פרסומת
דלג

שפוי זמני

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● ● ערב ערב 2335
הפרויקט המלונאי של איגרא הצליח להגיע לשיא הרייטינג = כותב השורות בהתבטאות ראשונה על הפרויקט השנוי במחלוקת = בשבוע שעבר, חולקו פרסי החינוך לישובים מצטיינים, בת ים כמשל = ועוד תובנות על הגליית עבריינים לאילת ו'אגד' כמונופול
שפוי זמני

העמק הנעלם?


עד היום לא כתבתי בנושא הפרויקט המלונאי של יואב איגרא באזור תמנע, נתתי את התענוג לרחלי אבידוב שסקרה את הנושא באדיקות, בהרחבה ובנאמנות מערכתית, כרגיל. אך לאחר שראיתי את הכתבה ביום שישי האחרון, בא לי לכתוב, ספונטני כזה. כ- 400 חדרים מתכנן לבנות היזם יואב איגרא בעמק ססגון, השטח שבין גבעת ססגון והר מכרות. פיסת טבע מדהימה, חלקת ארץ נהדרת, מרופדת בחלקה באבן חול נובית, שטח מדברי יפה ובתולי, נתיב המשמש מעבר לבעלי חיים, צמוד לשמורת הטבע תמנע, העובר בו שביל ישראל. 300 דונם מהשטח הזה שייכים עכשיו ליואב איגרא, אלה העובדות היבשות. יואב איגרא הוא אדם סימפטי, באמת, קשה לריב איתו, להתווכח, להעלות את הטונים איתו, איגרא סובלני וסבלני, טיפוס אופטימי ומחייך, בעל דמיון חופשי, לעיתים פרוע, קשה לשנוא אותו, זה על גבול הבלתי אפשרי. איגרא הוא יזם אכפתי, חושב על הסביבה, מתאים את הפרויקטים שלו לטבע הקרוב ובהחלט אדם להתרועע עמו, אלו הן גם עובדות יבשות. האיש הרע בסיפור הזה, אם אתם מתעקשים לבנות כאן תסריט הוליוודי, הוא אודי גת, יו"ר המועצה חבל אילות ומי שתמך ואישר את הקמת הפרויקט בשטח המועצה שבראשה הוא עומד. רשות הטבע והגנים הלאומיים תמכה, כל משרדי הממשלה תמכו ואישרו, ומלבד החברה להגנת הטבע שהתנגדה, הפרויקט עבר את כל ההליכים והאישורים, כחוק. אני כלל לא בטוח כי רצונו של אודי גת לפתח את האזור צריך להתמקד דווקא בתיירות, אך זה כבר פאסה, ההחלטה נפלה. הכתבה בערוץ 2 נטתה באופן קיצוני לטובת איגרא, כל הצופה בכתבה יכול היה לקבל את הרושם כי מדובר בכמה תמהוניים הנאבקים ביזם ירוק ירוק ומונעים את התפתחות ופיתוח האזור. הכתבת בטח נפלה בשבי איגרא ושלוותו וחיוכו המפיל. הסיפור הזה, אם תרצו, זה עוד סיפור המביא את הקונפליקט הנצחי של פיתוח מול שמירה על הטבע והנוף. זה שהפרויקט קיבל את כל האישורים כחוק, לא הופך אותו לצודק יותר, זה רק הופך אותו לחוקי, אני מכיר עוד כמה פרויקטים חוקיים שגרמו להרס מסיבי של הטבע והסביבה. היה פעם שר חינוך שהיה גם שר לאיכות הסביבה וקראו לו יוסי שריד שאמר: "במקרה שיש ספק, אין ספק". מאוד יכול להיות שהפרויקט של איגרא לא יפגע בסביבה, בטבע ובנוף ויגרום לפריחת ענף התיירות בערבה, יכול להיות. אך בעולם מושלם, הפרויקט לא היה קם דווקא באזור רגיש ויפה כל כך, בעולם מושלם הרשויות היו נאבקות על עתיד הסביבה שלנו, בעולם מושלם, המאבק הזה לא היה מתרחש. ומי יודע, אולי איגרא יסכים להזיז את הפרויקט, אולי הרשויות יתעשתו ואולי התמהונים מהערבה יצליחו להציל פיסת ארץ נהדרת. כי כל בניה במדבר פוגעת, וכל פיתוח הורס, השאלה כמה, במקרה הזה, אין בכלל ספק כי זוהי עוד נגיסה בחבל ארץ בתולי, אז נכון שאיגרא רגיש, אך 400 חדרי מלון בלב מדבר יפגעו, בסופו של דבר, והמאזן בין הפיתוח ולשימור ימשיך להיות נצחי. כן, אני יודע, פיתוח לעיתים הוא כורח המציאות, אך אם תשאלו אותי, אני, באופן אישי לגמרי, מעדיף את המדבר ככה, ריק מבטון ומלט ומלא בשריקת ציפורים ובעלי חיים, אבל זה אני. ואולי עצה קטנה לידידי יואב, בחיים לא תמיד צריך להיות צודק, אלא גם חכם, בוא ותוכיח כי אתה יזם מזן אחר, בו ותראה לנו כי אתה לא רק מדבר, בוא ותמצא ביחד עם הרשויות שטח חלופי, תאמין לי רק תרוויח מכך, גם יחסי ציבור וגם המון אהבה.
תמונת כתבה
בוא תוכיח כי אתה יזם מסוג אחר. איגרא. צילום יהודה בן יתח


בת ים כמשל


השבוע, הוענקו פרסי החינוך היישובי לרשויות שהצעידו את החינוך קדימה, זהו הפרס היוקרתי ביותר של מערכת החינוך בישראל ותעודת הצטיינות לרשות המקבלת. הרשויות הזוכות הן המועצה המקומית גני תקווה, המועצה האזורית בבקעת בית שאן, עיריית כפר סבא, עיריית דימונה והעירייה שזכתה בפרס לראשונה בתולדותיה והיא למעשה הסיפור הגדול, עיריית בת ים. פרס החינוך מוענק על ידי שרת החינוך ומעבר ליוקרה, מדובר בהוקרה ממשלתית על הישגיה של הרשות. ראש עיריית בת ים, שלומי לחיאני, עשה מהפכה, תרתי משמע, בכל הקשור לטיפול בתושב, החל ממערכת חינוך ועד לרווחה ותעשיה. לחיאני, איש שכונות, נחשב לעסקן אפור משהו, הביא בשורה חדשה, אנשי מקצוע וגרם להרבה אנשים לאכול את הכובע, לאחר שלא מעט זלזלו בו וטענו כי אין לו את הידע וההשכלה. לחיאני, שלא הגיע מהאקדמיה, ידע בדיוק מה הוא רוצה ולמה זקוקה בת ים, שהיתה עיר אלימה, בעלת תדמית לא מחמיאה, עיר במשבר עמוק. כיום, בת ים בשיא הפיתוח והתנופה, מערכת חינוך מצוינת, מצטיינת, מהפכה במערכת הרווחה, הנחות והטבות לעסקים ועצמאים. נכון, לא הכל ורוד, אך כשמדברים על תוכן ולא רק על פרחים בכיכרות ותוכניות מלאות מלל, לחיאני הצליח היכן שראשי עירייה אחרים רק מדברים. הוא הוריד את האלימות בצורה משמעותית, הפחית את הנשירה ממערכת החינוך, ושרת החינוך אמרה כי המודל של בת ים יופעל בשנים הקרובות בכל הארץ. וכן, לחיאני גם שתל פרחים בכיכרות. סיפור שובה לב, בקרוב הסרט. זה אולי ההבדל הגדול בין לדבר לבין לעשות, בת ים כמשל.

נזק תדמיתי


אני לא ממש סגור על עצמי מה גורם יותר נזק: עצם הגליית שני עבריינים לאילת לביצוע עבודות שירות או מכתבו הפומבי של ראש העירייה לנשיאת בית המשפט העליון בנושא. אין בכלל ספק, כי האקט המביש בו נשלחים עבריינים לאילת, הינו אקט היסטורי לקוי ובלתי מובן וכלל לא הגיוני. אך גם מכתבו של ראש העירייה לנשיאת בית המשפט, מכתב שזכה לחשיפה פומבית באמצעות דוברת העירייה, גם אקט זה לא ממש חכם. הרי אף אחד לא ידע, בטח לא הציבור, כי שני העבריינים הוגלו לאילת, אפשר היה לשלוח את המכתב ולמחות בפני הנהלת בתי המשפט בשקט ולנסות לפתור את העניין בחדרי חדרים, ואם לאחר תקופה, זה לא היה עוזר, תמיד אפשר לצאת לתקשורת. אך הבחירה להוציא את המכתב לתקשורת עוד בטרם נשיאת בית המשפט דנה בנושא, הינה בחירה פופוליסטית שכלל לא בטוח שתעזור או תתרום לפתרון הבעיה. העניין הזה של לרוץ ולספר לחבר'ה על כל פיפס שראש העירייה מוציא, על כל פגישה, לא ממש תורם לעניין, אולי קצת יחסי ציבור, גם זה בספק, ייתכן והגיע הזמן שהדוברת העירונית תנפיק הודעות רק לאחר מעשה והחלטה ולא לפני, אולי...

מי שעומד מלפני או מאחורי
הוא כנראה ב'אגד'


ביום שישי האחרון, קפצתי לתחנת 'אגד', בכדי לקנות כרטיס נסיעה לבן הקטן שלי שכבר מזמן עבר אותי בגובה. על תחנת 'אגד' כבר כתבנו ואפילו צילמנו את המקום ההזוי הזה בלב העיר ברחוב הראשי של עיר התיירות המובילה בישראל. סוג של מחנה צבאי סגור ומוקף בגדר מכוערת, והכל בשם הביטחון. באמת שהמתחם הזה לא מוסיף כבוד לנו ובטח שלא ל'אגד', החברה שיש לה את המונופול התחבורתי על הנסיעות מאילת ולאילת. ואם זה לא מספיק, הרי שהתור לרכישת כרטיס בתחנה מתמשך ונמשך לאין קץ. במקום לפתוח עוד אשנב ולהקל על הנוסעים, מעדיפים ב'אגד' לחסוך כסף מבלי להתחשב בנוסעים. עשרים וחמש דקות עמדתי בתור לרכישת כרטיס, לפני צעירים, אחרי תיירים. מילא אם המקום היה ידידותי למשתמש, אך נהפוך הוא, מתחם 'אגד' אינו עומד בשום סטנדרט תיירותי, שלא לומר דבר על הלכלוך והעזובה. מעניין אם 'אגד' לא היה מונופול, ועל קו אילת-תל אביב היו מתחרות עוד חברות אוטובוסים, מעניין כמה אשנבים היו נפתחים ואיך התחנה הייתה נראית. זלזול בלקוחות, זאת ההרגשה וזאת לצערי המציאות.

שתפו את הכתבה בפייסבוק