הומיאופתיה

קנדידה

הקנדידה היא פטרייה ממשפחת השמרים המתפתחת במערכת העיכול. לרוב אנו חיים איתה בסימביוזה, אך כתוצאה מהרגלי אכילה לא נכונים, לחץ ומתח, שינויים הורמונאליים, נטילת תרופות למיניהן, במיוחד אנטיביוטיקה, ובעיקר החלשות של מערכת החיסון, פטרייה זו גדלה בעודף ואז היא מתחילה להוות בעיה. הסימפטומים הקשורים במחלה הם רבים, שונים ובלתי קשורים, כך שאם לא נעשות הבדיקות הנכונות, אי אפשר לאבחן את התפרצות הפטרייה. החל מסימנים כלליים כגון: עייפות וחוסר אנרגיה, כאבי ראש, השמנה ודחף בלתי נשלט לאכילת דברי מתיקה או מאפה, שינויים בעיכול כמו: עצירות, שלשול, גזים, בטן נפוחה, כאבי בטן, ריח מהפה, צרבות, פצעים ו/או פטרייה בחלל הפה וכלה בבעיות עור, אלרגיות, בעיות במערכת הנשימה, דלקת כרונית בשלפוחית ובדרכי השתן, שינויים ברמת החומציות בנרתיק האישה אשר מובילים להפרשות, גירוד/צריבה, חוסר איזון הורמונאלי ואפילו עד אובדן התשוקה המינית אצל גברים ונשים כאחד. ילדים יכולים להגיב לנוכחות הפטרייה בגופם בהיפר אקטיביות, רגזנות, קושי ובריכוז.
טיפול ומניעת קנדידה:
תזונה נכונה, אורח חיים בריא ומערכת חיסון חזקה, יחד עם מערכת מעיים נקייה הינם המפתח העיקרי למניעה ולשליטה בקנדידה. חשוב להדגיש כי תהליך הניקוי של הגוף מקנדידה הינו תהליך מתמשך הדורש סבלנות והתמדה אשר עשוי לקחת בין שלושה לשישה חודשים. על מנת שיהיה יעיל, יש להתמיד בו וחובה להמשיך בטיפול גם אם הסימפטומים נעלמים תוך זמן קצר. זיהום פטרייתי עלול להופיע במקומות שונים בגוף, אך מקור הזיהום הינו תמיד במערכת העיכול. על כן, יש לשלב טיפול סיסטמי, דרך הפה, יחד עם טיפול מקומי לקבלת תוצאות טובות, ובעיקר, למניעת חזרתה של בעיה זו.
הגישה ההוליסטית לטיפול ומניעת קנדידה דוגלת בטיפול רב-מערכתי הנתמך בעיקר על חיזוק המיקרופלורה החיובית של מערכת העיכול על ידי נטילת תכשירי פרוביוטיקה (אסידופולוס) המסוגלים לשקם אוכלוסיית חיידקי המעי וחיזוק מערכת החיסון על ידי השלמה של נוגדי-חמצון, אבץ, סלניום, ויטמיניB וויטמין C.
וכמובן לקיחת הרמדי ההומאופתית הכרונית של אותו אדם על מנת לחזק אותו באופן כללי כדי שיוכל להתנגד לחזרתה של הפטרייה לאחר שזו חוסלה.
תוספת של צמחי מרפא כגון: גדילן מצוי, שום, קלנדולה (ציפורני חתול). אולם הטיפול המתבקש מכולם הינו שינוי בתזונה ובעיקר הימנעות מהתפריט המועדף על הקנדידה:
* סוכרים - כל סוגי הסוכר, דבש, ממתקים, פירות מסוכרים, ריבות, פירות משומרים וכ"ו.
* שמרים- כל המוצרים המכילים שמרים (לחמים בעיקר) או כאלה אשר יוצרו בתהליכי התססה כולל תוספי מזון המכילים שמרים.
* מוצרי קמח לבן, אלכוהול, עובש המצוי בגבינה, ענבים, רוטב סויה
* פטריות מכל סוג
* מזון המכיל אנטיביוטיקה (בשר, עוף, דגים, ביצים),
* סוגי בשר או דגים אשר עברו תהליכי שימור, עישון וכבישה, כולל נקניק ונקניקיות.
* מזון או משקה המכילים חומרי צבע, טעם וריח מלאכותיים או חומרים משמרים.
* חומרים מעוררים, המעלים את שחרור הסוכר בדם, כמו: תה, קפה, קולה וסיגריות.
* גבינות בשלות, מוצרי לתת, חומץ לסוגיו, חמוצים ומוצרים המכילים מונוסודיום גלוטמאט.
התכנים המוזכרים לעיל הינם חומר עיוני בלבד ואינם מספקים תחליף לחוות דעת מקצועית ולהתייעצות עם רופא.