פרסומת
דלג

אנטי פתי

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 11/11/2010 10:13 ● ערב ערב 2471
ביקורת על ביקורת השלטון. אם זה מה שנשאר לנו בתור אופוזיציה, מאיר יצחק הלוי יכול להיות מרוצה. דוד ומרקו מהשוק העירוני, לעומתו, ממש לא מרוצים. מבחינה זו, הם ולימור להב דווקא מסכימים. אפילו שמה שהיא רואה מחלון משרדה לא דומה לאיפה שהם חולמים להיות. וכמה מילות פרידה לאיש שלימד אותי טעמו של מרק תימני
אנטי פתי

זכרון לזכרון



תמונת כתבה


בשבוע שעבר, הלך לעולמו מאיר זכרון, או כמו שקראנו לו – 'מאיר מהכרם', והוא בן 70 בלבד, ועמו נפרדתי מעוד פיסה, אחת האחרונות שעוד נותרו מאילת של ילדותי. מאיר ורעייתו רות אחראים על הטעמים שהרכיבו את פסיפס ילדותי באילת של שנות ה- 70, אז היו הוריי נוהגים לפתוח שולחן ב'מסעדת הכרם' התימנית שלהם שפרסמה את צומת 'רזין'. מאיר, על חיוכו הרחב, קבלת הפנים החמה שידע להעניק והמטבח התימני המצוין שבישלו הוא ורעייתו שתחייה, אחראים על עיצוב טעמי ילדותי. שם התאהבתי בטעמם של הג'חנון המהביל, ה'לחוח' המחורר והמרק התימני העשיר. 'מסעדת הכרם' עבורי היתה תחנת עצירה הכרחית, ממש כמו החוף של רפי נלסון עם הצלעות השמנוניות שאכלנו בידיים כי אין סכו"ם, 'פונדק הבירה' המיתולוגי של צבי ומינה ז"ל, 'פיצריית רימיני' ב'מרכז התיירות', שם למדתי לראשונה איך רוכבים על אופניים בלי גלגלי עזר, ו'מסעדת עלי אש' שקיבעה את תשוקתי לשיפודים. כל אלו נעלמו עם השנים, אבל את הריחות והטעמים אני עדיין מרגיש גם אחרי כל השנים, ואלו ימשיכו, ביחד עם חיוכו של התימני הכי שמח בעיר, ללוות אותי תמיד, תר אחריהם במסעדות שתמיד יהוו תחליף לדבר הראשוני האמיתי.

פופוליזם דו-סטרי


השבוע, התקבלה במערכות העיתונים הודעה לעיתונות משולחנה של חברת המועצה עו"ד לימור להב, הידועה כקול אופוזיציונרי אחרון, שלא לומר בודד, בקואליציה השתקנית מקיר לקיר שגיבש לעצמו, בכשרון רב יש לומר, מאיר יצחק הלוי. זהו כלל לא עניין של מה בכך להצליח להשתיק מועצה שלמה במשך שנתיים שלמות, ועוד בקדנציה שנייה ועם עיר במצב כלכלי מדשדש עד קטסטרופאלי. לכן התאכזבתי לגלות, כי הודעתה של להב בחרה לעסוק בזוטות. בהודעה, תמהה חברת המועצה השקדנית, מה ארע להודעת העירייה מאוקטובר 2008, לפיה מתעניין המיליארדר דונאלד טראמפ, בהשקעות שונות שהוצעו לו בעיר אילת. להב מעידה על עצמה, כי בניגוד לאחרים שראו בהודעה שפורסמה חודש לפני הבחירות לראשות המקומית, תעמולה זולה, הרי שהיא, אדם אופטימי שכמותה, קיוותה בכל מאודה "שבמהרה בימינו תזכה עירנו אילת, למטר של דולרים היישר מחשבון הבנק של מר טראמפ". ובכן, גם אם נאמין לחברת המועצה (ואני מודה שאני מתקשה), ההודעה הזו לצערי פופוליסטית לא פחות מהודעת הדוברת שהולידה אותה, והיא מריחה בדיוק כפי שהיא נראית, כמו ניסיון לנגח את ראש העירייה בזוטות. אין ספק, כי ההודעה מלפני שנתיים הריחה כולה מתעמולת בחירות. כתבתי זאת אז ואף התרעתי על הניסיון הנלוז להשתמש בשירותי הדוברות הציבוריים למטרות פוליטיות. ועדיין, לשוב היום, שנתיים אחרי ולדרוש בשלום השקעותיו של טראמפ באילת, זהו מעשה פופוליסטי באותו קנה מידה. באותה נשימה אפשר היה להזכיר לעו"ד להב, כי בדיוק באותו זמן רעדה ארצות הברית ממשבר כלכלי שאותותיו ניכרים עד היום, שהעולם הכלכלי השתנה באחת וייקח עוד שנים עד שישקם עצמו, ושלאור המשבר הכלכלי בארה"ב, סביר שלא נראה משם השקעות נדל"ניות מצד מיליארדרים שמלקקים את פצעי הסאב פריים והמשכנתאות.
בתגובה למכתבה של חברת המועצה, מסרה דוברת העירייה את התגובה הבאה: "מהלך השנים האחרונות, קיימה הנהגת העיר שיחות ופגישות עם עשרות יזמים, עם חלקם עלו הדברים יפה, חלקם עדיין נמצאים בהליך ובחלקם לא צלחו.
לא מיותר לציין, כי מה שנעשה וימשיך להיעשות הנו למען קידום העיר אילת ופיתוחה. חזון העיר אילת בתחום הכלכלה, התיירות, האקדמיה ובכלל מתממש, אף אם נראה כי בצעדים איטיים.
ציניות ודאי לא תקדם במאומה את מימוש החזון ובתוך כך את קידומה של העיר אילת. חובה עלינו לדווח על פעולות שנעשות לטובת העיר ולרווחת תושביה וביניהן גם פגישות עם יזמים וכאלה פרסמתי לא מעט, הודות לפעולות הטובות והברוכות של הנהגת העיר.
באשר לדונלד טראמפ יצוין, כי לאחר שהודיע ביוזמתו, כי הוא מעוניין להשקיע במדינת ישראל, נעשתה אליו פנייה מצד ראש העירייה וסגנו וממלא מקומו המודעים לפוטנציאל האדיר שיש לעיר אילת ופועלים לממשו בכל תחום. לבקשתו הועברו אליו נתונים על מוקדים להשקעה בעיר אילת. באשר למכתבה של חה"מ לימור להב ציין ראש העירייה: "מצער לשמוע שוב את הציניות של חה"מ להב, שכל עשייתה הציבורית מתבטאת בשליחת מכתבים לתקשורת כולל נבירה בפעולות שלפני שלוש שנים, רק בכך באה לידי ביטוי תרומתה של חברת המועצה בעשייה הציבורית וחבל שכך".


אופוזיציה לייט





שנייה אחר כך צפצף האימייל שלי בהודעה נוספת משולחנה של חברת המועצה להב, הפעם על הפרק עמד נושא לכאורה ראוי – מצבו הבטיחותי של השוק העירוני הגווע. להב מתקוממת על מיקומו של השוק ברחבת מרכז 'סיטי סנטר', ואף טורחת ומצטטת את מפקד נפת אילת היוצא, סטיב וייס, שאמר בדיון בועדת הביטחון שנערכה בעירייה בחודש יוני, כי יש להעביר את השוק ממקומו. להב מציגה את המשפט הזה כאילו המדובר בסכנה ביטחונית אותה מעוררת שארית השוק הזה. האמת, לא הצלחתי להבין על איזו סכנה מדובר. גם להב עצמה לא מפרטת במכתבה במה דברים אמורים. אני, שחולף על פני השוק מדי שבוע, דווקא מתרשם כי הוא מגודר ומאובטח בשומרים משני צדיו. מי שרוצה לגלות את הסיבה האמיתית שהביאה להוצאת מכתבה של להב, יוכל אולי לדלות אותה מהמשכו, שם מודה זו, כי משרדה הפרטי שוכן בצמוד לשוק, שמהווה לדבריה מטרד ונראה כמו "מחנה פליטים מוזנח ביום רע במיוחד" ואף גורע מקומות חניה נדרשים במרכז העיר. למען האמת, איני מאשים את להב. גם משרדי 'ערב ערב' שכנו בעבר ברחבת ה'סיטי סנטר', ובמשך שנים סבלו מהשוק המוזנח הזה. אותנו זה אכן הבריח מהמקום, לכן אין בלבי על חברת המועצה הסובלת פעמיים בשבוע בדרכה למשרדה, הצופה על הלכלוך והטינופת כהגדרתה. מה שכן, לאור כך שהמדובר ב- 15 דוכנים בלבד שנותרו במקום, עם פעילות דלילה עד בלתי קיימת של מכירת סדקית ומעט פירות וירקות, נראה כי שוב, העיסוק בנושא הוא בבחינת עיסוק בזוטות, שכן שוק טבעו להיות המוני ובלתי סטרילי, ואם נדרשת אכיפת יתר, אין צורך לשפוך את התינוק עם המים – אפשר פשוט לדאוג לכך.

דוד ומרקו רוצים חשמל ושירותים


מה שכן, מכתבה של לימור להב הוציא אותי השבוע לסיור בשוק. פגשתי שם את דוד ומרקו, שניהם אילתים ותיקים, 15 ו-20 שנה בהתאמה. לא עוזבים את השוק גם בימיו הקשים. זו פרנסתם. אין ברירה. השניים מבכים את מצבו של השוק, מסתבר, לא פחות מעו"ד להב, עמה הם מסכימים שראוי לעיר תיירות שתתהדר בשוק מקומי מקורה ומוסדר. "סע לבית שאן ותראה איך נראה השוק המקומי שלהם", מזמין אותי דוד, "הוא ממוקם בלב העיר, נקי ויפה". "גם כאן היה יפה לפני 15 שנה", מזכיר מרקו נשכחות, אלא שהעירייה רוצה להעיף אותנו מכאן, לכן היא לא משקיעה בהסדרה של המקום וגם לא מוצאת לנו מקום חלופי. את 'הצפוניים' כבר הבריחו מכאן כשהעלו את המחירים מ-70 ל-170 שקלים ליום, אבל להעניק לנו בתמורה את מה שהם אמורים לספק, שזה חשמל, מים, שירותים וניקיון, הם לא טורחים לספק". עוד זה מתלונן, ופקח עירוני בא לדרוש ומקבל במזומן את דמי השהייה מהשניים, "אתה רואה", הם קובלים, "את הכסף הם גובים עד השקל האחרון, אבל לדאוג שקבלן הניקיון ינקה כאן גם במהלך היום ולא רק בסופו הם לא דואגים". מנכ"ל העירייה הבטיח השבוע, כי ממש בימים הקרובים, יפורסם 'קול קורא' לבעלי שטחים בעיר שרוצים ומעוניינים בהעתקת השוק העירוני ממיקומו הנוכחי ואף ידאגו להסדרת צורתו, אני מנסה לעודדם, השניים מגחכים בחוסר אמון, "אחי אתה מדבר אתנו על העירייה? אתה רוצה להגיד לנו שעיריית אילת צריכה לפרסם 'קול קורא' על מנת לאתר שטח לשוק? אתה באמת מאמין שהיא לא מכירה את כל השטחים האפשריים בעיר? וגם אם כן, למה זה צריך לקחת 15 שנה ועדיין לא התחילו לחפש?". השאלות הללו נותרות תלויות באוויר אחר הצהריים הנעים, "עכשיו סבבה כאן, אבל נסה להגיע לכאן בצהריים כש-45 מעלות בצל", ממשיכים השניים, "אין לנו טענות על המחיר שקפץ, כולם כאן אילתים, לא נותרו 'צפוניים', מדובר על 15-25 בעלי באסטות, לא יותר, לא צריך הרבה כדי להחזיר עטרה ליושנה, השוק הזה יכול וצריך להיות עוד אטרקציה עירונית", מי באמת בא לכאן? אני שואל, "תיירים ולא מעט אילתים", מה עם המסתננים? אני מקשה, "כן גם הם", מודים השניים בחצי פה. שמעון מהפינה התאילנדית מבחין בתכונה סביבי ומתקרב גם הוא. גם לו יש תלונה, מסתבר שהדיון בוועדת הביטחון בעירייה עשה את שלו, מהשבוע שעבר לא נותנים למשאית שפורקת את הסחורה לבית האוכל שלו להיכנס לשטח השוק. הוא נאלץ לכתת רגליו עם הסחורות ממגרש החניה שמאחורי ה'סיטי סנטר'. "זה לא סידורי ביטחון", הוא מתלונן, "במקום זה תביאו מאבטחים חמושים יוצאי צבא, לא מבוגרים חסרי אונים שלא ידעו לעשות כלום במקרה של ניסיון פיגוע, שלא נדע", השלושה מהנהנים בהסכמה. אז מה הייתם אתם מציעים לראש העירייה, אני שואל אותם, "שיעביר אותנו לטיילת", מציעים השניים את השטח האולטימטיבי עבורם, "כך יתפנה איזור שלם בלב העיר, ותתפנה החניה היקרה של המרכז". תמשיכו לחלום, אני נפרד מהשניים. ביום שיצחק הלוי יכניס רוכלים נוספים לטיילת, חזירים יתחילו לעוף. עד אז, ימשיכו דוד ומרקו להגיע פעמיים בשבוע לפינה המוזנחת שלהם, תחת יריעות הברזנט הקרועות, בחום ובצינת המדבר, אין מה לעשות, זה מה יש, וזו הפרנסה שלהם, וגם הנוף של חברת המועצה לימור להב, לפחות בעתיד הנראה לעין.

עד מועד שליחת הטור לדפוס, לא התקבלה תגובת עיריית אילת לטענות המועלות בו. לכשתתקבל התגובה, היא תפורסם במלואה.