פרסומת
דלג

מחקר חדש קובע:ילדי סודן -חכמים יותר

מאת: ● 8/2/2011 21:34 ● ערב ערב 2484
מחקר ראשוני קובע: ילדי הסודנים בעלי תפיסה ומודעות גבוהה יותר מילדי אילת. הסיבה לפערים בין שתי קבוצות הילדים: השהות במסגרות החינוך הפורמלי
מחקר חדש קובע:ילדי סודן -חכמים יותר

תמונת כתבה


אם חשדנו בעובדה שמערכת החינוך המוסדית סוגרת תהליכי חשיבה ומעכבת יצירתיות ופתיחות, הרי שמחקר מהסוג שערכה לאחרונה נופר שוטלנדר, סטודנטית לתואר ראשון בקמפוס אילת, בא ומאשש את החשד: המחקר הראשוני שביצעה נופר העלה תוצאות חד משמעיות ומובהקות: ילדי הגן שמוצאם ממדינות אפריקה בעלי חשיבה פתוחה פי שניים ויותר מילדי הגן האילתי. הסיבה לכך על פי שוטלנדר: מוסדות החינוך הפורמלי. מיהרנו לשוחח עם שוטלנדר על הממצאים המרגשים והשלכותיהם.
דברים שרואים מכאן- לא רואים משם
מסתבר שילדים ובוגרים שלא הולכים לגן ולבית הספר יהיו חכמים יותר. כך עולה מן המחקר הראשוני בנושא חשיבה פתוחה בקרב ילדים שמגיעים מתרבויות שונות. שישים אחוז מבני דרום סודן לא הלכו מימיהם לבית הספר, והתוצאה: הם מגדלים ילדים בעלי חשיבה יצירתית ויכולת גבוהה לפתרון בעיות. הלכנו לבדוק בציציות המחקר שערכה נופר שוטלנדר מקמפוס אילת.
מהי חשיבה פתוחה?"מוגדרת כיכולת לראות אובייקט או סיטואציה מכמה נקודות וזוויות. חשיבה פתוחה מביאה ליתר תשומת לב לפרטים ומתמקדת בהווה. ברמה המעשית, בדקתי כמה שימושים יכול למצוא ילד לחפץ וספרתי את מספר השימושים שהם מצאו". מהמחקר שביצע שטרנברג ב-1999 עולה, כי "הלומד בעל החשיבה הפתוחה יכול להרהר על הנושא הנלמד, להפוך אותו ולראות אותו מפרספקטיבות שונות תוך כדי עיבוד המידע. המידע נטמע, כך שהלומד יכול להשתמש בו בהקשר חדש או לשנות אותו כדי שיתאים להקשר הישן בחזרה".
הילדים הסודנים יגדלו להיות בוגרים חכמים יותר?"כן. יש לחשיבה הפתוחה השלכות על ממדים נוספים בחיים. כמו פיתוח רגישות גבוהה יותר כלפי הסביבה בה האדם חי, פתיחות גדולה יותר לגבי מידע חדש. יצירתיות ויכולת פתרון בעיות גבוהה יותר. לאנגר מצאה בשנת 1993 שברוב התחומים בעולם המערבי מקבלים את הקשר שבין שינון ובין הישגים. מערכת החינוך כופה על התלמידים יציבות על סביבה משתנה ומקבעת אותם".
והקשר שבין חשיבה פתוחה ליצירתיות?"חשיבה פתוחה כוללת בתוכה יצירתיות, כי יצירתיות משמעה חיבור דברים בצורה חדשה או יצירת דבר חדש. זה כולל פתיחות לרעיונות חדשים. במחקרים שבוצעו בישראל לאורך השנים, נמצא כי איכות המחשבות היצירתיות פוחתת במעבר מן בית הספר היסודי לתיכון כלומר: השהות לאורך זמן במערכת החינוך 'סוגרת' את מוחות התלמידים", ושוטלנדר מציינת, כי החשיבה הפתוחה היא בפשטות ההכרה שיש הרבה נקודות מבט על סיטואציה אחת. מה שנקרא: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

תמונת כתבה


"דאאאא נעל זה נעל"


ברוב מדינות אפריקה, השלטון אינו דתי. בסודן מתקני החינוך אינם נגישים לכל הילדים, וילדים רבים אינם הולכים לבית הספר מסיבות כלכליות. על פי החוקרים, העובדה שהסודנים אינם מקבלים חינוך פורמלי מסבירה מדוע חשיבתם פתוחה יותר. שוטלנדר סבורה, שהורי הילדים מסודן, שלא היו נתונים לחינוך המערבי, הדגימו עבור ילדיהם חשיבה ותהליכי עיבוד מידע פתוחים יותר מההורים הישראלים. הילדים חיקו את אורח החשיבה של ההורים. ניתן לטעון, שהעולם המערבי מתאפיין על ידי יהירות שמתבטאת בעמדה התרבותית והחינוכית לפיה נקודת המבט של המערב היא נקודת המבט האמיתית היחידה האפשרית לגבי המציאות. במילה אחת: אתנוצנטריות.

כיצד ביצעת את המחקר?"דיברתי עם הרכזת של הילדים בבית הספר 'מצפה ים' וביקרתי בגן של הילדים הישראלים ובגן של הילדים מאפריקה בחטיבה הצעירה. נכנסתי לגנים וישבתי עם כל ילד ונתתי לו כמה חפצים, ביניהם מפה, קערה, כוס, עיתון ונעל, וכל ילד זרק רעיונות מה אפשר לעשות עם זה, וספרתי כמה רעיונות כל ילד נותן לי".

התוצאות דיברו בעד עצמן: קערה: ילדי סודן מצאו לה בממוצע:4.7 שימושים, ילדי ישראל רק 2 שימושים. לכוס ילדי סודן מצאו 4.7 שימושים וילדי ישראל 2 שימושים למפה ילדי סודן מצאו 5.5 שימושים וילדי ישראל 2.2 שימושים, לנעל מצאו ילדי סודן 5 שימושים וילדי ישראל, 1.5 ממצא שהדהים את נופר ולסיום העיתון - ילדי סודן מצאו לו 4.6 שימושים וילדי ישראל - 3.5 שימושים.
הממצאים מדהימים....
"כן. גם אני הופתעתי. כבר כשהייתי בגן הבנתי שהתוצאות של הנעל מובהקות. כשהגעתי הביתה ועיבדתי את הנתונים, הסתבר לי מה גודל הפערים".

מה עשו ילדי סודן עם הנעל?
"הם היו יותר יצירתיים באופן מובהק. הם עשו ממנה כפפה, מגלשה לבובה, כף למשחק בחול, זרקו ותפסו אותה, כובע, פאזל, עציץ, קישוט ועוד ועוד".

והילדים הישראלים?"הסתכלו עליי במבט כזה של 'דאאאא'... נעל זה נעל... מה עוד את רוצה ממני' ?"...

שלחת את התוצאות למשרד החינוך?"לא חשבתי על זה. זה מחקר ראשוני, וזה שאני ביצעתי את המחקר בזמן שידעתי מה מטרתו יכול לגרום להטיה לא מודעת, ולכן אני מתכוונת לקחת שנה חופש בין לימודי התואר הראשון לשני ולחזור על המחקר ולהרחיבו לעוד אוכלוסיות".

לדעתך חברת השפע בה גדלים הילדים... הצפייה במסכים שהופכת אותם לפאסיביים תורמת לצמצום תהליכי החשיבה אצל ילדי ישראל?
"לדעתי, הצמצום קשור לשיטת ההוראה". לדברי שוטלנד, שמסתמכת על ממצאי מחקרים בארה"ב, אין ללמד ילדים בצורה דטרמיניסטית. "זו טעות ללמד ילדים בגישה דוגמטית ונוקשה של 'אלו העובדות נקודה'. מה שצריך זה ללמד בגישה גמישה של 'אלו העובדות כפי שהן מוצגות מנקודת מבטו של ...'. הדרך האחרונה מזמינה התחשבות בעובדה, כי המידע עשוי להשתנות מנקודות מבט שונות. המורים ואנשי החינוך צריכים ללמד סימני שאלה במקום סימני קריאה".
שוטלנדר מדגישה את חשיבותו של תהליך הלמידה הסמוי. זה שנובע מחיקוי והתנסות. הילדים מסתבר לומדים לא ממה שהמורה אומר להם בכתה, אלא מהצורה שבה הוא מעבד את החומר ומעביר אותו. חשיפה למגוון גירויים והתנסויות תתרום לפתיחת החשיבה אצל הלומדים הצעירים. "שמורים יוציאו את המילה 'לא' מהרפרטואר כשהתלמידים מעלים רעיונות. במקום זה שיפתחו תהליכי סיעור מוחות", היא מציעה. ומאחר וההורים מעבירים באופן סמוי את צורת ההתייחסות והחשיבה שלהם לילדיהם, כדאי שגם ההורים ילמדו להשתחרר, להתגמש ולשאול שאלות את הילדים ולעודד אותם למצוא פתרונות יצירתיים בכוחות עצמם. כשמבוגר פותר עבור ילד בעיה, הוא גורם להתנוונות אצל הילד. כולנו כהורים רוצים למנוע מילדינו קושי ומאבק, בייחוד כזה שכרוך במידה כזו או אחרת בכאב ובתסכול, אך האמת היא שמהתמודדות עם מצבים מורכבים שדורשים מציאת פתרון -באה הצמיחה והחשיבה מתרחבת".

אז מה תאמרי על מוסדות החינוך?"בתי הספר הם המציאות ויש להסתגל אליה".
פנינו למשרד החינוך לקבלת התייחסותו בנושא ואולם עד לסגירת הגיליון לא התקבלה תגובת המשרד.

שתפו את הכתבה בפייסבוק