פרסומת
דלג

סיפורה של אחת מנשות גואל רצון

מאת: מלי פישמן ● 30/5/2012 08:27 ● ערב ערב 2552
"כשאת נמצאת בפנים את בטוחה שה'אחרים', אלה שבחוץ, לא מבינים והם המסכנים, ואילו את חיה את החיים האמיתיים". באמת הזו האמינה שרי הורוביץ, תושבת אילת, שהייתה אחת מנשותיו של גואל רצון. לאחרונה היא עברה להתגורר בעיר, פותחת דף חדש, משוחרר, עצמאי ובוגר יותר בחייה. בראיון חושפני היא מספרת איך נכנסה לכת, מה הרגישה כחברה בה ואיך הצליחה להחזיר לעצמה את החיים
סיפורה של אחת מנשות גואל רצון

לא בכל יום יוצא לך לפגוש בחורה שחיה את חייה בכת. אחת כזו היא שרי הורוביץ, מי שהייתה אחת מנשותיו של גואל רצון, שלא מתביישת לספר על חייה הקודמים. לאולם האירועים במתנ"ס 'יעלים' הגיעו באחד הערבים נשים רבות וגם מעט גברים, לשמוע את סיפורה של מי שהייתה מנשותיו של רצון.
"שלום שמי שירי הורוביץ ובאתי לספר לכם את סיפורי", ככה היא פתחה. מיד היה מי שהציע לה בקבוק מים והציעו לה לשבת, אך היא בנעימות ובנחישות אמרה- "הכל בסדר", צמד מילים שיחזור על עצמו פעמים רבות לאורך הערב.
שרי העדיפה לעמוד כל הערב תוך שהיא מספרת את סיפורה. למרות שהיא ביקשה מהקהל להמתין עם השאלות עד לסוף דבריה, לא יכלו הנוכחים להתאפק, והיא השיבה על כל השאלות בסבלנות אין קץ ובנועם רב.
לספקנים שבינינו היא פתחה את דבריה באמרה כי למעשה כל הסיפור של גואל רצון הוא סוג של התמכרות לכת.
"אנחנו מכירים מכורים לסמים ומכורים לאלכוהול, ויודעים לזהות, לטפל וכדומה, אבל בנושא של כתות הנושא הרבה יותר מסובך. לא כולנו מודעים לזה ולא כולנו יודעים לזהות את זה. יש בארץ כמאה אלף אנשים שנמצאים בתוך כתות. בישראל עצמה פועלות כשמונים כתות שונות", היא זרקה את הפצצה לאוויר. לרבים מאיתנו המשפט הזה היה כמו אגרוף ברזל בבטן הרכה. גם אם היינו ספקנים לגבי מהות הערב והסיפור שלה, הרי שהחיבור הראשוני הזה ששרי עשתה בין פרשת גואל רצון לבין כת כבר מאותו רגע נתן לכל הנושא נופך אחר, מסוכן יותר, כללי יותר.

"איך אסביר לגואל שדיברתי עם זרים"...


הסיפור הוא על מספר לא קטן של נשים, וקצת למעלה מחמישים ילדים, שבמשך מספר שנים היו נתונים לחסדיו ולרצונותיו של איש אחד, תוך איבוד הזהות העצמית ויכולת החשיבה האובייקטיבית שלהן. הפגיעה היא לא רק פגיעה נפשית בנפשות הפועלות אל גם במשפחות שנשארו מחוץ לכת הזו של גואל רצון. לא היו שם מכות או פגיעות פיזיות, אבל הייתה המון השפלה והמון פגיעה נפשית.
שרי בחרה להתחיל את סיפורה דווקא מהסוף, מנקודת המפנה ששחררה אותה מהסיוט הזה שנקרא גואל רצון. "בחיים לא אשכח את התאריך 13 לינואר 2010. דמיינו לעצמכם בחורה בת שלושים יושבת בתחנת אוטובוס בדרך לעבודה. כולי מכוסה מכף רגל ועד ראש, לא בגלל שאני דתייה, אלא בגלל שככה גואל רצה. לבשתי שמלה ארוכה שמתחתיה תחתית ומתחתיה מכנסים, וכמובן גם כיסוי ראש. הייתי מאוד לחוצה כי מיהרתי לעבודה. בראש רק חלפה לי המחשבה להספיק לסמס לגואל איפה אני בדיוק, כי זה היה הנוהג. גואל היה חייב לדעת כל דקה ודקה מחיינו איפה אנחנו בדיוק". תוך כדי העיסוק הזה שלה ניגשו אליה בחור ובחורה והציגו עצמם כשוטרים כשהם מבקשים ממנה להתלוות אליהם. שרי כמובן הופתעה ופחדה מאוד. "הפחד שלי היה איך אסביר את זה לגואל. איך אסביר לו שדיברתי עם מישהו, אפילו אם הוא שוטר".
השוטרים לא הרחיבו את ההסברים שלהם בעניין, ושרי הבינה שאין לה הרבה ברירות ואם היא לא רוצה שכל יושבי תחנת האוטובוס יסתכלו עליה, כדאי לה להישמע להם וללכת בעקבותיהם. בדרך עוד ניסתה לשכנע אותם לגשת לתחנת משטרה קרובה ולא לנסוע במכונית שלהם לתחנה מרוחקת יותר, אבל מהר מאוד היא הבינה שאין לה ממש אמירה בעניין. "מה שהעסיק אותי באותם הרגעים זה מה אני אגיד לגואל? איך אסביר לו את כל הדברים הללו? הרי זה ממש אסור בתכלית האיסור". ככה הגיעה שרי לתחנת המשטרה בסלמה.
הסיפור של שרי מתחיל בעצם הרבה יותר מוקדם. כשהייתה בת 13 הוריה התגרשו."אמא שלי, אני ושתי האחיות שלי עברנו לגור אצל סבא שלי". בתור ילדה היא זוכרת במעורפל ביקור אחד של הדודים שבאו לבית הסב לדבר עם אמה על בת הדודה. "הדודים ביקשו מאמא שלי עזרה, שתדבר עם בת הדוד שנשבתה בקסמו של איש אחד בשם גואל רצון. הם השתמשו בביטויים כמו- כישוף וכדומה והיו מאוד מיואשים. בת הדודה רצתה לעזוב את ילדיה ואת בעלה עבור גואל והדודים ביקשו שאמא שלי תתערב כי היא הייתה מאוד קרובה לבת הדודה המדוברת".
אמא של שרי התנדבה לעזור למשפחה ונפגשה עם בת הדודה כבר למחרת היום. בשיחה הצליחה בת הדודה לשכנע את אמא של שרי כי הדברים הם לא בדיוק כפי שהם נאמרים, והיה לה להגיד על גואל רק דברים טובים. "אמא שלי מאוד הסתקרנה והחליטה להיפגש עם גואל. היא הזמינה אותו אלינו הביתה כשסבא שלי לא היה בבית", מספרת שרי.

גואל אמר להפסיק לעשן


כילדה צעירה זוכרת שרי את המפגש הראשון עם גואל כמשהו מאוד חיובי. הוא הצטייר בעיניה כאיש חכם שיש לו עצות זהב והוא כולו מלא בכוונות טובות. גם אמה התרשמה מאוד לחיוב ממנו, ונוצרה בין השניים ידידות מופלאה. האמא, כאישה גרושה עם בנות קטנות, ראתה בו מישהו נחמד שאפשר להתייעץ איתו. "הוא הצטייר בעיניה כיודע את כל החוקים, יודע מה הם הזכויות שלה", היא נזכרת, "התחושה שלה הייתה כאילו הוא פתח לה את העיניים".
האמא פעלה על פי העצות של גואל וראתה כי טוב. בין היתר גואל רמז לה שעליה לעזוב את בית הסב ולמצוא את הדרך שלה בחיים. בעקבות ההתחברות של האם עם גואל נוצר ויכוח עם הסב והאם עזבה את הבית תוך שהיא מוצאת דירה בעזרתו של גואל. "בשלב הזה של הויכוחים עם סבא וחיפוש הדירה, גואל קצת ניתק מגע, כאילו לא רצה לקחת אחריות. רק אחרי שמצאנו דירה הוא חזר לחיים שלנו".
כששרי הייתה בת 16 היא מאוד העריכה את גואל רצון. היא האמינה שבזכותו היה להם בית משלהם, היא העריכה את העזרה והסיוע בעצות הטובות שגואל נתן לאמה. גואל היה שם תמיד לעזור ולסייע בכיוון הדברים עד למציאת הפתרון הטוב ביותר עבור האם והילדות. מטבע הדברים בגיל הזה גם שרי החלה להתעניין בגואל. השיחות איתו היו בעלות טעם מבחינתה, היא הרגישה שהיא יכולה לבטוח בו ולספר לו כל דבר. זו הייתה תקופה מאוד טובה עבור שרי. השגיה בלימודים היו גבוהים, היה לה חבר בגילה אותו אהבה, והחיים נראו נפלאים ונהדרים. לאורך כל התקופה הזו גואל תמיד נתן למשפחה את ההרגשה שהוא נמצא שם עבורם, באופן זמני, וכי יום אחד הוא יעזוב ויעבור למשפחה אחרת שתהיה זקוקה לעזרה. האמירות הללו של גואל מאוד הפחידו את שרי ואת אמה, שכן הן הפכו מאוד תלויות בו והרגישו שהן לא תוכלנה להסתדר בלעדיו.
באחד הפעמים כשהייתה כבר בת 18 ישבה שרי עם גואל בסלון הבית ועישנה סיגריה. גואל שאל אותה אם היא רוצה להפסיק לעשן, ושרי מצאה את עצמה אומרת לו כן. "בכלל לא רציתי להפסיק, אבל אני לא יודעת איך שהוא לא הייתי מסוגלת להגיד לו 'לא' אז יצא לי 'כן', אבל ממש לא התכוונתי לזה". ואז בלי לגעת בה בכלל גואל אמר לה שמרגע זה היא מפסיקה לעשן. לרגע אחד לא היה לשרי ספק שהיא באותו רגע מפסיקה לעשן רק בגלל שגואל אמר. הפסקת העישון נמשכה כ-12 שנים.

כשאת אומרת 'כן'


באחד הימים הגיע גואל לביקור בביתם של שרי ואמה עם אחת הבנות הגדולות שלו. שרי התרשמה שהוא אבא מאוד טוב, מפרגן, אוהב. "ואז הוא הסתכל עלי, ושאל אותי אם הייתי מביאה ממנו ילדים. הוא היה אז בן 45 ולי לא היה נעים להגיד לא. הייתי כולי בת 18 אז אמרתי לו אולי מבנק הזרע". לדברי שרי גואל היה בטוח שילד משלו זה ילד מסוג אחר. הוא נהג להגיד שילדים שלו זה ילדים מזן אחר. ככה הוא האמין.
באותה תקופה בת הדודה של האמא כבר הפכה להיות אישה נוספת לגואל, מלבדה היו לו עוד שתי נשים "חשוב לציין כי גואל התחתן רשמית רק עם אישה אחת, כך שלמעשה הוא לא עבר על חוק של ריבוי נשים", מציינת שרי. מבחינתה של שרי זה היה בסדר גמור שלגואל יש כמה וכמה נשים. למרות שזה לא מקובל. מן הסתם היא הייתה מתנגדת לזה אם זה היה מישהו אחר, אבל מאחר וזה היה גואל, הכל נראה לה בסדר גמור. גואל נתפס בעיניה כמשהו אחר, לא אחד מן השורה.
באחת הפעמים כשהיא כולה בת 18 גואל שואל אותה אם היא רוצה להיות האישה שלו. שרי, בחורה צעירה עם חבר אוהב וחיים טובים לא הצליחה לעמוד מול גואל ולהגיד לו 'לא' ומצאה את עצמה משיבה לו בחיוב.
"זה היה ה'כן' הכי משמעותי שחוויתי בחיים. לא ידעתי לאיזה עולם אני נכנסת. הרגשתי שאני חייבת לו כל כך הרבה, על העזרה לאמא שלי, על ההצלחות שלי בלימודים, על הכל", היא מודה.
שרי המשיכה בלימודיה ואף סיימה כיתות י'ג וי'ד וקבלה תעודת הנדסאית. מבחינתה זו הייתה התקופה הכי גרועה בחיים שלה. היא ניהלה סוג של חיים כפולים. מצד אחד היא המשיכה להיות עם החבר שלה, אבל גם החלה להיפגש עם גואל באופן קבוע פעם בשבוע כל יום שני. היא משחזרת את הפגישות הללו ומספרת על הסבל בכל פגישה ופגישה. למרות שגואל לא כפה עליה יחסי מין היא הרגישה שזה לא בסדר מצידה שהיא לא רוצה אותו. שהיא לא נהנית להיות איתו. היא לא הצליחה להבין איך זה שהיא סובלת מאדם שבסך הכל עשה טוב לה ולמשפחתה.
רק שנים מאוחר יותר הבינה שרי שגם לאמא שלה היה קשה. גם אמא שלה הייתה שבוייה בהשפעה של גואל. לאמא שלה לא היה נעים להגיד לו 'לא' אחרי כל העזרה שקיבלה ממנו. היא חשבה ששרי מאושרת ושמחה בשבילה. היא האמינה שהחיים של שרי עם גואל יהיו טובים יותר מאשר החיים שהיו לה עם בעלה.
וככה התגלגלו להם הדברים. שרי מצאה את עצמה בתוך כת שגואל עומד בראשה. שרי הייתה שם כעשר שנים ולא היה לה שום כוחות להתנגד לו. היא כל הזמן הרגישה כלפיו מחויבות וחשה שיש לה רצון לתגמל אותו עבור כל מה שעשה למענה. במשך עשר השנים הללו הצטרפו עוד ועוד נשים לכת. כל אישה וסיפור חייה.
בינתיים היחסים עם החבר נותקו, "אני יודעת שגואל נפגש עם החבר שלי ללא ידיעתי ואז הוא נעלם מהשטח. ניסיתי כמה פעמים להתקשר אליו ולא הצלחתי. בסופו של דבר זה הצליח לי וקבענו להיפגש כדי לסיים את זה יפה". שרי מתארת פגישה מאוד עצובה עם החבר וסיום מאוד כואב של היחסים. ניתוק מוחלט חל בין השניים. "הוא נראה נורא", היא מספרת על החבר, "היו לו עיגולים שחורים מתחת לעיניים. הוא סיפר לי שהוא כל הזמן מקיא ואז הוא אמר לי משפט שנחרט לי בלב. לא בראש, בלב. הוא אמר לי שעכשיו הוא יודע מי זה גואל".
מבחינתה של שרי החיים המשיכו והיא עם גואל. ביחסים שלה איתו כבן אדם היא הרגישה נוח, אבל ביחסים הזוגיים היא סבלה. מבחינתה, כל פעם שהוא נגע בה היה סיוט. הוא אומנם לא כפה עליה לקיים יחסי מין, אבל היא כפתה את זה על עצמה. היא רצתה להתאהב בו, ורצתה שיהיה גם לה ילד ממנו כמו שיש לשאר הנשים שלו. היא הרגישה שהיא מוכרחה לעשות את זה על מנת להיות בעיני עצמה ובעיני גואל יותר טובה יותר שלמה.

במשך עשר שנים שהייתה בכת היא ניסתה להיכנס להריון, אבל למרות כל הטיפולים, ולמרות הכל זה לא הצליח לה.

הרמון של נשים וילדים


בתקופה הזו בעודה חברה בכת, הצטרפה אליה גם אחותה הגדולה. אחות שהתגרשה מבעלה ונותרה עם ילד אחד. לאחר הגירושים עברה אחותה לגור עם אמה עד שגואל החליט לקחת גם אותה לאישה. אף אחד לא התנגד לרעיון הזה. שרי מספרת כי מבחינתה זה היה סוג של זכות. אחותה הייתה שם איתה וזה היה בסדר גמור. זה היה השלב שהכת הפכה למעין הרמון נשים וילדים, שכולן נועדו לספק את צרכיו של גואל. שום דבר לא זז בלי רשותו וכולן איבדו את הזהות שלהן עבורו.
הן גרו בקומפלקס של שלוש יחידות דיור מאוד גדולות. כל יחידה הייתה בת שתי קומות. הן הרגישו שהן מאושרות וחיות באידיליה מטורפת של אחוות נשים, אבל גם הייתה שם קנאה. למרות זאת הן הרגישו שזו עבורן זכות מאוד גדולה. "זה אחד הסימנים של כת. כשאתה עובר לגור עם אנשים שאתה לא מכיר ומאמין שחיים באידיליה ומברכים שזכיתם בזה ושכולם בחוץ מסכנים ורק אתם מאושרים. אני מודה - גם אני הייתי מאושרת, הרגשתי שמצאתי את נקודת האמת בחיים".
על פי שרי, החיים בכת התנהלו בשיתוף של הנשים אחת עם השנייה. הן ניהלו חשבון באופן משותף, הביאו ילדים מגואל, יצאו לעבודה, עשו קניות משותפות וחיו בקומונה - הכל עבור גואל.
"הוא מצידו לא עבד אפילו יום אחד בחיים. הוא גם תמיד הצהיר שהוא מסתפק במועט ולא צריך הרבה, אבל פה ושם היו רמיזות". וכל רמיזה שכזו מצידו הייתה עבור הנשים הוראה מגבוה. כשגואל רצה מחשב אז כמובן הוא קיבל את הטוב ביותר. הנשים אספו כסף כדי לקנות לו את הדברים הטובים ביותר. למרבה האירוניה הן עשו זאת כאילו מתוך רצון חופשי משלהן.
כששרי רצתה להמשיך בלימודים, גואל הצליח לשכנע אותה שיש זמן ללימודים והחשוב יותר זה להביא ילד. שרי רצתה לצאת ולעבוד במקצוע שרכשה אבל גואל שכנע אותה שבינתיים תוכל למצוא עבודה במשק בית.
"היו לו תנאים מאוד מגבילים לזה. אסור שבעל הבית יהיה בבית בזמן שאני מנקה, אלא רק האישה ואחר כך זה החמיר. הוא אסר גם שבעלת הבית תהיה כדי שהיא לא תוכל לדבר איתי", היא מתארת את אחד האיסורים של גואל. מה ששרי לא ידעה היה שבזמן אמת היה גואל מדבר מאחורי גבה ומשכנע אחרות לא לדבר איתה. הוא הפך אותה בעיני הנשים האחרות לסוררת ומורדת, אבל לה הוא אמר שהוא אוהב אותה.
כאמור נוצרה מעין מערכת כלכלית שכללה שכר דירה משותף, חשבונות, אוכל משותף וכדומה. עם השנים המערכת הזו הפכה להיות מורכבת וקשה, וההוצאות הפכו להיות מאוד גבוהות. שרי נאלצה לקחת הלוואה מהבנק כדי לעמוד בחלק מהחובות הללו וגם אחרות עשו זאת.
ההתנהלות הייתה התנהלות של כת על כל המרכיבים והסממנים שלה. הנשים איבדו את הזהות שלהן וחשבו שהן חיות בגן עדן, בזמן שבעצם עבורן זה היה גיהינום. שרי מספרת על שכנוע עצמי שאדם עושה לעצמו. "זה נכון שגם בחיים רגילים אנחנו עושים לעצמנו שכנוע עצמי, אבל מה שקורה בכת זה הרבה יותר גדול וברמה אחרת לגמרי שמי שלא נמצא שם לא יכול לתאר את זה לעצמו".
בשלב הזה פונה שרי לקהל המאזינים באולם ואומרת- "תראו, אם לא תקבלו את כל מה שאני מספרת זה סימן שאתם שפויים ושומרים על הזהות שלכם. תמיד צריך לשאול שאלות. תמיד צריך לשמור על הזהות העצמית והאמת העצמית שלכם".

ואז התערבה המשטרה


במשך כל שהותה בכת לא חוותה שרי אלימות פיזית, אבל הייתה שם הרבה מאוד אלימות מילולית. שרי האמינה שכאשר גואל מעליב ומשפיל זה בא ממקום טוב. זה בא כדי לחנך אותה ולהפוך אותה לאדם יותר טוב. היא סירבה להאמין שזה בא ממקום רע. היא לא יכלה לחשוב על זה שגואל מתחבר עם המושג 'רוע'.
לפתע, תוך כדי שיחה, הסירה שרי את העליונית שלבשה מעל השמלה. לנגד הנוכחים באולם התגלו שני קעקועים מאוד גדולים בדמותו של גואל על שתי הזרועות שלה. "לגואל היה חבר טוב שהיה איתנו בכת והוא היה עבד נאמן שלו. יום אחד הוא עשה קעקוע בדמותו של גואל ואנחנו, כל אחת מאתנו, כמו כבשה בעדר, הלכה ועשתה את זה". היום שרי מצויה בתהליך של הסרת הקעקועים הללו. אבל כמו שייקח זמן עד שהתקופה ההיא והשלכות שלה יעברו, כך גם ייקח זמן עד שיעבור תהליך הסרת הקעקוע
שרי מדברת על כתות ואומרת: "הפגיעה הכי קשה זה במשפחות. זה מאוד קשה כשילד מגיע למצב כזה שהוא מצטרף לכת. בתקופה הזו, ההורים הם האויב. זה כמעט בלתי אפשרי לצאת מכת באופן עצמאי. רק מבחוץ אפשר לפעול להוציא אותם משם וגם זה מאוד קשה ומסובך".
לאחר הצטרפותה לכת של אחותה הבכורה, הצטרפה לכת גם אחותה הצעירה. אותה אחות צעירה שמאוחר יותר כשיגמר כל הסיפור יתברר שגואל שכב איתה כשהייתה בת 14 בלבד. אותה אחות צעירה שעדותה במשטרה הובילה למעשה לפתיחת החקירה הסמויה והתעניינותה של המשטרה בגואל רצון.
האחות הקטנה הצליחה לעזוב את הכת לאחר שנתנה לגואל להבין שהיא בוגדת בו. במקרה שכזה גואל היה זה שביקש שהאחות תעזוב ושאף אישה לא תדבר איתה. התירוץ הזה של האחות שהיא בוגדת, עזר לה להגיש את התלונה על מעשיו של גואל למשטרה ולעזוב את הכת.
שנתיים תמימות נותק הקשר בין האחות הצעירה לבין שרי, אחותה הבכורה ואמה. שנתיים בהן המשטרה חקרה ובדקה את הסיפור על כל צדדיו.
ואז הגיעה הפעולה של המשטרה. ביום אחד אחרי שכבר נאספו כל הראיות, עצרה המשטרה את גואל יחד עם כל נשותיו וילדיו.
לאחר חקירה מתישה במשטרה הופנתה שרי למקלט לנשים מוכות בתל אביב, רק שם היא התחילה להבין שהיא לא חיה באידיליה. היא שומעת קלטות ורואה מסמכים שמבהירים לה מי הוא באמת גואל ועד כמה היא הייתה במקום הכי נמוך שהייתה יכולה להיות בחיים שלה.
במהלך החקירה ובמקלט לנשים מוכות הייתה שרי מנותקת מהמשפחה שלה. היא מרגישה בודדה בעולם. במהלך שהותה במקלט היא מקבלת אישור לעבוד – כדי לשלם את החובות שהצטברו, והיא מקבלת טלפון עם איסור ליצור קשר עם הנשים האחרות של גואל או עם משפחתה. כמובן ששרי לא עומדת בזה ומנסה בכל זאת להתקשר לכולם, אבל הדבר לא מצליח לה. כל הטלפונים מנותקים. "הטלפון האחרון שניסתי היה לגואל, אבל גם הוא היה מנותק", שרי משחזרת.
תקופת השהות שלה במקלט הייתה מאוד קשה עבורה, אבל יחד עם זאת היא הייתה תקופה מלמדת מאוד במהלכה התחילה שרי להרגיש את החופש שלה מחדש.
בשלב מאוחר יותר היא פגשה את אחותה הקטנה, ויחד הן ניסו לאתר את החבר משכבר הימים. לאחר ניסיונות מספר הן מאתרות אותו. מסתבר שהחבר מתגורר באילת. שרי קבעה איתו פגישה באילת ומיהרה לטוס אליו ביום חורפי אחד. פגישה שהייתה מרגשת עד מאוד.
היום שניהם חיים בזוגיות ומצפים לילד.