פרסומת
דלג

הים האדום מעולם לא היה ירוק יותר

מאת: רותם ג'קסון ● 22/8/2019 18:50 ● ערב ערב 2929
בזכות יום ניקיון החופים הבינלאומי שיחול ב-20 לספטמבר לצד יום השלום הבינלאומי, נולדה לה פעילות סביבתית יוצאת דופן שקורמת בימים אלה ממש עור וזימים במפרץ אילת ● "רד סי אקו פסטיבל" הוא יוזמה ראשונית של שיתוף פעולה בינלאומי בין אילת לשכנתה עקבה ● לטענת מורי חן, פעיל סביבתי, ממקימי הפסטיבל - "השלום האמיתי בין אילת לעקבה מעולם לא נראה קרוב יותר" ● משפחות אילתיות נקראות לדגל!
הים האדום מעולם לא היה ירוק יותר
שיתוף פעולה ישראלי ירדני בשם הסביבה ● צילום מסך דף הפייסבוק של הפרויקט

צילום: ארגון WESEA

דווקא כעת, כשההשמצות החוזרות ונשנות על המתחרה מעברו השני של המפרץ עולות מדרגה, לצד קריאות הגזענות, חוסר הסובלנות והפער החברתי המדובר של העת האחרונה, הושטת היד לשכנה ממול, תחת מעטה סביבתי סולידרי, היא הפעולה האקטיביסטית הכי קרובה לקירוב לבבות שנעשתה כאן בזמן האחרון. עבור מורי חן (70), פעיל סביבתי בכל רמ"ח אבריו, חבר בעמותת הסביבה האילתית, פקח שמורות הטבע לשעבר ואיש שמאוד איכפת לו באופן כללי, זהו רק קצה הקרחון משלל התוכניות שהוא עוד רוצה לבצע בעיר בשיתוף עם השכנים מעקבה. "מדרום תבוא הטובה, זו לא סתם אמרה", הוא פותח בנחישות, "ביכולתנו, דווקא כעיר פריפרית שחולקת כל כך הרבה דברים משותפים עם שכנתה הירדנית, לחולל את השינוי שממשלות גדולות לא מסוגלות לעשות בגלל מניעים פוליטיים רבי השפעה. ארגון "נקאי אילתי" שקם למען שמירת הים במפרץ אילת בו שותפים כמה מועדוני צלילה בעיר וארגונים סביבתיים הפועלים באילת, הגה את רעיון שיתוף הפעולה אשר משרת כמה אינטרסים במקביל. החל מהאינטרס הסביבתי וכלה באינטרס החברתי, תרבותי ואפילו רפואי. ההתארגנות הזו היא רק בתחילת דרכה כשהמטרה היא לשתף עוד מועדוני צלילה וליצור יחד שותפות סביבתית שכל כך נחוצה למפרץ אילת". 

 

לתת ימי נקי ובריא יותר

 

שלום מעל ומתחת למים


RED SEA ECO FESTIVAL , שיתקיים באילת בתאריכים 19 עד ה-21 לספטמבר, יהיה סוף שבוע של הופעות חיות, הרצאות, סרטים, ערבי גיבוש, מבצעי ניקיון מעל ומתחת לפני הים ובעיקר יוזמה לשלום ראשונית מסוגה. "הצלילה האחרונה המשותפת הייתה אי שם בשנת 96-97 בעקבה", נזכר מורי חן, "ואז, היה לי הכבוד להשתתף בה עם צוללן מסעודיה. יש מקום לשחזר את החוויה ואת הניסיון לשלום בין כל שכונותינו".
"שנים של זיהום והזנחה,לצד התפתחות דמוגרפית ותעשייתית, הובילו לפגיעה קשה בעולם הים", מסביר בנימין יזביצקי, נציג ארגון wesea"". "התחממות גלובלית, החמצת מי הים, דיג לא מבוקר, זיהום הפלסטיק ורשימה שלא נגמרת יוצרים תוצאות הרסניות. שוניות אלמוגים ברחבי העולם גוססות, יותר ויותר יצורים ימיים נכנסים לרשימת המינים בהכחדה והאשפה מצטברת מתחת לפני הים. המשימה שלנו בארגון היא להעלות את המודעות לעושרו של העולם הימי, לשבריריותו ולאיומים העומדים בפניו בימינו. כביולוגים ימיים וכחוקרים פעילים, יצרנו את WeSea על מנת לחלוק את הידע שלנו על הסביבה הימית ולהעלות את המודעות לכל האיומים המשפיעים על הים והאוקיינוסים שלנו.
WeSea, שבסיסה בפריס, צרפת, הוא ארגון ללא מטרות רווח. אנו מארגנים אירועי ניקיון וסדנאות בכדי לקרב את הציבור הגדול על עולם הים ועל הזיהומים השונים המאיימים עליו וההירתמות להקמת הפסטיבל הקרוב היא עוד אחד מהאמצעים שאנו פועלים בהם כדי לקדם את מטרתנו. לצערנו, הנופשים הרבים המבלים בכל ימות השנה לאורך חופי אילת, משאירים אחריהם חותם. חותם זה בשלל צורותיו, מהווה מפגע 
סביבתי וקיומי לערכי הטבע המדהימים והייחודים שלנו, לשוניות האלמוגים, למגוון הביולוגי ולבעלי החיים במפרץ אילת למשך אלפי שנים, גם אחרי שכבר לא רואים אותו. ניקיון החופים של אילת וקידום פעילות התנדבותית להוצאת הפסולת מן החופים, הינם צעדים חשובים ומתבקשים לשימור יופיים ואופיים הייחודי של חופי הים האדום שכולנו כל כך אוהבים. חשוב שאנשים יבינו כי השמירה על הסביבה בכלל ועל הים בפרט הינה צו השעה!"
לרגל הפסטיבל, התאחדו לראשונה בשיתוף פעולה מלא מועדוני הצלילה "מרינה דייורס" ו"צלילות" יחד עם ,WeSea, "עמותת מדבר טבע וים", "החברה להגנת הטבע", "רשות הטבע והגנים" ו"היחידה לאיכות הסביבה של עיריית אילת" לסוף שבוע שלם של אירועים קהילתיים להעלאת המודעות לשמירה על הסביבה הימית וקידום שיתוף הפעולה והשלום בין המדינות הגובלות במפרץ אילת שאין ספק שהולך להיות הנפת הדגל לאיחוד מסורתי שבתקווה גם יישאר כאן עוד שנים רבות למען הדורות הבאים שיזכו לשלום עולמי.

 

מורי חן:
באופן אישי אני מרגיש מחויב ליצירת קשרים חברתיים תרבותיים עם עקבה. אני פועל בנושא הזה מהרגע שהוכרז על שלום ביננו, מתוך איכפתיות לשמה. בראייה שלי, עקבה ואילת הן ערים תאומות, הן מבחינה גיאוגרפית, הן מבחינת תנאי חיים ובעיות של עיר פריפריה והן ברמת הבעיות הסביבתיות. אפשר אפילו לומר שאילת באיזשהוא מקום נשענת על הפעילות הסביבתית של עקבה

 

איך הגיתם את הרעיון של פסטיבל צלילה ועוד בשיתוף עם עקבה?
מורי: לפני כחודשיים ישבנו על לוח צלילות הניקיון העתידי וקפץ לנו התאריך - 20 לספטמבר שזה יום בו מציינים את יום ניקיון החופים הבינלאומי, את יום הניקיון הבינלאומי ואת יום השלום הבינלאומי. חשבנו לשלב את כל שלשת האירועים הללו לפעילות משותפת בנושא סביבה ושלום ביחד עם צוללים מעקבה בירדן. ברגע שמספר הצוללים והארגונים שרצו להשתתף בזה גדל החלטנו להפוך את זה לפסטיבל סביבתי שימשך שלשה ימים. באופן אישי אני מרגיש מחויב ליצירת קשרים חברתיים תרבותיים עם עקבה. אני פועל בנושא הזה מהרגע שהוכרז על שלום ביננו, מתוך איכפתיות לשמה. בראייה שלי, עקבה ואילת הן ערים תאומות, הן מבחינה גיאוגרפית, הן מבחינת תנאי חיים ובעיות של עיר פריפריה והן ברמת הבעיות הסביבתיות. אפשר אפילו לומר שאילת באיזשהוא מקום נשענת על הפעילות הסביבתית של עקבה. 

תסביר...
אחת הבעיות של מפרץ אילת היא אוניות המסחר שמגיעות למפרץ ומרוקנות את מי הנטל שלהן כאן. מי נטל, אלו מים שהאוניה ממלאת בדרך כלל כשהיא ריקה כדי לאזן את עצמה. לרוב האוניות ממלאות מים באוקיינוס ההודי כשמדובר על מאות ואלפי קוב מים ואז באזור עקבה היא מרוקנת אותם כדי להעלות סחורות. בשפיכה הזו נכנס לים שלנו מגוון עצום של דגה וצמחייה ימית שלא מתאימה למאזן האקולוגי שנמצא פה. אם תיכנס לפה למשל מדוזה מאוד צורבת שהמקור שלה באוקיינוס ההודי, זה יכול לשנות את כל תרבות הרחצה שלנו בים. מיותר לציין שבעקבה יש הרבה פחות מודעות ואכיפה לבעיה הזו ואליהם מגיעות גם הרבה יותר אוניות מאלינו. דוגמא נוספת היא איסור הדייג במפרץ אילת על ידי דייגים. בעוד שאנחנו פה מרבים להתעסק בנושא ולאכוף את הדייג, בעקבה, יוצאים  מדי לילה בסביבות 200 סירות דיג, ללא כל מגבלה או איסור. המודעות שם היא בתחילת דרכה וזו אחת הסיבות שאני חותר לשיתוף הפעולה הזה שברבות הימים התרקם למיזם ארבע ארצות- ישראל, מצרים, סעודיה וירדן, שעוד לא נולד אבל קיבל ממני את השם
 " 4 the golf " במקביל לעבודה הסביבתית שלי אני מחפש מישהו שהנושא הזה קרוב לליבו ומוכן לשתף איתי פעולה. 
לכן הרעיון בצלילה המשותפת מאגד לתוכו אספקטים שונים של חיבור. החל מהמשאב הסביבתי וכלה בתיירות, בטחון, רפואה, תרבות, מלונאות, ועוד. המגמה אליה אנו חותרים היא שהחל מהשנה יהפוך הפסטיבל למסורת שנתית שתקרב אותנו בכל שנה לשכנים שלנו, ושבשנה הבאה בצלילה הזו לקיום השלום ויום ניקיון החופים הבינלאומי ישתתפו גם צוללים מסעודיה. אני חושב שחובתנו הסביבתית היא לעשות כמה שיותר מהר שיתוף פעולה בין כל ארבע הארצות שבראש מפרץ אילת. 

לעיתים קרובות מציינים את עקבה כעיר התיירות המתחרה של אילת, איך אתה רואה את החיבור? 
מכיוון שזה כבר שנים שאני עובד על יצירת קשרים ומטעם תפקידי כפעיל סביבתי, כבר ביקרתי שם עשרות פעמים, הן מטעמים אישיים והן מטעמים מקצועיים. בשנים הללו יצרתי קשרים עם אנשי מפתח שאחד מהם הוא מנהל התאחדות מועדוני הצלילה בעקבה ואיתו גם נוצר שיתוף הפעולה של הפסטיבל. לטעמי, אנחנו צריכים אותם לא פחות מאשר הם צריכים אותנו ויש לנו הרבה יותר ממכנה משותף. שתי הערים הללו יכולות לתרום רבות אחת לשנייה. החל מזה שלהם יש להם קשרים אדוקים עד כדי קשרי משפחה ענפים עם ארצות שלנו אין קשרים איתן כמו סוריה, עיראק איראן, סעודיה, נסיכויות המפרץ, מצריים וכדומה, ארצות שלנו, רחוקות מאוד. בעקבה קיימים חמישה בתי חולים ויש להם ארבעה תאי לחץ לפחות. מה שאומר שהקשרים איתם יכולים להיות גם על רקע רפואי. לפני חודש למשל התקשר אלי בבהילות אחד החברים שלי מעקבה שלתינוק שלו נגמר האוכל המיוחד והוא היה צריך להשיג לו את זה דחוף. הוא בדק וראה שיש את זה באילת ושאל אם אוכל לרכוש לו את זה ולהביא לו לגבול. זה לא היה פשוט אמנם להעביר את זה אבל בסופו של דבר זה הגיע אליו והבן שלו ניצל. זו הוכחה לכך שעל ידי שיתוף פעולה אפשר לעזור אחד לשני וזה נר לרגליי.

יש נכונות מהצד שלהם? 
יש לי חבר טוב בעקבה שיש לו משפחה אבל הוא מעולם לא הפגיש אותי עם אחותו כי היא נשואה לסורי והוא ידע שזה לא יתקבל בהבנה מצידם אז צריך כמובן לקחת בחשבון את כל הדברים האלה ולכבד את העבר שלהם ואת הקשרים שלהם ובין כל התסבוכת הזו לנסות כן לעשות משהו לטובת הדור הזה והדורות הבאים אחרינו. מבחינת הממשלה, ככל הידוע לי, לא שמעתי על יוזמות לשיתוף פעולה אבל היוזמות האלה כן קורות ברמה האישית והעסקית.  הרבה אילתים כבר טסים משדה התעופה בעקבה, לחו"ל. חלק ממועדוני הצלילה בעקבה כבר עובדים עם מועדונים אילתים בשיתופי פעולה עסקיים ככה שהרבה יותר קל לעבור מזה גם לפן החברתי.  אני עובר לא פעם ליד השלט הגדול של ערים תאומות לאילת ואני כל פעם אומר לעצמי איך עקבה לא ברשימה. 
מנהל התאחדות הצלילה בעקבה בדיוק כמוני, היה פתוח מאוד לעניין והפגישה איתו הייתה מאוד חמה ומלבבת. הוא הצליח לארגן 20 צוללים שהביעו נכונות נלהבת להגיע לצלול במפרץ אילת ביחד עם צוללים ישראלים. יזמנו פנייה משותפת לקונסוליה על מנת לקבל ויזות עבורם ולשמחתנו אחרי דין ודברים זה הסתדר. כל עשרים הצוללים שיגיעו הם מדריכים מהשורה הראשונה של מועדוני הצלילה בעקבה בינהן יש מדריכה אחת מתוך השתיים שעובדות שם . הצעתי להם שתי אפשרויות לביקור, הראשונה ביקור יומי והשנייה כוללת אירוח אצל משפחות באילת למשך לילה אחד. להפתעתי הם התלהבו דווקא מההצעה השנייה ומאותו רגע ואילך אני מנסה למצוא להם משפחות מארחות. 

לאור העובדה שזו פעם ראשונה שמשפחות אילתיות מארחות אזרחים ירדנים מעקבה, באילו תגובות נתקלת? והאם נחלת הצלחה? 
למען האמת, אני יכול לכתוב ספר אנתרופולוגי מאז שהתחלתי בחיפוש הזה. למדתי כל הרבה בימים האלה על הדעה של חלק מתושבי אילת על יחסי שכנות, על הכרת וקבלת האחר ולצערי הרב, גיליתי שיש הרבה מאוד דעות אפלות בהקשר לשכנים שלנו מעקבה, שלדעתי נובעות מחוסר ידע וחוסר נכונות ופתיחות להכיר. מצד שני המשפחות שכן נענו לאירוח רואות בזה משימה כמעט לאומית לארח את הצוללים, להכיר אותם, ליצור קשרים שיהיו גם קשרים לעתיד. העליתי סרטון בפייסבוק שזכה ל2000 צפיות ול 50 שיתופים. אני מעריך שהבקשה שלי הגיעה לפחות ל 3000 אנשים באילת ולמרות שאחוז המשיבים שואף כמעט לאפס, אני עדיין אופטימי. בעוד שבועיים אני אהיה בעקבה והייתי שמח כבר להעביר להם את רשימת המשפחות המלאה ליצירת קשר ראשוני אך לצערי עדיין אין לנו מספיק משפחות. כמו כן נשמח לצרף גם עוד מועדוני צלילה באילת, כדי לעבות את הפעילות שלנו. מבחינתנו כמה שיותר צוללים ומועדוני צלילה יצטרפו ל"נקאי אילתי" זה יביא לעשייה טובה יותר מבחינה סביבתית, הסברתית, חברתית. ברמה העקרונית היה אפשר להזמין את הצוללים לאילת ולפתוח להם צילייה באחד החופים אבל כל הרעיון היה ליצור את החיבור האישי סביב המטרה המשותפת. 
נושא של הכרת האחר הוא ערך עליון מבחינתי. כשהייתי נער בקיבוץ נוה -ים לקחו אותנו להתארח שישי שבת בכפר ערבי סמוך ואני חושב שמאותו מפגש נטמע בתוכי הרעיון שאנחנו לא לבד בארץ הזאת. שיש לנו פה תרבויות שונות מנהגים שונים, דתות שונות. אם מישהו יסתכל יום אחד ברשימת החברים שלי בפייסבוק הוא יגלה שיש לי שם חברים מירדן, בדואים מהפזורה, דתיים, חרדים ואנשים מכל קשת האוכלוסייה הישראלית. שלא לדבר על זהויות מיניות שונות. כמו שאמרתי, מבחינתי קבלת האחר והשונה זה נר לרגליי. 
לצערנו, היום בחינוך לא עושים מספיק בנושא הזה. בבתי ספר עורכים חילופי משלחות עם קנדה, גרמניה, איטליה ועוד מדינות רחוקות בשעה שהעיר הכי תאומה לנו היא בעצם השכנה הצמודה שלנו. לטעמי, חינוך אמיתי בבתי הספר יתחיל יום אחרי שיבינו שתוצאה בבחינות הבגרות זה לא יעד לחינוך. 

מה צפוי לנו בפסטיבל?
בני יזביצקי: אירועי הפסטיבל יתחילו ביום חמישי 19.9.19 בשעות הבוקר, בניקוי המוני של חופי אילת. נפגשים בשעה 08:30 באמפיתאטרון של מלון הרודס ומתחלקים לקבוצות ניקוי בהנחיית נציגים סביבתיים שונים, אשר יעבירו הדרכה בנושא זיהום חופי במהלך הניקוי. הניקוי יארך כשעה ובסופו נפגש כולנו ברחבת אום רשרש  למיון כלל "האוצרות" שנמצאו ולהפרדתם למיכלי הפסולת / המיחזור המתאימים. אנו מעודדים את בתי העסק הממוקמים לאורך רצועת החוף לארגן קבלת פנים קלילה ואקטיבית למתנדבי האירוע, במטרה לעזור לנו להעלות את המודעות לסוגיית השמירה על ניקיון החופים והים. כמו כן מומלץ שכל קבוצות המתנדבים יגיעו עם חולצה מייצגת, אך לא חובה. נשמח מאוד לשיתופי פעולה בהפצת הפסטיבל במדיות השונות וזה המקום גם לבקש מכלל המתנדבים להגיע עם המון רצון טוב, כובע, ומים מהבית/ ממקום העבודה. במידה ואכן מתארגנים בקבוצות מקומות עבודה , נשמח אם תוכלו להקצות לנו איש קשר מטעמכם, אשר יעזור ברישום מוקדם של המתנדבים. 
מורי: הצוללים הירדנים יעברו את הגבול לאילת ביום שישי ה 20.9.19 בשעה  9 בבוקר. מיד לאחר חציית הגבול מתוכנן להם במטע התמרים הצמוד לגבול קבלת פנים וארוחה קלה עם המשפחות המארחות. מרגע המפגש עם המשפחות כל סדר היום של היומיים הבאים הוא בהתנהלות של נציגי המשפחה והצוללים. הם ילוו אותם למועדוני הצלילה להשלים ציוד לצלילית הניקיון וימשיכו איתם לפעילות חברתית משותפת. 
צלילת הניקיון מתוכננת ליום שישי  בשעה 12,  נפתח גם אירוע בפייסבוק אז אני מאמין שהחשיפה לזה תהיה גדולה. הצלילה תתקיים בחוף הצפוני וההשתתפות פתוחה לקהל הצוללים מגיל 18 ברמה של 2 כוכבים ומעלה. כל אחד מגיע עם הציוד שלו למעט מיכלים ומשקולות שיחולקו על ידי מועדוני הצלילה השותפים בפעילות.  
בערב תתקיים ארוחת ערב חגיגית ב"קולוניה", אליה יוזמנו הצוללים ונציגי המשפחות, ללא כסף. למחרת, ביום שבת, יפתח בפניהם ביקור בריף הדולפינים ובמצפה התת ימי שם גם תהיה ארוחת צהריים משותפת לצוללים הירדנים ולמשפחות המארחות. לאחר מכן הם חופשיים להסתובב בעיר. הרעיון בגדול הוא שבערך חודשים אחרי תתקיים צלילת ניקיון נוספת, הפעם, צוללים מאילת יעברו לעקבה והיוזמה תהפוך למסורת שנתית ברת קיימא. אני ללא ספק, אנסה בביקור הזה לקבוע רף של ביקור כי מטבע הדברים, הם ינסו לתת לצוללים האילתים הרגשה לא פחות טובה ממה שהם קיבלו פה". 

אנשים המעוניינים לתרום בכל דרך- ניקיון חופי, ניקיון ימי, אירוח וכדומה מוזמן להתקשר למורי חן בטלפון 053-7370101.


חדשות אילת - ערב ערב באילת  

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש