פרסומת
דלג

שפוי זמני

מאת: ראובן זלץ למערכת ערב ערב באילת ● ● ערב ערב 2117
בסוף השבוע האחרון רעשה הסצינה. במסיבה שנערכה במלון הנסיכה הוצב במרכז הארוע, עגל זהב על כל המשתמע מכך. הקלאברים נרעשו, הבחורות זעמו ורק העגל לא זז. מילים מוסיקליות על הסצינה, הצביעות, העגל וצימחונות. והנה הגענו ליום בו מתרחשת בעירנו מלחמת מוניות, ממש צופר בצופר. הפרנסה בירידה, מספר המוניות בעליה והמחירים צונחים מתחת לגלגלים. השבוע פגשתי חולדה בגודל של פיל מהלך, שצחקה אלי ועלי כל הדרך למכולת הזבל. דיווח חי משטח ההפקר. נ.ב בוודאי שמתם לב כי קיים מחסור חמור בביצים למאכל.....אל תצחקו, זה ממש נכון. מישהו מוכן לנדב...?
שפוי זמני

אתם רוקדים והעגל שותק
בראשית ברא הדי ג'יי את הסצינה והקלאברים רקדו כל הדרך לטירוף. בסוף השבוע האחרון חגגו שוב, מאות אנשים, בסידרת מסיבות שהופקה בקפדנות יתרה במלון הנסיכה. מאות קלאברים בגילאים שונים הגיעו מהצפון במיוחד לארוע המוסיקלי שתרם לפרנסת המלון, המוניות, חברות התעופה ועוד. זה לא סוד כי הסצינה הליילית גוססת והצעירים כבר עסוקים בחיפושים אחר הריגוש הבא. אך בסוף השבוע האחרון סערו הרוחות ולא בגלל הדי ג'יי או מחירי האלכוהול. באחת מהמסיבות שנערכו במלון הנסיכה, הוצב במרכז העניינים עגל זהב גדול, שמן ושותק מתמיד. ההפקה האחרונה שבה ניצפה העגל המוזהב הסתיימה בשבירת לוחות הברית. משה, האיש, הזקן והאגדה, תפס קריז על בני ישראל שרקדו סביב העגל ותפסו ראש באמצע המדבר. משה, שירד כל הדרך מההר, לא היסס לרגע ושבר את לוחות הברית בטענה כי "זה שרוקד, לא מתפלל", או משהו בסיגנון. בני ישראל שהיו ממש בשיא הטראנס, היו מבואסים למדי מהקטע ובכדי להבין את גודל העניין, תארו לעצמכם מסיבה, שבשיא האקסטזה, מישהו מפסיק את הזרם, בסניף המרכזי. מאז הפך עגל הזהב, שלא באשמתו, למושג רע המתאר רדידות, חוסר נאמנות, העדר אמונה ועוד מילים תנכיות בעליל. בהפקה במלון הנסיכה, לא ירד אף אחד מההר, אך קלאברים רבים תפסו עצבים, לנוכח הנזם באף של העגל והמשוואה התנכית. זה המקום לציין כי המסיבה נערכה ביום שבת, החוגגים שמעו מוסיקה, עישנו, הגיעו ברכבים למקום הסצינה ובכלל, שכחו לגמרי, ממש כמו בני ישראל, כי בשבת, היהודים אמורים לנוח, להתפלל ולא להתעסק בסוגי מוסיקה. היה מי שאמר ובצדק, כי התרבות היא בעצם המראה של החברה. אז אולי יש טעם לפגם, ברעיון של הצבת עגל זהב במסיבת ריקודים. אך בינינו, זה לא כך, אנחנו לא רוקדים כבר שנים לעגל הזהב, לעגל הרייטינג. האם אנו לא מוותרים על כל העקרונות למען ההנאות הריגעיות. הרי אותם קלאברים שהתלוננו נימרצות על פסל העגל, הם בעצם רוקדים סביבו, וירטואלית, כבר שנים. אז נכון שיש אחלה שיטה, יוצאים לבלות ביום שישי, מנשקים את המזוזה, מדליקים סיגריה, שונאים ערבים ומתים על אלוהים. אם זה לא עגל זהב אז מה כן.... ההפקה המהוקצעת שהיתה בסוף השבוע האחרון, היתה עוד סיבה למסיבה. מבלי להיכנס לוויכוח אידיאולוגי על מהות הסצינה וכמה היא שווה באמת. הרי שהסערה סביב העגל, מוכיחה שוב עד כמה רדודים אנחנו, כמה חלולים, כמה נטולי ביקורת עצמית. אך הטיפול התיקשורתי בעניין, מעיד יותר מכל על צביעות, התחסדות וחוסר יכולת להתמקד בעיקר. יכול להיות שזאת היתה בדיחה לא ממש מוצלחת, אך העליהום על מפיקי המסיבה, הארס שהוטח, לא ממש יתרום לאיכות התרבותית שלנו כחברה מנוונת. קלאברים רבים נטשו את המקום בכעס על העגל, ניכנסו לרכבים ונסעו בשבת לחפש את העונג הבא. ורק העגל, מוזהב מתמיד עמד במקומו ושתק. אז לחיי הרייטינג, לחיי הכוכבות, בואו נרים כוסית, רצוי רד בול עם וודקה, לכבוד אותם קלאברים שלא מפסיקים לרקוד. נ.ב מישהו בכלל זוכר את לוחות הברית, את עשרת הדיברות....והעיר אילת רעשה וגעשה בגלל פסל של עגל, אך אם נתבונן עמוק בפנים, ימצא כל אחד מאיתנו את העגל שלו.

תמונת כתבה
רקדו וכעסו מסביב לעגל הזהב.


מלחמת המוניות
השבוע נפל דבר בממלכה העירונית הקפואה על שמריה. שוק המוניות המקומי נכנס לסערה מיסחרית שהיתה צפויה מראש. העיר נמצאת במשבר כלכלי עמוק, אולי הקשה ביותר בתולדותיה. והנה זה פלא שוק המוניות שרבים אומרים כי הוא בעצם מדד מצב הרוח העירוני, נכנס לטלטלה אמיתית. במלחמה כמו במלחמה, הפעם לא לוקחים שבויים. מחירי הנסיעה במוניות יורדים ויורדים והחל מהשבוע יוכלו תושבי אילת לתפוס מונית לכל מקום בעיר, במחיר סולידי של 9 ש"ח בלבד. נהגי מוניות איתם שוחחתי, חוששים מאוד לפרנסתם ולעתיד הענף הרעוע. אך נהגי המוניות חייבים לדעת, כי בשם התחרות החופשית והמצב הכלכלי הקשה, אין ברירה, אלא להתייעל, להוזיל ולהתחרות בשירות טוב יותר. לתושבי אילת לא ממש איכפת מאיזה חברה או מי נוהג במונית. אך נסיעה שעלתה רק לפני שבוע כ-13 ש"ח, עולה כיום 9 ש"ח. לתושבי אילת זה סידור נהדר, לבעלי המוניות קצת פחות. כיום מסתובבות בעיר בהערכה גסה כ-700 מוניות. לכל הדעות מספר מוגזם, שאינו מותאם לכמות הנסיעות ומספר התושבים. אז אפשר להאשים את ה'חאפרים' אפשר לומר ואולי בצדק, כי כל הורדת המחירים אינה חוקית בעליל. הרי נהג מונית חייב להפעיל מונה בכל נסיעה, איך ניתן לקבוע מחיר פיקס לכל נסיעה. אך שוב, את התושבים זה לא מעניין, הם נוסעים בזול ונהנים מהמצב. שוק המוניות כמו שאר השווקים הכלכלים בארץ, פרוץ ואינו מוסדר כחוק. במדינה ההולכת ונידמות לסוג של רפובליקת בננות, החזק ישרוד, החלש יפלט והשוק ימשיך הלאה. שוק המוניות כמו שאר העסקים בעיר נמצא במשבר כלכלי עמוק. אבל נהגי המוניות, יתפנו, יתקדמו ויבכו כל הדרך לבנק, ממש כמו כולנו.

ראיון עם חולדה שמנה
בוודאי שמתם לב, כי באילת מסתובבות חופשי חולדות ענק שמנות ומפוטמות. השמועה על הולכי הארבע הגיעה גם לעיריית אילת. השבוע התקשרה תושבת העיר וסיפרה בהיסטריה, על מיפגש אינטימי עם חולדה, דור שמיני לפח זבל עירוני. כותב השורות שמע ולא ממש האמין, חולדות, בעיר, בימינו. ממש באותו יום ירדתי בשעות אחה"צ לזרוק קצת זבל אורגני לתוך צפרדע עירונית. ופתאום, ממש לידי עמדה חולדה בגודל טיבעי, האמת חולדה זאת לא הגדרה נכונה. היא היתה סוג של דינוזאור מפארק היורה, שלתומי חשבתי כי ניכחדו מהעולם. אך באילת, כמו באילת, אין דבר כזה, שאין דבר כזה והחולדה עמדה זחוחת דעת וכירסמה בשלווה אמיתית נתח של עוף, שידע כבר ימים טובים יותר. ברגע של שפיות פניתי ליצור השמן ושאלתי, ככה, בלי בושה, עומדת, לא מפחדת ואוכלת ממש מול עיניי. החולדה הרימה את ראשה משאריות העוף ופלטה גיהוק מריח וענתה "המצב לא קל, הגזירות קשות והזבל זה לא מה שהיה פעם. אך למזלנו, העיריה לא עושה דבר נגדנו, כך שיכול היה להיות גרוע יותר". עמדתי המום, חשבתי חיובי והחולדה נעלמה למכולה הבאה. צחוק צחוק, אך היה כדאי שעיריית אילת תעשה משהו בנידון או שאולי היא מתכננת אטרקציה עירונית חדשה. הקמת פארק חולדות בסיגנון שפילברג, ממממ...יכול להיות רעיון טוב.

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש