פרסומת
דלג

זקוקים לניסים

מאת: ● 11/8/2011 20:08 ● ערב ערב 2510
ארבע שנים אחרי שנזרק מאגודת הכדורגל של א.ס אילת, חוזר מאמן ושחקן העבר, ניסים עובדיה, לקדמת הבמה וסוגר מעגל עם אתגר לא קטן: לנסות בעונה הפיננסית הנוכחית, להשאיר את 'בני אילת' בליגה א' ויש לו הרבה מה לומר. על הלקח שהפיק מהפעם הקודמת: "משהו הכי קטן שלא ייראה לי, אני לא אהסס לקום וללכת". מסר לשחקנים: "המשמעת אצלי תהיה גבוהה, מי שיגיע ישחק ומה שיהיה יהיה". על התוכניות:"יש לי תוכנית אימונים שמתאימה לליגת העל. אני מגיע עם הרבה אנרגיות ומוטיבציה". מבקש להראות לכולם את המטרה האמיתית: "בלי פנטזיות, בלי חלומות ובלי ציפיות יתר". מצפה לשיתוף פעולה עם הקהל ומבקש ממנו סבלנות. ויש לו גם עוזר: תמיר נופי
זקוקים לניסים



זה היה באוויר כבר בשלהי העונה שעברה. בהנהלת 'בני אילת' גיששו אצל ניסים עובדיה, הוא היה בתמונה, אך בסופו של דבר, המהלך לא יצא לפועל, ואבו רקייק נשאר לאמן עוד עונה. הפעם, נראה שלא היה סיכוי שההזדמנות הזאת תברח שוב מידיו של עובדיה. לאחר שהנהלת 'בני אילת' השקיעה בעונה שעברה לא מעט כספים על המרוץ לליגה הלאומית, המושג עונה פיננסית כבר הדהד כל כך חזק ברחבי העיר, עד שהיה ברור, כי בהנהלה מעדיפים להוריד פרופיל ולבחור בניסים עובדיה כמאמן הקבוצה.

עובדיה: "אני לא בא שחוק"


עובדיה, אחד הסמלים המובהקים של קבוצת הכדורגל המיתולוגית בעיר, כבר שיחק בה ואימן בה בעבר, אבל עכשיו הוא חוזר בתור מאמן לקדנציה שלישית עם משימה לא פשוטה: להשאיר את 'בני אילת' בליגה, למרות שרוב כוכביה נטשו אותה. בינתיים, על הקווים יעזור לו תמיר נופי, מאמן קבוצת ילדים ב' באגודה, שנענה לקריאת ההנהלה. בראיון ל'ערב ערב' הוא דווקא שמח על האתגר שעומד בפניו ועל האמון שנותנת בו ההנהלה. "אני מרוצה מהפניה אליי, אנשים מעריכים אותי וכנראה זוכרים את התקופה הקודמת שלי בכדורגל".

ריגש אותך להיכנס לחדר ההלבשה שוב פעם כמאמן?
"ברור, זה מרגש בכל פעם מחדש. איזה מאמן לא מתרגש? בל נשכח שאני נכנס לקבוצה שסיימה בעונה שעברה במקום השלישי בליגה א' והיתה קבוצת צמרת מצוינת. אני נכנס למועדון שעשה כברת דרך יפה בשלוש השנים האחרונות. יש בי התרגשות מסוימת כי היה לי נתק גדול מהכדורגל בעיר, אבל מצד שני, זה מביא אותי רענן ומלא אנרגיות להתחלה. אני לא בא שחוק".

איך היה עבורך לקבל את הקבוצה חזרה אחרי הפעם האחרונה שנזרקת ממנה (מא.ס. אילת) ויצאת פגוע?
"רואים שיש בקבוצה סדר אחר לגמרי, לא כמו בקבוצה הקודמת. המצב לא דומה בכלל. רציתי אז לקחת על עצמי את הקבוצה בתוכנית מיוחדת ולעשות מה שעשה איברהים בשלוש שנים, והנה זה הוכח כהצלחה. היום יש עם מי לדבר, כיף לחזור לקבוצה וזו הרגשה טובה שנותנים בך אמון מחדש".

כבר למדת לקח מהפעם ההיא?
"בטח. אם דבר אחד לא ייראה במה שקורה בקבוצה, אני לא אהסס לקום וללכת, לא אלחם בטחנות רוח. אני לא דון קישוט, אני פשוט לוחץ ידיים יפה ונפרד לשלום. ברור כי בעקבות מה שקרה בעבר, היום אני משתדל להבטיח את עצמי, למרות שאני מאמין בהנהלה הנוכחית. מדובר באנשים שהוכיחו את עצמם בקטע הזה, אבל כמו שאומרים: מי שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין. באופן עקרוני, הכל סגור בינינו, רק בגלל תשעה באב, ביקשתי לא לחתום על שום חוזה, אבל אני מאמין שזה יקרה בקרוב".

הרף מהשנה שעברה גבוה ולמרות השינויים בקבוצה יהיו ממך ציפיות?
"קודם כל, לא מעניינת אותי ההצלחה האישית שלי, אלא ההצלחה הקולקטיבית, וכל מי שמכיר אותי יודע שאני מתנהל כך גם בעבודה שלי עם הרבה הרמוניה, הרבה מצב רוח טוב, כיף ופאן בחיים. אם יש לנו הזדמנויות להפוך כמה רגעים מסוימים לרגעים כיפיים, אז בגדול אני האיש לדברים האלה. ייקח זמן לאנשים להתרגל ולהבין מה קורה כאן, אבל בסופו של דבר, התוצאה הכללית תדבר בעד עצמה, לא המיקום בטבלה, זה לא מדבר אליי. כמובן שאנחנו רוצים בהצלחה מקצועית עם הצלחה חברתית, אבל זה בא ביחד. צריך שיהיה מקום שהוא ממושמע, מתורבת, שהוא יודע מה הוא רוצה מעצמו, מבין את הדרך שלו, מכבד את עצמו לפני כל דבר ואחר כך את שאר הגורמים. אין סיבה בעולם שזה לא יצליח, אולי לא בתחילת הדרך ובטוח שבהתחלה יהיה קשה מאוד. אסור גם לשכוח שהתחלנו מאוחר מאוד את האימונים. אנחנו באיחור של 20 יום, אבל הכל יהיה בסדר".

עובדיה: "אני בא לאמן את מי שרוצה לשחק כדורגל"


מאז הראו לו את הדרך החוצה, שמר ניסים עובדיה (48) על קשר לכדורגל. הוא ניהל את בית הספר לכדורגל בערבה מטעם מתנ"ס חבל אילות, הוא מתגורר עם משפחתו בקיבוץ נווה חריף, וב- 17 השנים האחרונות, הוא מנהל את הקאנטרי קלאב של מלון 'ישרוטל ספורט קלאב', אבל לאור מאורעות העבר, הניתוק מהקבוצה היה כנראה הכרחי ובלתי נמנע. "לצערי הרבה לא צפיתי בהרבה משחקים של 'בני אילת'", הוא מודה.

לא מפריע לך שעזבו הרבה שחקנים ובקבוצה נשאר רק בסיס מקומי של שחקנים? מבחינתך זה לא לחזור אחורה?
"לא מפריע לי כלום. אני בא לאמן את מי שרוצה לשחק כדורגל. זה מה שיש השנה וכנראה כשרוצים לכוון גבוה מדי כמו שכיוונו בשלוש השנים האחרונות, יש לזה בסוף מחיר. עד עכשיו לא הופיעו לאימונים 11 שחקנים מהסגל של העונה שעברה, חלקם עזב. אני גם רוצה לחדש משהו. אני בא חצי שעה לפני כדי להכין את המגרש. שבע ודקה אני מתחיל את האימון, מי שמגיע עד אז לאימון, זוכה בו. כך אני מתייחס לזה, מי שמגיע, מתאמן, משחק ואתו אני הולך, מה שיהיה יהיה. מ'בני אילת' אני לא אגיע לנבחרת ישראל ו'מכבי חיפה', אלה לא המטרות שלי. חזרתי לאמן כי בא לי לחזור ולאמן כדורגל בליגה א', בלי כל המתחים והסיפורים שמלווים מאמנים אחרים, זה ממני והלאה. אני בא ללמד את מה שאני יכול, להעביר את הידע והניסיון שלי לא רק בכדורגל, אלא ליצור משהו אחר בעיר הזאת".

בכל זאת, אתה מגיע לאמן בליגה א', לא באותם מגרשים נידחים שבהם שיחקת או אימנת בליגה ב'?
"לא ממש עושה עליי רושם שזו ליגה א'. שיחקתי ואימנתי בעבר ברמות גבוהות יותר, גם כשהיינו בליגה ב'. יש לי תוכנית אימונים שמתאימה לליגת העל. אני מקצץ ממנה דברים מסוימים כי אין ברירה. אני גם אדרוש מהשחקנים שיהיו בקבוצה, שיהיו שחקנים עובדים. אני דורש שכל שחקני הסגל יקומו בבוקר לעבודה קבועה, שתהיה להם פרנסה, שיבואו לאימון רגועים כלכלית ושלא יבנו על הכדורגל בליגה א' שיפרנס אותם. מייצגים את העיר בכבוד, מגיעים למשחק ועושים את המקסימום האפשרי כדי לנצח, ואם לא מנצחים, אז לפחות מתאמצים. חוץ מזה, השחקנים יקבלו תשלום מכספי ציבור, אני רוצה שהם יידעו להחזיר בתרומה חברתית לקהילה".

מה שונה עובדיה של אז לעובדיה של היום?
"עוד חמש שנות ניסיון. אני מצפה שהשנה באמת ניהנה. גם אם חלילה נפסיד במשחקים, שנחייך בהם. שהקהל יבין שגם אם יהיה משחק שלא נצליח בו, הם יראו חבורה לוחמת של שחקנים, שמבינה מה היא רוצה מעצמה. הכדורגל בליגה שלנו צריך לבוא מאהבה, לא ממטרה להתעשר או להתפרק על שחקנים אחרים באימון, זה לא יהיה אצלי".

אז מה כן יהיה אצלך?
"אצלי תהיה משמעת גבוהה מאוד, ערכים גבוהים לשחקנים ועם זה אני הולך, זו הדרך שלי ובזה אני מאמין. בשיחה הראשונה שלי עם השחקנים אמרתי להם שבסך הכל מי שהולך לאמן אותם השנה, הולך להדריך אותם להרבה דברים בחיים, זה סוג של מאמן וגם קואוצ'ר. השחקנים יכולים ליהנות מהקטע הזה, בהרבה דברים הקשורים להתפתחות האישית שלהם בכל נושא, לאו דווקא בכדורגל, עם הרבה טיפים לאיכות חיים טובה יותר, בקיצור, מאמן לכישורי חיים ולא רק לכדורגל".

מה המסר שלך לשחקנים, הנהלה ואוהדים?
"אני מקווה מאוד שאצליח בדרך שלי להראות לכולם את המטרה האמיתית, בעצם בלי פנטזיות, בלי חלומות ובלי ציפיות יתר. כל הדברים הללו מביאים בסופו של דבר לאכזבות. אני בטוח שתהיה קבוצה עם ערכים גבוהים, מעורבות קהילתית ותרומה לחברה, קבוצה עם שקט, שמחה וצניעות. מהקהל אני מצפה לשיתוף פעולה והכי הרבה סבלנות. יותר מזה אני לא מבקש".