בעלי חיים

טוקסופלסמוזיס והריון- חלק ראשון

לעיתים מגיעים למרפאתי זוגות צעירים כאשר האישה בהריון ובפיה בשורה מרה "הגניקולוג אמר לי להוציא את החתול מהבית". דף מידע זה ייתן הסבר על מחלת הטוקסופלסמוזיס, טפיל הטוקסופלסמה, הקשר שלו להריון ומדוע ניתן להשאיר את החתול בבית.
טוקסופלסמה גונדי הוא טפיל חד תאי של תאי מעי בחתולים. סקרים סרולגיים (בדיקות דם לגילוי נוגדנים לטפיל) בארה"ב ובמקומות אחרים מעריכים ש- 30% עד 60% מהחתולים ו- 25% עד 50% מהאנשים נמצאו חיוביים סרולוגית. כמו כן, בכל זמן נתון, 1% מכלל החתולים מעבירים את הטפיל בצואה. לטפיל מעגל חיים מורכב שלא אפרטו (למתענינים - ניתן להתקשר למרפאה).
דרכי ההעברה של הטפיל
1. אכילת בשר נגוע. בשר (בקר, כבש וכן כל בשר של חיית משק אחרת נגועה) נגוע הנאכל ע"י חתול, כלב ואדם. כשבשר זה אינו מבושל או בשלבי בישול (טעימת הבשר תוך כדי בישול), או עכבר/ציפור נגועים הנטרפים ע"י החתול - זוהי דרך ההדבקה הנפוצה בחתולים. זוהי הדרך העיקרית בה נדבקים רוב בני האדם בעולם, בייחוד בעולם השלישי. גם שתיית חלב לא מפוסטר, בייחוד חלב עיזים הוא מקור להדבקה.
2. החתול מפריש את הטפיל בדואה. הטפיל עמיד מאוד בסביבה. חיות משק צמחוניות (פרות,כבשים,עזים, סוסים) אך גם האדם, כלב ומכרסמים יכולים להידבק בדרך זו - כאשר מנקים ארגז צרכים של חתול ללא שטיפת ידיים אחריו. אכילת ירקות או מזון מזוהם בצואת חתול - זוהי דרך הדבקה נפוצה נוספת לאדם. זוהי דרך הדבקה זניחה של חתולים. הטפיל יכול להיות מובל למזון על גבי תיקנים, זבובים, פרעושים ותולעי אדמה.
3. הדבקה מולדת (דרך הרחם) השלייה. כאשר נקבת בע"ח או אשה בהריון נדבקת במהלך ההריון, הטפיל עובר דרך השליה ומדביק את העובר, לכן יש למחלת הטוקסופלסמוזיס חשיבות מרכזית בבריאות הציבור. דרך הדבקה זו לא נפוצה בכלבים וחתולים.

סימנים קליניים של המחלה

בבעלי החיים - ברוב המקרים אסימפטומטי. במיעוט המקרים מתרחשת הדבקה מולדת כאשר בעלי חיים צעירים או בעלי חיים החיים במתח. בבע"ח צעירים, בייחוד בגורים, המחלה אקוטית וסימניה הם: חום, חוסר תאבון, הקאות, שלשול- דלקת מעיים, שיעול, מצוקה נשימתית- דלקת ריאות, צהבת- דלקת כבד וחוסר תפקוד מערכת העצבים- דלקת קרום המוח הגורמת רעידות, פירקוסים, אי שליטה בהליכה ושיתוק. כמו כן דלקת ונפיחות בלוטות הלימפה, דלקת קרום הלב, דלקת תוך עינית, דלקת שרירים, הגורמת להליכה נוקשה ודילול מסת שריר. בבע"ח מבוגרים המחלה עצבית כרונית. במעלי גירה (ולעיתים בחתולים) המחלה (בנוסף לנ"ל) גורמת בעיקר להפלות, מומים ומוות עוברי.
באדם- ברוב המקרים אסימפטומטי. הסימנים הנראים לעין הם חום, מיחוש, פריחה קלה, נפיחות ודלקת בלוטות הלימפה.
הדבקה מולדת מתרחשת רק כאשר אשה נחשפת לגורם המחלה בפעם הראשונה בזמן ההריון. במקרים אלו האישה תהיה אסימפטומטית, אך 10% מהמקרים יסתיימו בהפלה, מוות עוברי או נזק למערכת העצבים המרכזית של העובר (חירשות, עיוורון ופיגור שכלי קשה). תדירות גבוהה יותר של המחלה וחומרתה מתרחשת כאשר החשיפה לגורם המחלה קורה בשליש הראשון של ההריון. כאשר ההדבקה מתרחשת בשליש השני או השלישי להריון הסימנים הקליניים של העובר יהיו קלים.