פרסומת
דלג

הברדלס חזר לערבה

מאת: עומר כרמון ● 19/4/2012 08:41 ● ערב ערב 2546
לאחר שלא נקלטה בשמונה גני חיות, הגיעה השבוע הברדלסית 'אייבורי' ל'חי בר יטבתה' ומצאה כאן את ביתה האמיתי. מנהל השמורה, שי קבסה: "בתום היום הראשון, התקשרתי בלחץ למטפל שלה ואמרתי לו: 'כל מה שאמרתם לנו לא קורה. היא מטיילת, היא רגועה. היא לא משתוללת'. הוא ענה לי: 'היא הגיעה לגן עדן'". בשורות טובות גם מגזרת הערודים, הפראים, צבי המדבר, יפה זנב, הקרקלים, השועלים, הבזים והנשרים. "זה אביב מדהים", אומר קבסה
הברדלס חזר לערבה


לצפייה בסרטון לחצו על כפתור ||

"שמי 'אייבורי' ואני דיירת חדשה ב'חי בר' יטבתה", כך נכתב השבוע על חלון כלובה של הברדלסית החדשה שהגיעה לערבה לאחר היעדרות של 53 שנים. בני מינה של 'אייבורי' התגוררו כאן בעבר, אולם מספרם הלך והצטמצם. הפעם אחרונה שבה נראה החתול הטורף בישראל, הייתה בדצמבר 1959, מאז לא נודעו עקבותיו.

מנהל שמורת ה'חי בר' של רשות הטבע והגנים, שי קבסה, הוא האיש שעמל יומם וליל כדי להחזיר לערבה את בעלי החיים שנעלמו מנופיה בשל פעילות האדם. השבוע, תפסנו אותו במצב רוח מרומם מתמיד. "זה אביב מדהים", הוא אומר ל'ערב ערב', "המלטות נדירות ובינתיים נראה לנו שקליטתה של 'אייבורי' טובה מחלומותינו הוורודים ביותר".

מהיכן היא הגיעה אלינו?
"היא בת שבע, ונולדה בשבי בדרום צרפת כחלק מתוכנית רבייה עולמית. היא סנובית. עברה שמונה גני חיות ולא הסתדרה באף אחד מהם. בשנה וחצי האחרונות, שהתה בגן החיות התנ"כי בירושלים. היא לא הסכימה להיכנס שם לכלוב עם הברדלסית השנייה ולכן הוחלט למצוא לה מקום אחר. המטפלים שלה הזהירו אותנו שהיא פרנואידית וקלסטרופובית. בתום היום הראשון שלה כאן, התקשרתי בלחץ למטפל שלה בירושלים ואמרתי לו: 'כל מה שאמרתם לנו, לא קורה. היא מטיילת, היא רגועה. היא לא משתוללת'. הוא ענה לי: 'היא הגיעה לגן עדן'". ל'אייבורי' יש כלוב ענק בגודל 670 מטרים שבנינו לה במיוחד. מצדו השני של הכלוב היא רואה ראמים וזה גורם לה למצב רוח מצוין. ביום שבת לקראת ערב, ראיתי אותה מתקרבת שפופה לראמים כדי לצוד אותם. לאכזבתה, גילתה ברגע האחרון שיש גדר, והיא נאלצה לוותר על הארוחה. היא יושבת כעת רוב הזמן מתחת לעץ. רגועה מאוד. עוד מעט נתחיל לבנות לה מתקני האכלה מיוחדים".

כיצד שכנעתם אותה לעזוב את ירושלים?
"בגן החיות התנ"כי הרגלנו אותה להיכנס לכלוב נסיעה, כדי לאכול שם. פעמיים היא נכנסה ויצאה ובפעם השלישית סגרנו אותה ונסענו בטנדר של רשות הטבע והגנים".

הנהגים בכביש הערבה לא נמלטו בבהלה?
"הם לא ראו אותה. הכלוב שלה היה סגור וחשוך. בעבר כבר יצא לי להסיע בטנדר צבוע, שחייך לנהגים מאחור. בשלב מסוים פחדתי לצאת מהאוטו. אם הייתי יוצא, הוא היה גומר אותי".

אני מבין שזה לא אביב שגרתי?
"נכון. וזה לא היה קורה לולא הצוות המסור שעובד כאן ימים כלילות. לאחר 11 שנים של חוסר הצלחה, נולדה לנו ערודה (נקבת חמור בר אפריקאי שנמצא בסכנת הכחדה חמורה, ע.כ). בשנים הקודמות זה לא הצליח: האבות מאוד אגרסיביים, והאם, מרוב לחץ, הייתה דורכת בטעות על העייר לאחר ההמלטה. כדי למנוע זאת, החלטנו השנה שאנשים שלנו ישהו ליד העייר וימנעו תקלות לא רצויות. גם אצל הפראים נמשכו ההמלטות, לאחר תשע שנים שחונות. יש לנו בשורה טובה ממחלקת הצבים המדבריים. לפני שלוש שנים הגיעו ל'חי בר' 39 צבים שנגנבו מהטבע בידי סוחר. לא היה לנו קל לשמור עליהם. הם נפגעו ממחלה, וחלק לא שרד. אתמול הופיעו שתי ביצים ראשונות בכלוב רבייה. יש לנו המלטות בשני כלובי יפה זנב, שזה גרביל מקסים עם זנב ארוך ויפה. במכללת 'אורנים' גילו שברגע שנותנים להם נבטים, הם מבינים שהאביב הגיע האביב וצריך להתחיל להתרבות. נולד לנו זוג קרקלים, לאם שעד כה נטשה את כל גוריה, אך הפעם החליטה לגדל אחד. יש לנו גורי שועלים: השגר החל עם חמישה גורים. האמא החליטה לגדל רק שלושה. את אחד הננטשים אני לקחתי, והחמישי מת".

כיצד מחליטה האם את מי להשאיר ואת מי לנטוש?
"אין כאן אקראיות. אשתי מאכילה את הגור כל שלוש שעות, והיא הייתה משוכנעת בתחילה שהוא 100 אחוז. אמרתי לה: 'חכי, כשהוא יגדל, אנחנו נראה משהו. אמא לא נוטשת סתם'. עכשיו הוא בן חודש וחצי ומתחיל להתרוצץ, וניתן לראות בבירור שאחת מרגליו האחוריות קצרה".

לבעלי חיים נכים יש מקום ב'חי בר'?
"בוודאי. מי שלא כשיר להשתחרר לטבע, נשאר אצלנו. כאן הם לא צריכים לעמול קשה כדי להשיג מזון. יש לנו אפילו כלוב מיוחד לבזים מצויים אומללים שמצאנו בטבע: אחד בלי רגל, אחד בלי עין, אחד בלי כנף, אחד בלי ציפורניים. מעין 'בית הלוחם' לבזים. אני נכה צה"ל אז אני מרגיש בטוח לידם. יש שם בז בלי כנף שזה הדבר הכי מתוק שראיתי בחיים שלי: הוא מטפס על עץ ואז שוכח שהוא לא יכול לעוף ומתרסק על הרצפה. השנה הסתבר שגם הנכים עושים אהבה ויש לנו ארבעה גוזלים, שיוחזרו לטבע כמו רבים מבעלי החיים שנולדים ב'חי בר'. גם השנה יש לנו ביצה פוריה של נשר, שהועברה להדגרה מיוחדת בגן החיות התנ"כי. זה המקום לציין את חברת 'ארקיע' שמסייעת לנו רבות בהטסת חיות פצועות וגם בהטסת הביצה הזאת. כשהביצה תבקע, יעשו בירושלים דבר מדהים. הם יחזירו את מרבית גופו של האפרוח חזרה לביצה ויתנו אותה להורים מאמצים. השנה, הביצה תלך כנראה לגמלא, שם יש מיעוט ביצים השנה. ראה איזה דרך עברה ביצת הנשר הזאת: יצאה מה'חי בר' יטבתה, טסה לתל אביב, עברה הדגרה בירושלים והמשיכה לטבע - להורים מאמצים ברמת הגולן. זאת מהות העשייה שלנו כאן".