פרסומת
דלג

אנטיפתי

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 28/4/2011 09:25 ● ערב ערב 2495
במשרד לאיכות הסביבה רשמו כישלון מהדהד בכל הנוגע לפרויקט המתוקשר שהריצו בחופי הארץ. לפחות עמדתם בנוגע לחוף הדרומי באילת נשמעה ונתמכה בוועדה המחוזית. מה שלא יעזור כבר לשדה דב, שהלוואי שיכולנו להכריז עליו כעל שמורת טבע. זה לא יקרה. התחילו להיפרד. רק שלא ניתן להם לסגור אותו לפני שתגיע באמת הרכבת. מה קוראים, אחד מול אחד. ועוד מאבק ירוק אחד שכולנו חייבים להתעורר ולהביע בו את דעתנו המקומית. לצד רעיון תאילנדי מצוין, שחייבים לאמץ במהרה גם אצלנו
אנטיפתי



דגל שחור


בחודש ספטמבר 2010, הופצצו תיבות הדוא"ל שלנו בהודעה דרמטית לעיתונות, מאת המשרד לאיכות הסביבה, שפרסם לראשונה את מדרג החופים בישראל, במסגרת פרויקט דגל 'כחול ירוק'. הפרויקט, השואב את השראתו מדירוג החופים הבינלאומי Blue Flag, אמור היה לבחון את רמת התחזוקה, הניקיון והבטיחות לאורך החופים המוכרזים בישראל. אכן רעיון נכון ויפה, שכולו שאיפה לשקיפות ציבורית ראויה לציון. אילת, אגב, קיבלה בשני המדדים הראשונים ציונים נאים לחוף הצפוני וחוף 'הרודס', שנסקרו (82 ו-85 לספטמבר / 94 ו-87.5 לאוקטובר). השבוע, החלטתי להיכנס לאתר המשרד, על מנת להתעדכן בהתקדמות הפרויקט. ובכן, 'דונט הולד יור ברט''. מאז ועד היום, לא פורסמו יותר מדדים. הפרויקט שבק. עוד רעיון טוב עם ביצוע ברמה ישראלית. אחרי הכל, את הכותרות הם כבר קיבלו במשרד.

תמונת כתבה
איך הייתם רוצים לראות אותו? החוף הדרומי אילת


התחילו להיפרד


שדה דב יעלם מהנוף התל-אביבי בתוך שבע שנים. כרישי הנדל"ן מכריעים כל שטח יקר מציאות, לא רק באילת. תל אביב עוד תבכה את אובדנו של השדה הזה, אבל אילת אפילו עוד יותר, או יותר נכון האילתים, עבורם מדובר בעורק תחבורה משמעותי. לא שמישהו סופר את זה מול 12,000 דירות שייבנו במקומו, על שטח ששוויו שבעה מיליארד דולר! 300 בעלי הזכויות בגוש הגדול הצמוד שיופשר אף הוא ממתינים בעיניים כלות. זה יקרה. חבל, אבל יקרה. יותר מדי כסף עומד על הפרק. למזלנו, 'ישראייר' שבבעלות נוחי דנקנר ו'ארקיע' שבבעלות האחים נקש, מתנגדים לפינוי, אבל הם לא במעמד של בעלים בשטח. לפני כחודשיים, חילקו לטסים שאלונים וביקשו את דעת הקהל. LOL. כבר אז היה לי ברור, כי המדובר בכסת"ח ותו לא. אני מהמר אגב, שתוצאות הסקר לא בהכרח תמכו בסגירת השדה שמשרת כ- 750,000 טסים בשנה. כמה מתוכם הם אנחנו? 40%, על פי הרישומים. מכיוון שגם השדה באילת זוז יזוז בסופו של דבר, הרי שבתוך שבע שנים, יתווספו שעה עד שעה וחצי לכל טיסה שלנו לתל אביב. זה אולי נשמע כמו "אוי אוי אוי", במדינה שגם ככה מתפרקת, אבל בתכלס, יהיה הרבה יותר מתיש להגיע לתל אביב. אז איפה הרכבת?

עורו אילתים מאדישותכם


מאבק אחד חשוב שמתרחש בימים אלו ממש ואשר ייקבע את עתידו של החוף הדרומי שנותר לנו מתנהל בימים אלו ממש, והאילתים כרגיל – אדישים. כאילו שהחוף הדרומי אינו חלק מעירם ועתידו יכול להיות מוכרע מבלי שדעתם בנדון תשמע. אם לתמצת, הרי שלכולם ברור שאם אילת רוצה להצדיק את הצמיחה הנדל"נית ממנה היא נהנית באופן יחסי, כי אז עליה לבנות חדרי בתי מלון נוספים על מצבת ה- 12,000 הקיימת. רק לידיעה, מספר כה נמוך לא מאפשר עבודה סדירה של הזמנות מול גורם רציני בשוק טיסות השכר. בפחות מ-20,000 חדרים לא ידברו איתכם שם. מספר התיירים לישראל אמנם עולה, אך מספר החדרים נותר כשהיה. לא נכנס לשלל הסיבות שהובילו למצב, רק נאזכר את אחת העיקריות והיא ביטולם של מענקי המפעל המאושר בתחום המלונאות באילת. אגב, מבחינת המלונאים, המצב נפלא כפי שהוא, מצדם שלא ייבנה ולו חדר נוסף, עוד תחרות זה לא מה שהם זקוקים לו. תן להם לריב על שאריות מלון הנסיכה, שלבטח ייבלע באחת הרשתות בסופו של דבר, והם שבעים ומרוצים. אבל נניח לאלה לרגע ונזכור, כי בכל עת שבה גדלה מצבת החדרים באילת, לא רק שהיא התמלאה בסופו של יום, אלא כמובן גם הגדילה את כמות התיירים בעיר. כך שההיסטוריה והניסיון מלמדים שעוד חדרי מלון זה דבר טוב לאילת. במיוחד אם יסכינו לבנות כאן מלונות בוטיק, שייפנו לפלח תיירות נוסף ולא רק לאותם וועדי עובדים נצחיים, שיבוא יום ויבגדו בנו לטובת עקבה. זכרו מה אמרתי. אבל בל נסטה - ועולה השאלה הגורלית: היכן צריכים לקום אותם חדרים נדרשים. במשרד התיירות סימנו את החוף הדרומי. גם בעיריית אילת רוצים לראות את החוף הזה נבנה ומתפתח. אם אפשר, אז רצוי במסגרת תוכנית כוללת לכל האזור. אלא שמי שקלקלה השבוע את השמחה, היתה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שהביעה תמיכה בדרישת החברה להגנת הטבע, להקטין את היקף המסחר המתוכנן בין נמל קצא"א לחוף 'אלמוג'. השלים את החגיגה ד"ר בני שלמון, שהמליץ שלא לאפשר הקמת טיילת מסחרית סמוך לחוף ה'ויליג''. בנייתם של 1,350 חדרי בתי מלון חדשים לאורך החוף הדרומי, היא היא עיקר ההכרעה שצריכה להילקח. ובנקודה זו, אני מציע לכולם להקשיב קשב רב לדברים שהיו לנציגת המשרד להגנת הסביבה, שביקשה, כי לפני שתחל הבנייה בחוף הדרומי, ימומשו התוכניות המאושרות לבנייה בלגונה המזרחית: את דבריה חיזק רכז מחוז דרום בחברה להגנת הטבע, שי טחנאי, שהזכיר לחברי הוועדה, כי ישנן תוכניות בנייה גם לשטח שדה התעופה שאמור להתפנות. לשמחתי קראתי, כי האדריכלית המתכננת של המתחם הדרומי על סף שבירה. "אני מרגישה שאני מתחילה להישבר...יש בי הרבה כעס והרבה ייאוש...", היא צוטטה ב'ערב ערב'. אם האילתים יתעוררו בזמן וידרשו שהדברים יעבדו בסדרם הנכון, קרי: החוף המזרחי (והלגונה) תחילה, כי אז יש לחוף הדרומי שלנו עוד סיכוי (ועוד לא אמרנו מילה על המלון בן שמונה הקומות הצפוי לקום מול המצפה).

למה לא כמו בתאילנד


ועוד באותה מגמה - כולם מבכים את החוף האקולוגי שלא יוצא לדרך, חוץ ממני. כבר שנים שאני טוען כי הפיאסקו של חוף קצא"א, הוא אחד הדברים הנפלאים שקרו למפרץ אילת. סגירתו בפני קהל רוחצים וצוללים במשך עשרות שנים, הותירה אותו כמעט ללא פגע, בכל מה שנוגע לשוניות. אז נכון שאין שם למרבה הצער שונית ענפה כמו זו שבשמורה ועדיין, צוללים ותיקים יודעים לספר על אוצרות גנוזים שממתינים שם להרפתקנים שביניהם. הלוואי וביום שיפתח החוף הזה לרחצה, וזה יקרה בסוף, יהיה מי שידע לתת את הדעת ולקבוע מראש, מכסת צוללים אפשרית ביום. משהו שראוי היה לעשות מזמן גם בשמורת האלמוגים המתמעטת שלנו. על פגיעות צוללים בשמורות אין צורך להכביר. ככל שהם פחות מנוסים, כך גדל פוטנציאל הפגיעה בשוניות הרגישות. מדובר בבעיה עולמית, ולמען ההגינות ראוי לומר, שבכל העולם לא הבינו עד לאחרונה עד כמה אקוטית ההשפעה שיש לאדם על שוניות האלמוגים, קודם כל במגע הישיר איתם במהלך הצלילה והעומס המוטל עליהן, לפני כל זיהום, או מקור מאיים אחר. אלא שבעולם כבר פועלים, במתכונת חירום אפילו. כך למשל בתאילנד, שם מצא מרכז המחקר של אוסטרליה דווקא, כי שוניות האלמוגים סובלות מהפגיעה החמורה זה עשור. לפיכך, הודיעה ממשלת תאילנד על סגירתם לאלתר של 18 אתרי צלילה מרכזיים בחופי ים אנדמן, לתקופה בת 14 חודשים. פגיעה קשה בתיירות? כנראה, אחרי הכל בתאילנד מבקרים 16 מיליון תיירים בשנה, רובם הגדול בשל חופיה המוזהבים, מה שבטוח, מדובר בחשיבה לטווח ארוך.

מסעדנים לתשומת לבכם


וידיעה משמחת לבעלי המסעדות והמזנונים בעיר. אמנם הקיץ כבר מפציע, אבל כדאי שתדעו לקראת החורף הבא, שבית המשפט לעניינים מנהליים קבע לאחרונה, כי מסעדה בקניון 'ארנה' בהרצלייה תהא זכאית לסגור לעצמה שטח צמוד, בחודשי החורף, לנוחות יושביה, וזאת בניגוד לעמדת העירייה שסירבה להעניק את ההיתר, בטענה כי המדובר בחריגה מאחוזי הבניה המותרים בנכס ובהליך הדורש אישור לפי חוק התכנון והבניה. בית הדין חשב אחרת וקבע, כי יש להסדיר הליך מסוג זה באמצעות תקנות מצומצמות שנקבעו בחוק לשם כך. בית המשפט ציין במפורש את המצב המשפטי שנוצר בנשים האחרונות, אשר צמצם משמעותית את האפשרות של עסקים המשמשים למסעדות ובתי אוכל לבצע סגירות חורף, לצורך הגנה על יושביהם מפני מזג האוויר ומצא כי ראוי להקל עליהם.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש