פרסומת
דלג

נקמת העורב

מאת: ● ● ערב ערב 2381
בכל פעם שבני משפחת אברמסון יוצאים מהבית, הם מביטים בחשש בקן העורבים ההודים הנמצא על העץ הסמוך לביתם . כבר מספר פעמים שהעורבים תקפו את בני המשפחה. במקרה של הבת, זה נגמר בפציעה כואבת ותפרים בראש . גם חייו של תלמיד בית ספר 'בגין' הפכו לגיהינום לאחר שזרק אבן על עורב שהתקרב אליו – העורב חזר עם 50 עורבים נוספים לתקוף . במלונות מסוימים בעיר, עוצרים העורבים את תנועת האורחים כשמאות מהם מתגודדים לשמור על גוזל שנפל מהקן . המומחים בתחום מזהירים: "אם לא נפעל בנחישות, איכות החיים שלנו תפגע מאוד" . זהירות עורבים אורבים
נקמת העורב

כבר שנתיים שמשפחת אברמסון מאילת מתגוררת ברחוב מקור החסידה. סמוך לבית, יש עץ דקל גדול וגבוה בו נוהגים לקנן עורבים. בחודשים האחרונים, הפסטורליה של העץ והציפורים המקננות, הפכה לסיוט עבור בני המשפחה. מנחם, אבי המשפחה, מספר: "אחד העורבים פשוט התנפל על הבת שלי כשהיא יצאה מהבית ותקף אותה. צריך להבין, היא בת 23, העורב ניקר אותה בראש, הוא פצע אותה ומאוד מאוד הבהיל אותה, היא התחילה לצעוק וזה היה נורא", מספר אברמסון. לא רק הבת התנסתה בתוקפנותם של העורבים: "כמה פעמים כשהבן שלי יצא החוצה הם צללו אליו במהירות, מתקרבים לתקוף וצריך לברוח מהם, זה ממש מסוכן". מאז שהתנסה בתקיפות, לא מפסיק אברמסון לשמוע על מקרים נוספים בהם עורבים תוקפים אנשים והופכים לנקמנים ממש: "עורבים הם בעייתיים, יש עוד המון אנשים שסובלים מהתופעה הזו, זה מגיע למצב שאנשים צריכים תפרים וגומרים בבית חולים", הוא מסביר.
אז מה עושים? "צריך להעיף אותם מפה, הם מסוכנים. אני לא יכול להרוג אותם, כי אז יבואו אליי משמורות הטבע בטענות".


בני שלמון, האקולוג המחוזי של רשות הטבע והגנים, מכיר את התלונות: "מדובר בתופעה מאוד מדאיגה. העורב ההודי הוא מין פולש שהגיע אלינו מעקבה ומחופי האוקיינוס ההודי. מדובר בעורב מאוד בעייתי. העורבים התוקפים הם עורבים ספציפיים, כאלו שחשו שאדם מסוים איים על הגוזלים שלהם. העורב הזה מאוד אינטיליגנט ויש לו זכרון מצוין. אם הוא מסמן מישהו כתוקפן, הוא ימשיך ויתקוף וגם יוציא את שמו לשמצה בקרב יתר העורבים, כולם לומדים שהאיש הספציפי המותקף הוא האיש הרע".
פרופ' ראובן יוסף, מנהל מרכז הצפרות הבינלאומי באילת, לא מופתע לשמוע את התיאור המבעית: "היה לנו מקרה של תיכוניסט מ'בגין' שאכל כריך בחוץ. עשרה מטר ממנו נחת עורב. הילד זרק עליו אבן להרחיקו ולא פגע. העורב עף וחזר עם עוד 50. מאז הילד לא יכול להכנס ולצאת מבית הספר. עשינו המון תכסיסים כדי שהעורב ירד ממנו", מסביר יוסף ומוסיף: "במלונות מסוימים בעיר, לא פעם בעונת הקינון, נסגר המלון לכניסה ויציאה של אורחים, כי נופל מהקן גוזל ויושבת שם להקת עורבים ענקית ששומרת על הגוזל ומאיימת על העוברים ושבים". לא רק המלונות סובלים. גם מסעדות נאבקות בעורבים אגרסיביים האוכלים מתוך צלחות האורחים, נוטלים מטבעות נוצצים מהשולחן ומשאירים את המלצרים ללא טיפ, הופכים כוסות ומנפצים אותם במעופן ומנקרים בשקי אוכל, סוכר ועוד. נבהלתם? חכו, זה עוד לא הסוף.

מין פולש ומסוכן


פרופ' יוסף חזר בחודש שעבר מכנס בינלאומי באוסטרליה שרובו ככולו הוקדש לנושא המינים הפולשים: העורבים ההודים, המיינה והדררות. כמו יוסף, הגיעו לכנס נציגים ממדינות רבות ברחבי העולם, רובם ככולם סובלים מהמטרד ברמות שונות. בדרבן שבדרום אפריקה לדוגמה, הפכה אוכלוסיית העורבים לבלתי נסבלת – מיליון עורבים הפכו את חיי התושבים לבלתי אפשריים. איך הפכו העורבים לבעיה גלובלית? יוסף מסביר ששורשי הבעיה נעוצים בהיסטוריה: "לפני 200 שנה, כשהבריטים שלטו ברוב האזור שלנו, כולל בהודו, המזרח הרחוק ואפריקה, המושלים הצעירים נשלחו להודו כדי ללמוד כיצד למשול. הם גילו שהעורב ההודי הוא מנקה רחובות מצוין – הוא אוכל הכל ומנקה אשפה. המושלים הצעירים ששלטו במושבות בריטיות ברחבי העולם, נאבקו קודם כל, במציאות הגיינית קשה. כדי לפתור אותה, הם הביאו לארצות הללו ארגזים של עורבים הודים "קבלני נקיון מעופפים", מבלי לדעת איזה נזק יביאו על המקומות הללו: כך אנחנו מוצאים מושבות ענקיות של עורבים באסיה, סינגפור מומבסה, עדן בתימן, דרום אפריקה ועוד. בגלל שלא טיפלו בעורבים הללו, יש היום בין 1.5 ל- 2.5 מיליון עורבים, וזו פגיעה משמעותית באיכות חייהם של התושבים", מסביר יוסף. העורב ההודי חכם מאוד, במשך שנים רבות הוא חי עם האדם ולמד לנצל את הקשר עם בני אנוש. עבור העורב, כולם הופכים להיות מטרה לתקיפה ומלבד התכונות ההיצ'קוקיות המסורתיות, יש לו גם קווי התנהלות מאפיונרים: "אתה עושה רע למשפחתי, אני אביא עוד 20 עורבים לסגור חשבון. פרופ' יוסף מסביר, שהעורב איננו חושש מהאדם: "הוא מאוד אגרסיבי ויש לו הגנה קבוצתית, היקפית על כל העיר". אם לא די באגרסיות כלפי תושבי העיר, בפגיעה במתקנים תיירותיים ועוד, הרי שהעורבים נהנים ללון על גדרות נמל התעופה ובחורשה הסמוכה לו, ובכך מהווים גם סכנה בטיחותית חמורה מאין כמוה. אם לא די בכך, הרי שגם הגינון באילת, דקלים תוצרת חוץ שאינם הזן המקומי ונטועים ברחבי העיר ובבתי המלון, מהווים חממה לקינון עבור הפולשים ועוזרים להם להתרבות.

עת להרוג


העורב ההודי נמצא באילת משנת 1976. אם למישהו יש ספק לגבי הנזק שהביא בכנפיו המין הפולש הזה, הרי שהוא מוזמן להתבונן בנתוני המרכז לצפרות שהוצגו גם בפני ראשות עיריית אילת: העורב ההודי דחק את העורב המדברי שחי באילת עד אז, הכחיד וגירש מינים קיימים כמו החנקן, המדברון ועוד אחרים. כגרגרנים שאינם יודעים שובע ואינם בוחלים בדבר, אוכלים העורבים פגרים של כלבים וחתולים דרוסים בכבישים, מזון חתולים שמחלקים תושבי העיר לחתולי רחוב, אשפה הנמצאת מחוץ לפחים וגם מתנפלים על ציפורים נודדות שמגיעות לאזור תשושות ועייפות ואוכלים אותן חיות.
את עיריית אילת, הנתונים שיכנעו. בפגישה שהתקיימה במהלך חודש ינואר, סוכם כי התקציבים לטיפול בתופעת העורבים בעיר יגדלו משמעותית השנה.
אז איך בעצם מטפלים? פרופ' ראובן יוסף, איש טבע בכל רמ"ח איבריו, סבור שיש לנקוט במדיניות של אפס סבלנות: המטרה שלנו היא לצמצם מאוד את אוכלוסיית העורבים ההודים", מצהיר יוסף, "נכון להיום יש באילת 600 עורבים, עדיין מדובר באוכלוסייה שאפשר לשלוט בה ולצמצם אותה".
איך עושים את זה? בדרבן בדרום אפריקה, השתמשו בכימיקל מיוחד שהשמיד את העורבים, ואוכלוסיית המזיקים ירדה ממיליון פריטים ל- 40 בלבד, דבר המשנה את החיים עבור התושבים ומעניק לטבע חיים חדשים: מינים מקומיים חזרו לשגשג, והנזקים פחתו. בארץ, הכימיקל עדיין לא מאושר, וגלגלי הבירוקרטיה עובדים לאט מאוד. בינתיים, במרכז הצפרות, נאבקים העירייה ורשות שמורות הטבע בקיני העורבים שהשנה, לראשונה בעולם, הופיעו כבר בינואר. "מדובר כנראה ביובש האילתי, בהעדר החורף ובמזון הרב שיש כאן לעורבים", מסביר יוסף, וכן, גם כאן אפשר לראות את טביעותיה הלוהטות של ההתחממות הגלובלית. מלבד פירוק הקינים, עוסקים במרכז הצפרות גם בלכידת עורבים בוגרים ובירי, כשהם מכירים כבר חלק מהתגובות של תושבים המומים שבחלק מהמקרים פנו אף לבית המשפט בטענה שפוגעים בטבע: "כשתושב עיר מגיש תביעות בבית משפט, נראה לו שהוא שומר על הטבע, אבל בעצם, זה להפך. כשהילד שלו יותקף, אז יישאלו השאלות. אנשים צריכים להבין שמדובר במטרד שחייבים לחסלו". בינתיים, ממליצים במרכז הצפרות, בכל מקרה חריג של פגישה בין אדם לעורב, להודיע למוקד העירוני ולמרכז הצפרות לקבלת מענה מקצועי.

עיריית אילת: מגדילים תקציבים ומעודדים פנייה למוקד העירוני


בעיריית אילת מכירים היטב את בעיית העורבים.
דוברת עיריית אילת, דנה זנטי, מסרה כי: "עיריית אילת נערכת למגר את תופעת העורבים בעיקר בתקופת הקינון וזו השנה השלישית, בה התקשרה העירייה עם רשות הטבע והגנים המפעילה גורם מקצועי מהמרכז הבינלאומי לצפרות לטיפול בעורבים. הטיפול כולל הצבת מלכודות, ירי מבוקר בעזרת רובה אוויר, במקרה של תוקפנות יתר מצד העורבים, והפעילות השכיחה - הורדת קני עורבים מהעצים". עוד מסרה הדוברת, כי העירייה הגדילה משמעותית את תקציב הטיפול בעורבים מ- 35 אלף שקל ל- 48 אלף שקל וכי היא מעודדת פניית תושבים למוקד העירוני ומשתפת פעולה עם השכנה עקבה בטיפול בתופעה במסגרת הוועדה המשותפת לאיכות הסביבה.

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש