פרסומת
דלג

מחאה ציבורית-אילתים נגד שחזור דרב אל חאג'

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 6/7/2011 14:38 ● ערב ערב 2505
מי שחשב שהציבור האילתי יישאר אדיש לנוכח הפרויקט לשחזור דרב אל חאג', להנצחת עולי הרגל המוסלמים, פרויקט שמקים בימים אלו ממש משרד השיכון בכיכר השחמון העליונה וסביבותיה, טעה ובגדול. שבועיים לאחר פרסום הידיעה בטור העורכת 'חיה ובועטת' ב'מה נשמע', הולכת וצוברת ההתנגדות לפרויקט תנופה ציבורית.נציגות תושבים, בכללם הורים שכולים, מבהירים השבוע: "לא ניתן יד להנצחת שונאי המדינה" היכונו למאבק הבא
מחאה ציבורית-אילתים נגד שחזור דרב אל חאג'



לפני שנה היה זה כתב 'ערב ערב', עומר כרמון, שדיווח על כוונות משרד הבינוי והשיכון להשקיע סכום של למעלה מארבעה מיליון שקלים בפיתוח אזור הגשר העליון בנחל השחמון. כבר אז פרט כרמון ותאר תחת הכותרת 'נחל השחמון מתאסלם', כי הכוונה להקים במקום פרויקט שיוקדש להנצחת עולי הרגל המוסלמים שעברו באילת בדרכם למכה על השביל ההיסטורי שנקרא 'דרב אל חאג''. אלא שלפני שבועיים, בזמן בו עלו הכלים הכבדים על השטח, היה זה אייטם אחד, לא גדול במיוחד, בטור העורכת 'חיה ובועטת' בעיתון 'מה נשמע', שהעלה את הנושא אל סדר היום הציבורי בעיר.
"110 פסלי מתכת יוצבו לאורך ואדי השחמון מהגשר העליון וידמו שיירה של אנשים לבושים גלביות, כאותן שיירות שעברו בדרך החוגגים בדרכם למכה, הלא היא דרב- אל חאג'", כך תיארה דוברת עיריית אילת את תחילתן של עבודות הפיתוח בנחל השחמון שחלקן הראשון יצא לדרך כבר בשנת 2009. כבר אז ציינה הדוברת:"בסיום העבודות יהיו לאורך הדרך שאורכה 350 מ', 110 פסלים, כולל תאורה מהקרקע. בהמשך יש כוונה להכשיר נקודת תצפית מהגשר העליון המשקיף על הואדי". את המכרז לעבודות ההמשך של פרויקט הנצחת 'דרב אל חאג''- או בתרגום לעברית- דרך החוגגים, הוציא משרד השיכון והבינוי לפני כשנה. למעלה מארבעה מיליון שקלים ייעד המשרד לטובת פרויקט זה שעל פי התכנונים אמור לכלול בין השאר תאורה רבת עוצמה שתאיר את הפסלים, מרפסת תצפית שתוקם בצידו המזרחי של הגשר העליון ותכלול ספסלים, תאורת רחוב דקורטיבית ופרגולה עגולה, כך שניתן יהיה להשקיף על הפסלים המוארים בערוץ הואדי. גם את כיכר השחמון הסמוכה אמורה התוכנית המקורית לכלול, כך שדרך עולי הרגל אמורה היתה להימשך ולחצות את הכיכר אגב ביצוע עבודות גינון ונוי, כך לפחות תאר בפני השבוע, קבלן המשנה המבצע את העבודות בשטח, יוסי הראל, הבעלים של חברת 'רגב עבודות עפר'.

תמונת כתבה


"הצעד הבא הדלקת משואה?"


היה זה יוסף משה ישראל, תושב אילת ותיק, פנסיונר של עיריית אילת, שמיהר לנסח מכתב זועם ושיגר אותו בתפוצה נרחבת אל רבני העיר, שר החינוך ואל חברי כנסת מטעם סיעת האיחוד הלאומי. במכתבו זועם יוסי על הכוונה להנציח בדרך שכזו את עולי הרגל המוסלמים. במכתבו כותב יוסי: "מדוע באילת, כעיר תיירות בישראל, יש צורך להנציח מוסלמים בדרכם למכה? מה המשמעות והמסר של הנצחה זו? האם חסרים למדינת ישראל אירועים היסטוריים ולאילת בפרט, שאפשר להנציחם?". בהמשך מכתבו מציין יוסי: "מה הצעד הבא? אולי הדלקת משואה לזכרם של העולים שעמדו בקשיי המסע למכה וחזרה? פרויקט זה הוא שערורייה שאין כדוגמתה ואני שואל את ראש העירייה הכיצד נתת יד לזאת? למי בדיוק חסר היה לדעת שכאן עברו בעבר הרחוק מוסלמים בדרכם למכה? היעלה על הדעת שבסכנין, יפו, אום אל פאחם ועוד ערים ערביות בארץ, יקימו אנדרטה לזכר העלייה הראשונה והשנייה לארץ? או אולי לעולי הגרדום?". עוד מבקש הכותב לדעת: "מדוע בשלטים שהציב משרד השיכון בכיכר לא מפורטת תוכנית העבודות? הלא זו הטעיה המכוונת להסיח את דעת תושבי אילת". בסיום מכתבו מציין יוסי: "אני וחברי וותיקי אילת בכלל, ותושבי שכונת השחמון בפרט, לא מתכוונים לעבור על כך לסדר היום ונשתמש בכל כלי חוקי שיעמוד לרשותנו על מנת לבטל את נושא האנדרטה ולייעד נושא אחר לכיכר".

ההורים השכולים זועמים


מי שלא עברו לסדר היום על תוכניות אלו של משרד השיכון היו גם חלק מההורים השכולים באילת, שהתייצבו השבוע במשרדי 'ערב ערב' וביקשו לתת ביטוי לכעסם.
יחד איתם, אך בנפרד, הגיע גם כותב המכתב, יוסף משה ישראל.
"לא יתכן שבעוד אנחנו, ההורים השכולים בעיר, נלחמים כבר כמה שנים טובות מול העירייה על מנת שכיכר הנופלים הסמוכה לבית הספר 'גולדווטר' תזכה למעט צורה ושום דבר לא קורה בפועל, מחליט משרד השיכון להשקיע כל כך הרבה כספים בפרויקט להנצחת האיסלם. הרי זה מטורף", טוען מיקי ירקוני, אב שכול ויו"ר יד לבנים בעיר.
"את יודעת איזה כאב זה, שאת יודעת שהמוסלמים הם שהרגו לך את הבן האהוב ואני צריכה כתושבת המדינה לעזור להם להנציח את מורשתם?", אומרת בכאב אתי אלימך, אימו של עידן קובי ז"ל, "אני עושה באזור הזה הרבה צעידות, אני צריכה לראות את ההנצחה הזו מול העיניים כל יום? איפה כאן ההיגיון? קראתי את התוכניות וכעסתי. לא יתכן שבזמן שהעירייה לא באה לקראתנו בצרכים שלנו, כמו הקמת מרכז יד לבנים ראוי בו נוכל להיפגש לפחות פעם בשבוע כמו שצריך וכמו שקיים בכל הארץ, משרד השיכון משקיע סכומים כאלו בכיוונים הפוכים לגמרי. איפה כאן ההתחשבות ברגשות ההורים השכולים בעיר, הרי בדיוק בסמוך למקום הזה ישנה אנדרטה לזכרו של בן אילת, האם זה צריך לנשוק להנצחת מורשת האיסלם?".
יוסף משה: "האמת, אחרי שקראתי את הדברים, התעצבנתי, כל כך התעצבנתי שמיד ישבתי לכתוב את המכתב ששיגרתי לכל גורם אפשרי. מצד שני, בעיר בה קוראים לרחובות- המואבי, האדומי, הארמי, מה אפשר להתפלא, הרי כל אלו היו עוכרי ישראל משחר ההיסטוריה. חלקם היו עמים שעודדו אחרים להרוס את בית המקדש ואת עם ישראל. זה כאילו בעוד 4000 שנה יקראו לרחוב בעיר- רחוב היטלר. אני רואה במגמה הזו של הנצחת המורשת המוסלמית, המשכיות ישירה של הקו הלא ברור הזה. אני לא גזען, לחלוטין לא, אבל לא יתכן שבעוד שישנם דברים הרבה יותר חשובים להנצחה, בחר מישהו להנציח דווקא את ה'דרב אל חאג', עולים לרגל, שהפעם האחרונה שהגיעו לכאן היתה בשנת 1883. על אותו אזור בדיוק יכלו להנציח הרי את שתי הפלוגות שהתחרו ביניהם על ההגעה ראשונים לכיבוש אילת. הרי גם הם עברו כאן, אבל לא, דווקא במקום ההומה בספורטאים, מקום בו כל אירועי הספורט של העיר מתחילים, מה יעמוד לנו מול העיניים- מורשת האיסלם. ריבונו של עולם, תפעילו קצת את ההיגיון".

אז מה בכוונתכם לעשות?
יוסי: "הכוונה לרתום את תושבי אילת שאכפת להם, משפחות שכולות וכלל הציבור ולאחד כוחות לעצירת התוכניות. כולי תקווה שגם לרבני העיר יהיה מה לומר בסוגיה הזו".
מיקי ירקוני: "הדבר מעיק ומפריע שבשכונה היפה בעיר צריכה להינתן כזו משמעות לאיסלם. ראש העיר בעצמו הוא שנתן את הכיכר לטובת כך, אותו ראש עירייה שמחה בראש חוצות נגד הסודנים והאריתראים, עכשיו הוא יוצר עבורם מוקד עליה לרגל. אנחנו עיר תיירות שרוצה לפרוח, אנחנו לא שוללים את האיסלם למרות שהיא שוללת את היהדות, אבל יש גבול. פרויקט כזה - לא בבית ספרנו. אני מאוד מקווה שתושבי העיר לא יישארו אדישים ויביעו את מחאתם. אני מעריך מאוד את העיתונות המקומית שהאירה את עינינו במידע זה. כיו"ר יד לבנים כואב לי שבפרויקט כזה משקיעים כל כך הרבה כסף בעוד שלא מוצאים משאבים להנציח כראוי את הבנים שנפלו". ירקוני רתם למאבק גם את דובר יד לבנים הארצי וגורמים חיצונים בעלי השפעה נוספים, "מה שהכי מפליא בכל הסיפור הזה שדווקא שר השיכון שהוא חבר סיעת ש"ס, נתן ידו למהלך שכזה. או שהוא חתם על התוכניות מבלי לשים לב על מה הוא חותם או שאם עכשיו הרעש שניצור יעיר את תשומת ליבו, אני מבקש שיעשה כל שביכולתו על מנת לעצור את העבודות במקום".
יוסי משה לא מתכוון להסתפק במכתבים ובדיבורים, "אני מתכוון להשיג את כל האישורים הנחוצים על מנת להקים דוכן החתמה במרכז העיר ולעורר לנושא את כל תושבי אילת. עשרות רבות של תושבים איתם דיברתי היו בהלם מהרעיון. במקרה הזה אסור לשתוק, צריך לעשות".
ויש גם מי שחושב אחרת. כזה הוא תמיר אברגי'ל, אחיו של אסף ז"ל שדווקא חושב שאסור לפגוע בכוונת ההנצחה של אתר ארכיאולוגי. כמי שבקיא בהיסטוריה הבהיר תמיר: "אסור לשכוח שלא מדובר על האיסלם הרדיקאלי שאנחנו מכירים היום. זו דרך שנחשבה פעם ל'היי וויי' של העולם העתיק. גילו את שרידי הדרך, זהו אתר ארכיאולוגי לכל דבר, זהו רעיון טהור לגמרי. חבל שמחברים את זה לנושאים שכואבים היום לכולם".

הלחץ עוזר?
יתכן, שהיו אלו הדי ההתנגדות הציבורית שהועלתה השבוע כבר בפני גורמים עירוניים רבים, שהביאה כבר עכשיו לשינוי בתוכנית המקורית של משרד השיכון, כך לפחות הבהיר השבוע, קבלן המשנה של הפרויקט, יוסי הראל, שהבהיר השבוע כי בימים אלו ממש הוכתב שינוי בתוכניות. לדבריו, השינוי שהוכתב מדבר על הפסקת הדרב אל חאג' בקטע העפר, ללא המשכת השביל אל תוך הכיכר הגדולה כפי שתוכנן בתחילה. לדברי הראל הכיכר עצמה תזכה לעיצוב מרהיב שיכלול בין השאר צמחיה, תאורה וחלוקי נחל, אגב הפרדה מוחלטת מפרויקט ה'דרב אל חאג''. ואם שאלתם את עצמכם מתי הפרויקט אמור להסתיים, תרשמו לפניכם - בסביבות חודש אוקטובר.

עם סגירת הגיליון- שינויים על רקע פניית התושבים
מהודעה לעיתונות שהוציאה ביום שלישי השבוע דוברת עיריית אילת עולה כי על רקע פניית תושבים, פנה ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי, למנהל מחוז דרום במשרד השיכון בבקשה לשנות את השם – 'דרך החוגגים', המציינת את השיירות שעברו למכה- ל'דרך השלום'. בעקבות פנייה זו סוכם כי הדרך תיקרא- 'דרך השלום' וייעשו בה התאמות המתחייבות מתוקף ההחלטה, בין היתר ניתוק עיצוב הכיכר מהפרויקט. הכיכר עצמה תעוצב ללא קשר לפרויקט 'דרך השלום' ותכלול בניית מצפור במעלה הוואדי, אשר ישקיף על העיר כולה. המצפור ייקרא גם הוא- 'מצפור השלום'.
את תגובת משרד השיכון לטענות המועלות בכתבה לא קיבלנו עד לסגירת הגיליון.