פרסומת
דלג

הכל אנשים - פופה והחיים היפים

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● 13/7/2011 10:07 ● ערב ערב 2506
נהגי המוניות הפכו כבר לחלק מהלקסיקון העירוני ונחשבים לאחד ממוקדי הכוח הגדולים בעיר. הפולקלור האילתי חי ונושם את נהג המונית העירוני והשבוע, החלטתי לארח נהג מיוחד במינו. פופה אברג'יל, תושב אילת משנת 80', נהג מונית וטיפוס לא קונבנציונאלי. נפגשנו השבוע, בין נסיעה לנסיעה, בתקופה הצפופה ביותר של השנה וכמובן, בהתחשב בשדרוג העירוני בנתיבי התחבורה. קבלו אותו, במלוא הדרו, הוא לא מתקדם ולא מתפנה ויש לו מה להגיד. דו שיח של קיץ, עם איש שתענוג להחליף איתו מילים
הכל אנשים - פופה והחיים היפים

את פופה פגשתי לראשונה, לפני כ- 15 שנים, אלוהים איך שהזמן רץ כאן בשמש היוקדת. אז הייתי כתב חצי טרי, שהגיע לצלם ולסקר איזה אירוע במלון החדש, 'הילטון מלכת שבא'. פופה, הבנוי לתלפיות, ניגש אלי ושאל אותי: "קוראים לך ראובן זלץ, אתה כותב את ה'שפוי זמני'?". הבטתי בשרירן האימתני וחשבתי בליבי, האם הצוואה שלי חתומה וחיי עברו לי בהרף עין. לאחר שעניתי שזה אני, רציתי לבקש מפופה שיעשה את זה מהר ועד כמה שיותר ללא כאבים, אך השרירן אמר לי :"אני רוצה לפרגן לך על הטור שלך, אני קורא אותו ומאוד נהנה". נשמתי שכבר החלה במסעה החוצה, שבה במהרה, הבטתי באיש וחייכתי לתודה. מאז אנחנו בקשר, פופה ואני, הייתי אצלו במימונה, הכרתי את אשתו, שולי, העובדת בבית חולים ומדי פעם אנחנו מדברים, בקטנה, על המצב. אני אוהב את הדיבור של פופה, אמיתי, נטול פוזה, מיטיב לתאר את המצב בהווייתו. אז השבוע הרמתי לו טלפון ואמרתי לו: בו, קיץ, חם, בוא נדבר קצת על מצב הבורות בשטחים. פופה, העובד כנהג מונית בתחנת 'מוניות הים האדום', נענה מיד, האמת, הוא תמיד כזה חביב אלי, למרות הפוזה המצ'ואיסטית התפורה עליו בול. האופטימיות שלו גומרת אותי, בקיצור, אוהב את הבן אדם.

אז איך אתה, החיים, המשפחה?
"החיים יפים, אני אדם הכי מאושר בעולם, עם אישה יפה, ילדים יפים ומוכשרים. עובדים, בריאות ברוך השם, מתפרנס בכבוד, עוזר לאנשים שצריך, לדוגמה, יום אחד במונית אני שומע אישה שהתקשרה לוורדה צוברי, אני לא מכיר אותה והיתה לה בעיה - אין לה מכונת כביסה, פניתי לוורדה צוברי ותרמתי לאישה הזאת מכונת כביסה. ככה אני אוהב, מי שנותן מקבל כמובן, ולכן אני מרגיש מסופק".

אתה בזוגיות מאושרת, זה לא מובן מאליו?
"אחרי 35 שנה, זה חייב להיות מובן מאליו, הכל עניין של התייחסות, של כבוד, של ויתורים, לשמור על המשפחה, לחבר את כולם יחד, משפחה מאוד חמה ומחוברת, זה הדבר הכי חשוב בעולם".

כל הילדים נולדו באילת?
"כן, כולם נולדו באילת, עדי הגדול - ביחידה ארצית של מתנ"א. שירן עובד בפיקוח בעירייה. אילת, שנולד ביום אילת, אחד מהספרים המובילים. הקטן זה בר, תלמיד בביה"ס, בכיתה ט' וכמובן, אין על אשתי הטובה והיפה".

אתה מאוד אוהב אילת?
"בטח, כי אני אוהב את החיים בעיר הזאת, את חלק מהאנשים, אני אוהב את המנטליות של העיר הזאת, זה אחר מכל מקום בארץ. האופי של העיר, הים, המועדונים, שכידוע אני בליין לא קטן".

עדיין בגילך, 53 אתה מבלה במועדונים?
"בהחלט, איזו שאלה, מבלה עם הילדים שלי, עם אשתי, יוצאים לבלות כזוג לכל דבר, זה כייף, אני זורם עם החיים. תאמין לי, אנשים מתים תוך שניה, אני אומר, בוא נהנה היום, לך תדע מה יהיה מחר, ואני מציע לכל אחד לאמץ את הגישה הזאת".

איך אתה מסתדר עם הסטיגמות על נהגי המוניות?
"שמע, אני רואה רק את עצמי ומי שמדבר איתי על סטיגמה, אני אומר לו שאני מייצג רק עצמי. זה נכון שיש קומץ של חבר'ה שאין להם כבוד למקצוע ואין להם כבוד לאנשים, אבל זה קורה בכל תחום ובכל מקום, צריך להיזהר מסטיגמות".

קשה להיות נהג מונית בקיץ?
"כן, שמע, עבודה יש לכולם, ומי שאומר שאין עבודה, אז הוא בכיין, מי שרוצה לעבוד, עובד. אבל יש בעיות בקיץ, שהן גם של תנועה וגם של נוער שמגיע ללא השגחה והם מסתובבים בקבוצות. אני מדבר על ילדים בני 15-16, ואני לא מבין איך ההורים נותנים להם לרדת ככה לאילת".

ומה אתה אומר על העבודות שנעשות כעת בתשתיות ובכבישים?
"כמובן שהן לא היו צריכות להתבצע עכשיו, וכולם מדברים על זה. לעשות כזה דבר ביולי, בתחילת הקיץ, זה מיותר ולא חכם. אנחנו בעד לשפר את פני העיר, אך יש זמנים מתאימים לעשות את זה".

מה חסר לך בעיר?
"פארק לילדים שיוכלו לשחק ולנסוע באופניים וסקייטבורד. אם אני צריך לקחת את הבן שלי לתל אביב, בכדי שיוכל לרכב על האופניים וללמוד קפיצות זה חבל. זה חסר מאוד כאן בעיר".

מילה אחרונה?
"שאני אוהב אותך ראובן".

אתה מהיחידים... אני עונה לו בחיוך
"כנראה שלא מכירים אותך טוב".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש