פרסומת
דלג

פתוח לוויכוח-נושא אחד, שתי דעות

מאת: מערכת ערב ערב ● 2/5/2012 09:46 ● ערב ערב 2548
הפרדה במקור או טיפשות וטרור/מאת פ.סבדונים

תמונת כתבה


אז בואו נתחיל מן המטרה: יש לשמור על כדור הארץ, על אמא אדמה, על הימים והנחלים, על האוויר, על בע"הח והצמחים למיניהם. על זה רובנו מסכימים, כך אני חושב.
עכשיו נתמקד בעניין מיחזור האשפה. המיחזור טוב על פי רוב. אמנם ישנם מיקרים שהמיחזור כל כך יקר ומסובך לעומת ייצור מחדש, שזה ממש לא כדאי, אבל שוב זה נדיר, והתועלת לאיכות הסביבה מקזזת את מרבית המקרים המועטים הנ"ל. גם זה לדעתי, נחלת הרוב (כדעתי אני-בתור אחד שהתחנך על בירכי החברה להגנת הטבע). המיחזור גם נהיה כלכלי, על ידי תמריצי מדינה להטמנה מופרדת ומכירת קומפוסט שמיוצר מהחלק האורגני שבאשפה, לטובת גינון וחקלאות.
אז מה עם הפרדה במקור? ובכן, זה שלב בתהליך המיחזור, השלב הביתי, שבו האזרחים הפשוטים אמורים להפריד בין סוגי האשפה השונים ובכך להקל על המיחזור. נשמע יפה לא?- Buzz word של ממש- "הפרדה במקור", אבל האם מישהו בדק כמה זה יעיל ומועיל למטרה (כן, זו שבפיסקת הפתיחה)
ולמה זה באמת משמש?
הפרדה במקור יעילה רק בתנאי שכולם עושים זאת ובאדיקות. זה בדרך כלל מושג על ידי חינוך לאורך שנים, פיקוח של פקחים, הלשנות ועימותי שכנים (מילים לא יפות אך אמיתיות). זה גם לא מספיק. דרוש מערך לוגיסטי מוקפד כדי שההפרדה תישמר לאורך כל המסלול המשותף של סוגי האשפה-שקשה מאוד לנטר אותו. גם זה עוד לא מספיק. בתחילת הטיפול בסוגי האשפה השונים, יש מיון ובקרה נוספים לווידוי ההפרדה-לעצור שגיאות שנעשו בדרך. מה האלטרנטיבה? הפרדה באתר הטיפול באשפה. מילה שעוד לא תפסה ופחות סקסית. הרעיון הוא פשוט: להעמיד מכונות (ויש כאלה) ואנשים שימיינו את האשפה הגולמית באתר האיסוף העירוני (מטמנות עירוניות/אזוריות) וישלחו כל סוג אשפה למסלולה. העבודה הזו דורשת בד"כ הכשרה פשוטה יחסית ובשיטות תגמול מסוימות, יכולה לפרנס אדם בכבוד, אפילו בכבוד רב. רגע רגע תאמרו, ומה עם החינוך לערכי שמירת ואיכות הסביבה? אז החינוך שכן נדרש הוא חינוך לערכים שמביאים לתוצאה הרצויה ולא חינוך לערכים 'אופנתיים'. החינוך להפרדה במקור לא רק יעלה כסף, יבזבז זמן ואנרגיה, אלא גם לא יביא לתוצאת מיחזור יעילה. נהפוך הוא, זה יביא לעוד מעמסות על האזרח הקטן, יעלה יותר ויגרום לאי נוחות לפחות בשכונות עקב סכסוכים, הלשנות ופיקוח (ראה "טרור" בכותרת), מה שימאיס את כל העניין על הציבור. עדיף לדעתי לחנך ליסודיות, ידע ומחשבה ביקורתית.

ולפני סיכום, שתי אנקדוטות:
לפני כשנה וחצי, התפרסמה כתבת תחקיר טלוויזיונית באנגליה שמראה שאחרי כל המאמצים להשיג מהציבור הפרדה במקור, באים אוספי הזבל ועורמים הכל יחד מחדש פשוט כי אין להם מספיק משאיות לכל סוגי האשפה ומספר סבבי הניקיון הנדרשים כדי לאסוף את סוגי האשפה בנפרד הופכים את המאמץ ללא כלכלי בצורה בלתי נסבלת מבחינת העומס התקציבי. לדעתי, אנחנו עניים עוד יותר מהאנגלים.

אנקדוטה שניה מגיעה מהרבה יותר קרוב. בישוב באר אורה הופתעו בוקר אחד לגלות שהוצבו להן מטמנות מרכזיות ברחבי הישוב עם הפרדה בין פסולת אורגנית לפסולת אי-אורגנית. בשיחות עם נציגי הישוב ועם תושבי הישוב כולו, הבטיח ראש המועצה האזורית אילות, מר אודי גת, שהמהלך לא נעשה כמאמץ לחסוך כסף באיסוף האשפה מכל בית בנפרד ביישוב (כפי שהיה עד אז) , אלא כתהליך של הפרדה במקור, שהוא חלק ממאמץ המיחזור של המועצה ובהתאם להנחיות המשרד לאיכות הסביבה. לא עזרו ההצעות שההפרדה אכן תיעשה, רק שימשיכו לאסוף מכל בית. מר גת הביא איתו את איש המועצה שאחראי לנושאים הירוקים בשטחי המועצה, בחור בשם אסף. זה בתורו הסביר את החשיבות האקולוגית ואת הערכים מאחורי המהלך. כל טיעון נגדי על ארגונומיה (הנדסת אנוש) לקויה, חוסר מחשבה מעשית נפלו על אוזניים ערלות.
והנה, לפני מספר ימים, יודעו תושבי באר אורה, על ידי יו"ר הוועד, מר גיא מרקמן ומזכיר הוועד, מר יהודה קרן, כי המועצה החליטה להוציא את המטמנות עקב קשיים טכניים לאיסופם (כלומר זה לוקח יותר זמן וכסף מאשר בשיטה הישנה). הבנתם?!

אז אסכם. בהתלהבות למען הפרדה במקור אתם פותחים פתח לפנאט הירוק השכונתי להשליט טרור-רק חכו ותראו מה יעשה לכם מר זלץ החדש, כשכוס פרילי תיכנס בטעות לשקית הזבל האורגני. תאפשרו לרשויות המקומיות להסיט כספים מעניין הטיפול באשפה לטובת עניינים שמביאים יותר תהילה וקולות. תפסידו מקומות עבודה עם הכנסה מכובדת לאוכלוסיות הכי חלשות, ותחנכו נקודתית עבור אסטרטגיה לא יעילה במקום לחנך עבור דברים שישמשו גם את איכות הסביבה וגם למגוון רחב של נושאים אחרים.
החלופה של מיון בנקודת האיסוף המרכזית של השלטון המקומי, כלומר בתחנת השינוע או במטמנה (שלב שבין כה וכה הכרחי ורק יש להפוך אותו לעיקרי), עונה על מרבית התקלות האלה, אלה שיש לה שני חסרונות גדולים. זה לא 'סקסי' מבחינת הפוליטיקה המקומית (ולא יאפשר הסטת תקציבים מהנושא החשוב אך האפור הזה) ויגרום לירוקים הפנאטיים להתפלץ. הרי זה אחרת ממה שהם חושבים ועל זה כמעט נגזר .....

אם כן ההצעות הן:
א.אל תפחדו.
ב.גם בנושא איכות הסביבה אין תחליף לשכל ישר ואיזונים הגיוניים.
ג.סקסי/אופנתי/טרנדי-זה לא העיקר. העיקר הוא מה יביא מזור לכדור הארץ.
ד.חיוך תמיד בריא.


בתגובה למכתבו של פ.סבדונים (אלמוני?) – הפרדה במקור או טיפשות וטרור
כשמדברים על פסולת ומיחזור (וזה נכון לכל תחום), חשוב מאוד לדבר מתוך ידע ולדייק בעובדות., נוכח האמור במכתבו של פ', חשוב לי מאוד לעשות סדר בדברים ולהסביר את התהליך אותו עוברת מדינת ישראל ואזורנו יחד איתה.
מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה באופן ניהול הפסולת, המהפכה שהחלה בתחילת האלף בסגירת המטמנות (מזבלות) הלא חוקיות, המשיכה עם חוק שמירת הניקיון, והטלת היטל ההטמנה (2007) ממשיכה היום עם המעבר להפרדה במקור ויישום חוק האריזות.
חשוב לציין, שמדובר בתהליך דינאמי ומדובר במהפכה של ממש אשר בשונה מתהליכים גדולים אחרים במשק, דורשת שינוי בדפוס ההתנהגותי של האזרחים בביתם הפרטי, התהליך בהנהגתו של המשרד להגנת הסביבה שנעשה בארץ לראשונה דורש למידה תוך כדי ביצוע ומטבע הדברים נעשות גם טעויות וכל הזמן צריך לשפר ולתקן.
הפרדת הפסולת אינה תהליך ספורדי או גחמה של ראש רשות מקומית זה או אחר, מדובר בתהליך ארצי מסודר אך כאמור דינמי ונתון לשינויים, להלן הסבר קצר על המציאות הקיימת והתהליכים העומדים בפנינו:
ראשית אתייחס למונח הפרדה במקור, הכוונה להפרדת הפסולת למרכיביה במקור (בבית התושב\במפעל וכד') ולא במפעל מיון כפי שמציע פ', הניסיון שנרכש בעולם מלמד שהפרדת המרכיבים במקור (לפני שתערבבו כל המרכיבים) שומרת על הערך של המרכיבים השונים ומאפשרת שימוש חוזר, מיחזור והשבה טובה יותר של הפסולת.
כיום אנו אוספים פסולת ממרכזי מיחזור וממתקני הנייר הפזורים בשכונות וביישובי חבל אילות, הענות התושבים הולכת ועולה בשנים האחרונות, ואנו מגיעים להיקפי מיחזור של כ- 10% מכלל הפסולת הביתית, בכדי לנסות ולעלות מדרגה בהיקפי המיחזור, הגשנו עבור אילת וחבל אילות בקשה להימנות בין הרשויות "המקדימות" להפריד את הפסולת האורגנית מכלל הפסולת, לצעריי נוכח הניתוק הגיאוגרפי והעדר מתקן קצה לטיפול בפסולתי עדיין לא התחלנו בתהליך זה (מתוכננים פתרונות ומתקנים לאילת וליישובי החבל בשנים הקרובות).
חוק האריזות, אשר מטיל את האחריות על פינוי האריזות למיחזור על היצרנים והיבואנים, מאפשר לנו לפרוס מערך כלי אצירה (פחים) המיועד רק לאריזות אשר מהוות כ- 40% ממשקל הפסולת !!! כלומר, נוכל בקרוב להציב פח כתום ליד כל פח קיים (נשתדל כמובן לצמצם את כמות הפחים הקיימים), ובעזרת שיתוף הפעולה של התושבים - להכפיל ולשלש את היקף הפסולת אשר תפונה למיחזור, מהלך זה ייושם באזורינו עוד השנה ויהווה הנדבך השני והמשמעותי במהפכת המיחזור באזורינו עד להתחלת הפרדת הפסולת האורגנית אשר תחל גם היא בשנים הקרובות.

שתפו את הכתבה בפייסבוק