יהדות

מאת: או-מד מדיקל ● 20/7/2011 15:16 ● ערב ערב 2507
יהדות

פרשת 'מטות'


שנה בדיוק עברה מאז החל הכותב, הרב דוד שנה, לכתוב את טורו בעיתון 'מה נשמע'. השבוע אנו יוצאים לסיבוב שני ומוצלח לא פחות של מידע עכשווי מעניין על פרשות התורה.

אמא שלי ניצולת שואה. היא אומנם לא היתה במחנה ריכוז, אבל היא בהחלט סבלה מאוד בזמן פלישת הנאצים לג'רבה בטוניס. היא היתה ילדה-פליטה ואף נותרה פגועה ברגליה מאז המלחמה. לפני מספר שנים קיבלה אימי מכתב ממדינת ישראל ובו מודיעים לה כי היא זכאית לקבל פיצויים ו'רנטה' של ניצולת שואה. אימי סירבה בכל תוקף לשמוע על-כך, היא איננה מוכנה בשום פנים ואופן לקבל כסף מהגרמנים הארורים, מבחינתה זה כסף פסול. בשנות החמישים, מדינת ישראל רעשה וגעשה כאשר החלו להגיע הפיצויים מגרמניה. מנחם בגין אירגן הפגנות המוניות נגד ה'רנטות', "6 מיליון פעמים לא!", זעקו השלטים. אלפי ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם ורכושם, הסכימו לקבל את הפיצויים, ולעומתם אלפים אחרים, ואימי ביניהם, סרבו ומסרבים עד היום לגעת בכסף שבא מגרמניה.

בפרשתנו, פרשת 'מטות', ה' מצווה את משה רבנו לצאת למלחמת נקמה כנגד המדיינים. כזכור, המדיינים החטיאו את בני ישראל הן בחטא של גילוי עריות והן בחטא של עבודה זרה, ובגלל החטאים הללו ה' קצף על בני-ישראל והרג עשרים וארבע אלף חוטאים מבני-ישראל. כעת מתבקש משה רבנו לגייס את הצבא ולנקום במדיינים בכל הכוח ובלי רחמים. ואכן החיילים הורגים את כל הזכרים במדיין וביניהם את חמשת מלכי מדיין וגם את בלעם הרשע, שיעץ למדיינים כיצד להחטיא את בני - ישראל. כתוצאה מהמלחמה נופל המון שלל בידי בני-ישראל. מה צריכים בני- ישראל לעשות עם כל השלל? האם עליהם לומר זה כסף טמא ופסול, הוא שייך לגויים שפגעו בנו ואנחנו לא נוגעים בו, או שמא הם עטים על השלל וחוטפים מכל הבא ליד? שתי התשובות הן נכונות ולא נכונות בו זמנית. מצד אחד, בני-ישראל אכן אוספים את כל הרכוש שהיה אצל המדיינים, זהב, כסף, נחושת, בדיל עופרת, חיות ובהמות, אך מצד שני הכל טמא - כי היה הרכוש ברשותם של גויים טמאים. מה הפתרון לבעיה זו? ה' מודיע לבני-ישראל- מותר לכם לקחת את הרכוש של המדיינים, זכיתם בו בדין וביושר, אך מאחר והכלים (הזהב והכסף וכו') של המדיינים טמאים, אתם צריכים לטהר אותם לפני שתוכלו להשתמש בהם. וכאן התורה מסבירה לנו מהי דרך הכשרתו של כל כלי. למעשה פרשת 'מטות' היא המקור להלכות הכשרת כלים, ליבון והגעלה. לאחר שהכשרנו את הכלים, צריך להטביל אותם בנהר (או בים או במקווה) ואחר-כך מותר לנו להשתמש בכלים שלקחנו מהגויים. אם כן, משמע מהפרשה שלנו שמותר להשתמש וליהנות מרכוש של הגויים, אפילו אם הם הציקו ופגעו בעם ישראל. אם כך, מדוע בכל זאת אנשים מסרבים לקבל כסף מהגרמנים? כי התורה לא אמרה שצריך לקחת או חובה לקחת מהארורים כסף. התורה התירה למי שרוצה, אך אם אתה לא רוצה זו זכותך המלאה לא לגעת בכסף שמעבירים הנאצים הארורים. יש כאלה שיאמרו בוודאי, שאימי פראיירית, יכול להיות, אבל מוטב להיות פראייר עם מצפון נקי ויושר אישי, מאשר להיות לא פראייר שאוכל את עצמו מבפנים ושואל את עצמו "למה נכנעתי?". אך עם כל זאת, כל מי שחושב שהוא לוקח את ה'רנטה' ומחזיר בכך מעט מהכסף שהנאצים גזלו ממנו וממשפחתו, רשאי לעשות כן כפי שלמדנו מפרשתנו. והלוואי ונזכה לראות כיצד נעשה הצדק בעולמנו וכל אחד יקבל את מה שמגיע וראוי לו לקבל.

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש