בדצמבר 2012 פרצה אש באחת הסירות העוגנות במרינה של אילת. האש התפשטה במהירות וכילתה את הספינה וכן סירות נוספות שעגנו בסמוך לה. כתוצאה מכך הוגשו שתי תיבעות על ידי שניים מארבעת בעלי הסירות שנפגעו באירוע. התביעות אוחדו וכאמור נדחו לאחרונה (20.3).
התובעים טענו כי מקור השריפה אינו ברור וכן העלו טענות שונות אודות אופן הטיפול הלקוי של שירותי הכבאות במקרה כמו גם ליקויים שהיו במרינה והקשו על פעולות כיבוי השריפה. בין היתר ציינו העדרם של מטפי כיבוי תקינים וכן את העובדה ששער המרינה היה נעול ושבירתו עיכבה את צוות כיבוי והצלה שהגיע למקום.
מנגד, הסתמכו הנתבעים על חוות הדעת של כיבוי והצלה, שנערה בערב האירוע, ובה נקבע כי המדובר בהצתה מכוונת. בעל הסירה (הנתבע) הגיש תלונה במשטרה, שפתחה בחקירה אך לא העלתה כל ממצא ביחס לזהות המצית.
במהלך המשפט ביקשו התובעים להגיש חוות דעת נגדית לחוות הדעת של שירותי כיבוי והצלה וזו אכן הוגשה והטילה ספק בממצאי הבדיקה הראשונית ואולם השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי, מביהמ"ש השלום באילת, מצא כי יש להעדיף את חוות דעתו של חוקר השריפות שכן זו נערכה בזמן אמת ונערכה על ידי אדם מיומן ובעל ניסיון.
בפסק דין מפורט דחה השופט את כל טענות התובעים אחת לאחת, כפי שעלו מתוך חוות הדעת הנגדית שהגישו, ובסיומו של דבר דחה את התביעה וחייב כל אחד מהתובעים בהוצאות כל אחד מהנתבעים בסך 10,000 שקל. ■
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו במייל או בווטסאפ
רוצים להיות מעודכנים 24/7? הצטרפו לקבוצת הווצאפ של חדשות ערב ערב באילת
חדשות אילת והערבה - יום יום באילת
