פרסומת
דלג

פואד הבטיח

מאת: ● ● ערב ערב 2264
דווקא לפני שהמרכז לחקלאות ימית עמד להשיק את פרויקט הפיילוט החלוצי של גידול דגים בבריכות מי ים, הגיעה חרב הקיצוצים. הטקס, שהיה אמור לציין שיא של עשייה מדעית וסביבתית, לפתע נראה כמסמל יותר מכל את אקורד הסיום הצורם והאבסורדי של המרכז הלאומי החיוני כל כך לעיר שנאבקת לפתח אפיקי פרנסה נוספים ולא רוצה רק 'חוטבי עצים ושואבי מים'

הרבה הבטחות התעופפו באוויר ביום העצוב של השקת הפיילוט של המרכז הלאומי לחקלאות ימית. המרכז עוסק מאז היווסדו ב- 1972 במחקר ופיתוח חקלאות וביוטכנולוגיה ימית, תוך ניצול מושכל של מי הים כתחליף למים שפירים. לאחרונה, הוקמה במכון מערכת יבשתית לגידול 150 טון דגים בשנה בבריכות (פיילוט) בהשקעה של מיליון דולר במימון ממשלתי וציבורי. המערכת ידידותית לסביבה ומציעה אלטרנטיבה יבשתית מהמתקדמות בעולם. אולם במקום לשמוח על הפיילוט, אפשר היה למצוא הרבה דאגה ופסימיות בקרב העובדים והנוגעים בדבר.

לא אומרים נואש


שנים של עשייה ומחקר עומדים לרדת לטמיון. עובדים רבים ילכו הביתה, ללא פנסיה, ללא אפשרויות תעסוקתיות מתאימות. אולם העובדים, מנהל המרכז וראש עיריית אילת לא אומרים נואש ונאבקים בהחלטה המאיימת לחנוק את המרכז: ברגע שהקבינט הכלכלי-חברתי של ממשלת ישראל החליט להפריד את המרכז לחקלאות ימית מהחברה ל'חקר ימים ואגמים', אליה השתייך מאז היווסדה ב 1967, המשמעות היא שהמרכז לחקלאות ימית נותר ללא שיוך מוסדי וללא תקציב. אמנם המהלך היה צעד ראשון של משרד האוצר לקצץ בהוצאות, אולם התוצאה כואבת במיוחד: איום סגירה וסילוק מנוף העיר אילת של מכון מחקר מרכזי לעיר.

חלוצים לפני סגירה


הפיילוט, אותו הוזמן לחנוך שר התשתיות בנימין בן אליעזר הוא פרויקט חדשני של מערכות גידול דגים בבריכות של מי-ים. מטרת הפרויקט היא לבחון את ההיתכנות הכלכלית והסביבתית של גידול דגי-ים במתקן יבשתי כדי לקדם את הפיתוח של חקלאות ימית רווחית בישראל ובמיוחד בערבה הדרומית, בהיקפים גדולים. הטכנולוגיה החדשנית שתיושם בפרויקט תכלול טיהור ביולוגי של שפכי הבריכות, שבחלקם יסוחררו למערכת הגידול ובחלקם יוזרמו אל הים בלא לגרום להשפעות סביבתיות מזיקות. במסגרת הפרויקט, מוקם בשטח המרכז מתקן חלוץ לגידול דגים בקנה מידה קדם-תעשייתי (100 טון/שנה). הקמת המתקן ממומנת על ידי משרד החקלאות וקרן יק"א בישראל והוא יופעל בשיתוף עם חברת 'ערדג'. מיד עם היוודע החלטת הקבינט הכלכלי חברתי, יצאו עובדי המרכז בעצומה בה נכתב בין היתר כי : "סגירת המרכז היא הרת אסון לאילת ולישראל". גם ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, פנה מיד בקריאה נרגשת כנגד המהלך: "המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת מהווה תשתית אקדמית חשובה, סגירתו היא מכה אנושה לעיר". דווקא ההזדמנות הטובה ביותר לשוחח על מצבו של המרכז הגיעה ביום חנוכת פרויקט הפיילוט, שאיש לא יודע מה יעלה בגורלו כעת: בפגישה שקיים מאיר יצחק הלוי עם שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, בנוכחות מנכ"ל משרד התשתיות, ראש המועצה האזורית חבל אילות, אודי גת, מנכ"ל המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת, ד"ר עמוס טנדלר וקבוצת מדענים, הוסברה לשר הנחיצות של המשך קיומו של המרכז - היתרון שמעניק ריבוי המדענים בעיר, האפשרות לשילוב הקמפוס בעשיית המרכז, הגשר המדעי שנבנה בין ישראל, מצרים וירדן ושיפור הדמוגרפיה בעיר. ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, כינה את ההחלטה על סגירת המרכז 'הזויה' בעיקר לאור שפע יתרונותיו לעיר. בפגישה הבהיר השר, כי הוא נגד הפרטת המרכז וכי הוא רואה בו מרכז מחקר ופיתוח מצוין החשוב לפיתוח העיר. השר הודיע, כי המרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת יפעל תחת אחריות משרדו וכי הוא יפעל לחזקו. בטקס חנוכת הפיילוט, אמר השר: "משרד התשתיות הלאומיות רואה חשיבות לאומית בהמשך מחקר משאבי הים והמשך מחקרי תשתית שיאפשרו הקמת מערכות גידול יבשתיות וביות מינים נוספים, טיפוח הקיימים וטיפול ידידותי לסביבה - בשפכים. כפי שקיים במסגרות דומות בעולם, כך גם בישראל, שילוב מחקר ופיתוח חקלאות ימית ומחקרים אוקיאנוגרפיים, הביא עד כה להצלחות בינלאומיות ויאפשר המשך פריצת הדרך בתחום. כחלק מהכרה בחשיבות מחקר הים, נלחם המשרד וימשיך להלחם למען המשך הפעילות המחקרית באילת, ולצורך כך, נאות המשרד להעמיד לטובת המרכז הלאומי לחקלאות ימית חלק ניכר מהתקציב הדרוש לשנה הבאה".

"חמישים איש עלולים לאבד את מקום עבודתם"


מנהל המרכז לחקלאות ימית, עמוס טנדלר, לא ממהר להאמין להבטחות של שר התשתיות: "כל עוד העניין לא פתור ואין הבטחה פורמלית לפתרון המשבר, הוא עדיין עומד בעינו. רצון טוב לא עוזר לנו. אנחנו צריכים הבטחה מלאה של תקציב 2007 בסדר גודל של 8.8 מליון שקל ולתת לוועדה המקצועית של פרופסור טייכר לסיים את עבודתה ולהמליץ את המלצותיה". הוועדה של פרופסור טייכר מונתה על ידי משרד המדע, והיא בודקת את כל מוסדות המחקר הממשלתיים. תוך מספר שבועות, יוגשו המלצותיה, ועל פיהן יישק דבר. טנדלר חש בטחון בממצאים שיגיעו מהוועדה: "אנחנו מאוד בטוחים בביצועים שלנו ובטוחים שהוועדה תכיר בזאת. יש לנו מספר רב של מחקרים שמתפרסמים, המון סטודנטים, דוקטורנטים. זה מעיד על טיב ומצויינות של מוסד". לדידו של טנדלר, אין שום סיבה להיפרד מהמכון לחקר ימים ואגמים: "אנחנו רוצים להישאר במסגרת של 'חקר ימים ואגמים'. חיבור שעובד טוב כבר 40 שנה לא צריך לקלקל. יש לנו הישגים כל כך מרשימים בתחום, אז מה הטעם לשנות? היום כ- 10 מהחוקרים שלנו מרצים בקמפוס בתכנית שפיתחנו ביחד עם אוניברסיטת 'בן גוריון': 'ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית'. יש לנו 14 סטודנטים, ובשנה הבאה כבר רשומים 30". אולם עד שיגיעו הבטחות פורמליות וחתומות, הסכנה על סגירת המרכז עדיין מרחפת מעל ראשי העובדים: "חמישים איש עלולים לאבד את מקום עבודתם ועלולים גם לעזוב את הארץ ולעבוד בחו"ל. זה מנוגד לרצון של שרת החינוך, שמפחדת מבריחת מוחות ולהצהרות של שרים נוספים, שטוענים שאסור לקפח את הנגב. אנחנו מקווים שהמצב עבורנו יתבהר בהקדם", אומר טנדלר.

תמונת כתבה
גוזר ומבטיח. השר אליעזר

שתפו את הכתבה בפייסבוק