פרסומת
דלג

משרד החינוך לעירייה: לשלב בבתי הספר את ילדי המסתננים

מאת: עומר כרמון ● 22/7/2011 19:31 ● ערב ערב 2507
מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, עמירה חיים, הורתה לעיריית אילת לשבץ בבתי הספר בעיר את ילדי המסתננים, כמתחייב בחוק חינוך חובה. לדבריה: "כל ילד, גם אם הוא פליט או בן לעובדים זרים השוהים בארץ באופן לא חוקי, זכאי לקבל שירותי חינוך". ארגוני הסיוע: "ילדי הפליטים לומדים בבית ספר מוזנח בקיבוץ אילות. החצר מלוכלכת, ערימות אשפה נערמות בינות לצריפי המתקן, ושלוליות לא מנוקזות של מים עומדים, מתפשטות תחת המבנים הטרומיים". מזכיר קיבוץ אילות: "זה עורבא פרח. 'נוף אילות' זה כפר שמתפקד. אנשים חיים שם וטוב להם"
משרד החינוך לעירייה: לשלב בבתי הספר את ילדי המסתננים



ממשרד החינוך נמסר ל'ערב ערב' כי מנהלת מחוז הדרום במשרד, עמירה חיים, הורתה לעיריית אילת לשבץ בהקדם בבתי הספר בעיר את ילדי המסתננים. בעתירה שהוגשה השבוע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ועוסקת בנושא זה, מצוטט המשנה למנכ"ל עיריית אילת וראש מנהל שירותי חינוך וקהילה, ד"ר דרורי גניאל, כי הנושא מטופל כעת בידי ראש העירייה, מאיר יצחק הלוי.

"השירות הפסיכולוגי אינו מעורב"


מי שאילץ את משרד החינוך להבהיר את עמדתו בעניין ילדי המסתננים באילת, הם ארגוני 'א.ס.ף' ו'מוקד סיוע לעובדים זרים'. הם דרשו השבוע מבית המשפט לחייב את העירייה לשנות את דרך טיפולה בילדי המסתננים. העותרים, המיוצגים בידי עורכי הדין ענת בן-דור ויונתן ברמן, טוענים, כי סירובה של עיריית אילת לקלוט את הילדים במערכת החינוך, היא "הפרדה על רקע גזעי": "מאז שנת 2008, מסרבת עיריית אילת לרשום ילדי מבקשי מקלט בבתי הספר בעיר, ומפרידה ביניהם לבין ילדי התושבים", הם טוענים. "ילדי הפליטים נשלחים לבית ספר נפרד, שאינו עומד בקריטריונים של מוסד חינוכי, השוכן במבנה נטוש ומוזנח במתחם 'נוף אילות' בקיבוץ אילות. הם נאלצים ללמוד במסגרת נפרדת ובתנאים ירודים, הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה לימודית. המוסד אינו מוכר ואין לו מעמד חוקי, אין בו תכנית לימודים מסודרת, אלא שיעורים מאולתרים, למורות אין כלל תעודת הוראה או רקע בחינוך. הילדים לומדים בכיתות המערבות בין ילדים בגילאים שונים (כגון כיתה לגילאי 13-8 וכיתה לגילאי 13 – 18). במקום פזורים צינורות, קרשים, מסמרים וברגים, חוטי חשמל חשופים, זכוכיות מנופצות, פסולת בניין, פסולת מזון, גרוטאות וחפצים מסוכנים אחרים. כעניין שבשגרה, הילדים נוהגים ללמוד ואף לשחק בינות לכל אלו בהפסקות, בזמן שאין שום השגחה ופיקוח של חברי הצוות עליהם... בחצר המתקן מוצבים פחי ענק לאשפה, המלאים עד גדותיהם פסולת. החצר מוזנחת ומלוכלכת, ערימות אשפה נערמות בינות לצריפי המתקן, ושלוליות לא מנוקזות של מים עומדים, מתפשטות תחת המבנים הטרומיים. רק שני חדרי השירותים עומדים לרשות התלמידים, האסלות שבורות, הכיורים שבורים, אין לחדרי השירותים דלתות, והם מלוכלכים ומוזנחים... השירות הפסיכולוגי החינוכי אינו מעורב כלל בנעשה במסגרת. במקום אין זכר לשירותי רווחה כלשהם. מחלקת הרווחה של העיר אילת אינה מעורבת (וזאת אפילו כאשר מועברים דיווחים של צוות המסגרת ביחס לחשד לאלימות והזנחה)".
לדברי אורית רובין, מארגון א.ס.ף: "לעיתים תכופות נאמר לילדים שלא להגיע ללימודים משום שהמורה לא תגיע היום, והתלמידים עצמם לא רוצים לבוא למוסד כיוון שלדבריהם, לא עושים שם כלום. כמובן שהנשירה היא עצומה וכשילדים נעלמים לחודשים ארוכים, לא נעשה דבר. הורים אשר ניסו לרשום את ילדיהם למסגרת אחרת בעיר, זכו לתשובה מהעירייה ש'לא רושמים סודנים, ואל תבואו יותר'. מדובר בהזנחה פושעת, ומצער לגלות שפוטנציאל לחיים שלמים נהרסים בגלל מדיניות גזענית ופוגענית".
בעתירה צוין, כי: "מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך הורתה לעיריית אילת בתאריך31.5.2011 לטפל ללא דיחוי בבקשות השיבוץ של הורים התלמידים הסודניים המתגוררים בתחום השיפוט של העיר אילת". לדבריה, "כל ילד, גם אם הוא פליט או בן לעובדים זרים השוהים בארץ באופן לא חוקי, זכאי לקבל שירותי חינוך".

"זה לא מגורי פאר"


ממשרד החינוך נמסר ל'ערב ערב': "העתירה טרם התקבלה בלשכה המשפטית של משרדנו. עם קבלתה, נלמד פרטיה ונתייחס לאמור בה בבית המשפט. יצוין, כי מנהלת מחוז הדרום, עמירה חיים, פנתה לעיריית אילת והורתה לה לשבץ במערכת החינוך העירונית את ילדי הפליטים ומבקשי המקלט, כמתחייב בחוק חינוך חובה (התש"ט, 1949)".
מעיריית אילת נמסר בתגובה: "העתירה האמורה טרם התקבלה בעיריית אילת. עם קבלתה, תינתן התייחסות כמקובל במסגרת ההליך המשפטי".
מזכיר קיבוץ אילות, אבי רן, מסר בתגובה לטענות על מצבו של 'נוף אילות': "זה עורבא פרח. 'נוף אילות' זה כפר שמתפקד. אנשים חיים שם וטוב להם. אלה לא מגורי פאר, אבל מגורים ראויים שהיו פעם מגורי עובדים. צר לי מאוד על מה שנכתב בעתירה".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש