שפוי זמני

מאת: ראובן זלץ ● ● ערב ערב 2312
שנים עשר שנים לאחר הרצח, ונדמה כי כלום לא השתנה . אותם קולות, אותם אנשים, אותו רוצח מחייך . ימים של זיכרון של מציאות נפרדת, אחרת . טור מפוכח ובלתי נוסטלגי בעליל, על החוט המקשר מאז הרצח ועד להתנהלות שלנו כעם וכיחידים
שפוי זמני









תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש