בעלי חיים

דלקת בשלפוחית השתן

דלקת בשלפוחית השתן נגרמת בדרך כלל על ידי חיידקים הנכנסים אל השלפוחית דרך השופכה- הפתח החיצוני של דרכי השתן (זיהום עולה). אפשרות אחרת היא שזיהומים בכליה מתפשטים אל שלפוחית השתן (זיהום יורד). לעיתים, זיהומים במקומות אחרים בגוף, מתפשטים אל שלפוחית השתן דרך מחזור הדם. זיהום בבלוטת הערמונית (פרוסטטה) עלול לגרום לזיהומים חוזרים בשלפוחית השתן. אבנים בשלפוחית השתן הן גורם שכיח לדלקת כרונית בשלפוחית. לנקבות יש נטייה רבה יותר לזיהומים בשלפוחית השתן מאשר לזכרים. דלקת בשלפוחית השתן לא נפוצה בחתולים בגלל ריכוזו הגבוה של השתן ותכולת השתנן הגבוהה בו. גורמים המקדמים יצירת דלקת בשלפוחית השתן הם: עצירת שתן, בעיות במתן שתן, בעיות מולדות או נרכשות של קיר שלפוחית השתן ודיכוי המערכת החיסונית. הסימנים השכיחים לדלקת בשלפוחית השתן הן: מתן כמויות גדולות של שתן לעיתים קרובות, דם בשתן, כאבים בזמן מתן שתן והתאמצות לתת שתן ללא הצלחה. ולעיתים: מתן שתן בבית, התלקקות רבה באזור השופכה, ללא סימנים קליניים - דלקת זו תתגלה רק בבדיקת שתן תקופתית / אקראית. אבחון הדלקת נעשה על ידי בדיקות שתן ולא מסתמך רק על הסימנים הקליניים. במידה והדלקת לא מגיבה לטיפול או הופכת לכרונית יש לבצע צילומי רנטגן, בדיקת אולטראסאונד ובדיקות דם.

נקודות חשובות בטיפול
1. יש לתת את כל התרופות בהתאם להוראות. בדלקת בשלפוחית השתן הטיפול התרופתי הוא ארוך. יש לנסות במידת האפשר מתן תרופות בצורה זו: תרופות הניתנות בערב יש לתת אחרי היציאה האחרונה החוצה, ותרופות הניתנות בבוקר יש לתת לאחר שהייתה לחיה הזדמנות לתת שתן. אנא התקשר לרופא הוטרינר אם הנך מצליח לתת את התרופות בהתאם להוראות.
2. אין להאכיל את בעל החיים לפחות 30 דקות אחרי מתן התרופה וזאת על מנת לשפר את ספיגתה בגוף.
3. יש לוודא שלבעל החיים ישנם מספיק הזדמנויות לתת שתן במשך היום, כיוון שעצירת שתן ממושכת נוטה לעודד דלקות בשלפוחית השתן.
4. מים - יש לאפשר גישה חופשית למים טריים ונקיים בכל זמן.
5. תזונה - לעיתים יש צורך להחליף את המזון לדיאטה מיוחדת.

יש להודיע לרופא הוטרינר בעם מופיעים הסמנים הבאים:
• בע"ח ממשיך לגלות אי נוחות במתן שתן.
• בע"ח אינו מצליח לתת שתן
• בע"ח מקיא ומשלשל
• יש דם בשתן
• הסימנים חוזרים לאחר שנראה שבעל החיים החלים.