מנכ"ל הנמל חושש מפיטורי עובדים
מאת: גיליון: 2293, 14/6/2007

מנכ"ל הנמל החדש, משה מיץ, לא חושב שהגיע לספינה טובעת, מציע למספידי הנמל שימתינו ומבטיח: באתי לתת תוצאות . מיץ חולם על רכבת, על שווקים חדשים ובסוף, גם על הפרטה . נא להכיר את הראש החדש של הנמל


"מה יש לכתוב? הכל גמור פה, אין מכולות", מקדם את פניי אחד העובדים בכניסה לנמל. אם לא די בכך, על לוח המודעות מודיע שלט, כי מזנון הנמל מפסיק בקרוב את פעילותו, ומכתב נוסף ממנכ"ל הנמל הנכנס מפציר בעובדים לנקוט במשנה חסכנות במשאבי הנמל. מעל כל הסממנים הללו, עומדת כחרב מתהפכת הודעתה של חברת 'צים' על הפסקת קו המכולות לאילת, בשורה שעתידה לסכן את הכנסות הנמל ולפגוע בחלק מהעובדים. לתוך מציאות מורכבת זו, הרוויה הבטחות מרחיקות לכת מגורמים ממשלתיים לצד ביצוע זעום בשטח, נכנס לפי כמה חודשים לתפקיד מנכ"ל הנמל, משה מיץ. מיץ החליף את אינג'ינר גדעון גולבר, עובד נמל ותיק ועתיר זכויות, שהצעיד את הנמל לרווחה כלכלית.

"פני חדר המנכ"ל כפני החברה"
הסממן הבולט ביותר לחילופי הגברי בנמל, היא הלשכה החדשה, המשופצת למשעי, המקבלת את פני הנכנסים למשרדו של מיץ: הרצפות הירוקות הישנות וצבע הקירות הלבן שינו פניהם וכעת הלשכה צבועה שמנת, ריהוט יוקרתי הוכנס אליה, וילונות ונציאנים מעטרים את החלונות ואפילו המרצפות אחרות: את מקומן של המרצפות הירוקות העכורות מחליפות כעת מרצפות גדולות ובהירות. משה מיץ אינו חש שום צורך להתנצל על השיפוץ המגיע בתקופה כה מורכבת בתולדות הנמל: "קיבלתי תגובות מפרגנות מאוד על השיפוץ. אמרו לי 'פני חדרו של המנכ"ל כפני החברה', ואם היא משדרת עסקיות, אז כל החברה תהפוך להיות ממוקדת ברמה העסקית. זו בעצם המטרה שלי: לטפל חזק מאוד בפן העסקי וגם לשיפוץ יש חלק בכך. זה מעביר מסר ולא מגיע רק מצורכי נוחות".

בשבוע שעבר, ביקר בנמל אילת שר התחבורה. איך אתה מסכם את הביקור?
"היה ביקור טוב מאוד. אנחנו מעריכים שהצלחנו להבהיר לשר מספר נושאים קרדינליים ובין היתר, תחת האיום של סגירת פעילות קו מכולות 'צים' וטרם חידוש פעילות עם חברת ספנות אחרת אותה אנו מנסים להביא לנמל במקום, מתוך ידיעה שהפוטנציאל לעשות כן קיים. הביקור של השר הגיע לאחר שיום קודם סיירנו עם מנכ"ל משרד התחבורה בעקבה והתרשמנו עמוקות מהיקף הפיתוח בתחום המכולות בנמל השכן. ראינו ציוד חדש, כמות אוניות גדולה והתרשמנו שבירדן יש מיקוד בנושא ומן הראוי שגם אצלנו תתקיים חשיבה שתבדוק איך ניתן גם כאן להתמקד וליצור מצבי שיתוף פעולה עם השכנים שהם מצבי win win".

מה שראיתם בירדן מדאיג?
"לא מדאיג, מדהים! ירדן הגדירה בהחלטה אסטרטגית שכל הייבוא שלה יעבור אך ורק דרך נמל עקבה. זו החלטה מינהלית עם השלכות כלכליות. זה אומר, שלא ניתן לייבא שום סחורה שלא דרך נמל עקבה. יש שם פיתוח אדיר בעקבות החלטה זו. כל חברות הספנות הגדולות בעולם מגיעות לנמל עקבה היום. לעומת זאת, נמל אילת, שחולק את אותו המיקום, לא נמצא על מפת הסחר העולמית. אם אחוז אחד של הסחר שעובר דרך תעלת סואץ היה מגיע לאילת המצב של הנמל היה שונה לחלוטין. זה היה הופך אותו למשגשג וגדול. כעת, אנחנו בוחנים כמה חלופות מול חברות ספנות שפורקות בעקבה ובודקים כיצד אפשר להגיע למצב שהן יפרקו באילת ואנחנו נתמודד עם העלויות עם תמריץ הובלה יבשתית".

מה ביקשתם מהשר?
"העלנו, כמובן, את נושא הרכבת. איך מסייעים לנמל לטפל בתובלה יבשתית שמהווה חסם לפעילות. השר עדכן שהוקצו תקציבים של 300 מיליון שקלים לטיפול בצד הסטטוטורי של הקמת מסילה לאילת. השר לא הבטיח לנו הרים וגבעות. הוא אמר שהפעילות תהיה על פי סדר עדיפות לאומי ושאילת כמובן נמצאת על המפה. אחד הנושאים שהעלנו מול השר הוא נושא הובלת מכולות הברום. כיום, החומרים המסוכנים הללו עוברים מרמת חובב לחיפה בהובלה יבשתית שחוצה עורקי תחבורה ומגורים עמוסים מאוד. כאן, יש לנו אפשרות לנצל את הנגב להעברה. הנגב ריק יותר. והפתרון לתושבי אילת הרגישים למעבר המשאיות הנושאות חומרים מסוכנים בתוך אזור התיירות יכול להגיע בדמות כביש עוקף אזור התיירות. נושא מיידי נוסף שעלה לטיפול מול השר הוא החזרת הסבסוד והתמרוץ לנמל אילת, סבסוד ותמרוץ שנלקחו בתחילת שנת 2005. אנחנו מאמינים שהכלי הזה עשוי לאפשר לנמל תחרות אל מול הלקוחות. מי שיקבל את הסבסוד הוא הלקוח הסופי ואז נוכל להשוות הובלה יבשתית למה שקורה בצפון. בשל המיקום החסר של נמל אילת, יש קושי בתובלה יבשתית. כל עוד אין רכבת כמו במקומות אחרים, מדינת ישראל חייבת להעניק לנמל תמרוץ הולם ולהראות במעשיה שהנמל הוא אכן נכס אסטרטגי".

אז מה עושים?
"בדיוק לפני 40 שנה, פרצה מלחמת ששת הימים כשהעילה למלחמה הייתה סגירת מיצרי טיראן על ידי נאצר. ישראל לא יכולה להסכין עם סגירת נתיבי סחר חשובים לה. השר הזכיר כי תפיסת האוניה 'קארין איי', למשל, נעשתה דרך נמל אילת. יש חשיבות קיומית להשארת נמל אילת ופעילותו, וכדי שהנמל ימשיך להתקיים, נדרשות פעילויות מהותיות לקיומו: טיפול בציוד מיושן, שימור העובדים, פיתוח קווי ספנות, קשר ללקוחות סופיים ועוד".

אתה לא מרגיש שהגעת לספינה טובעת?
"לא. בהחלט לא. אני נמצאתי בצומת שבמסגרתה ביקשתי לעשות שינוי בסקטור שבו הייתי כל חיי - סקטור התקשורת. אני בוגר בית ספר 'בזק' בירושלים, שירתתי בחיל הקשר בצבא ואחר כך ביצעתי קריירה מלאה ומאתגרת של למעלה מ- 20 שנה בחברת 'בזק' במגוון רחב של תפקידי ניהול. אני מהנדס תעשייה וניהול ולמדתי תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק באוניברסיטת 'בר אילן'. התפקיד האחרון שמילאתי ב'בזק' היה מנכ"ל של חברת בת ממשלתית. זה דומה במידה לנמל אילת. הקשר הוא עם אותם הגורמים: רשות החברות, משרד האוצר. משם, עברתי ל'סלקום', למגזר העסקי. כשסיימתי ב'סלקום', מצאתי עניין בעולם שרשרת האספקה - עולם הלוגיסטיקה. בעיניי, נמל אילת הוא לא ספינה טובעת. אני מאמין באמונה שלמה שהוא ימשיך לפעול עוד שנים ארוכות והגעתי לכאן כדי להצעיד את הנמל הזה קדימה".

איך אתה מתכוון לעשות זאת?
"ישנן מספר פעילויות שהן עוגנים משמעותיים שאותן צריך לטפח, בעיקרן, ייבוא רכבים. אנחנו רואים הזדמנויות חדשות עם האפשרויות של ייבוא מסין. צריך לזכור מה עשה הייבוא של 'יונדאי' מקוריאה. לכל המספידים - אני מציע להמתין קמעה. אנחנו רואים את קצבי הייצור בתפזורת: פוספטים ואשלג ופועלים נמרצות כדי להגביר את הקצב. אנחנו יודעים שהיקפי הייצוא יגדלו משמעותית בשנים הקרובות.

האם אתה תומך בהפרטת הנמל?
"בעקרון, אני בעד הפרטה. אולם זו צריכה להגיע רק כשיבשילו התנאים. הפרטה צריכה להתבצע כשיש נכס מושבח שמביא תועלת לבעליו. תפקידי המרכזי הוא לייצר נכס ולהשביח אותו, וכשהמדינה תמצא לנכון שערכו הכלכלי של הנכס הזה משתלם והבטחות שימשיך לפעול גם כשהוא מופרט או מופרט חלקית - יהיה נכון לעשות זאת. יש עוד הרבה עבודה לפני המהלך הזה, והגורם היחידי שיש לו אמירה בעניין הזה היא מדינת ישראל".

איך אתה יכול לתמוך בהפרטה כאשר מקרה 'צים', שנמכרה לידיים פרטיות, מוכיח לנו שלשוק הפרטי אין סנטימנטים לעובדי נמל אילת למשל?
"המקרה של 'צים' הוא דוגמא רעה. תפיסת עולמי גורסת, כי מדינה לא יודעת לנהל עסקים וזה הוכח לא פעם. יחד עם זאת, מי שמנהל את המהלכים, צריך להגדיר ולחייב חוזית ובשמירה מפורשת על הנכסים באופן שיבטיח את קיומו ותפעולו של אותו עסק באופן אסטרטגי. מכירת 'צים', כפי שהיא נתפסת כרגע, מעידה על כך שהמדינה יכלה לעשות יותר כדי לשמור על חלק מקווי הספנות. צריך לזכור, שהמגמה העולמית היא מגמה של הפרטת נמלים ורציפים, אולם צריך לעשות זאת נכון ובעיתוי המתאים".

"'צים' מכאיבה לנו אך לא הורגת אותנו"
בעוד משה מיץ תופס את כיסא המנכ"ל, מנכ"ל הנמל הקודם לא עזב את הנמל, אלא נותר לעבוד בו, מסתפק בתפקיד זוטר יותר וחוזה במחליף שנכנס ללשכה שזה עתה הייתה שלו.

איך אתה מסתדר עם העובדה שגדעון גולבר, מנכ"ל הנמל עד כה, עדיין עובד כאן וכעת תחתיך?
"זו סיטואציה לא בעייתית במידה והמנהלים או אנחנו יודעים לתקשר, מבינים מה האחריות שמוטלת עלינו ומייצרים שיתוף פעולה. אם כל הנושאים הללו לא מתקיימים, יש בעיה. אין לי ספק, שלגדעון יש זכויות לעבוד בנמל ומאוד קשה לעשות שינוי בירידה בפעילות הניהולית. הכדור נמצא במגרש של גדעון - כמי שמוגדר כעובד קבוע של החברה ושבחר מרצון להמשיך ולשרת את הנמל בתפקיד של מדווח ולא של ראש הנמל".

איך אילת?
"מקסימה. בעיני זו התגשמות של מאוויים להיות כאן. לגור כאן, לראות כל יום מחלון חדרי את המפרץ, הים, השמש והרי מואב איתם אני מתחבר. בגלל זה החדר שלי תמיד פתוח ומואר. קצת לפני שהגעתי לכאן, הוצאתי תעודת סקיפר. אני מקווה שבשלב כלשהו, אני אוכל להתפנות ולעשות גם את זה. בינתיים, מהחברים אני מקבל תגובות של פרגון וקנאה. אילת נתפסת כעיר נופש. נכון שאני לא ממש בנופש, אבל זו התדמית של העיר...".

טוענים נגדך שאינך מתגורר בעיר.
"אני מתגורר בעיר. יש לי כאן דירה שכורה בה אני מתגורר במהלך ימי השבוע. המשפחה שלי נשארה בינתיים ברעננה, וכשיתאפשר, אנחנו בהחלט מתכוונים לעבור לגור באילת. הפונקציה של המעבר לאילת לא כוללת רק אותי, צריך לקחת בחשבון גם את יתר בני המשפחה. אני מבלה פה ימים רבים במהלך השבוע וגם חלק מסופי השבוע. צריך לזכור, שחלק ניכר מפעילות נמל אילת נעשה במרכז הארץ: דירקטוריון החברה, לקוחות, הנהלת חברות ספנות, יבואני רכב שהם לקוחות אסטרטגיים שלנו יושבים במרכז הארץ וצריך לזכור שמתקיימות גם פגישות".

מה עם מכת 'צים' שנחתה על הנמל? האם היא הורגת את הנמל?
"'צים' מכאיבה לנו אך לא הורגת אותנו. יש חשיבות להמשך שמירה על חוסנו הפיננסי של הנמל כדי לשמור על העובדים. כרגע, האיום של הפסקת פעילות קווי המכולות הוא איום ברמה האסטרטגית, כי נמל ללא מכולות הוא נמל נכה. חלק ניכר מעובדי הנמל הם עובדים המתמחים בנושא המכולות. ללא ספק, אם לא נצליח לבסס את קו המכולות, נאלץ לבצע התאמות כדי לשמור על מצבו הפיננסי של הנמל".

כלומר פיטורים?
"כן. עם זאת, חשוב לציין כי אנחנו עושים פעילויות ברמת התכנון ויש מספר אופציות ליישום שימשיכו לשמור את אותו החוסן הכלכלי של הנמל. בו בעת, אנחנו צריכים להשקיע במקצועיות העובדים בנמל. העובדים שלנו לא מספיק מקצועיים. גייסנו המון עובדים איכותיים, אך הם נעדרי ידע מקצועי בעולמות התוכן הנמליים. אנחנו זקוקים לפעילות מז'ורית בהדרכה".

כיצד מנהל שמגיע מתחום התקשורת לומד על עולם התוכן הנמלי?
"אני יושב וקורא, שואל שאלות, דיונים אינסופיים. זה מאוד מעניין, מאוד מאתגר. לא משעמם לרגע. אתגר מהסוג הזה מזרים לי אדרנלין לדם ומייצר המון עניין".

מה התכניות הלאה?
"אני הגעתי לכאן כדי להביא תוצאות. כבר היום אני יכול לומר, שנמל אילת ישקיע 10 מיליון שקלים בתשתיות, 2.5 מיליון שקלים בשיפוץ הכביש ההיקפי, אנחנו מתכננים פרויקט רחב היקף של אבטחת הנמל, בוצע שיקום רציפים בנמל בסך של 17 מיליון שקלים, כאשר מי שעשה את העבודה הוא קבלן אילתי. מלבד זה, אנחנו מעודדים עוד פעילות עסקית: אנחנו בוחנים אפשרות של השכרת מחסני ענק שעומדים היום ריקים בנמל לגורמים עסקיים במקום שנמשיך לשלם עליהם ארנונה. אנחנו בודקים אפשרויות להוסיף אירועי תרבות ענקיים לנמל מסוג פסטיבל הג'אז' והפסטיבל הקלאסי. בכל קווי הספנות היקף הפעילות הולך ומתעצם, בינתיים, בקווי המכולות אין בשורה. אנחנו יודעים שהשנה תהיה שנה טובה בשוק ייבוא הרכב, ואנחנו שחקנים דומיננטים בתחום הזה. אני בטוח שיהיו לכך השלכות רבות על היקף הארגון שלנו. גם בתחום התפזורת תהיה הגברה של שינוע התפזורת. מצבו הפיננסי של הנמל איתן והוא ימשיך להיות כזה".

נמל אילת. צילום תמונות יהודה בן יתח




 


 
 

תגובות
18:14 16/6/2007
המשמיד
מיץ תמשיך לדבר ככה על עובדים תמצא את השער מהר..
1.
18:28 16/6/2007
ק7
מר מיץ יקר שתדע נמל מהו תתחיל לדבר על עובדים.
2.
18:29 16/6/2007
יעד מועדף
ניסיון מלמד שעדיף לא לפתוח פה על עובדים מיץ!!
3.
18:31 16/6/2007
חבילה משפחתית
נמל אילת זה לא בזק !! העובדים לא שק חבטות..
4.
18:33 16/6/2007
המשפץ
5.
18:34 16/6/2007
המפטר
מנכK
6.
18:36 16/6/2007
המפטר 2
7.

  • מדורים
  • מגזינים
  • ארכיונים

פרסומת
דלג