לאילת מבינים שבמקרה הזה הכסף לא יכול לכפר על העוולות שעושים לך כאן" ● גורם במשרד החינוך: "זה הכל תלוי חדר מורים ורוח המפקד. חבל שהמורים עוזבים ולא מיידעים את המערכת בסיבה האמיתית לעזיבתם" ● משרד החינוך לא הגיב
המורים עוזבים בשקט
במקום להרים, מקטינים את המורים באילת

בכל שנה נאלצת מערכת החינוך העירונית באילת לעבוד קשה כדי לגייס מורים מחוץ לעיר. מזה שנים שבמשרד החינוך ובמשרד האוצר הבינו כי אם לא יינתנו מענקים למורים שמגיעים ללמד בעיר, בעיית המחסור במורים בנקודה הדרומית על המפה רק תלך ותחמיר. אלא שבעוד המערכת מתאמצת למצוא בכל שנה מורים חדשים בחוץ, גם אם במחיר של כעס רב מצד המורים האילתים שמרגישים שדווקא הם מופלים בעניין הזה לרעה, השבוע מתברר כי אם היינו מצפים שאותה מערכת הנואשת לכוחות הוראה גם תדע איך לשמר את הכוחות שמגיעים מבחוץ, בפועל ההיפך הוא הנכון. לא ברור האם מישהו במערכת החינוך העירונית או הארצית עורך רשימה מסודרת של כמה מורים חדשים שהגיעו מחוץ לעיר גם עזבו את אילת, לא פעם הרבה יותר מהר מהמצופה, שכן אם מישהו היה עורך כזו רשימה, יתכן ומשהו בקליטת המורים החדשים בעיר היה משתפר לטובה. כך או כך בפועל מורים חדשים מגיעים וכמו שהגיעו הם גם עוזבים, לא פעם עם תחושות מרמור קשות. ואם מישהו טעה לחשוב שאולי מדובר במורה שדרכו בעיר לא צלחה, כשמדובר על שלושה או ארבעה מורים בבית ספר אחד שהגיעו בתחילת שנה ובסיומה של השנה כולם בחרו לעזוב את העיר ואמרו תודה ולא תודה למענקים, משהו בשיטה העירונית מן הסתם לא ממש עובד.
א.    (השם המלא שמור במערכת) הגיע לאילת בתחילת השנה שעברה עם המון הבטחות מסביב. "בהתחלה הכל נראה נהדר ואפילו טוב מדי. נותנים לך תחושה שהגעת למערכת מכילה שהיא משפחה אחת גדולה, אלא שזה ככה עד לטעות הראשונה שאתה עושה". מהר מאוד גילה א. ששובץ לחנך כתה שהתגלתה ככתה לא קלה בבית הספר. "אני לא מסיר ולו לרגע אחריות מעצמי על דברים שקרו ואולי לא עשיתי נכון בתחילת הדרך, אבל באותה נשימה גם הייתי מצפה שיתנו לי את 100 ימי החסד. אחרי הכל אני מודה שהיה מאוד קשה בהתחלה. כשאתה מגיע לאילת אתה לא מבין עד כמה זה הולך להיות קשה ועד כמה הריחוק מהמשפחה וכל החברים שהשארת מאחוריך במרכז יהיה קשה. אבל אז זה נוחת עליך. בכל פעם שכבר הצלחתי להתאושש ולהרים את הראש, היה מישהו בבית הספר שדאג להוריד לי אותו מיד. היה לי קשה כי התחושה הייתה שלא מנסים אפילו להכיל אותך או להבין את המצב שבו אתה נמצא אלא זורקים אותך מיד למים העמוקים ולך תתמודד עם הבעיות. כל הזמן הייתי אשם, הייתי הלא בסדר מבלי שיתנו לי פתרונות. יורדים עליך שעשית טעות, נותנים לך להרגיש רע עם עצמך ועוזבים אותך ככה מבלי לכוון אותך אוקיי אז מה עושים הלאה. בשלב מסוים כשהבנתי שאין עם מי לדבר כבר העדפתי שלא לבקש עזרה כי הם במערכת היו מנצלים את הבקשה הזו שלי לא כדי לעזור באמת אלא כדי לסובב אותה נגדי. 'העצות' שלהם תמיד הגיעו מלמעלה ונתנו תחושה של אתה לא מבין שום דבר בוא תלמד מאלו שיודעים, שמבינים. בשלב מסוים הייתי 'מסומן'. כל מה שעשיתי היה רע ולא בסדר. חיפשו אותי. שום דבר טוב שעשיתי כבר לא נראה לעין. התחושה הייתה שבמקום להרים אותך כל מה שהם רוצים זה להוריד אותך ולא הייתה להם שום בעיה לפגוע בי בפני הורים של תלמידים ובפני התלמידים עצמם שניצלו את המצב".

 

"היו הורים שקצת נתנו לי אוויר"


אם לא די בקשיים שחווה מצד הצוות בבית הספר הבידוד החברתי של א. באילת לא הוסיפה למצבו הנפשי. "ממקום של חיי חברה מאוד דינאמים ועשירים פתאום שקט. אין לך אף אחד בעיר. אתה לא מכיר. העבודה קשה ודורשת ואין לך הרבה זמן ויכולת לצאת ולהכיר חברים חדשים. מי שכבר נמצא סביבך בבית הספר די מנוכר ורחוק ממך. בשלב מסוים הבנתי שהמורים האילתים ממורמרים מראש על המורים שמגיעים מחוץ לאילת בגלל הבונוסים והמענקים שהם מקבלים והם לא רואים אותם בעין טובה. זה גרם לכך שבסופי שבוע קצרים העדפתי לעלות למרכז למרות כל הקושי, שלא לדבר על החגים. ברגע שאין לך אנרגיות טובות במקום בעבודה זה משפיע על הכל ובתחילת הדרך לא היו לי אנרגיות טובות לא בעבודה ולא מחוצה לה. בהמשך הכרתי קצת אנשים שהיו בראש שלי ועשו לי קצת טוב בכל החושך הזה, אבל גם על אלו אתה לא רוצה ליפול. הדברים היחידים שהרימו אותי קצת היו הורים שהרגשתי שהם קצת יותר מפרגנים. הורים שנתנו לי אוויר לי לנשימה וילדים שגרמו לי להרגיש טוב ושאולי אני לא כל הזמן טועה".

ומה על הבונוסים שמקבלים מורה שמגיע מחוץ לעיר?
"אמנם לרווק כמוני זה חשוב וגם משתלם מצד שני כשאתה כבר בסיטואציה כזו אתה מבין שעם כל הכבוד לכסף, הנפש לא פחות חשובה. חזרתי לאחרונה למרכז ועם כל הפקקים והלחץ שכאן פתאום אני רגוע יותר, וזה לא אמור להיות ככה כי אילת זה איכות חיים, אבל כשהסביבה שלך עויינת, מסתבר שלא משנה באילת מקום טוב ונוח תחייה, הלחץ יהיה סביבך".

מה על מורים חדשים אחרים שהגיעו לבית הספר?
"את יודעת, בהתחלה חשבתי שזה רק אני. שרק לי קשה, שרק אותי מחפשים. לאורך כל הדרך הבנתי שאני לא חף מטעויות וגם אמרתי את זה ובסך הכל ביקשתי הכוונה. הסתכלתי על המורות החדשות בבית הספר בהערצה. חשבתי שהן מושלמות, לא הבנתי איך הן מצליחות לשרוד את זה ולי כל כך קשה. ואז בסוף השנה זה הכה בי. הבנתי שעוד שלוש מורות חדשות שהגיעו איתי רק בתחילת השנה עוזבות. הייתי המום. בשיחה איתן הבנתי שאחת מהן עזבה לאחר שלא הצליחה להסתגל לשוני בין מסגרות החינוך באילת לאלו שבמרכז הארץ. גם לה היה מאוד קשה להיות רחוקה מהמשפחה ומנותקת מכולם וגם היא לא מצאה את עצמה בעיר מבחינה חברתית. את מבינה את זה, לכל המורים החדשים הצעירים שמגיעים לאילת לבדם כל כך קשה ואין כאן אף אחד שידאג להם ואולי יחבר ביניהם ואז כשהקושי יהיה לא רק שלך אולי הבדידות הזו תהייה נוחה יותר. שתי המורות האחרות הודו בפני שגם הן הרגישו שהמערכת לא מכילה אותן ולטענתן לא זכו למספיק גיבוי. תביני, במרכז אין לנו כל בעיה למצוא עבודה. הקושי הוא של אילת למצוא כוחות הוראה. קשה להאמין שלצד כל המאמצים שנעשים לגייס מורים מבחוץ כזה הוא היחס בפועל".

מה היית מציע למערכת בדיעבד?
"יותר להכיל, נקודה. להיות קשובים למצוקה של בן אדם. נכון שהתלמידים הם האוכלוסיה אליה אנחנו אמורים לכוון אבל אסור לשכוח שמורה הוא בראש   ובראשונה בן אדם ולא רובוט ולא פשוט וקל להגיעלבית ספר שהוא חדש עבורו והכל בו שונה מבמרכז ושלא יהיו ספקות למישהו בתי הספר באילת שונים מאוד מבתי הספר במרכז, אם זה בצורת ההתנהלות ואם זה באוכלוסיה ובריכוזי אוכלוסיה לא קלים בבתי הספר כאן. אם מורה מציע דברים לייעול אותם הוא ראה בבתי ספר במרכז אין כל סיבה לבטל בזלזול ולהתנשא. עם כל הכבוד למערכת החינוך באילת שהיא אולי מנותקת מכל מה שקורה בשאר הארץ, יש למערכת באילת עוד הרבה מה ללמוד כדי להגיע לרמה של המרכז ועם הסגירות הזו אין פלא שאין כאן התקדמות. כשמנסים לייעל דברים לא באים לפגוע ורגישות היתר הזו של הצוות באילת היא מיותרת ומובילה אחורנית. שום דבר מכל מה שהצעתי לא נפל על אוזניים קשובות. אז נכון, יתכן וזה לא המצב בכל בתי הספר בעיר, ועדיין על המערכת העירוני תאם היא רוצה באמת להתייעל, לעשות מעקב אחרי המורים שקמים ועוזבים, לבדוק ולברר למה זה קרה ואיך זה שארבעה מורים חדשים בבית הספר אחד קמים ועוזבים. אצלנו אף אחד לא לקח בפנינו אחריות על טעויות שהוא אולי עשה וגרמו לנו לעזוב, אבל כל עוד זה יהיה המצב, שום בונוסים כספיים שיינתנו למורים החדשים לא יעזרו למערכת האילתית שנותנת למורים החדשים שמגיעים אליה את התחושה שהם האנדרדוג ואילו האילתים הם המובילים והמבינים. את מבינה מה קורה כאן למעשה? אני יושב איתך שעה, מספר לך את כל מה שעבר עלי במהלך השנה החולפת, מבלי שמישהו מתוך המערכת יעשה את זה ויתהה למה עזבתי. כולם הרי ישמעו את המנהלת שלא תודה בטעויות שעשתה ולא תיקח אחריות. שאלת מה הייתי משנה? הייתי גורם למערכת להבין שמורה חדש שמגיע לעיר הוא ממש כמו ילד חדש שמגיע לבית הספר וכמו שדואגים לחנוך תלמיד חדש ולעזור ככה, ממש ככה צריך לעשות גם עם מורה חדש ולא לזרוק אותו למים העמוקים ושיסתדר. הייתי מלווה את המורים החדשים במורים חונכים מתוך בית הספר. אנחנו מצפים מתלמידים לקבל ככה את התלמידים החדשים אבל לא מסיקים מזה לגבי המורים. כשקושי כזה קורה לך במרכז, הרבה יותר קל לך להתמודד מולו כי אתה עטוף בחברים ומשפחה, אבל כשאתה צריך להתמודד גם מול קושי כזה בבית הספר וגם מול בדידות, זה יותר מדי".

 

"הרסו לי את כל הביטחון העצמי"


א.    הגיע לאילת עם ניסיון קודם בחינוך. לדבריו בבתי ספר אחרים בהם לימד במרכז היה מוערך ויעידו על כך מספר ההורים והתלמידים איתם הוא שומר על קשר עד היום. "בשנה אחת הצליחו באילת להוריד לי את כל הביטחון העצמי", הוא מבהיר. "עד כדי כך שבשלב מסוים חשבתי שאולי אני לא צריך עוד להמשיך בתחום. בואי נאמר שאם זו הייתה השנה הראשונה שלי בחינוך מן הסתם הייתי פורש, אבל מאחר ובשנים הקודמות הכל היה מוצלח, אני מנסה לשכנע את עצמי שאולי בעצם לא הייתי כל כך גרוע וזו המערכת שלא ידעה להכיל. העובדה שזה לא רק אני אלא עוד מורים חדשים שהגיעו בתחילת השנה לאילת ועזבו, רק מחזקת אצלי את התחושה שהאשמה לא בי. אין ספק שהמערכת באילת חייבת לעשות בדק בית וטובה דקה אחת קודם. ככה אף אחד לא יצליח לשנות את הדברים. אם מישהו מחפש את הסיבה למה המערכת באילת תמיד סובלת מחוסר במורים, אני אולי הסנונית הראשונה שמדברת, חושפת ותגרום למישהו לעשות ישיבת חירום בנושא ולדרוש תשובות. לא רק אנחנו המורים צריכים לתת כאן את הראש שלנו אלא גם מי שלא יודע לנתב אותנו נכון ולהיפך, מערימים עלינו קשיים. האם יתכן שמורה וותיקה באילת תעמוד מול מורים, לידי ותאמר להם- "אה הוא חדש, הוא לא ממש בשליטה על הילדים?". אז שיהיה ברור לכל הנשמות הטובות באילת, הכסף והמענקים שנותנים למורים הם לא הכל והם לא ישנו את פני הדברים בעיר ואת מצבה של מערכת החינוך. בבית הספר הקודם בו עבדתי עבדתי הרבה יותר שעות ביום, הרווחתי הרבה פחות אבל הייתי מוערך ועשיתי הכל באהבה רבה. כאן עבדתי פחות, הרווחתי הרבה יותר ולא רציתי לקום בבוקר לבית הספר".
אם לא די בכל אלו הרי שא. היה מוכן לתת לאילת הזדמנות נוספת ולנסות את כוחו בעיר בבית ספר אחר מתוך אמונה שאולי במקום אחר היחס למורים חדשים שונה. אלא שלטענתו מנהלת בית הספר לה הודיע כי לא ימשיך עוד ללמד אצלה דאגה לשים לו רגל בבתי ספר אחרים. "זו עיר קטנה ומכעיסה בה אין לך שום הזדמנות שניה. אני בטוחה שאם מנהלת מבית ספר אחר הייתה יושבת איתי ושומעת איזו התעללות נפשית העבירו אותי השנה, היא אולי הייתה חושבת אחרת. אבל בעיר קטנה הכי קל זה להאשים את החדש ולשים לו רגל. 

אני לא פתחתי את הפה על הצוות ועל המנהלת, חבל שהם דאגו להרוס לי את המשך השהייה בעיר. אם תשאלי אותי היום- ההפסד הוא של המערכת באילת".
גורם במשרד החינוך הבהיר השבוע כי לצד סיפורו הלא נעים של המורה והמורות הנוספות שעזבו את אילת, ישנם במערכת החינוך בעיר לא מעט סיפורי הצלחה על מורים שהתאקלמו ונשארו. לטענת הגורם מאחר ואילת היא עיר עם תחלופה גבוהה בלאו הכי ומאחר ומרבית המורים לא משתפים בסיבה האמיתית לעזיבתם, לא תמיד אפשר לדעת במה דברים אמורים. "חבל שהם לא מדברים ולא משתפים. לדעתי המערכת לא מודעת למצב הזה ואין ספק שסיפורו זה של המורה יעיר נורות אדומות במקומות הנכונים. הנושא לחלוטין ראוי בדיקה וחשיבה".

את תגובת משרד החינוך בנושא לא קיבלנו עד לסגירת הגליון


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש