פרסומת
דלג

שפוי זמני

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● ● ערב ערב 2424
כמות הטלפונים וה-sms שקבלתי בעקבות מופע האימים של ראש העירייה, היתה פשוט בלתי נתפסת. שהרי לא בכל יום, אומר ראש עיר בישראל "נשארו לי ה-74 החארות האלה שגם אותם אני אפרק". יש פעמים, נדירות יחסית, שבהן תמונה אחת, מילה אחת, מציירת מכלול שלם. עצוב ועלוב. ונסיים בהמלצה חמה על 'גלרי קפה'
שפוי זמני

חרא של אייטם


עם היד על הלב, באמת שהאייטם הזה לא עושה לי טוב ולא רק בגלל המשפט הרע של ראש העיר. דוד פתאל הוא בעל רשת בתי מלון, סיפור הצלחה בכל קנה מידה. הכתבה ששודרה עליו בערוץ 2 היתה מפרגנת, אוהדת והביאה קווים לדמותו של מצליחן, שהחל את דרכו כפקיד קבלה והגיע הכי רחוק שאפשר. אך בואו נודה על האמת, הכתבה לא עשתה טוב לראש העיר, מתחילתה עד סופה. אפשר להאשים את הכתב (ראש העיר כבר מתורגל בזה), אפשר להאשים את העריכה, אך אני הייתי מצפה מראש עיר, החמוש הן בדוברת והן בעוזרת אישית וצמודה, כי לפני כל ראיון, או מפגש תקשורתי, מישהו יעשה עבודה מקדימה ויבדוק היטב, לפני כל כתבה. על אחת כמה וכמה, כשמדובר בכתבה בערוץ 2 בצפיית שיא. ראש העיר מצטייר בכתבה כמי שזמנו בידיו, דוחים את הפגישה איתו, שולחים אותו לשתות קפה במרפסת ובסוף האמירה האומללה הזאת. ברור לי כי דוד פאתל לא התכוון שכך ייצא והכתבה ששודרה באולפן שישי, היתה מהמפרגנות ביותר שראיתי, כמובן לדוד פאתל, לא לראש העירייה. אך הצופה הישראלי, היושב במרכז הארץ ולא מבין את ההתנהלות האילתית, יכול היה בקלות לחשוב כי ראש עיריית אילת, עובד ברשת פאתל או לחילופין, אפשר היה להבין, מהכתבה, מי האיש החזק בעיר. ראש עיריית אילת, נמצא כיום, אולי בשיא כוחו, הן הפוליטי והן העירוני. ולעיתים, כשהכוח כל כך גדול, עושים טעויות ושוכחים את המהות, הדרך וכי לפני כל האסטרטגיות והתוכניות, מדובר באנשים. שיבוצו בכתבה, היתה טעות יחצנית קשה, אך הטעות הזו, מעוררת שאלות, באשר לטעויות נוספות שאולי נעשות, בתחומים קריטיים יותר. כשלראש עירייה שכזה, אין אופוזיציה, אין כמעט אחד, שיבקר אותו פומבית, אני כתושב, חרד, בהחלט חרד. המשפט האלים הזה "נשארו לי 74 החארות האלה וגם אותם אפרק", מצביע על אדם כוחני והאמת, לא ממש סימפטי. ראש העיר טען בראיון בקול הים האדום, כי זה משפט מיותר ובכלל, הוא לא ידע כי הוא מוקלט. אז מה אומר ראש עירנו, המוביל תוכנית ראוותנית למלחמה נגד אלימות. תשמעו, זו היתה שיחה במרחב הפרטי, לא התכוונתי שזה ישודר. זה כלל לא משנה, מרחב פרטי, מרחב ציבורי, "לפרק את החארות האלה", זה משפט רע בכל מרחב. מבלי להיכנס לויכוח העקרוני והלגטימי על עתיד הדוכנים בטיילת וכיצד אמורה להיראות הטיילת. הרי שלעניות דעתי הבלתי קובעת, הייתי שמח לראות דוכנים מסודרים ומוסדרים על הטיילת הצפונית, כמו בכל עיר תיירות המכבדת את עצמה. שוק הדוכנים זה רעיון רע וימים יגידו אם אכן הוא יתפוס. מותר לראש העירייה לחשוב אחרת, אך במסגרת ויכוח עירוני לגיטימי. כמות הטעויות שעשתה עיריית אילת בקדנציה של יצחק הלוי, בנושא הדוכנים, היא רבה וארוכה ואם אתם לא מאמינים לי, תשאלו את גדי כץ, וועדת כץ, זוכרים?
ובכלל, אני טוען שנים, כי מה שמותר למלונאים, מותר גם לתושבים ואם הטיילת, לפחות בחלקה, הפכה לטיילת פרטית של חלק מבתי המלון, הרי שכמה עשרות דוכנים, יפים, אסטטיים, נקיים, צבעוניים, שיפוזרו לאורך הטיילת, רק יוסיפו לאוירה התיירותית. ההרגשה, כן, שוב ההרגשה, כי יש דין אחד לתושבים ודין אחד למלונאים, שוב מקוננת בי, אך לפי כמות התגובות, לא רק בי.
ואסיים בתהייה עירונית, מה לדעתכם היה קורה, אם אחד מבעלי הדוכנים בטיילת, היה מתראיין לערוץ טלויזיה ואומר "נשאר לי רק ראש העיר החרא הזה, הייתי מפרק לו את הלשכה". אתם צודקים, תוך דקה משידור הכתבה, הרוכל היה נעצר, היתה יוצאת הודעה ארוכה ומפורטת מלשכת דוברת העירייה, תגובות זועמות של חברי מועצה. ולא היה עוזר לרוכל שהיה מתקן את דבריו ואומר "לא התכוונתי במובן של לפרק, אלא במובן המופשט". נו כן, דברים שאומרים משם, לא נקלטים מכאן. ולי שאין חצי דוכן בטיילת, סתם נעלבתי מהכתבה, הרגשה של נתין פשוט בעיר, שבה רק ממון וכוח פוליטי, יש להם זכות קיום.

בואו ל'גלרי קפה'


במעבר חד ובכדי לסיים בסוג של ידיעה חיובית, אכתוב על 'קפה גלרי' באזור התעשיה. המקום המקסים הזה, פועל כבר כ-3 וחצי שנים בבעלות זוג אילתים. לינדה ומאיר זייתון 40 שנה אוכלים את העיר שלנו, בוקר וערב, פתחו בית קפה, המיועד בעיקרו לתושבי העיר. בעיר בה שוק המסעדות ובתי הקפה, שברירי וזו מילה עדינה, מצליחים בני הזוג זייתון, במסירות, באהבה ובחריצות רבה, לנהל את בית הקפה שלהם. יוצא לי לשבת שם מדי פעם, פוגשים תושבים, סוג של בית קפה שכונתי, מחירים סבבה לגמרי, אוכל טוב, אוירה ביתית. אני לגמרי בעד מקומות שכאלה, מתרחק מרשתות גלובליות, מעדיף בית עסק אילתי ואם הוא בא לי בטוב, על אחת כמה וכמה. ולא, האייטם הזה, בא ממני, כי ככה בא לי, לפרגן לבית עסק אילתי, המצליח, בניגוד לסיכויים, לשרוד את התקופה, התחרות והבירוקרטיה המתישה. 'גלרי קפה', מומלץ להגיע ואם אתם רעבים, תלכו על הכריכים שלינדה מכינה, יאמי אמיתי.

שתפו את הכתבה בפייסבוק

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש