פרסומת
דלג

שיא ישראלי בצלילה חופשית ל-100 מטר

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● 17/8/2011 13:57 ● ערב ערב 2511
ברביעי האחרון, קפץ אלון ריבקינד למי הים במפרץ ושבר שוב, שיא ישראלי בצלילה חופשית. הפעם, קבע אלון 100 מטר עם משקלות משתנות, שני השופטים מהארגון הבינלאומי, קבעו כי אכן, נשבר שיא. 'ערב ערב' המלווה, דרך קבע, את אלון בדרכו הרטובה, מביא את הסיפור המלא על בחור שהתאהב בים האדום, במדבר הצהוב ומשלב יוגה וצלילה חופשית. שקט צוללים, לקחת אויר
שיא ישראלי בצלילה חופשית ל-100 מטר

אז מה גורם לאדם שפוי, בן 34 לעצור נשימה ל2 דקות ו-40 שניות. שהרי לנשום זה ההרגל המושרש ביותר בקרב כל מי שחייו יקרים לו. נסו לעצור את הנשימה לכמה שניות ותבינו, במה זה כרוך. אך אם תשאלו את אלון, זה לגמרי טבעי, הבחור שהגיע לאילת ב-2002 ומיד התאהב, אלא מה, בים האדום, החל לתרגל יוגה במרכז שיבננדה ליוגה באילת. משנת 2006 החל אלון להשתתף בתחרויות בינלאומיות לצלילה, בעיקר בסיני וללמד צלילה חופשית. מהר מאוד, הבין אלון שצלילה חופשית זה הקטע שלו והחל לשבור שיאים בקצב. השיא הראשון היה לעומק של 58 מטר עם סנפיר גדול וכך התקדם אלון בכל תחרות והפך לצולל החופשי מספר אחד בארץ. בניגוד לדעה הרווחת כי צלילה חופשית הינו ספורט אקסטרים, הרי שהעיסוק בצלילה, מצריך רגיעה, שקט נפשי ואימונים על בסיס קבוע. באירופה ענף הצלילה החופשית הכי מפותח, בעיקר באיטליה וצרפת. בספטמבר ייצאו 5 צוללים חופשיים מישראל, לייצג את המדינה באליפות העולם ביוון.

בלי אויר


רק לשם השוואה, בסגנון הצלילה של אלון, שיא העולם נקבע על ידי צוללן אוסטרי ועומד על 142 מטר. בימים שבהם אלון לא צולל, מתאמן או מנסה לעצור נשימה ולשבור שיאים, מלמד אלון דור חדש של צוללים במועדון מנטה.
אז מה באמת עובר לך בראש כשאתה עמוק בים?
"כמה שפחות שיעבור בראש וכמה שיותר להרגיש, זה קודם כל. יש הרבה מה להרגיש, התחושה היא מדהימה".

אבל יש מתח, יש לחץ באוזניים, קורים דברים, איך מתמודדים עם עצירת נשימה ועם הפחד, שהרי בני האדם, הינם חיות יבשה?
"אנחנו אכן חיות יבשה, אך עם ריפלקסים של יונקים ימיים. קיים לחץ או סוג של סטרס, לפני הצלילה, אך ברגע שאני מתחיל לצלול, הכל נעלם ואני ממוקד מטרה, עוצם עיניים, אני גם צולל בלי מסיכה, רק עם אטם אף. היוגה עוזרת לי מאוד ואני נכנס למה שנקרא, כינוס חושים".

ומה עם לחץ המים על הגוף?
"במאה מטר, יש 11 אטמוספרות של לחץ, זה אומר שהגוף נתון ללחץ די גדול ובכדי להתמודד איתו, צריך להשוות לחצים במהלך כל הירידה בצלילה, מכינים את הגוף ללחצים הללו, על ידי תרגילים מעל המים, לפני הצלילה".

והחשוב ביותר, הנשימה אני מתאר לעצמי, מתי זה הכי קשה, בדרך למטה או בדרך למעלה?
"התשובה תהיה, שהדרך למעלה היא הקשה, גם בגלל שהשתמשתי ברוב החמצן, גם הרגליים עייפות יותר, השרירים מפרישים חומצת חלב המקשה על התנועה, באופן כללי בדרך למעלה הגוף עייף".

זה נחשב ספורט מסוכן?
"אני לא הייתי אותו כספורט מסוכן, אנחנו שומרים על רמת בטיחות גבוהה ובדרך כלל אין נפילות ואין פציעות. אני מכיר ענפי ספורט אקסטרים, הרבה יותר מסוכנים. כמו אופנועי שטח, טיפוס הרים, צניחה חופשית ועוד".

ומה קורה עם פתאום בעומק, נגמר לך האויר, או שזאת שאלה מפגרת?
אלון צוחק ועונה "לא, לא מפגרת, לפעמים יש לנו צורך לנשום בעומק, אבל הגוף מספיק מאומן בכדי לשלוט בצורך ולא להיכנס ללחץ. הסיכון בצלילה חופשית, הוא תמיד בשליש האחרון של הצלילה ושם אני גם פוגש את צוללי בטיחות חופשיים המלווים אותי כלפי מעלה".

אתה עוסק בענפי ספורט אחרים?
"לא, אני מתאמן בשחיה וברכיבה על אופניים, אבל לא כספורט, אלא כאימון לקראת הצלילות".

לאן אתה רוצה להגיע?
"בו נגיד שהתוכנית הברורה, היא להגיע למאה מטר עם משקולות קבועות, זהו בינתיים ולהמשיך להיות רגוע ולנשום עמוק".
לקראת סיום, מבקש אלון להודות לכל מי שעוזר, תורם ומלווה אותו לאורך הדרך, במיוחד למועדון 'דיפ סיאם' צוות הצלמים, צוללי הטרימיקס ולכל מי שתרם מזמנו החופשי.