פרסומת
דלג

בגלל אנטנה: סערה במרינת התיירות

מאת: רותם נועם למערכת ערב ערב באילת ● 20/7/2011 18:55 ● ערב ערב 2507
בעקבות חשיפת אתר 'ערב ערב' – סערה במרינת התיירות לארצות הברית יש את פסל החירות. ליוון העתיקה היה את פסל ה'קולוסס' האדיר שעמד מעל פתח הנמל באי רודוס. בעקבה הלכו על הדגל הגבוה בעולם. ולמרינה הצפונית של אילת סימן היכר חדש וייחודי משלה. דרי המקום הזדעזעו לגלות ביום שלישי לפני שבועיים, אנטנה סלולארית המיתמרת לגובה 10 מטרים, שהוצבה, לא פחות, בקצה שובר הגלים, באמצע הים. עיריית אילת: "התקבלו אישור הקרינה מהמשרד לאיכות הסביבה". חכ"א: "לא נדרשים היתרים נוספים למתקן על גלגלים". העמותה נגד אנטנות סלולאריות: "ישנה פסיקה שקובעת ההפך" החברה להגנת הטבע מתנגדת אף היא. ובולחו"ף מציינים את הרפסודה הלבנה כתקדים. גם בפורום חברות הסלולר העדיפו להתעלם מסוגיית ההיתרים ולהתמקד בנושא הקרינה ומסרו: "לאתר היתר בטיחות כחוק". מנכ"ל חכ"א: " האנטנה תוסר לאחר החגים, ובמקומה תוצב אנטנה של קבע במרינה, במיקום שטרם נבחר".
בגלל אנטנה: סערה במרינת התיירות



בקצה שובר הגלים של המרינה הצפונית, בנקודה, אולי אחת מהרומנטיות שיש לאילת להציע, בדיוק היכן שמאות תיירים חולפים מדי יום על גבי שלל הספינות והיאכטות המקומיות, בדרכם לטיול ב'חיק הטבע', מקבלת את פניהם, החל מיום שלישי לפני שבועיים, אנטנה סלולארית הנישאת לגובה של כעשרה מטרים וחוסמת כליל את הפינה הקסומה. את דרי המרינה האנטנה מוציאה מדעתם. "בעיריית אילת פשוט השתגעו", הם קבלו משהזעיקו אותנו לחזות בזוועה. ואכן, אם יש משהו בעולם שסותר את אווירת החוף, הים והיאכטות, זוהי ללא ספק האנטנה הכעורה, המתנשאת כברווזון מכוער, בלב תורני העץ של יאכטות המרינה. "לא מספיק הרימו לנו את כל כביש 90 מול שדה התעופה, העירייה הרימה את כל פארק 'אופירה' והפכה אותו לאזור מלחמה ביולי-אוגוסט, ועכשיו מציבים אנטנת ענק בכניסה למרינה, מה עוד צריך כדי להרוס את אילת סופית?", תהו באוזנינו השבוע אנשי המרינה. יהושוע, הקפטן של היאכטה 'אטלנטיס', מספר: "יצאתי בבוקר מהמרינה, המקום היה פנוי וריק. חזרתי באחת וחצי, ראיתי את הזוועה הזו מתנוססת פה...זה דבר מפלצתי, זה דבר שהוא לא במקומו, הנקודה הזו היא פנינה לתצפית על הספינות שנכנסות ויוצאות, פינה פסטורלית שהלכו והפקיעו אותה מתושבי אילת, לטובת כמה גרושים שהעירייה רוצה להכניס לכיס, זה פשוט בלתי נתפס, זו אמורה להיות פינה תיירותית גרידא, מה זה? אני מצפה שכל תושבי אילת יבואו לראות את הדבר המכוער הזה ויגיבו בהתאם, אי אפשר לתת להם לעשות מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, זה הרי בלתי נסבל, אנחנו הרי עיר תיירות". מוריס, מנהל של מספר יאכטות במרינה, הוסיף: "אף אחד לא שאל לדעתנו, ידוע לי שיוסי מנהל חכ"א התקשר לאחד מבעלי הספינות שהתלונן ואמר לו שהוא לא צריך לשאול אותנו אם לשים אנטנה או לא במרינה, הרבה אומרים לי שזה להיות כמו דון קישוט, להלחם בהם, אבל אני דואג לבריאות שלי ושל העובדים שלי".

תמונת כתבה


האם ניתנו האישורים המתאימים?


הצבת אנטנות סלולאריות הינה נושא הדורש קבלת היתרים על פי חוק התכנון והבנייה. פסקי דין רבים קיבעו את החובה הזו ואף הגדירו חובת גילוי רחבה, כמו גם דרישות קפדניות מצד הרשויות והחברות הסלולאריות, על מנת למפות ולקבל היתרים מתאימים בעבור כל אנטנה המוצבת באזורים מאוכלסים. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עניין לנו באזור תיירותי מובהק. מעבר להליכי התכנון והבניה, קיימת גם תמ"א מפורטת שעוסקת באנטנות סלולאריות. יתרה מזאת, המדובר בלב ים. ללא ספק אזור המכוסה על ידי תוכנית מתאר ארצית 13 (תמ"א 13), הקובעת איסור על בנייה במרחק של 300 מטר מקו המים. לא ברור אם כן, האם התבקשו וניתנו כל האישורים הנדרשים, על מנת לאפשר את הצבת האנטנה. בדיקה שערכנו במפת האנטנות המאושרות שמפרסם המשרד לאיכות הסביבה באתר האינטרנט שלו לא הראתה השבוע אנטנה מאושרת בקצה שובר הגלים של המרינה בעיר (כל ריבוע במפה המצורפת, מסמן אנטנה של חברה סלולארית אחרת). פנינו לעיריית אילת במטרה לשפוך אור על הסוגיה, והדוברת מסרה לנו כי: "החברה הכלכלית לאילת אפשרה את הצבת מתקן התקשורת הנייד, לתקופת הקיץ, אך ורק לאחר שהוצג לה, לבקשתה, היתר הקמה מאושר וחתום על ידי המשרד לאיכות הסביבה, כמתחייב על פי דין, כך שמתקן התקשורת הנייד נתון לפיקוח הדוק ומתמיד של הגורם המוסמך במדינת ישראל, דהיינו, המשרד לאיכות הסביבה", אלא שהיתר המשרד לאיכות הסביבה ניתן אך ורק בנוגע לרמת הקרינה שנמדדת מהאנטנה ואינו נוגע כלל להיתרים הנדרשים בהתאם לחוק התכנון והבניה ותוכניות המתאר ארציות העוסקות באנטנות סלולאריות ובבניה על חופי הים. הדוברת אינה מסתפקת בכך ושולחת אצבע מאשימה כלפי דרי המרינה: "כל הטענות שנשמעו בעניין זה בדבר עוצמת הקרינה, מרחק המתקן גובהו וכיו"ב, הנן משוללות כל בסיס חוקי ו/או מדעי, ואין בהם אלא לשמש את בעלי העניין הפרטיים, בניסיון ליצור בהלה ולהלך אימים על הציבור ועל החברה הכלכלית לאילת – והכל כאמור – לשימושם ולתועלתם האישית...מתקן התקשורת הנייד הונח במקומו באופן זמני כאמור, לצורך מתן מענה לתקופת הקיץ לשימושם ונוחיותם של המשתמשים והעוברים במרינה".

תמונת כתבה



אם לסבתא היו גלגלים


בעלי הספינות במרינה סיפרו לנו השבוע, כי אכן פנו בנושא למנכ"ל חכ"א, עו"ד יוסי דיין, אך זה לא תקשר איתם. עו"ד יוסי דיין, הגיב ל'ערב ערב': "המדובר במתקן סלולארי זמני המצוי על עגלה ניידת ובוודאי שאין המדובר במתקן קבוע. הדבר לא דורש היתר בניה כלל וכלל! חבל שלא בודקים את הוראות החוק והדין, בטרם נשאלות שאלות לא רלוונטיות". במשרד לאיכות הסביבה אישרו לנו את הענקת היתר הקרינה והוסיפו, כי: "לאתר שידור זמני אין צורך בהיתר בנייה", גם במשרד לאיכות הסביבה וגם בחכ"א, התעלמו משאלתנו לכמה זמן ניתן ההיתר הזמני. בעירייה כאמור הסתפקו במינוח הכללי "לתקופת הקיץ".
אולם משיחה שערכנו עם רוני קלר, חבר בהנהלת הפורום לסלולאריות שפויה, עולה, כי הדברים אינם פשוטים כפי שהם מוצגים על ידי חכ"א והמשרד לאיכות הסביבה. "התמ"א הארצית העוסקת ברישוי אנטנות סלולאריות כלל אינה מבחינה בין אנטנה ארעית לאנטנה קבועה", הוא מסביר. "היא קובעת כי תחנת שידור לא תוקם בשטח עירוני ואינה מבדילה על מה היא עומדת. מדובר בפרשנות מתחכמת, שמנסה להציג את הגלגלים כעוקפי תמ"א, אבל ממש כשם שאני לא רואה אדם שמצליח להימנע מהוצאת רישוי בוועדה המקומית לדוכן אוכל על שפת הים, רק משום שהוא על גלגלים, כך אני לא מוצא סיבה לפתור את תחנת השידור מאותן דרישות. התמ"א גם מודדת את גובה התורן, גודל הקונוס, קוטר העמוד, גובהם של ארונות התקשורת ושאר פרמטרים שאינם נבחנים במשרד לאיכות הסביבה, שבודק רק את נושא הקרינה. אגב, גם בנושא הקרינה, הניסיון שלנו מלמד, שברגע שמזמינים מודד קרינה עצמאי, מגלים במקרים רבים, שהנתונים שהוצהרו למשרד לאיכות הסביבה על ידי החברות הסלולאריות, אינם תואמים את הבדיקה החיצונית, כך שגם אם העירייה קיבלה היתר קרינה מהמשרד לאיכות הסביבה, ניתן לתקוף אותו בקלות באמצעות בדיקה פשוטה וזולה".

האם רשמתם הצלחות בנושא?
"בהחלט, אנחנו מטפלים בנושא מבחינה משפטית במספר רב של מקומות בארץ ויש לנו פסיקות על כך. הורדנו באופן הזה אנטנות ברמת גן וברמת אביב ג'".

עיריית אילת טוענת כי דווקא העדרה של אנטנה גדולה גורם לקרינה גבוהה יותר הנפלטת מהמכשירים הסלולאריים, כלומר שהאנטנה מפחיתה את הסיכון הבריאותי לציבור.
"מדובר באחת ההטעיות הגדולות שמטעים את הציבור. חברות הסלולר מנסות למכור את הטיעון הזה ומטעות את הציבור. אנטנה גדולה מקרינה קרינה של 100 מיקרו. מחקרים מדעיים הוכיחו כי קרינה כזו גורמת לשינוי קבוע בדי אנ איי. המשמעות היא גידולים סרטניים ומוטציות גנטיות. לא לחינם החליט ארגון הבריאות העולמית להעלות בשנה שעברה את דרגת הסיכון שהוא רואה מקרינה סלולארית. מחקרים מתחילים להתאסף. אנחנו לא נגד ריבוי אנטנות, להפך, אנחנו אומרים, שימו 100 אנטנות של 1 מיקרו קרינה בכל אחת. אנטנות כאלו לא מסכנות את הציבור, אבל ברור שמי שחי מתחת לאנטנה שמשדרת 100 מיקרו מטגן לעצמו את המוח".

אז מדוע לא הולכים בכיוון שאתם מציעים?
"זה כמובן עניין של עלויות".
בעירייה טוענים שמדובר באנטנה לחודשי הקיץ בלבד.
"הניסיון מלמד שהטיעון הזה הוא מראית עין. בישראל אין יותר קבוע מהזמני"
.
מה צריכים תושבי המרינה לעשות?
"לפנות למבקר העירייה שיבדוק את תהליך קבלת האישורים, להזמין מודד בעלות נמוכה שישווה את נתוני הקרינה שהועברו למשרד לאיכות הסביבה ולחפש מישהו שיסכים לקחת על עצמו את הייצוג בנושא. העמותה שלנו תעניק להם הדרכה, סיוע וליווי צמודים לאורך כל ההליכים. אגב, אתה יכול לשלוח לי תמונה של האנטנה הזו? יש לנו כנס גדול בנושא וחסרה לי תמונה פותחת למצגת שלנו".
מוסיף על עמדתו של קלר, ניר פפאי, נציג הולחו"ף במשרד התמ"ת, שהנו הגוף האחראי על כל תוכנית המובאת לאישור בחופי הים בארץ. "השאלה שאתם מעלים מצריכה בדיקה של התוכניות המאושרות נכון לרגע זה למרינה. האם הן כוללות היתר להצבת אנטנות, או לא", הוא מסביר. במידה והנושא אינו קיים בתוכנית, נדרש כעקרון להגיש בקשה להיתר לשימוש חורג, ואת זה יש לבדוק בוועדה המחוזית. ניתן גם לבדוק האם הוגשה בקשה כזו לוועדה המקומית קודם לכן".

אבל בחכ"א טוענים שאין צורך כלל באישורים ברגע שהאנטנה על גלגלים.
"הנושא מורכב, אבל לא הייתי חותם על הפרשנות הזו. קח לדוגמה את הרפסודה הלבנה הממוקמת בסמוך. הולחו"ף התנגד להענקת היתר חורג בטענה שמדובר במבנה של קבע. היזמים טענו שהם מבנה צף ולכן ראויים להחרגה. הנושא הלך לבדיקה משפטית מעמיקה, בסיומה התקבלה עמדתנו ונקבע, כי לא ניתן להעניק לרפסודה התייחסות של מבנה נייד רק משום שהיא צפה. בינתיים הנושא מצוי בערעור, אבל אני חושב שהמקרה של האנטנה דומה"
.
מה אתה מציע לדרי המרינה לעשות?
"לכתוב מכתב לאדריכלית אליסיה סיבר מהוועדה המחוזית מחוז דרום, לצרף תמונה ולפרט את הטענות. היא הגורם המוסמך ביותר בנושא".

פנינו לקבלת עמדתה של החברה להגנת הטבע, שמסרה: "החברה להגנת הטבע סבורה, כי בסמיכות לחוף הים, יש להעמיד רק מתקנים 'מוטי ים', כלומר הקשורים לפעילות בחוף או בים, ולאחר שקיבלו את כל האישורים של מוסדות התכנון ועברו את כל הבדיקות הנדרשות לגבי פגיעה אפשרית בסביבה, בטבע או בנוף. אנטנה סלולארית איננה עונה על הגדרה זו".
עיריית אילת וחכ"א בחרו להתעלם משאלותינו לאיזו חברת תקשורת שייכת האנטנה, ואולם בירור שלנו העלה כי המדובר בחברת 'פלאפון'. גם תשובה לגבי המחיר שישולם לחכ"א בעבור השכירות לא התקבלה. פנינו לחברת 'פלאפון' לשם קבלת תגובתה, וזו העבירה את הנושא לטיפולו של פורום החברות הסלולאריות שמרכז את הטיפול בנושא. תגובת הפורום התעלמה אף היא מהשאלות המפורטות שהעברנו, ובחרה לתמצת במשפט הבא: "האתר הוקם באישור החברה הכלכלית, במטרה לתת פתרון קליטה זמני לתקופת הקיץ לתיירים הרבים הנמצאים באזור. לאתר היתר בטיחות כחוק".

יחסים מסוכנים


בביקור שערכתי השבוע במקום, פגשתי את דורון, כשהוא אוסף כוסות פלסטיק ובדלים בשעת בוקר מוקדמת. שאלתי לדעתו על האנטנה, והופתעתי מעט לשמוע דעה נחרצת הרבה פחות. רק בסוף שיחתנו נודע לי כי הוא מנהל המרינה. אלא שמעבר לדיון האסתטי, היה לדורון מה לומר על בעלי הספינות המתלוננים על אובדנה של "פינה רומנטית קסומה". לטענתו, שימשה הנקודה המדוברת עד כה לאחסנה של ציודים וזבל שהורד מהספינות בתום השיוטים ואשר בעלי הספינות מאחרים בפינויו באופן תדיר. לאורך הכניסות לרציפים, נבנו מצללות נוחות לרווחת הממתינים להפלגות, אלא שלפחות זו הצמודה לאנטנה, הפכה למחסן מגובב ומלא פסולת, כך דורון. הטענות האלו הצליחו להעלות את חמתם של שוכני המרינה, ובמיוחד את זו של יהושוע, שלקח אותי לסיור בין המצללות והוכיח כי הן משמשות הלכה למעשה כתאי אשפה למכלים הירוקים שהציבה הנהלת המרינה. "גועל נפש, זה מה שזה משמש, אף אחד לא יכול להמתין כאן, כי כאן מוצבים מיכלי האשפה גלויים לכל".
אבל המשטח שלכם הוא היחידי שהפך למחסן לכל דבר, זה באמת מכוער.
"אנחנו חייבים את המקום הזה כי אנחנו עובדים חזק ומדובר בציוד שנמצא בשימוש יומיומי, איפה נשים את הרמפות לנכים? זה לא שיש לנו כאן שטחי אכסון ייעודיים. מי שתכנן את השיפוץ של המרינה עשה הרבה טעויות. האמת, לפחות בכל הנוגע לפינות ההצללה, ניכר כי מדובר בכישלון תכנוני, תאי אשפה מוסתרים הם הכרח נדרש לטיילת שלא יכולה לסבול אינספור פחי אשפה כעורים ומסריחים. מסריחים אמרתי? ריחם הוא כאין וכאפס מריח הביוב שעולה ממתקן טיהור הביוב שהותקן במקום ושכל תייר מחויב לעבור מולו ולשאוף מלוא הריאות. יהושוע ממשיך ולוקח אותי לסיור בין מעקות לא צבועים, בטון חשוף ומעקות חבלים פרוביזוריים שלטענתו התקין בעצמו מטעמי בטיחות, משום שהנהלת המרינה לא מתקנת אותם כנדרש. האמת, החבלים האלו פשוט קוראים לאסון הקרוב, כשילד קטן ימעד בינם אל סלעי המרינה. בלילה הסכנה אף גוברת, שכן לדבריהם, תאורה חלקית בלבד במקום מסכנת את הציבור. אפשר להתחיל לכתוב את תביעת הנזיקין. לדרי המרינה, מסתבר, טענות רבות על השיפוץ שעברה עד לפני מספר שבועות. כך למשל הם קובלים על ריצוף הדרך שנבחר ללא מחשבה וגורם לנשים בעיקר, למעוד עליו תדיר עם עקביהן. "זה אולי נראה יפה, אבל זה לא מתאים למקום שאנשים הולכים עליו", הם טוענים. גם הציוד שהם מעבירים לספינותיהם נופל מהעגלות והרכבים בשל הקפיצות, הם מתלוננים, גם המדיניות החדשה של הנהלת המרינה, שאוסרת עליהם להיכנס עם רכבים להעמסה ופריקה, מכעיסה אותם עד השמיים. בכלל, עושה רושם שיחסיהם עם הנהלת המרינה וחכ"א מתוחים לא מאתמול. אבל כל זה הוא כאין וכאפס לעומת טענותיהם ביחס לספינות ההצלה שהנהלת המרינה מחויבת בהצבתן. לפחות הסירה המרכזית כלל אינה שמישה לטענתם, וזקוקה בעצמה לסיוע והצלה. מדוע זה כך, אני שואל, והתשובה שמקבלים דרי המרינה לדבריהם, היא: "אין תקציב". סוגיית תקציב כאובה אחרת, היא דרישתם של בעלי הספינות העוגנות בחלק הפנימי של המרינה, שמתלוננים על שהצד שלהם נעדר גישה לנכים. כך נמנע מספינות רבות לקיים הפלגות לציבור הנכים. בעלי הספינות דווקא מוכנים לממן בניית גשרון שיפתור את הבעיה על חשבונם, בתמורה לזיכוי בדמי העגינה, אלא שחכ"א לדבריהם מסרבת והנכים ובעלי חלק מהספינות סובלים. סך הכל, אני מציין לעצמי, המרינה שלאחרי השיפוץ נראית טוב יותר גם אם נעשו טעויות תכנוניות וגם אם יש עוד מה לשפר. כך או כך, אם נשוב לסיבה לשמה התכנסנו, אנטנה סלולרית אימתנית לבטח לא מסייעת למגמת שיפור, לא של מצב הטיילת, ובוודאי שלא ליחסים המתוחים שבין דרי המרינה להנהלתה ועו"ד יוסי דיין, שנראה כי החל את כהונתו עם שורה של החלטות שנויות במחלוקת – ביניהן ההחלטה להפוך את אזור התיירות ושדה התעופה לאתר בניה במהלך יולי- אוגוסט, והטענות על יחסי אנוש והעדר תקשורת מול האנשים להם הוא אמור לספק שירות. אלה, מהווים צרימה לעומת השקט היחסי והדיאלוג שאפיינו את כהונת קודמו, פיליפ אזרד, אלא שגם זה האחרון לא יכול להתנער מאחריותו למצב הנוכחי, לא רק משום שמדובר בטענות הנטועות שנים אחורה, אלא פשוט משום שהוא משמש כעת כמנכ"ל העירייה והתקלות הללו נערמות למפתנו ונרשמות על שמו, מוחקות סיפורי הצלחה כמו בניית מגרשי הטניס הבינלאומיים.

יוסי דיין: "אם צריך לתקן נתקן"


בשיחה שערכנו עם עו"ד דיין, מנכ"ל חכ"א, התייחס זה לטענות השונות: בנוגע לאנטנה הסלולארית - "התמ"א נועדה למנוע הפקרות, שלא יבנו על החוף. מיקום זה עניין של טעם אישי, יכול להיות שאתה צודק, יכול להיות שלא. ההסכם התקשרות עם חברת הסלולר מוגבל למספר חודשים שבסופם האנטנה תוסר. בכל מקרה, האנטנה תוסר לא יאוחר מאחרי החגים. עם זאת, בימים אלו נבחנת הקמתה של אנטנה סלולארית קבועה בתחומי המרינה, אך טרם הוחלט באיזה מיקום".

היא תוקם על שובר הגלים?
"כרגע טרם גיבשנו עמדה".

היתה בעיית קליטה במקום קודם לכן שהצריכה פתרון, או שמדובר בהסכם שכירות מכניס לחכ"א?
"כן, היתה בעיית קליטה. כחלק ממדיניות הרשות אנטנות צריכות להיות מוצבות. המשרד לאיכות הסביבה מבחינתי הוא המאשר לגבי רמת הקרינה ואם הוא אומר לי שהאנטנה מקרינה ברמה סבירה, אני מקבל את עמדתו".

כמה כסף מקבלת חכ"א בעבור השכירות מפלאפון?
"אני מעדיף שלא לחשוף את הנתון הזה, שכן בימים אלו אנו מנהלים מו"מ מול החברות הסלולאריות על אנטנת הקבע".

ומהי עמדתך לגבי חלות חוקי התכנון והבניה, התמ"א לאנטנות והתמ"א לבניה בחופי ים
"לפי מה שאני מבין הן לא חלות על מתקן על גלגלים שמוצב לתקופה קצובה".

בית המשפט כבר קבע לעניין חוק התכנון והבניה שהוא חל על הרפסודה הלבנה העוגנת בסמוך, על אף שניסו לטעון שהיא מבנה צף, אתה לא רואה את האנלוגיה למקרה שלנו?
"אתה מעלה נקודות משפטיות משמעותיות שדורשות התייחסות עומק. אני לא בקיא בענין הרפסודה, רק מכיר את השורה התחתונה, מסובך להשיב על כך על רגל אחת".
לגבי הטענות על אי נגישות לנכים – "זו טענה שאני איני מודע לה, פעם ראשונה שאני שומע עליה. כאדם לאדם אני אומר לך, בעיית נגישות לנכים נפתור, אבדוק במה מדובר".
לגבי המצללות המשמשות כמחסן לספינות – "הוצאנו מכתב לפני שבוע ודרשנו מבעלי הספינות לפנות את הציודים שלהם. אנחנו נפנה ונאכוף את הנושא כבר בקרוב. אני מסכים אתך שזה מכוער וזה לא ימשך".
אבל הבעיה היא גם בפחי הזבל הירוקים שממלאים את המצללות הללו.
"זה הדבר הראשון שחרה לי עם כניסתי לתפקיד, אך ברור לי שבעלי הספינות זקוקים לפתרון להשלכת זבל, נבדוק ונמצא פתרון. ארגזי האחסנה של הספינות מכוערים, אבל הםלצערי ישארו על מקומם כי אין פתרון אחר".
לגבי מתקן טיהור הביוב המסריח – "לא מכיר טענה כזו, אשמח לבדוק. יש עניין טכני של מערכת ביוב שכשמנקזים את השירותים לא ניתן לנקז את הסירות, אבל לא מוכרת לי בעיה של ריח".
לגבי גדרות הברזל החסרות המהוות סיכון בטיחותי – "גם טענה זו מועלית לפני לראשונה על ידי הכתב. שיראו לי מכתב אחד שנשלח אלי בנושא, אין פניה שלא זוכה להתייחסות".
לגבי הטענות על סירות החילוץ וההצלה שאינן פועלות – "בימים אלו הספינות עוברות שיפוץ ושדרוג והן יהיו מוכנות לפעולה תוך זמן קצר, זה דרש מכרז שנערך, נבחר זכה והנושא בטופל".
לגבי האיסור על כניסת רכבים של בעלי הספינות לצרכי פריקה וטעינה – "לאחר שדרוג הטיילת עוקף לגונה שהושקעו בו מיליוני שקלים, אנו נעשה כל שביכולתנו על מנת למנוע כניסת כלי רכב למקום כפי שהיה בעבר. לא יעלה על הדעת שהלגונה תהפוך לחניה. יהיו שעות כניסה ויציאה לפריקה וטעינה, אבל לא כל יום כל היום, אלא בזמנים קצובים".
לגבי טענות על יחסי אנוש – "הזמנו את בעלי הספינות אלינו, ישבנו איתם, האזנו קשב רב לטענותיהם, ובהחלט אנו קשובים ונתקן ונשנה את מה שדורש תיקון".