פרסומת
דלג

עלו על הסוס

מאת: ● ● ערב ערב 2455
חברי מועדון העיוורים באילת לא מפסיקים לכייף עכשיו הם לומדים לרכב על סוסים בחווה בגרופית וההתרגשות מרובה. וכן - הם עדיין זקוקים לתרומות

רפי, המדריך בחוות הרכיבה הטיפולית בגרופית, מלא שבחים לקבוצת העיוורים וכבדי הראיה שמגיעה בכל שבוע מאילת. הוא עוקב אחר התקדמותם צעד אחר צעד. מתגברים על הפחדים, עולים על הסוס ורוכבים. "אנו מנסים לעבוד לפי היכולות והרצונות", אומר רפי, "מה שהלך עכשיו ירוץ בפעם הבאה, כל התקדמות היא מעולה". ברכיבה טיפולית יש הרבה סבלנות ועידוד להתחזק מפעם לפעם. אחרי הכל, מדובר בקבוצה שמתמודדת עם הדברים בחשכה. לא פשוט לעלות על סוס ולרכב כשאין לך מושג איפה מתחיל אצלו הראש ואיפה הזנב. בשביל זה יש את רפי את קטי ואת ג'יל. המדריכים מגרופית. עליהם אומרת שולה, אחת מחברות הקבוצה: "הם מארחים אותנו באהבה ומכל הנשמה". שושי מספרת בהומור: "היה לי רומן עם מילקי הסוס, התאהבתי בו, הוא קיבל הרבה נשיקות. ועם ג'יל המדריכה היה מדהים ...אפשר לומר שאני על הסוס". שושי מלאת החיים היא מנצחת מלידה. היא עברה קורס עיסוי וכיום עובדת כמעסה ומטפלת באנשים. ניצה ג': "יש שיפור. משבוע לשבוע אני יותר משוחררת. אני לקויית ראייה ולקחתי חופש של בוקר מהעבודה במיוחד כדי לרכב. אשלים את השעות יותר מאוחר". ניצה ה. מספרת: "הסוס מותק. הוא רוצה לבדוק את הגבולות איתי. היו פעמים שהוא לא היה ממושמע ולקח אותי לכוון שונה". משגב: "היה כיף. סימבה עצלן ועייף, אני רוצה לראות מי יפתח מהירות, אני או הוא". חלק מחברי הקבוצה כבר עברו את גיל החמישים ואפילו את גיל השישים. ולמרות זאת, הם מתגברים על הנכות ועל הגיל ומאמינים בעצמם. אביבה שרה בספרדית בכדי להתגבר על הפחד". זאת הפעם הראשונה שאני רוכבת על סוס. היה פחד מהעינטוזים של הסוס, בכדי להפיג את הפחד, שרתי בספרדית. היה כיף". מסתבר שאף פעם לא מאוחר מדי, ובחיים אין דבר כזה שאין דבר כזה. עמרם, חבר בוועד המועדון לעיוור, ממשיך להתנדב בחייו הפרטיים ולעשות עבודות טכניות. לא הוא שיתן לעיוורון לעצור אותו מניהול חיים מלאים בקרב בני משפחתו הענפה והתומכת.

"היתה רכיבה טובה, טסין סוס ממושמע וגבוה". אומר עמרם וצוחק. דגש על הגבוה...לא כולם רוכבים. שולה, רחל ומתילדה מסתפקות כרגע בהברשת הסוסים. "היה לי כיף, הרגשתי חופשיה כמו שאני מלטפת את הכלב שלי", אומרת מתילדה, ורחל, שאופה עוגות ביתיות נהדרות ומביאה בכל שבוע למועדון, מוסיפה: "שרתי וחיבקתי את הסוס. היה לי כיף. אנחנו רוצים להודות למדריכים שנותנים לנו ביטחון, אנו מאוד נהנים מהמגע". נורית ווסר, רכזת המועדון, מבקשת להודות לצוות החווה. היא מבקשת להזכיר שעל מנת שהפרויקט יימשך, יש צורך בתרומת כספיות למימון ההסעות.
יש לציין ש'ערב ערב באילת' מימן חלק מעלות הפרויקט. אם אתם רוצים לסייע לעיוורים להמשיך לרכב- צרו קשר עם נורית ווסר הרכזת
בטלפון שמספרו: 0507928321.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש