פרסומת
דלג

יצחק הלוי: "ב-11.1.11 מתחילה אילת במאבק במסתננים"

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 11/11/2010 10:52 ● ערב ערב 2471
נציגי האוצר והממשלה ביקרו השבוע באילת כאורחיו של ראש העירייה, במטרה ללמוד את נושא המסתננים בעיר. במפגש עם המלונאים המבקשים אישור להעסקת עובדים זרים זמניים, לא נרשמה הסכמה. אבל מסתמנת הצעת פשרה, לפיה יסכים האוצר להעסקת עובדים זרים שאינם מסתננים, לתקופה בת חמש שנים. מנכ"ל התאחדות בתי המלון, שבתאי שי: "זו לא פשרה, זו הכתבה. אם תחל אכיפה, נאלץ לסגור קומות שלמות". יצחק הלוי מצדו מבטיח לסגור את העיר, כדי לעורר את הממשלה לפעול בסוגיית המסתננים. חורף חם צפוי בגזרת המלונות
יצחק הלוי:  ''ב-11.1.11 מתחילה אילת במאבק במסתננים''



ביום שלישי השבוע, אירח ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, את פרופ' צביקה אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, ומי שמונה מטעם הממשלה, לחבר דו"ח כלכלי בנוגע לסוגיית העובדים הזרים בישראל. ביחד עם פרופ' אקשטיין, ירדה לאילת גם הרפרנטית של משרד האוצר, האחראית על תחום הרשויות המקומיות. השניים זכו לסייר במהלך יום שלם בחברתו של יצחק הלוי, אשר ניצל את הביקור על מנת לשטוח את משנתו בנוגע למדיניות הרצויה לאילת בכל הנוגע לבעיית המסתננים מהגרי העבודה. כן נפגשו השניים עם נציגי המלונאים בעיר, במטרה לנסות ולגבש הִדברות בין העמדות המנוגדות של האוצר למלונאים, בכל הנוגע להיתר להעסקת עובדים זרים בענף המלונות באילת. הסכמה לא היתה שם, אבל יתכן שנמצא מוצא של פשרה בסגנון "הבה נדחה את הצורך להכריע".

תמונת כתבה
צילום: יהודה בן יתח


המסתננים, בעיה או פתרון?


על פי נתוני משרד האוצר, עברו עד כה את הגבול עם ישראל ממצרים, כ-12,000 מסתננים שבאו לחפש עבודה בישראל. כ- 70% מהמסתננים מוגדרים ככאלו שכלל לא ניתן כיום להשיבם לארצות מוצאם (סודן ואריתריאה), שכן המדובר בארצות בהן עלולים להתנכל להם מעצם הגעתם לישראל. רק 30% ניתנים להשבה למדינותיהם, וגם לגביהם תצטרך מדינת ישראל לקצר תהליכים חוקיים ובירוקרטיים, על מנת לאפשר את החזרתם בתוך זמן קצר יותר מהחודשים הרבים שנדרשים כיום לטיפול בכל מסתנן.
עבור מלונאי אילת, מהווה הבעיה הכלל ארצית, סוג של פתרון נדרש. לטענתם, כשלו כל תוכניות האוצר משנים עברו, לייעד את עבודות הניקיון ורחיצת הכלים במלונות לידיים ישראליות, לא משנה כמה תמריצים וסבסוד ניתנו לנושא. הישראלים פשוט סרבו להגיע, וידיים ערביות, איש אינו רוצה בחדרים האחוריים של מלונות העיר, אף אם לא יאמר זאת בקול רם, בשל הסיכון הביטחוני הכרוך בכך. אם בעבר הועסקו במלונות כ- 500 עובדים זרים, הרי שכיום מועסקים בהם כ- 1,300 מסתננים, הנהנים מתנאי מחיה וקהילה תומכת, ההולכת ונבנית בעיר. באוצר מודאגים מהתופעה לא פחות ממאיר יצחק הלוי, המאיים לסגור את העיר ולהתחיל לפעול בתוקף כנגד מה שהוא מכנה כ"אוזלת היד הממשלתית בטיפול בבעיה".
לפיכך, שימש הביקור השבוע של הגורמים הממונים באוצר ומטעם הממשלה, הזדמנות מצוינת עבורו לזעוק שוב, גם את זעקתה של העיר אילת, המתמודדת לדבריו עם כ- 7,000 מסתננים המתגוררים בשטחה ובסמוך לה, בקיבוץ אילות (על המספר הזה חלוקות הדעות ויש המעריכים אותו בכ- 4,000 בלבד).
מאחר ומדינת ישראל לא מצליחה להגיע להסכם עם מצרים לגבי השבת המסתננים לגבולה, מה שיכול היה להוות את הפתרון היעיל, נותרים לה פתרונות חלופיים כמו הגעה להסכם עם מדינות עולם שלישי אחרות שיסכימו לקבל לשטחן את המסתננים בעבור תשלום, חלופה שנבחנת בימים אלו, או, החלופה שנראה כי תקרום עור וגידים כבר ברבעון הראשון של השנה הבאה, כך לפחות מקווים באוצר – הקמת עיר אוהלים באזור הדרום (אולי קציעות), שתהא מרוחקת מאזורי תעסוקה, אליה ניתן יהיה להוביל את המסתננים הישר מהגבול, באופן שירחיקם מערים כמו אילת, ערד, אשדוד ותל אביב, הסובלות מהתופעה יותר מאחרות. אז גם ניתן יהיה להתחיל באכיפה של חוקי ההעסקה בנושא עובדים זרים על מעסיקים, אכיפה ממנה נמנעים כרגע באוצר לאור חוות דעת משפטיות הקובעות, כי בהעדר אלטרנטיבה שתספק למסתננים תנאי מחייה הומניטאריים מינימאליים, לא ניתן למנוע מהם את האפשרות לעבוד למחייתם.

בסוף זה יגמר בפשרה?


הסוגיה המשפטית הזו היא גם זו שמאפשרת למלונאי אילת להמשיך ולהעסיק מזה שנתיים את המסתננים במלונות העיר. אלא שבאוצר מבטיחים, כי רגע לאחר שתבנה עיר אוהלים כזו, כנראה כבר בחודש מרץ 2011, תוצא התראה שתאסור על העסקת המסתננים. מהמועד הזה חוששים מלונאי אילת מאוד, וסימני הלחץ שלהם כבר ניכרים במכתבים שהם מוציאים לכל המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר, בהם הם מבקשים להכיר בענף המלונות באילת, כענף המותר בהעסקת עובדים זרים. כוונת מלונאי אילת אינה להמשיך להעסיק את המסתננים, לגביהם ישנה אחדות דעים כי שהותם בשהות בלתי מוגבלת תהווה ברבות הימים פצצה חברתית דמוגרפית במדינה קטנה כמו ישראל. הם מבחינתם היו שמחים לקבל אישור להעסיק כדין עובדים זרים זמניים, שיושבו לארצותיהם בתום תקופת העסקתם. באוצר לא מתלהבים מהכללת אילת בתחום העובדים הזרים. מבחינת האוצר, חדרי העבודה הממוזגים במלונות אילת אינם דומים לעבודה בסיעוד ובחקלאות, ענפים בהם אין ברירה אלא להסכין עם קיומה של כמות מבוקרת של פועלים זרים, הממלאים את מקומן של ידיים ישראליות ממאנות, ושל פלשתינאיות מנועות. "אם ב'ארומה' יכולים להעסיק ישראלים, אין סיבה שבמלונות הדין יהיה שונה. לא יתכן כי בעבר הסתפקו ב-500 עובדים זרים וכעת דורשים אישור ל- 1,500", כך גורמים באוצר, שמציע מצדו מענקים מפליגים ותוכניות סבסוד לידיים ישראליות שיסכימו לעבוד באילת בניקיון כלים ושטחים ציבוריים. אלא שהמלונאים כאמור טוענים כי תוכניות כאלו כשלו כבר בעבר, בעוד שבאוצר מאשימים את המלונאים כי הפיתוי בהעסקת המסתננים הוא שהביא לכישלון תוכניות העבר. היכן האמת? ככל הנראה איפה שהוא באמצע. ומה הפתרון המסתמן? על פי הצעת הפשרה אותה ינסה לקדם פרופ' אקשטיין, נראה כי האוצר יאלץ להסכים בחריקת שיניים, לתוכנית פשרה בת חמש שנים, במהלכן יאפשרו למלונות אילת להעסיק עובדים זרים (שאינם מסתננים), במספר שטרם נקבע, כאשר תוך חמש שנים, ירד מספרם לאפס, ותוכניות סבסוד ותמריצים לישראלים יתפסו את מקומם. עמדה זו תתאם את עמדתם של משרדי התמ"ת והתעסוקה, התומכים בהגדלת מכסות העובדים הזרים. במקביל, מבטיחים באוצר להתחיל לאכוף בשנה הבאה את נושא העסקת המסתננים בישראל באופן בלתי מתפשר, מתוך תפיסה לפיה במידה ולא תהיה להם עבודה, הם פשוט יחדלו להגיע לכאן.

יצחק הלוי: "נסגור את העיר"


האם גם האילתים יפסיקו להעסיק את המסתננים בבתי הקפה בעיר ובשיפוצים מזדמנים? בשיחה שערכנו עמו השבוע, הבטיח יצחק הלוי, כי ימשיך ויתריע מעל כל במה כנגד תופעת המסתננים והסכנה שהיא טומנת בחובה לעיר אילת. "המוטיבציה של המסתננים זו קודם כל תעסוקה. לפני שנתיים, מה שהביא אותם היתה התעסוקה במלונות, 'כפר הנופש' לו הם זכו בקיבוץ אילות, נוצרה דינאמיקה של קהילה תומכת, מגבה, שהתווספה למקורות תעסוקה, פניתי לתושבי אילת, ואני פונה אליהם גם היום, לא להשכיר להם דירות ולא להעסיק אותם בעסקים עירוניים".

אבל עיריית אילת בעצמה עדיין מעסיקה מסתננים באמצעות קבלני המשנה שלה, 'פורום שתיל' שעל הגינון ו'המנוף', שאחראית על ניקוי שטחים ציבוריים.
"אנחנו מודעים לכך ופנינו ודרשנו מהם להפסיק עם הנוהג הזה. החברות הללו התחייבו בפנינו להיערך ולהפסיק את העסקת המסתננים בהדרגה. אני יכול לבשר לך, שב'מנוף' ירד מספרם מ- 16 לחמישה, וב'פורום שתיל', הבטיחו לי שגם הם החלו בתהליך הפסקת העסקתם".

ומקובל עליך שאת המסתננים יחליפו עובדים זרים במלונות?
"כשמדובר בעובדים זרים, השליטה בידי המלונאים, הם מגיעים לתקופות קצובות ושבים למולדתם, הבעיה של בניית קהילה תומכת ומגבה, כפי שקורה כיום עם המסתננים, נפתרת".
יצחק הלוי מסבר את אוזנינו, כי מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, כתב מכתב התומך בעמדת המלונאים, לפיה לאור העדר יכולת להעסיק ידיים ישראליות ב'עבודות השחורות' במלונות, אין מנוס מאישור מכסה של 1,200 עובדים זרים בענף. "גם שר הפנים, אלי ישי, בביקורו באילת, התראיין ואמר כי הוא ישקול בחיוב את החרגת אילת באופן שיאפשר לענף המלונות כאן להעסיק עובדים זרים במכסה שתקבע".

ומה באשר למאבק במסתננים?
"אנחנו עולים מדרגה. נמתין עד לתחילת האכיפה על מעסיקים, שאמורה להתחיל בתחילת 2011. קבענו את תאריך היעד – 11.1.11, לא רק משום שהוא תאריך זכיר, אלא משום שהוא נותן לממשלה 11 יום מרגע הכרזתה על תחילת האכיפה, להראות שהיא אכן עושה את מה שהיא מבטיחה. אם לא נראה שינוי, נתחיל במאבק הפיזי".

מה זה אומר?
"יהיה זה מאבק מתגלגל. נגיע עד לסגירת העיר".

שבתאי שי: "לא נפר חוק, אבל נאלץ לסגור קומות"
את מנכ"ל התאחדות בתי המלון, שבתאי שי, תפסנו ביריד התיירות הגדול באירופה, הנערך השבוע בלונדון. הוא עצמו לא נכח בסיור בשל כך, וכמותו נעדרו ממנו דרגי מנכ"לים נוספים שטסו ליריד. את מקומם מילאו סמנכ"לי כח אדם. זו גם הסיבה ששי לא יכול היה לתת לנו את עמדתה הרשמית של ההתאחדות אשר טרם דנה בהצעת הפשרה המסתמנת, ויכול היה רק לתת לנו את דעתו האישית, אותה ניתן לתמצת במשפט: "זו לא הצעת פשרה, זו הכתבה". לגבי ההצעה למתן היתר להעסקת עובדים זרים במשך חמש שנים, תוך הפחתת מספרם הדרגתית והענקת תמריצים לישראלים, הוא נשמע פסימי במיוחד. "תשובת האוצר היא אקדמית ולא מעוגנת במציאות", הוא טוען. "עובדים זרים תמיד יידרשו באילת. אי אפשר לפתור את הסוגיה הזו באמצעות עובדים ישראלים. אף פעם לא נמצא באמת את 1,500 העובדים שדרושים לנו מקרב ישראלים. אנחנו כבר מכירים את 'נדיבות' האוצר, ראינו איך זה עבד במבצע הקודם שנקרא מבצע 'עובדה', הם חשבו שהם נדיבים בהצעתם ,וזה סייע לנו לגייס כמה עשרות עובדים בלבד".

אז אולי זה ישמש תמריץ בכל זאת לקבל את עמדת הפשרה למכסה מאושרת לחמש השנים הקרובות?
"זו הרי לא פשרה, זו הכתבה, בעוד חמש שנים נגיע לאותו מקום בדיוק, והמלחמה על ידיים זרות תמשך, זה כבר קרה ב-2007, אז רצו להוריד לנו את המכסה ולמזלנו, במרכאות כפולות, הגיעו המסתננים, הרי צריך אותם, אין ברירה אחרת".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש