פרסומת
דלג

אם לא יותקנו מערכות כיבוי - לא אאשר לפתוח את שנת הלימודים

מאת: עומר כרמון ● 5/1/2011 17:10 ● ערב ערב 2479
מפקד כיבוי אש אילת, טפסר יהודה קסנטיני, אומר ל'ערב ערב': "אני לא מתכוון לוותר. מדובר בחיי הילדים שלנו". "צר לי שבמדינה הזו רק לאחר מחדל, כפי שהתרחש בכרמל, כולם מתחילים להתעורר". "אני תומך בהקמת רשות כבאות ארצית, אבל לא יתכן שבאר שבע תחליט לגבי מה שיתרחש באילת"
אם לא יותקנו מערכות כיבוי - לא אאשר לפתוח את שנת הלימודים



תמונת כתבה


מפקד כיבוי אש אילת -אילות, טפסר יהודה קסנטיני, אומר ל'ערב ערב' בראיון סיכום שנה, כי בכוונתו לדאוג לכך שתקן הכבאות החדש ייושם בכל מבני בתי הספר הישנים בעיר. הוא הביע התנגדות לכוונה לפגוע בעצמאותו של מרחב אילת במסגרת רשות הכבאות הארצית המתוכננת: "לכל האירועים שהתרחשו השנה נתנו מענה מכובד, בזכות הכבאים שלנו", הדגיש קסנטיני, "מהירות התגובה שלהם, הערנות והמקצוענות באות לידי ביטוי בשטח ואת זה רואים הלכה למעשה".

תמונת כתבה


"נמאס לשמוע 'לי זה לא יקרה'"


"אם לא ייושם השנה בבתי הספר הישנים בעיר תקן כיבוי אש החדש, לא אהסס להוציא צווי סגירה לבתי ספר, ושנת הלימודים הבאה לא תיפתח בהם", אומר טפסר קסנטיני. "עם כל הכבוד, לא הכל מתבטא בכסף. אני לא מתכוון לוותר. מדובר בחיי הילדים שלנו. אביא השנה את הדברים האלו לידי ביצוע. אם לא יעשו את זה, אוציא צווי סגירה לבתי הספר. מצדי שלא ייפתחו. די. נמאס לשמוע 'לי זה לא יקרה'. בגלל הריחוק של אילת, אין לנו אפשרות להיות סלחנים בנושא מניעת דליקות. זמן התגובה הוא הדבר החשוב ביותר. במידה ומגיעים בזמן, אפילו את השריפה הגדולה ביותר ניתן לכבות בכוס מים. לכן, אנחנו עומדים בצורה קשיחה על ביצוע של כל ההנחיות: אם זה מערכות כיבוי אוטומטיות (ספרינקלרים), מטפים וגלאים. לפעמים אומרים לנו: 'אתם לא מתחשבים'. אבל לא נעים להיות מתחשבים אחרי האסון".

אילו אירועים אפיינו את השנה החולפת?
"החום הכבד ששרר השנה גרם להרבה מאוד שריפות קוצים בין בתים. דבר שלא הכרנו כמעט בשנים קודמות. נאלצנו להתמודד עם מקרים רבים של דליפות גז. באחד המקרים, במלון 'דן פנורמה', אף היו שבעה פצועים. שלחתי בנושא מכתבים קשים למשרד התשתיות, ומאז ניתן לראות תחילה של שינוי - חברות הגז מתחילות להראות נוכחות. לא נרפה! נדאג לכך שחברות הגז יתנו באילת שירות ראוי. לכל האירועים השנה נתנו מענה מכובד, בזכות הכבאים שלנו. מהירות התגובה שלהם, הערנות והמקצוענות באים לידי ביטוי בשטח, ואת זה רואים הלכה למעשה. למרבה המזל, לא היו מקרי מוות כתוצאה מדליקות השנה, וזה מכיוון שלפני טיפול ברכוש, אנחנו עוסקים בראש ובראשונה בהצלת חיים. יצאתי לחו"ל זמן קצר לפני שפרצה השריפה בכרמל וקיבלתי טלפונים מכבאים שמבקשים אישור להתנדב ולרוץ לשם. אנשים עושים כאן ימים כלילות כדי לשמור על העיר הזאת, ולא קל לעשות את זה".

מה צריך לעשות כדי לשפר את מהירות התגובה של כיבוי אש?
"חייבים להקים עוד תחנות באילת. יש תוכנית לבנות תחנה נוספת בשטח המיועד לשכונת שחמון 11, סמוך למתחם קצא"א. שם אמור להיות כביש שיירד בנחל גרוף לכיוון החוף הדרומי. תחנה שם תכסה לנו את כל אזור שחמון וגם נוכל לזנק ממנה לכיוון חוף 'אלמוג'. יש תחנה נוספת שאמורה לקום של שטח של שני דונם ליד מלון 'רויאל פארק', שתיתן מענה לאזור המלונות. השאיפה היא גם לפתוח תחנה שתעבוד באחת המרינות או באחד הנמלים שתיתן מענה לכיבוי ימי. הגיע הזמן שתהיה לנו ספינת כיבוי, כמו שיש בכל עיר נמל מתוקנת בעולם. כיום, אני לא מסוגל לתת מענה לאירוע שמתקיים בים. צר לי שבמדינה הזו רק לאחר מחדל, כפי שהתרחש בכרמל, כולם מתחילים להתעורר. השנה קיבלנו סופסוף את האחריות על כיבוי ימי, גם לפני זה אמרו שאנחנו אחראים, אבל זה לא היה פורמלי. כעת, החוק מאפשר לנו לבוא ולגייס כח אדם וציוד לפי הצורך, על פי חוק שירותי כבאות. אם הייתה לנו ספינת כיבוי בשריפה שהתרחשה השנה במסעדת 'פאגו פאגו', הייתה לנו אפשרות טובה יותר להתמודד עמה. במלחמה באש צריך להגיע מכמה חזיתות".

מה המצב מבחינת כוח אדם?
"נקלוט עוד שלושה כבאים השנה. בסך הכל מצבת העובדים תעמוד על 64, אבל רק 44 מתוכם הם כבאים מבצעיים. כשבתי המלון בעיר מלאים, שוהים כאן כמעט מאה אלף בני אדם. לכן, לפי התקן הבינלאומי, צריכים להיות בעיר לפחות 80 כבאים מבצעיים. אנחנו רחוקים עדיין מהיעד הזה. נכון שלפי הפקודות, אם תהיה כאן בעיה, אמור להגיע לכאן סיוע מערים אחרות. אבל ברור שבמבחן המציאות, הפקודות האלו לא יעבדו: אם יתרחש אירוע גדול, כמו רעידת אדמה, גם ערים אחרות ייפגעו, והן לא יוכלו לסייע לנו. בנוסף, יש בעיה של זמנים. להגיע לכאן מתחנת אשקלון, זה עניין של ארבע שעות. לכן התפיסה באילת חייבת להיות אחרת".

מה עשית השנה כדי לשפר את המוכנות?
"ביצענו כ- 15 תרגילים בהשתתפות כל התחנה. החלפנו את כל מערך המחשוב: שרתים, תוכנות. רכשנו מערכת קשר מתקדמת. המערך המבצעי עבר השתלמויות. הצטיידנו ברכב לאספקת מים, ולפני כחודש חתמנו על הסכם לרכישת שתי כבאיות בשווי של שלושה מיליון שקלים. אנחנו עוסקים כל הזמן בתיקון ציוד ובהכשרתו לשעת חירום. בנינו חזון לאיגוד ושמנו לעצמנו יעד לשפר את השירות שלנו. הכנו שטחי קבלת קהל. הגענו להסכם עם משרד האוצר והשלמנו התחייבויות לעובדים משנים קודמות. הגדלנו את תקציב רווחת העובד. העברנו הדרכות והשתלמויות לאנשי תחזוקה וקב"טים בבתי המלון כדי שיוכלו לתת מענה ראשוני באירוע".
מבקר המדינה התייחס השנה למצבו הקשה של שדה התעופה בעובדה.
"נכון. לא הייתה שם כלל תורת התמודדות עם מצבי חירום. בראשית השנה, ביצענו בעובדה תרגיל משותף עם האוגדה המרחבית (אוגמ"ר 80). כל גוף בנה לעצמו את הפקודה ובמהלך התרגיל, וידאנו שהיא ישימה בשטח. בעקבות התרגיל, יש כיום פקודה צה"לית מסודרת שצריכה לקבל אישור של המטכ"ל ואגף המבצעים בצה"ל. מבחינתנו, כגופים האזרחיים, יש תורת התמודדות. אני יודע אילו כלים יצאו וכיצד נוכל לתת גיבוי לכל תרחיש בשדה. יש צורך בתקציב, כדי להשלים את כל הפערים להשמיש את השדה הזה כפי שהיה בעבר. אנחנו בכל מקרה נותנים את המענה לכל מה שיצטרכו. בעובדה נוחתים מטוסים גדולים, ואנחנו עובדים מאוד חזק כדי שהשדה יוכל לשמש כשדה תעופה חילופי של בן גוריון. היו בעובדה השנה מספר אירועי חירום של מטוסים אזרחיים קטנים ושל מטוסים צבאיים. יש עדיין קצת חריקות עם הצבא, אבל אין ספק ששיתוף הפעולה השתפר בהרבה. הם מסייעים לנו כשאנחנו צריכים עזרה. אנחנו עורכים סיורים משותפים. הם גם מסייעים לנו במקרים של תאונות דרכים".

מה היה המצב בכבישים השנה?
"לשמחתי היו פחות תאונות. אני מעריך שזה מכיוון שיש אכיפה יותר חזקה באזור הערבה. גם המודעות של האנשים השתפרה".

איום גדול על אזורנו הוא רעידות אדמה.


"בחודשים הקרובים, אנחנו אמורים לקבל ציוד מתקדם לחילוץ והצלה. כוח כיבוי אש מישראל שהגיע השנה להאיטי לאחר רעידת האדמה הפיק הרבה מאוד לקחים שכבר התחלנו ליישם בשטח. למדנו למשל, שהכבאים בהאיטי התעסקו קודם כל בחילוץ ושכחו את עבודת הכיבוי. לכן לכודים רבים בתוך הבתים נשרפו. הסקנו שבשלבים הראשונים לאחר רעידת אדמה, נצא כדי לכבות שריפות. אם יש אנשים בהישג יד, כמובן נחלץ אותם. אבל מרבית המאמצים יושקעו, קודם כל, בכיבוי שריפות ובניתוק כל אמצעי האנרגיה: גז, חשמל, מים וכן הלאה. במקביל, יש לנו כוח של יחידת החילוץ שיעבוד מולנו. רק כאשר נעטוף את כל העיר ונוודא שהיא בטוחה יותר, נחלק את הצוותים בצורה כזו, שנוכל לתת מענה. בנינו אתר הרס ליד בין העלמין, ואנחנו מתאמנים בו כבר חצי שנה בחילוץ. השנה אנחנו מתכננים להתאמן עם המשטרה, קב"טים בעירייה ובבתי המלון, ועם ועדי בתים כדי שיידעו מה לעשות במצבי חירום. פתחנו כאן מחסן גדול שמכיל ציוד לשעת חירום: מיטות, זרנוקים. ברור לנו שאם תהיה רעידת אדמה גדולה, אנחנו נהיה הרבה זמן לבד. אף אחד לא יוכל לסייע לנו. יש באילת גדוד כבאים של פיקוד העורף, שאני המפקד שלו במילואים. אנחנו מאמנים אותם בנושא כל הזמן. בחודש מרץ, הולך להיות תרגיל שיימשך כמה ימים ויעסוק בהתמודדות עם תרחישי חירום כאלה".

יש ניסיון לשיתוף פעולה עם כוחות החירום בעקבה?
"כן. יש שם כוח מעולה עם ציוד חדיש. בכל 25 ק"מ יש להם תחנת כיבוי. אבל יש לנו גורל משותף. אם תתרחש רעידת אדמה גדולה, גם הם יסבלו. אני מאמין שבמידה ונצטרך, נקבל סיוע. אבל, אם אין אני לי מי לי, ולכן אני סומך קודם כל על האנשים שלי. יש פה צוות מדהים שיודע לבוא ולהפעיל גם אנשים אחרים. אנחנו מפעילים צופים באזור הערבה ומתנדבים. את הצעירים אנחנו מלווים עד הגיוס. הם משתתפים ומסייעים לנו במעגל החיצוני בכל תרחיש".

מה חדש בנושא הגירעון הכספי של איגוד הכבאות?
"במסגרת תוכנית ההבראה, השלמנו השנה רפורמה בכל נושא הגבייה באיגוד. יו"ר האיגוד (יוסף כהן, ע.כ) ממונה על הגבייה ואני פקיד הגבייה. יש לנו סמכויות של רשות. לבוא לגבות מאנשים מה שצריך ולעשות את כל מה שצריך".

סגרתם השנה בתי עסק בעיר?
"לא צריך לסגור בגלל חובות. גבייה מנהלית כוללת סמכויות עיקול, חשבונות בנק, ציוד, רכוש. אנחנו משתדלים לא להגיע לזה. אבל יש עסקים שנאלצנו להגיע אתם לשם. קיבלנו השנה גזבר חדש, איש רציני, בעל תואר שני בכלכלה, שיודע לנהל את נושא הכספים תחת בקרה של יו"ר האיגוד. בזכות הגבייה, הצלחנו לצמצם את החובות בשיעור ניכר. אנחנו עובדים על תוכנית ההבראה בשקיפות מלאה מול העובדים. יש לנו שיתוף פעולה מעולה עם עיריית אילת ועם המועצה האזורית חבל אילות. יש ניסיון מצד עיריית אילת לסיים את כל החובות שלה לתאגיד. הם כמעט סיימו את כל ההתחשבנויות איתנו. יו"ר האיגוד ענייני ורציני. הוא לא נותן לפוליטיקה להיכנס לאיגוד. דבר שלא היה פה שנים. זה מאוד ראוי להערכה".

השריפה בכרמל האיצה מאוד את המהלכים לביטול איגודי הכבאות והקמת רשות כבאות ארצית.
"אני תומך ברשות כבאות ארצית. אבל צריך לעשות את זה בצורה נבונה ולהתאימה לתרחישים עכשוויים. הממשלה מתכוונת להקים את רשות הכבאות בהתאם להמלצות ועדת גינוסר. אבל הוועדה הזאת פעלה בשנות התשעים של המאה שעברה, ואין בה התייחסות להרבה דברים שקרו מאז. ועדת גינוסר לא המליצה על חלוקה נורמלית של אזורים. לא ייתכן שיהיו ברשות מחוזות, אבל לא יהיו בה מרחבים. באר שבע תחליט מה יהיה באילת? כך לא נוכל לדאוג לצרכים הייחודיים של אילת. לא יכול להיות שלכל דבר נצטרך לקבל אישור מבאר שבע. אילת צריכה להיות עצמאית, כדי שנוכל לתת לה מענה הולם. למי שמגיע לכאן, זה נראה מקום פסטורלי, מדהים. אבל יש כאן שני שדות תעופה, נמלים, בסיסים צבאיים, קצא"א, מלונות, ריחוק ממרכז הארץ – את כל זה צריך לקחת בחשבון".

השריפה בכרמל העלתה את נושא הכיבוי על סדר היום הציבורי.
"נכון. למרבה הצער. אני רוצה להשתתף באבלם של המשפחות ולאחל החלמה לפצועים. אני מאחל לכולם שהשנה הבאה תהיה בטוחה. שנה בלי שריפות. פחות חילוצים. שיהיה רק טוב".

מעיריית אילת נמסר בתגובה: "ככלל, אנו פועלים בהתאם לדו"חות שוטפים של ממונה בטיחות וגיהות בעירייה ומשלימים פערים בהתאם לדרישה ובכפוף לתוכנית עבודה. לא מיותר לציין, כי בכל בתי הספר פועלות מערכות כיבוי אש בהתאם למבנה הפיזי של כל בית ספר".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש