שפוי זמני

עד כמה אפשר לחלום? לא נמאס לכם מלהאשים את השמולנים. כן, הייתה העדפה בממשלות הימין להתישבות מעבר לקו הירוק. מה לעשות הקופה לא מניבה יותר ממה שיש לה-כך הוזנחו עיירות הפיתוח והעוני הפך לדרך חיים. הבעיה שגם היום לצערי איני רואה שינוי במגמה-ראו תקציב שנת 2007................

קראתי בעיון את דבריך ולכאורה יש אמת בכתוב אבל קשה לי להשתחרר מההרגשה כי מסכנות זה עניין של אופי. אני מסכימה עם העובדה כי היתה אפליה מתקנת של תושבי יהודה שומרון וחבל עזה, זאת עובדה ברורה הניתנת להוכחה במספרי התקציבים. אין ספק כי תופעת גאידמק היא באמת סימפטום של חברה חולה ושלטון שאינו מטפל באזרחיו. טור ראוי המביא תמונת מצב עגומה על חיינו כאן. אהבתי מאוד

אין בכלל ספק כי כותב השורות, היטיב לבטא את העניין מכל הבחינות. לצערי הוא צודק והמדינה שלנו מתפרקת לאט אבל בטוח. ואז בא העשיר עם הכסף וכולם חושבים כי הנה הגיע המשיח. באמת עצוב שהגענו למצב הזה.