פרסומת
דלג

החזירו לי את טביעת האצבע!

מאת: ● ● ערב ערב 2367
אם נכנסת לסניף קופת חולים 'מכבי' בשבועות האחרונים, התבקשת למסור את טביעת האצבע שלך לצורך הקמת מאגר מידע ממוחשב . גם ממשלת ישראל החליטה על הקמת מאגר מידע לכלל אזרחיה ואינה מוטרדת מן הדיבורים על אפשרות של 'זליגת מידע' ועל גורמים עוינים שיחדרו למחשב ויעשו שימוש במידע המסווג . ארגוני זכויות האזרח מקימים קול צעקה.העתיד כבר כאן
החזירו לי את טביעת האצבע!

עם כניסתי לסניף קופ"ח 'מכבי' בשכונת השחמון לביקור מקרי אצל הרופא, מושיטה לעברי הפקידה מכשיר ומבקשת שאתן טביעת אצבע. "זה כדי לייעל את השירות", מתחייכת הפקידה, "בקרוב לא יהיו עוד כרטיסים מגנטיים, כל המבוטחים יתנו את טביעות האצבע שלהם ויוכלו להיכנס מיד אל הרופא. המידע יישמר במאגר מידע של הקופה". כשאני מסרבת לתת את טביעות האצבע שלי ומרגישה לרגע, שאולי יש פה איזו פגיעה בזכויות היסוד שלי כאזרחית, הפקידה תמהה, אחרי הכל, מדובר ברעיון יעיל שמיושם בארגונים שונים ברחבי הארץ.

התייעלות או סיכון?


ארגונים שמפעילים אמצעי זיהוי ביומטריים- זיהוי באמצעות נתונים ביולוגיים ייחודים כגון: טביעת אצבע, רשתית העין או זיהוי קולי ועוד - חוסכים כסף. הדבר בדוק. שימו לב מה עשתה התקנת המכשירים לתקציב שירות התעסוקה לפני כשנתיים. התקנת 88 שעוני נוכחות ביומטריים חסכה כ- 960 אלף שקל בשנה. הם אף מייעלים עבודת ארגונים אחרים, כך, אם נציץ בבריטניה, נגלה, שכל חשוד בעבירה בבריטניה שעונשה הקבוע בחוק הוא מעל לשלושה חודשי מאסר - נתוניו נכנסים אל המאגר הגנטי לתמיד. השיטה הביאה ל- ‎40 אלף מעצרים מוצלחים בשנה. הצרה היא, שקשה לשמור על בטחון המאגר. כך מוכיח המקרה הבא: חוקר פיני פרץ לא פחות מאשר למחשביה של ענקית המחשבים 'מייקרוסופט'. בשנת 2004, הציגה מיקרוסופט מוצר שמשמש לקריאה של טביעות אצבע. באותה שנה, הוכיח החוקר מפינלנד, כי טביעת האצבע אינה מוצפנת וניתן בקלות לגנוב אותה, ועמה את הזהות של המשתמשים התמימים. מכך בדיוק חושש עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח: "הסכנה הרבה הגלומה במאגר של נתונים ביומטריים נובעת מכך, שבניגוד למידע מסוג אחר, אם המידע נופל לידיים זרות, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך, שכן זהו מידע אישי שאינו ניתן לשינוי או החלפה: מרגע שמידע ביומטרי של אדם מסוים יגיע לידיו של עבריין, 'זהותו' של אותו אדם תהא נתונה בידי העבריין לעולמי עד והוא יוכל לעשות בה שימוש ככל שיחפוץ". גנבת זהות, אכן רעיון מבהיל עבור חלקנו. אולם, מה תגידו על המצב שבו פקידים בעלי נגישות למאגר ימכרו מידע אישי רגיש? כבר היו דברים מעולם. לפני מספר שנים, הוגשו כתבי אישום כנגד עובדי הביטוח הלאומי וחברות ממשלתיות נוספות כמו גם עובדי חברת 'בזק' אשר מסרו מידע אישי מסווג לידי עורכי דין שעוסקים בתחום הגביה תמורת בצע כסף. יתכן שבקרוב, יצטופף המידע הביולוגי האישי של כל אזרחי המדינה על גבי מחשב. שכן, קופות חולים נוספות שוקלות הקמת מאגרי מידע ביומטריים. אם ירצה מיליארדר מהונג קונג למצוא תורם אברים לבתו החולה? "לא תהיה לו שום בעיה למצוא תורם, מרצון או שלא מרצון, בקרב אזרחי ישראל לאחר הקמת המאגרים", אומרת נירית מוסקוביץ' מהאגודה למען זכויות האזרח. לעומתה, עידו הדרי, דובר קופ"ח 'מכבי', מבטיח שהמאגר שיוקם יהיה מאובטח ומבקש להרגיע את החששות סביב הקמת המאגר הרגיש. "'מכבי' מקימה מאגר של טביעות אצבע לצורך זיהוי ביומטרי בנוסף לשימוש בכרטיס המגנטי", כותב עידו בתגובתו "המאגר פעיל ורשומים בו קרוב למאה אלף מבוטחים. אחוז המתנגדים לטביעת האצבע הוא בודד, והם ימשיכו לקבל את מלוא השירותים באמצעות הכרטיס המגנטי. למאגר זה מספר יתרונות, כאשר המרכזי שבהם הוא הזיהוי הוודאי של מקבל השירות. בדרך זו לא ניתן 'להעביר' את הכרטיס, ובכך נמנעות טעויות ברישום בתיק הרפואי או ניצול לרעה של השירותים. כמו כן, מחזק הזיהוי הביומטרי בצורה משמעותית את אבטחת המידע. בדרך זו ניתן לוודא כי הכניסה לתיק המבוטח נעשתה באישורו הבלעדי. דרך זיהוי זו נפוצה במערכות שונות במדינות רבות בעולם במטרה להבטיח זיהוי חד ערכי. 'מכבי' עושה רבות לשמירה מרבית על המידע המצוי במערכות המחשוב שלה ולכן לא נשמרות במאגר התמונות עצמן אלא נשמר מספר מורכב ומוצפן המבטא את התמונה ולפיכך, אין כל דרך לחשוף פרטים או תמונות מהמאגר עצמו".

כל אזרחי המדינה יחויבו לתת טביעות אצבע


באוגוסט 2008, אישרה ממשלת ישראל הקמת מאגר מידע ביומטרי של כלל אזרחי המדינה. פרויקט חסר תקדים ברמה העולמית. אף מדינה לא הקימה מאגרי מידע מסווג של כלל אזרחיה, ישראל היא הראשונה. מהם אם כן הנימוקים בעד הקמתו של מאגר המידע הממוחשב? סבין חדד, דוברת משרד הפנים, מציינת, כי המאגר מוקם במטרה למנוע גנבת וזיופי דרכונים ותעודות זהות ישראליות ועל מנת לאפשר זיהוי במצב של אסון המוני. כמו כן, היא מוסיפה: "בכוונת המשרד, יחד עם גורמי הביטחון המוסמכים, להבטיח הגנה מקסימלית למאגר. ישנן מדינות כדוגמת צרפת הנמצאות בתהליך חקיקת להקמת מאגר טביעות אצבע". אולם, כל הטענות של משרד הפנים אינן מצליחות לשכנע את לשכת עורכי הדין בישראל ואת האגודה למען זכויות האזרח, הטוענים, כי מאגר ביומטרי עלול לפגוע בפרטיות האזרחים ובזכויות היסוד שלהם. במכתבו כותב עו"ד חי: "ועדת הגנת הפרטיות רואה בדאגה רבה את ההצעה להקים מאגר מידע ביומטרי. בהצעה זו טמון פוטנציאל של פגיעה הרסנית בזכויות היסוד של אזרחי המדינה ובמיוחד בזכותם לפרטיות". לטענתו, אזרחי המדינה יהיו: "חשופים לניסיונות של גורמי חוץ לחדור אל המאגר, כמו גם יהיו חשופים לתופעת 'התפוח הרקוב', העברה על-ידי גורם פנימי שלא כדין מידע מהמאגר אל גורמים חיצוניים". עו"ד חי הוסיף, כי קיומו של מאגר כזה: "ירחיב את כמות הגורמים הממשלתיים שיהיו מוסמכים להיעזר בנתונים שייכללו בו." אם נדמה לך שיש פה חדירה לפרטיות, יתכן שאתה צודק. כדאי שתיקח בחשבון שבמידה ותסרב לתת את טביעות אצבעותיך, אתה צפוי לשנת מאסר ולשלילת הזכות לקבלת תעודת זהות או דרכון.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש