פרסומת
דלג

בלעדי: איגרא לא פוסל את העתקת המלונות בתמנע למיקום חלופי

מאת: ● ● ערב ערב 2318
בראיון בלעדי, מצהיר היזם, כי במידה ויוצע לו מקום חלופי לבניית פרויקט המלונות בתמנע, הוא ישקול זאת . מנהל רשות הטבע והגנים, גיא איילון: "אם היום מישהו ימצא חלופה ויכריזו על המקום כשמורת טבע, אנחנו נעמוד ונמחא כפיים" . בשבועות הקרובים, ייפגשו מובילי המאבק הן עם היזם איגרא והן עם השדולה החברתית סביבתית בכנסת שתדון בנושא . 'ערב ערב' עוקב
בלעדי: איגרא לא פוסל את העתקת המלונות בתמנע למיקום חלופי

מי שחשב שההתנגדות לפרויקט המלונות של איגרא בתמנע היא נחלתם של כמה קיבוצניקים 'ירוקים' ומשועממים, בהחלט עשוי לשנות את התרשמותו לנוכח התאוצה שתופס המאבק.

מאבק בתאוצה


על העצומה הצנועה שהחלו להפיץ מובילי המאבק, חתמו היום כבר מעל 27 אלף איש. הפעילים האמונים על המאבק עובדים בכל החזיתות: מול הארגונים הירוקים, חברי כנסת, הרשות המקומית, אנשי הקיבוצים בערבה והציבור הישראלי. המטרה: לבחון שוב את ההחלטה שנתקבלה לפני 15 שנה באשר להפיכת האזור שבין הר מכרות לגבעת ססגון לאזור פיתוח תיירותי, אזור בו מתעתד היזם יואב איגרא להקים את ארבעת מלונות הבוטיק האקולוגיים בתמנע. למאבק הסביבתי הצליחו הפעילים לגייס את חבר הכנסת דב חנין. השבוע, הגיבה העוזרת הסביבתית של חבר הכנסת בנושא, הגברת נטע ליפמן: "ח"כ חנין נפגש עם הפעילים המקומיים במקום, אשר פועלים יחד ובסיוע ארגון 'שתיל' על מנת לבחון חלופות אחרות להקמת הפרויקט. ח"כ חנין, מתוקף תפקידו כיו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, ידון בנושא זה בשדולה אשר תתכנס ככל הנראה ביום ג' 25/12. לדיון יוזמנו כל הגורמים הרלוונטיים- כולל כמובן היזם ומשרדי הממשלה הרלוונטיים. כמו כן, פועלים בתחום זה 'עמותת אדם טבע ודין', השוקלים להגיש עתירה משפטית כנגד תחילת הבנייה, החברה להגנת הטבע וככל הנראה - גם רשות הטבע והגנים, אשר כולם קוראים למציאת חלופות להקמת המיזם". ב'עמותת אדם טבע ודין' אישרו את הדברים ומסרו, כי הם פועלים למציאת חלופות שונות לפרויקט. רכזת קשרי קהילה של העמותה, עו"ד נירית לוטן, מסרה, כי: "אנחנו סבורים, שביצוע התכנית אינו ראוי ובפרט לאור העובדה שלא נערך דיון ציבורי אמיתי על השלכותיה. למעשה, לא הוגשו כלל התנגדויות לתכנית. לדעתנו, אחת הסיבות לכך שלא הוגשו התנגדויות היא שההודעה בדבר הפקדתה לא פורסמה כראוי- ובפרט לא פורסמה הודעה לתושבי האזור (הקיבוצים הסמוכים ובראשם אליפז). תושבי האזור לא היו מודעים לאפשרות שלהם להתנגד ולהשפיע, כיוון שהוצג להם מצג כאילו מדובר בעניין גמור שלא ניתן עוד לפעול כנגדו. בכוונת אט"ד לפנות לוועדה המחוזית ולבקש ממנה שתורה על קיום דיון נוסף בתכנית, אליו יוזמנו נציגי התושבים המתנגדים כמו גם נציגי אט"ד, על מנת שהם יוכלו למצות את זכותם להתנגד לתכנית ולנסות ולשכנע את הוועדה לוותר על היוזמה שתגרום נזק בלתי הפיך לאחד מתאי השטח היפים בארץ ולבחון חלופות אחרות להקמת המלון". רכז שמירת טבע של החברה להגנת הטבע במחוז דרום, שי טחנאי, אמר בנושא, כי: "אנחנו נגד התכנית הזו במפורש אז והיום. לא שינינו את עמדתנו מאז ועד היום. השתמשנו בכלים שהחוק מאפשר לנו מאז ועד היום. אנחנו לפעמים מצליחים ולפעמים לא. עמדת החלה"ט כפי שעלתה בהתנגדות לתוכנית המתאר 2/112/02/12 לא השתנתה. החלה"ט גורסת, כי שמירה על משאב הקרקע והנוף הפתוח היא הסוגיה הצריכה להנחות את התכנון והפיתוח. במציאות זו, השטח הפתוח הוא נכס יקר ביותר, חסר תחליף, והאתגר התכנוני הלאומי הוא ניצול יעיל של משאב הקרקע, ריכוז עיקר הפיתוח בתוך או בצמוד לישובים תוך שמירה על רצפים של שטחים פתוחים. עמדת החברה להגנת הטבע, כי נכון היה שהפיתוח יהיה צמוד דופן ולא יצור מוקד פיתוח חדש בלב שטח פתוח". לכל אלו, מצטרפים גם דבריהם של פעילי השטח, ביניהם ארז הרנשטט האילתי, שאומר בנושא: "אין להשוות את המודעות האקולוגית של היום למה שהיה כאן לפני 15 שנים, המצב שונה וכך גם כמות השטחים הפתוחים שיש היום והאינטרסים הסביבתיים. העסקה שביצעה הרשות המקומית לפני 15 שנים נעשתה אז כדי שאפשר יהיה להכריז על רוב שטחי המועצה כשמורת טבע. צריך לזכור, שהשטחים האלו הם מדינת ישראל, הם של כולנו, ורק אחר כך של המועצה". למרות שכל הרשויות כבר חתמו על האישורים, הרנשטט עדיין חדור אמונה במאבק: "כל עוד זה לא אבוד, זה לא אבוד. מדינת ישראל חייבת שמישהו ינהל את המאבק הזה. זה מאבק על שטחים פתוחים. לוקחים מאיתנו את המקומות הכי יפים ונותנים אותם לעשירים. המדינה נותנת להם מענקים, והם בונים שם כלים שיגרמו להם להיות עשירים יותר. מדובר בכספי מענק של משרד התיירות שעימם איגרא יבנה. זה הכספים שלנו והשטחים הפתוחים שלנו, והם מופקעים מידינו לטובת יזם!". עם זאת, הרנשטט, כמו יתר הפעילים, אינו תולה את האשמה דווקא ביזם איגרא, אלא ברשויות שקיבלו את ההחלטה ונדרשות כעת לחשיבה מחודשת, בעקבות ההתעוררות הציבורית: "הבעיה המרכזית היא לא איגרא, אלא תהליך קבלת ההחלטות במועצה האזורית. הבעיה היא, שגופים כמו רשות הטבע והגנים לא מרימים את הכפפה ולא מנהלים את המאבק. למה אני צריך לשלם את המודעות בעיתונים נגד הפרויקט הזה? זו בושה וכלימה! אבל על זה המאבק. אנחנו רוצים להציל את השטח הזה. אני חושב שהגופים הירוקים הגדולים היו צריכים להתריע בפני הציבור".

איגרא: מוכן לשקול מיקום חלופי


בסביבתו הקרובה של איגרא, לא מתרשמים ממספר החותמים הרב על העצומה. דוברת קבוצת 'הרודס', מיכל מאיר סער, נדהמה למצוא גם את עצמה חתומה על העצומה למרות שמעולם לא עשתה כן: "יש מיכל מאיר סער אחת באילת וזו אני, ומעולם לא חתמתי על העצומה הזו", אומרת סער. בנוסף, אם מעיינים בקפידה בעצומה, ניתן לראות שמופיעים שם גם שמות כפולים. מארגני המאבק אינם מתרשמים. לטענתם, מספר השמות הכפולים הוא זניח, ומרבית השמות המופיעים בעצומה אמינים ומהימנים. איגרא בעצמו הופתע לשמוע על התגייסותו של ח"כ חנין למאבק כנגד הפרויקט עוד בטרם הייתה לו, לאיגרא, הזדמנות להציג בפניו את הפרויקט בעצמו. לטענת איגרא, הצגת הדברים על ידי הפעילים מסולפת לגמרי: "העצומה והמצגת- נכתבו על ידי שלושה אנשים שעד היום לא שמענו עליהם ולא ראינו אותם. אם הם היו כל כך מעוניינים בפרויקט הזה, אני תמה מדוע לא פנו אלינו. אני הבעתי נכונות לפגוש אותם, ועד היום, רק עכשיו יש בקשה לפגישה. הם לא מייצגים שום גוף מוכר במדינה. העצומה חד צדדית, מסולפת ולא מציגה את הפרויקט נאמנה, אפילו המיקום מסולף. אם הדברים שהיו כתובים העצומה היו נכונים, גם אני היה חותם עליהם. מה לקח להם כל כך הרבה זמן? בעקבות המצגת והעצומה קיבלנו המון מכתבי נאצה וקללות. למה לא לשבת איתנו? הצגנו את הפרויקט, המועצה הציגה, כולם בירכו על הפרויקט הזה. מדוע לא נפגשו איתנו לפני שירו? זה פרויקט קשה, 15 שנה אף אחד לא ניגש אליו, מה קרה עכשיו? זה פרויקט יפה, אקולוגי, ומאושר, והפעילות עכשיו עושה לנו נזק עצום. אנחנו באים לסייע לאוכלוסייה המקומית, עשינו צעדים אקולוגיים שהם מעל ומעבר לבקשות". אגב, כל חותם שפנה לאיגרא במייל לאור המצגת או העצומה, קיבל מכתב אישי מקבוצת איגרא בו נכתבו העובדות של הצד השני.
בין היתר נכתב שם: "אנו מודים לך על פנייתך. כן, גם אנחנו רגישים מאוד לשמירה על הטבע. אנחנו גרים כאן, באילת, קרוב לבקעת תמנע, מטיילים בסביבה המדברית ורוצים לשמור אותה נקיה ויפה, ממש כמוך. כך גם חשבנו, כאשר פנו אלינו והציעו לנו להקים את הפרויקט. היה ברור לנו מהיום הראשון שזהו פרויקט מיוחד, שונה מכל מה שנעשה בארץ ומיועד לסוג אחר של תיירות, תיירות מדברית. חשבנו להקים פרויקט שיפנה לאנשים כמוך, שההוויה במלונאות באילת אינה לטעמם והם מבקשים לעצמם חוויה מסוג אחר, בחזרה לטבע.
לאחרונה, מצאנו את עצמנו במאבק מול גורמים אינטרסנטים המגייסים שוחרי טבע, תוך שימוש במניפולציות ומתן מידע מוטעה, חלקי מאוד ומגמתי מאוד.
אין לנו כל כוונה להתנצל על מה שאנחנו עושים. אנחנו מאוד מאמינים בפרויקט ובתרומתו להכרת המדבר ושמירתו מחד ולפיתוח הנגב מאידך. אנחנו חושבים שמן הראוי להציג את העובדות כהוויתן ... את התכניות בדקו ואישרו, בין השאר, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, רשות העתיקות, משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ועוד גורמים מקצועיים רבים. כולם ברכו על התכנית. האם 'חובבי הטבע' שהכינו את המצגת ועוררו את המחאה יודעים משהו שהם לא יודעים? האם לוועדות התכנון הרבות ולגופים הירוקים אכפת פחות? להפך, מי שבחן את התכניות עצמן ולא את המצגת החובבנית יודע שאין מקום למחאה ... מאחורי העצומה עומדים מספר חברים מקיבוצי הסביבה: סמר, אליפז וגרופית וגם בעל חברה לג'יפים לטיולי מדבר. די מובן מדוע הם מוטרדים מהקמת הפרויקט ומתנגדים לו. עד עתה, השטחים היפים שלידם היו ריקים מאדם. רק בודדים טיילו בסביבה. היה להם שקט. כל הסביבה היפהפייה שליד ביתם עמדה רק לרשותם. הם לא זקוקים לתשתית תיירותית כדי לטייל בסביבה, הם גרים שם. הרעיון שמטיילים נוספים יסתובבו באזור בהחלט מדאיגה אותם וזה טבעי ואף מובן מאליו. השאלה היא האם המדבר שייך רק להם או לכולם? האם יש לעודד את עם ישראל לטייל בארצו ולהקנות לו את השירותים הנדרשים לשם כך או לנכס אותו רק למעטים. אנו סבורים שהמדבר הוא נחלת כולם. יש לאפשר לכולם לטייל בו, כל אחד בתנאים המתאימים לו ולפי צרכיו. אפשר לעשות את זה נכון, מבלי לפגוע בו. בצורה נוחה, אך תרבותית ומחנכת, וזה מה שאנו מתכננים לעשות. אנו גם מאמינים, שככל שיטיילו יותר אנשים באזור, כך תגדל התודעה לשמירת המדבר וערכי הטבע בקרב תושבי הארץ. לתודעה הציבורית הרחבה הזו יש חשיבות רבה ביותר כאשר על מעט מערכי הטבע שנותרו לנו מתחרים מפעלים מזהמים, שטחי אימונים ובסיסים של צה"ל ונתיבי תחבורה מתחדשים. תשתית תיירותית נכונה אינה צריכה לפגוע בטבע, אלא לקרב אליו את הציבור. כך זה נעשה כיום ברוב שמורות הטבע בעולם, וכך הכוונה גם כאן".

איגרא, מנהל הפרויקט - זאב טהרלב וגורמים נוספים המקורבים לאיגרא השתוממו על ההתנגדות הפתאומית של החברה להגנת הטבע. לטענת טהרלב: "אני לא יודע מה היה לפני 15 שנה. במסגרת שינוי התב"ע שנעשתה לפני שנתיים, אני ישבתי עם טחנאי, והוא לא הביע שום התנגדות. הייתה התנגדות אחת ויחידה של רשות שדות התעופה שביקשה להגביל את גובה התאורה שתהיה בכביש שיוביל אל הפרויקט. אנחנו קיבלנו את דרישתם, וההתנגדות הוסרה. לא נתקלנו אף פעם בכל התהליך הארוך הזה של שינוי התב"ע בשום התנגדות של החברה להגנת הטבע. הם היו נוכחים בכל הדיונים וקולם לא נשמע". טהרלב התייחס גם לטענות שהשמיעה עמותת 'אדם טבע ודין' ביחס לפרסומים ואמר כי: "הטענה לגבי הפרסום פשוט לא נכונה. הכל פורסם בעיתון, בלוח המודעות של המועצה, היו שלטים בצומת של כביש הערבה בתמנע וגם בשטח עצמו. יש תמונות והוכחות לזה, וזה בנוסף לפרסומים בעיתונים כפי שמחייב החוק. כל הפרסומים הופיעו לפני שנתיים".
עם זאת, באופן מפתיע למדי, איגרא לא שולל מיקום חלופי ומבטא ספקנות רבה באשר לישימות האופציה: "אנחנו בחרנו את המיקום הזה עבור תיירות אקולוגית. אם ייראו לנו דבר אחר, תהליך שוודאי ייקח שנים והוא יתאים לנו כמו המיקום הזה, נחשוב על זה. השקענו בפרויקט הזה הרבה שנים, כל שינוי יגרום לנו נזק עצום. יש לנו היתרים לצאת לדרך. לא פשוט היום לומר לנו 'בוא תצא, ותשקיע עוד חמש שנים', אבל אם ייתנו לנו איזו שיטה שתתן לנו דבר דומה במהירות, מה שאני לא יודע שקיים המציאות, אני מוכן לשקול. קשה לי להאמין שיצליחו להביא אלטרנטיבה. זה תהליך מאוד ארוך, ואני לא בן 20".
מנהל רשות הטבע והגנים של מחוז דרום, גיא איילון, אמר בתגובה: "במידה ויימצא מקום אלטרנטיבי אחר לפרויקט, נשמח". עם זאת, טוען איילון שלמציאות התכנונית יש חוקים וקצב משלה: "אם מדברים על זמן קצר, אין שום סיכוי. כל אלטרנטיבה תאלץ לעבור את מוסדות התכנון בצורה מסודרת. כל אלטרנטיבה תיקח זמן. מדובר בכניסה לתהליך. אם יש זמן וסבלנות, זה בסדר, אך צריך להבין את המשמעויות. אם יש נכונות לפתוח את הנושא כדי למצוא אלטרנטיבה על ידי היזם, אנחנו נברך על כך. אנחנו לא מהמעודדים להקים מלונות בשטחים ערכיים". איילון ענה עוד לשאלה מדוע לא פעלו עד כה בתחום, כי: "כל הגופים הירוקים היו רוצים לראות את המקום הזה כשמורת טבע. אך מרגע שהתקבלה ההחלטה כי התב"ע היא מלונאית, אז צריך לראות איך ממזערים את הנזק. אם היום מישהו ימצא חלופה ויכריזו על המקום כשמורת טבע, אנחנו נעמוד ונמחא כפיים. אנחנו כגוף ממלכתי לא יכולים לאחר שהתקבלה ההחלטה על ידי מוסדות התכנון של המדינה להיאבק בה".

טיול הסברתי של מתנגדי התוכנית


בשבת הקרובה, מתכננים פעילי השטח טיולים והסברה באזור בו ייבנו המלונות. לפעילות צפויים להגיע מכל רחבי הארץ חובבי טבע ומתנגדים לתכנית. תימור כץ מאליפז, פעיל במאבק, אומר: "פנינו להרבה מאוד אנשים, ייצאו טיולים מהקיבוצים ומאילת ומכל רחבי הארץ. אנחנו רוצים שהמקום ידבר את עצמו. זה מקום יפהפה. אנחנו נהיה שם עם האנשים ונראה להם את גודל העניין. מדובר במתחם מלונות שאין כמוהו בארץ. אם רוצים להשוות לאילת, מדובר במקום שהוא שווה ערך לחלקים נכבדים משכונת השחמון באילת. אנחנו רוצים לשכנע שזה בלתי סביר. מי שמגיע לא בשביל להשתכנע זו הזדמנות טובה להיפרד מהמקום לפני שהשופלים עולים עליו".
גם איגרא שמע על הכוונה להוציא טיולים באזור בשבת הקרובה ותמה מדוע לא טרחו הפעילים להזמין גם אותו ואת צוותו: "אנחנו מוכנים לבוא להסביר את הפרויקט", אומר איגרא. כל הפעילות והמחאה הציבורית, כמו גם הסיכוי שהפרויקט לא יזכה לצאת לדרך כמתוכנן מצליחים להכעיס אותו: "זה מבזה עבודה של חמש שנים שהשקענו בפרויקט הזה. זה פרויקט שאולמרט, פרס, נתניהו ושלושה שרי תיירות בירכו עליו". גם לאחר שהצהיר שיהיה מוכן לשקול מיקום חלופי, איגרא איננו תמים כדי להאמין שמדובר בתהליך מהיר וטרם ויתר על האופציה הקיימת, אופציה שאושרה: "יש לנו את כל ההיתרים. אנחנו לעת עתה ממשיכים באותו הקצב. אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים" אומר איגרא. בכל מקרה בו התכנית המקורית עשויה להשתנות או שייבחר מיקום חלופי, יגרום הדבר לנזקים כלכלים רבים עבור היזם ולאובדן של שעות עבודה ותכנון ארוכות מאוד שהרשות תאלץ לפצותו עליהן. לשאלה, האם הוא מתכוון לתבוע, ענה איגרא: "כרגע לא מתכוננים לדבר כזה, אבל אם נתבקש, נטפל בזה". עוד הוסיף איגרא: "אני מציע שהחבר'ה יבררו ויראו שבכל אזור בעולם בו יש טבע נפלא יש גם אזורי הארחה מתאימים. בכל אתר רציני בעולם יש דברים מהסוג הזה ופחות אקולוגיים משלנו. טסתי אתמול לאילת, הבטתי מהמטוס על השטח אותו אני רוצה לפתח, פסיק קטן שיכול להוסיף רבות לאזור. לצד ההתנגדויות המוזכרות, פונים אלינו גם המון אנשים שכועסים על מה שנעשה ומשבחים את הפרויקט שלנו. יש לנו יותר סניגורים ממה שחשבנו".
בשבועות הקרובים, צפויים הפעילים להיפגש עם איגרא. 'ערב ערב' ימשיך לעקוב.

שתפו את הכתבה בפייסבוק