פרסומת
דלג

שבר גיאולוגי מסוכן התגלה בלגונה המזרחית

מאת: עומר כרמון ● 30/3/2011 22:01 ● ערב ערב 2491
מדענים מישראל, ארה"ב וירדן, מצאו בלגונה המזרחית שבר גיאולוגי פעיל שקיומו לא היה ידוע עד היום. גל הרטמן מאוניברסיטת תל אביב: "תכיפות רעידות האדמה לאורך השבר הזה גדולה בהרבה מכל השברים האחרים במפרץ אילת". החוקרים עמלים כעת כדי לקבוע כי השבר אינו מסכן מבנים קיימים בחוף הצפוני. מבקר המדינה כועס: המדינה לא הקצתה כספים לחיזוק בית החולים 'יוספטל' מפני רעידות אדמה
שבר גיאולוגי מסוכן התגלה בלגונה המזרחית

תמונת כתבה


אם לא די במים העכורים, בבוצה ובשלל בעיותיה התכנוניות והכלכליות של הלגונה המזרחית, נוספה לה עתה צרה נוספת: מדענים מישראל, ארה"ב וירדן, מצאו שבר גיאולוגי פעיל מאוד ומסוכן, שקיומו לא היה ידוע עד כה. השבר חוצה את הלגונה המזרחית, וכעת נעשים מאמצים כדי לוודא שאינו עובר מתחת לאחד המבנים הקיימים בחוף הצפוני.

שבר גיאולוגי מהווה מוקד לרעידות אדמה ולכן אסורה בנייה מעליו ובמרחק של עשרים מטרים ממנו. פרופ' צבי בן אברהם, מהמחלקה לגיאופיזיקה ומדעים פלנטאריים באוניברסיטת תל-אביב, אומר ל'ערב ערב', כי מדובר בשבר גדול מאוד. גל הרטמן, שהשתתף בעריכת הסקר, הוסיף: "השבר הזה הרבה יותר פעיל מכל השברים האחרים במפרץ אילת. כלומר, התרחשו לאורכו בתקופה האחרונה הכי הרבה רעידות אדמה חזקות. אנחנו יודעים להיכן מגיע השבר בנקודת המפגש שלו עם החוף ועורכים כעת סקר באמצעות שיטות גיאופיזיות וחפירת תעלות, כדי לוודא את מסלולו היבשתי המדויק. ככל הנראה, השבר עובר מזרחית לאזור המלונות. בקרקע הבוצית של הלגונה המזרחית".

במה שונה השבר הזה מהשבר המוכר, שחוצה את שדה התעופה?
"הוא שונה מאוד. בעיקר בכך שהוא הרבה יותר פעיל. גם לאורך השבר של שדה התעופה התחוללו בעבר רעידות אדמה חזקות. אבל השבר שחוצה את הלגונה המזרחית הוא המסוכן ביותר. מצאנו שהקרקע בשתי קצותיו נעה הכי הרבה".

מה לגבי השברים הגיאולוגיים בשכונת שחמון? למשל, השבר המפורסם שמסכן את בית החולים 'יוספטל'?
"הם זניחים מבחינת הסיכון שיש בהם, אם בכלל, לעומת השבר העיקרי שמצאנו".

מדוע?
"הם הרבה פחות פעילים. מצאנו שעיקר הפעילות הסייסמית מתרכזת בתוך המפרץ. יש מעט פעילות מעבר לזה. רובם של השברים באזור שחמון לא פעילים או כמעט לא פעילים".

מה המצב בעקבה?
"יש להם את הצרות שלהם. כמו שבר שחוצה את העיר ועוד מערכת שברים פעילה אחרת שחוצה את צפון עקבה. אבל אין שם שבר פעיל, כמו זה שחוצה את לגונה המזרחית".

מתי נדע היכן בדיוק חוצה השבר את החוף הצפוני?
"אני מעריך שבתוך שנה וחצי נפרסם את דו"ח המיפוי היבשתי ואז נוכל לקבוע את מיקומו המדויק".

צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ביחד עם חוקרים נוספים מישראל, ארה"ב ומירדן, זיהו את השברים הגיאולוגיים לפי הסטה של משקעים ושוניות אלמוגים מאובנות. הם השתמשו במערכות סונאר שונות כדי ליצור מפה מפורטת של קווי שבר שנוצרו ברעידות אדמה. "הופתענו לראות שישנם שברים פעילים רבים מאוד שלא ידענו עליהם עד כה, ולאורכם עלולה שוב להתרחש רעידת אדמה חזקה", אומר פרופ' בן אברהם. "חשוב לזהות את השברים הפעילים, כי אם שבר פעיל עובר באזור מיושב, הסיכון גדול".

תמונת כתבה


מבקר המדינה: "יש להכיר את השברים הגיאולוגיים"


מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, פרסם השבוע דו"ח העוסק בעמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה ושם דגש על חשיבות מציאת מיקומם של השברים הגיאולוגיים. "כדי לתכנן ולהקים באזור מסוים מבנים ותשתיות עמידים ברעידת אדמה, יש להכיר את השברים הגיאולוגיים שרעידות אדמה בהם עשויות להיות מורגשות באותו אזור, את חוזק רעידות האדמה הצפויות בהם, את מאפייני הקרקע באזור ואת מרחקם של המבנים ממוקד הרעש הצפוי. הבאת מאפיינים אלה בחשבון במסגרת תכנון מתארי מאפשרת לקבוע את ייעודי הקרקע בהתחשב בסיכון לאוכלוסייה בעת רעידת אדמה. תכנון מתארי נאות בשילוב תכנון המבנים והמתקנים לפי תקן לבנייה עמידה ברעידות אדמה ובקרה על יישומו הלכה למעשה, בכוחם להבטיח את עמידות המבנים והמתקנים ברעידת אדמה", כתב המבקר.

"לא הועבר תקציב לחיזוק 'יוספטל'"


השופט (בדימוס) לינדנשטראוס טען, כי עד כה לא יושמו הערותיו מדו"ח משנת 2001, שעסקו, בין השאר, בסכנה הנשקפת ברעידת אדמה, לבית החולים 'יוספטל'. "מאחר שאילת מרוחקת יחסית מיתר אזורי הארץ המיושבים, צפוי קושי במתן הסיוע שיידרש לעיר, ובכלל זה סיוע רפואי. מכאן שחשוב להבטיח את עמידותם של מתקנים ומבנים שנועדו לתת סיוע ראשוני לאחר רעידת אדמה", כתב המבקר. "מניתוח קווי השבר שסומנו בתכניות המפורטות של רובע שחמון, עלה כי ייתכן שמתחם בית החולים נמצא בתחומו של קו שבר גיאולוגי. בדו"ח מ-2001 צוין, כי 'שירותי בריאות כללית' הקימו בשטח בית החולים מבנה ציבור המוצב על קומת עמודים (המסוכנת במיוחד בעת רעידות אדמה). בתשובתו של משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה מתחילת שנת 2001 נאמר כי הוא עומד להציג את הדרישות לתקציב לצורך השלמת סקר בכל המוסדות, כולל בית החולים 'יוספטל'. נמצא, כי גם בסוף שנת 2009, שש שנים ויותר לאחר שנשלח אותו מסמך, לא חוזקו בתי החולים בפני רעידות אדמה. בשנת 2006, עשה משרד הבריאות סקר בשישה בתי חולים השוכנים באזורים המועדים לרעידת אדמה כדי לבחון את הצורך להגביר את עמידותם בפני אירוע זה. בתי החולים היו: 'יוספטל', 'כרמל', 'רמב"ם', 'בני ציון בחיפה, 'זיו' ו'פוריה'. על פי הסקר, נחוץ לחזק שטח כולל של כ-200 אלף מ"ר במבנים שבאותם שישה בתי חולים, והתקציב הדרוש לכך הוא כ-20 מיליון דולר. המשרד מסר את ממצאי הסקר לוועדת ההיגוי. לא נמצא שמשרד הבריאות או ועדת ההיגוי השתמשו בממצאי הסקרים כדי לתקצב את החיזוק של בתי חולים אלה, הנמצאים כאמור באזורי סיכון גבוה. משרד הבריאות הודיע במאי 2009 למשרד מבקר המדינה כי הכין תכנית ובה סדר עדיפויות לחיזוק בתי החולים הכלליים האמורים לשם הגברת עמידותם ברעידות אדמה על פי הקריטריונים שקבעה ועדת המנכ"לים, אולם עקב היקף ההוצאות הכספיות הנדרשות לכך ובהיעדר תקציב לנושא לא התאפשר ביצוע התכנית".

'יוספטל': דורשים תקציב ממשלתי


בתגובה לדו"ח מבקר המדינה, נמסר מבית החולים 'יוספטל': "הנהלת בית החולים ו'הכללית', מתייחסים בכובד ראש לנושא חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה, מתוך הכרה בחשיבות במרכזיותו של בית החולים באזור. כפי שניתן לראות, עבודות חיזוק המבנה כבר בתהליך ביצוע, כחלק ממהלך שיפוץ והרחבה של מחלקות בית החולים. עלויות חיזוק המבנה נאמדות במיליוני שקלים, אנו דורשים ממשרדי הממשלה, בריאות, אוצר ותשתיות לכלול את בית החולים 'יוספטל' בתקציב ממשלתי לחיזוק מפני רעידות אדמה, כפי שהתקבלה החלטה לגבי בתי חולים ממשלתיים".