פרסומת
דלג

קיבוץ אילות סוגר את בית הספר לילדי המסתננים

מאת: עומר כרמון ● 2/2/2012 08:40 ● ערב ערב 2535
עיריית אילת טוענת כי הפיתרון הטוב ביותר לילדים הוא בית הספר בקיבוץ אילות. השבוע, החליט הקיבוץ, כי 50 ילדי המסתננים ייאלצו לחפש לעצמם פיתרון חינוכי אחר. מזכיר הקיבוץ: "יש באילת מבנים ריקים, כמו בית הספר 'ימין הרצוג' שסגור כבר כמה שנים. ילדי המסתננים יכולים להשתלב שם". העירייה: "אין מקום לילדים אלו במערכת החינוך"

קיבוץ אילות הודיע השבוע, כי בסוף שנת הלימודים, יסגור את בית הספר לילדי המסתננים, הפועל בשטח אכסניית 'נוף אילות'. כיום לומדים בבית הספר כ-50 ילדים. בשבועות הקרובים, יעזבו את האכסנייה גם עשרות מסתננים המועסקים ברשת 'פתאל', לאחר שהרשת החליטה להפסיק לשכור חדרים באכסניה עבור עובדיה. "אנחנו מפנים את אכסניית 'נוף אילות' מכיוון שמצב הבניינים בה גרוע, ואנו לא יכולים לתחזק אותה מבחינת תשתיות ביוב, אישורי כיבוי אש וכו'", אמר ל'ערב ערב' מזכיר הקיבוץ, אבי רן. "מדובר בהשקעות של מיליוני שקלים ואין לנו את התקציב לכך. שלחנו מכתב לראש מינהל שח"ק בעיריית אילת ד"ר דרורי גניאל והסברנו כי נוכל להמשיך לקיים את בית הספר רק עד סוף שנת הלימודים בחודש יוני. ד"ר גניאל הגיב בהפתעה ואמר שהוא יעביר זאת לגורמי משרד החינוך במחוז דרום. אני חייב לציין כי אין שום מסמך או חוזה בין הקיבוץ למשרד החינוך, שמחייב אותנו להחזיק בבית הספר". מה יהיה על צוות המורים בבית הספר? "סגל ההוראה כולל את מנהל בבית הספר ושתי מורות. במכתבנו לדרורי הצענו שהצוות ימשיך בכל מקום שבו יהיה בית ספר. אם הם יחליטו שלא, נמצא פיתרון לאנשים שלנו".

"בית הספר של ילדי המסתננים הוא הטוב באילת"

בחודש הבא, צפוי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, לקיים דיון נוסף בעתירה שהגישו ארגוני הסיוע לפליטים, הדורשים לשלב בבתי הספר באילת את 50 ילדי המסתננים הלומדים כיום בקיבוץ אילות. לדברי ארגוני הסיוע: "ילדי הפליטים נשלחים לבית ספר נפרד, שאינו עומד בקריטריונים של מוסד חינוכי, השוכן במבנה נטוש ומוזנח במתחם 'נוף אילות'. הם נאלצים ללמוד במסגרת נפרדת ובתנאים ירודים, הן מבחינה בטיחותית והן מבחינה לימודית למורות אין כלל תעודת הוראה או רקע בחינוך". עיריית אילת מתנגדת לשילוב ילדי המסתננים בבתי הספר הרגילים. היא טענה בבית המשפט, כי בית הספר בקיבוץ אילות מהווה חלופה ראויה עבורם: "לשתיים מהמורות ב'נוף אילות' יש תעודת הוראה ולשתיים אין", הסבירה העירייה, "אך מצב זה אינו שונה מהמצב שורר בבתי הספר באילת: חלק מהמורים באילת אינם מורים מוסמכים, וזאת מכיוון שישנו קושי אמיתי בגיוס מורים בעיר אילת. הדבר אינו נובע מהפליה, כי אם ממחסור אמיתי במורים באילת. מצבו של בית ספר 'נוף אילות' אינו נופל ממצבם של בתי הספר האזוריים באילת ואף עולה עליהם". מזכיר קיבוץ אילות, אבי רן, מסכים עם עמדת העירייה, כי ילדי המסתננים אינם צריכים להשתלב במערכת חינוך רגילה. "יש באילת מבנים ריקים, כמו בית הספר 'ימין הרצוג' שסגור כבר כמה שנים. ילדי המסתננים יכולים להשתלב שם", הוא אומר. גם ועד ההורים המרכזי בעיר אינו מתכוון לשבת בשקט, במידה ובית המשפט יורה לשלב את ילדי המסתננים בבתי הספר הרגילים. דובר הוועד, דורי שגב, אמר ל'ערב ערב': "בשבוע שעבר, קיימנו פגישה, בה נכחו כל נציגי מערכת החינוך: חינוך מיוחד וחינוך דתי לזרמיו. העמדה של כולם אחידה: במידה ובית המשפט יחליט לשלב את ילדי המסתננים, נשבית את מערכת החינוך. זאת גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה". מרשת 'פתאל' נמסר בתגובה: "במהלך חמש השנים האחרונות, קלטנו פליטים רבים לעבודה באילת ולחלק קטן מהם סייענו במגורים בכדי להקל על תהליך קליטתם. כעת, עם סיום הסכם הדיור עם כפר הנופש, אנו נפעל לסייע להם ככל הניתן במעבר למגורים עצמאיים". ממחוז הדרום במשרד החינוך נמסר: "בית הספר ב'נוף אילות' צפוי לפעול כרגיל עד לתום שנת הלימודים הנוכחית. לקראת שנת הלימודים הבאה, ייבחנו החלופות לשיבוץ הילדים, בשיתוף עם הרשויות הרלוונטיות".

"העיר אילת אינה מסוגלת ואינה רוצה"

מהעירייה נמסר בתגובה: "עמדתנו הייתה, עודנה ומתחזקת ככל שנוקף הזמן, לפיה העיר אילת אינה מסוגלת ואינה רוצה לקלוט את המסתננים הבלתי חוקיים, מטעמים שנדונו כבר. עמדתנו קלה ונחרצה ואף הושמעה לאחרונה בבית המשפט, לפיה אין מקום לילדים אלו במערכת החינוך. עמדה זו שהתקבלה על ידי בית המשפט, נכון לשנת הלימודים הנוכחית, נסמכה על ההיגיון שאין מקום לילדים ששהותם בלתי חוקית וזמנית להשתלב במערכת חינוך קבועה. עוד נסמכה דעתנו על חוות דעת של פרופ' גביזון שניתנה על סמך מומחיותה בנושא הקשר בין שוויון לבין שילוב בחינוך בתוך מדינה, בסוגיה של זכויות חברתיות וכלכליות ותפקיד בית המשפט בהגנתן, ובקשר בין שיח זכויות האדם לבין קביעה ומימוש מדיניות ההגירה. בחוות דעתה ציינה פרופ' גביזון, כי הילדים אינם תושבי המדינה או אזרחיה. שהותם בארץ זמנית, ואין להם זכות שהיא תהפוך שהות קבע. השאלה אם נכון לפעול לשילובם במרקם החיים הישראלי היא עצמה שאלת מדיניות בעלת השלכות מרחיקות לכת. עוד בחוות הדעת התייחסה פרופ' גביזון למאפייני הילדים ובכלל זאת מעמדם המשפטי כמבקשי מקלט, שהותם הזמנית, תרבותם, שפתם, אורחות חייהם וצרכיהם השונים מאלה של תלמידים ישראליים, ארצות מוצאם שיש בהן עוינות עמוקה כלפי מדינת ישראל וכלפיי תרבותה ועוד. על רקע האמור, הוסיפה וכתבה פרופ' גביזון: 'הכרעת הסוגיה כאילו היא עניין של שיח זכויות עלולה לסכל את יכולתה של המדינה לפעול במסגרת ריבונותה לצמצום שילובם של מבקשי מקלט בתחומה, וכך לגרום לצמצום יכולתה של המדינה לקבוע את המידה בה יהיה שינוי של ההרכב וההיקף של אוכלוסייתה בדרך של הגירה. אין אני טוענת שאין למדינה חובות כלפי מבקשי מקלט וילדיהם, או כי אין להם זכויות. בהקשר שלנו, למדינה יש אכן חובה להעניק שירותי חינוך בסיסיים לכל ילד הנמצא בה, בלי קשר למעמדו או מוצאו. למבקשי המקלט ולילדיהם יש זכות כי שירותים אלה יוענקו להם. אולם הזכות לקבל שירותי חינוך (ורפואה) בסיסיים אין משמעה בהכרח זכות להיות משולב על בסיס שוויון במערכות החינוך, הבריאות והרווחה של אזרחי המדינה ותושביה'".

שתפו את הכתבה בפייסבוק