פרסומת
דלג

מיסטיקה

מאת: מערכת ערב ערב ● 14/4/2011 17:58 ● ערב ערב 2494
לורד אריסטו דה סילבר מדיום המילניום
מיסטיקה

ללורד אריסטו שלום רב!


לפני 4 שנים פגשתי אותך בבית חולים באשקלון, אביך ז"ל חלה אז בסרטן, גם אמא שלי הייתה חולה ונפגשנו במסדרון. כשאשתי הראתה לי אותך ואמרה לי שאתה הוא הלורד אריסטו, שהציל את דודתי מאסון, נזכרתי שבאמת, כולם במשפחה שלנו דיברו עליך, ולכן עכשיו, כשאני עובר גיהינום, אני חייב שניפגש. אני יודע שרק אתה תציל אותי.
באותה תקופה בבית החולים הכרתי אחות רוסיה צעירה שטיפלה באימי ונדלקתי עליה. חשבתי לעצמי, לא מזיק שתהייה לגבר מאהבת צעירה. אני סוחר עצמאי מאוד מצליח, כולם בעיר יודעים מי אני, אלא שמסתבר שהייתי חייב להיזהר- התאהבתי מעל הראש במאהבת ונהייתי עיוור. ביישתי את עצמי בעיר ואת כל המשפחה שלי. אשתי אמרה לי – "אתה לא רואה שהיא הזונה שלך? אוהבת רק את הכסף שלך", ואני בתמורה נתתי לה מכות, קיללתי אותה ואת הילדים ועזבתי את הבית.
קניתי למאהבת וילה ומכונית וחשבתי שאני על גג העולם, ואז קיבלתי התקף לב. כמעט הלכתי. הייתי בשיקום, מצבי הדרדר, שכבתי הרבה בבית ומה אני מגלה? המאהבת הצעירה מנהלת רומן עם מנהל החנות הגדולה שלי, ונכנסה להריון ממנו. קיבלתי עוד התקף קטן וגם שבץ מוחי. עכשיו אני בן 50, נכה, שבור, לבד, זרוק כמו כלב בבית. שלחתי לאשתי שליחים שתסלח לי, אבל היא ביקשה שישאלו אותי אם אני מחפש מישהי שתחליף לי את הטיטולים? היא ביקשה שיעבירו אלי את המסר- שיצלצל לרוסיה. היא אחות רחמנייה לא?
היה לי הכל. הייתי מלך, הייתה לי אישה מהממת, ילדים שאהבו אותי, והיום אין לי כלום, ורק כי הייתי טיפש. אני מבקש ממך לורד אריסטו, תפרסם את המכתב הזה, שכולם יידעו- אסור לעזוב בית ומשפחה. אני נתתי למאהבת בשנה מה שלא נתתי לאשתי ולילדים שלי שהם דם מדמי, כל החיים. התבלבלתי, רצית להיות כמו כולם, באופנה, להחזיק מאהבת רוסיה ואלוקים העניש אותי. היום אני חולה, שבור ולבד, אפילו כבוד מהילדים כבר אין לי, ואיך יהיה לי כבוד מאשתי? אני מבקש כל יום סליחה מאלוקים, אני שולח לאשתי כל יום פרחים ומתנות, אבל את הכל היא זורקת לפח. היא לא רוצה כלום, רק שאמות. היא אמרה לי- "רק כשתמות יהיה לי שקט בלב. ביישת אותנו בכל העיר, וכל העיר עוד תיראה שאלוקים ייקח אותך נכה ועד אז תסבול". ניסיתי את רחמי הילדים, אבל גם הם, בגלל שלא הפסקתי לקלל אותם וסגרתי להם את חשבונות כרטיסי האשראי, לא מוכנים אפילו לומר לי שלום ברחוב. אני מבקש ממך- תעזור לי. אני רוצה שלום בית, אני רוצה לאהוב ולפנק אותם. טעיתי, הייתי עיוור, אבל התעוררתי. בבקשה תקבל אותי, ותגיד לי מה צריך לעשות. אני מוכן להפוך עולמות רק שאשתי והילדים יסלחו לי.
בתודה ראובן

ראובן שלום רב!


קיבלתי את מכתבך ומיד חשבתי לעצמי- אבא שלי היקר והמקסים, היה כל כך חולה ואני הערצתי אותו. הוא אהב את אמא שלי ואותי יותר מהכל. כשאמא שלי נפטרה אבא שלי סגר את עצמו 16 שנה בבית מצער וכל השנים האחרונות אני סעדתי אותו בכבוד והערצה, לאיש שהיום לצערי כבר איננו. עד מותי לא אפסיק לחשוב איזו מתנה אדירה קיבלתי מאלוקים- אבא ואמא שהיו לי לעזר, חום, הגנה וכבוד באהבתם. כשאבי חלה עזבתי את אילת, את העבודה ובמשך ארבע שנים טיפלתי בו במסירות. ואתה? איך הבן שלך אמר לי בטלפון כשניסיתי לעשות מפגש סולחה ביניכם- "תשאל בבקשה את אבא שלי, אם עוד בכלל אפשר לכנות אותו כך- נגיד שלא היה לוקה בהתקף לב, ונגיד שהרוסייה הייתה עדיין איתו, האם גם אז הוא היה פונה אלינו? הוא עשה טעות כמו גבר, אז שהיום יישב בפינה שלו ויסבול בשקט כמו גבר. אחות אחת הוא כבר לקח מבית חולים, אז שישלם עכשיו לאחות פרטית אחרת, ויעזוב אותנו. השנאה בלב שלנו עדיין בוערת, היא לא הפכה אפילו לגחלים. תגיד לו שגם במותו לא יצפה שנעשה לו כבוד. אבא כמוהו לא ראוי לכלום חוץ מליריקה לרצפה, ואנחנו אפילו את הכסף שלו לא רוצים".
מר ראובן, לאחר כל ניסיונותיי, לאחר שפתחתי בספר הקדוש ובקלפים, לא אוכל, לצערי, להיות לך לעזר. בקללות שלך, קללת את עתיד חייך. אנשים הם לא בובות. המשפחה שלך ספגה ממך כל כך הרבה רוע והשפלות, שזה הספיק להם לחיים שלמים. ובינינו, גם אתה יודע, שאם לא היית חולה והמאהבת שלך לא היתה בורחת ממך, היית איתה אפילו ברגעים אלה, ולא היית רואה אותם מסנטימטר. אני לא יכול אפילו לכתוב שכואב לי עליך, כי אני יודע שלך לא כאב עליהם. וכמו שהבן שלך אמר- ידעת אז לחשוב שאתה גבר גבר, אז תדע גם עכשיו לשתוק כמו גבר, ולא לילל ולבקש רחמים, כי אתה עשית זאת לעצמך. אתה תכננת כל צעד וצעד, והרסת את הכל לכולם, כי לא היתה לך טיפת כבוד לאישה שהייתה לצידך כשעוד לא היה לך כלום. היא, התפילות והברכות שלה, הרימו אותך ואת המזל שלך למעלה. והיא ורק היא הביאה לך בן זכר שימשיך אותך. וכמו שתמיד אומרים - שם למעלה יש אלוקים והוא רואה הכל.
צר לי עלייך. לורד אריסטו

קוראים יקרים, באמת לא יזיק שתחשבו היטב לפני שאתם מבזים את היקרים לכם, דם מדמכם, בעבור מאהבת שרוצה בסופו של דבר רק את כספכם.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש