פרסומת
דלג

שורדות בבית

מאת: רותם ג'קסון ● 18/7/2012 13:16 ● ערב ערב 2559
זה כבר לא סוד שהגיבורות האמיתיות של החופש הגדול הן האמהות!. אם חשבתן לרגע להתלונן, תמיד תחשבו שיש מי שקשה להן פי שניים ואפילו פי שלושה. מה עושות אמהות מרובות ילדים בחופש הגדול? איך הן שורדות את ההמולה הבלתי פוסקת? האם הן מצליחות לעבוד בין לבין? ולמי בכלל נשאר זמן או כסף לקייטנות?!. השורדות האמיתיות בראיון מיוחד...
שורדות בבית

בעוד אנו, האמהות 'הצעירות' (רק שניים –שלשה ילדים) שוברות את הראש איך לתכנן את החופש, קשה לתאר איך עושות זאת ה'ותיקות' שבינינו, שבאמתחתן שישה ילדים ומעלה. האם הן לוקחות משכנתא כדי לשלוח את כולם לקייטנות או משתמשות במשכנתא כדי להעביר איתם את הקיץ בבית? איך מתכננים פעילות ביתית לקבוצת ילדים בגילאים שונים מבלי לטחון את הטלוויזיה ואת המחשב, ואיך למען השם נשארים שפויים אחרי חודשיים כאלה?!
דנה תירוש, מייסדת מכון 'בנין שלם' בירושלים (מכון להדרכה בענייני נישואין ומשפחה) ואמא לעשרה ילדים בעצמה, טוענת שאפשר להפוך את 'הסיוט' שנקרא החופש הגדול לאתגר ואפילו להרוויח מכך. "אני מעולם לא שלחתי את הילדים לקייטנות", מסבירה תירוש, "עשיתי החלטה עם עצמי שאני לא נכנסת למקום הזה של הקושי והסיוט שמביא איתו החופש הגדול, אלא לוקחת את זה לכיוון של אתגר, יצירתיות ועשייה. זו הזדמנות נהדרת להכיר את הילדים טוב יותר ולבנות במשפחה קשרים חזקים יותר. בשבילי זו הייתה משימת חיים, כמובן שנשארתי בחיים ואפילו נהניתי מזה בסופו של דבר. יש קושי והרבה, לא הכול וורוד וגם אי אפשר לצפות שיהיה. כשנכנסים ליום חופש עם הילדים צריך לדעת שזה כמו בעבודה, גם שם יש לנו ימים גרועים וצריך לעבור אותם. צריך להיכנס לזה בקטע אמיץ ולא להרגיש שהעולם נחרב אם לא הולך. הכי חשוב לא להרגיש כשלון באמהות, זהו יעד שצריך לסגל. לשמוח על ההצלחות הקטנות וממה שלא הולך להפיק לקחים למחר. הבעיה היא, שבאמהות לוקחים כל דבר בכזאת בקיצוניות, שמעדיפים לא להיות שם ולשלוח לקייטנה. צריך להתרגל למצבי ביניים, שלא הכול מצליח. היעד של חודשיים חופש הוא מאוד קשה, גם לאמהות ששולחות את הילדים לקייטנה, כי תמיד נשארת תקופה בבית. אז אפשר להיות גיבורה בשבועות הנותרים וגם על זה מגיע צל"ש.
הפטנט עם ילדים הוא, שלא צריך לספק להם כל הזמן אטרקציות חדשות, לפעמים ההגדרה של מה עושים, מספיקה להם ומספקת אותם. אפשר לשתף אותם בתכנון סדר-היום ואפילו לכתוב את זה ולתלות על המקרר.
סדר-יום הוא הבסיס לחופש. הדברים חייבים להיות מעוגנים: שעת משחק/ יצירה/ סיפור/ קריאה/ טיול/ מנוחה/ טלוויזיה/ ארוחה או כל דבר שמעניין אותם. רצוי אפילו לקבוע חצי שעה ביום של עבודה על חוברות החופש ולהפסיק אותם בשעה שנקבעה, אפילו אם הם רוצים עוד. חשוב לא לעשות דברים עד שנשבר להם, אלא תמיד לחתוך לפני, כדי שיישאר טעם של עוד".

מעסיקים בצוותא


התפיסה של אפרת אמא ל-11 ילדים (19,5) הגדול ושנה וחצי הקטן) היא דווקא כמה שיותר מסגרות לכמה שיותר ילדים ולכמה שיותר זמן. "במגזר הדתי, לשמחתנו, יש הטבות והנחות במסגרות השונות של החופש הגדול ככה שזו עזרה מאוד משמעותית עבורנו. בכל זאת עדיין נשאר זמן בו כולנו בבית ואז חשוב לדאוג שיהיה סדר יום מתוכנן ומסודר מראש עם טבלה. יש כמובן את הדברים הקבועים שעושים יומיום כמו להתפלל ולאכול, ויש יציאות מהשגרה של טיולים ונסיעות משפחתיות. בגלל שאנחנו משפחה גדולה אנחנו מעדיפים לעשת טיולים קצרים של יום אחד כדי לא להסתבך עם כל האריזות והבלגן שסביב הנסיעה. חוברות עבודה לחופש נכנסות גם הן לזמן קבוע בסדר היום כמו גם פעילויות התנדבותיות בקהילה.
קודם כל חשוב לדאוג להביא הרבה חומרי יצירה שווים הביתה, ככה שתמיד יהיה אפשר לשלוף משהו ולעשות. כמו כן, אנחנו מארגנים חוגים משפחתיים. בהתחלה כשהילדים היו קטנים אז רק אנחנו ההורים היינו מעבירים, עכשיו כשיש גם גדולים אז כל אחד מהם מעביר חוג במה שהוא טוב בו: נגינה, שפות, אומנות, בישול ואפיה, גיאוגרפיה, היסטוריה, לימוד תורה ועוד. אנחנו מסדרים את זה בטבלה ומתאימים את החוגים לגילאים השונים, בזמנים השונים.
כשיש כזה מספר של ילדים אפשר להיעזר מאוד בילדים הגדולים- להפעיל אותם שיתפעלו את הקטנים. כמובן שצריך לעשות את זה במינון הנכון ולא לכפות עליהם כדי שיישאר להם זמן גם לענייניים שלהם אבל ברוב המקרים הם אפילו די נהנים מזה.
בעקרון אנחנו משתדלים לשמור על מסגרת יחסית נורמאלית של שעות שינה גם בחופש. לא מאפשרים להם ללכת לישון מאוחר מדי או לקום יותר מדי מאוחר בכדי שההתנהלות תישאר נורמאלית ובריאה.

מי אמר פרויקטים?


החופש הוא זמן מעולה לפרויקטים בבית שלא מספיקים לעשות במשך השנה: סידור ארונות ומגירות, סידור החצר, סידור תמונות באלבומים, הדבקת ספרים קרועים, שטיפת המכונית ועוד. "בחופש", אומרת אפרת, "עוד יותר מהרגיל אנחנו מקפידים על תורנות של עזרה בבית. כל יום, כל אחד עושה משהו אחר ואנחנו נותנים חופשה של חודשיים לעוזרת. כל אחד אחראי לנקות את החדר שלו פעם בשבוע לפחות ובתורנות עושים את הכול- כביסה, כלים, פינוי שולחן, הכנת ארוחות וכ'ו. מדי כמה ימים אנחנו שוברים שגרה ויוצאים לאכול ארוחת ערב במקום אחר, פיקניקים, פיצה וכ"ו".
החופש הגדול, על כל הקושי וההמולה שבו, הוא בעצם הזדמנות נהדרת להידוק הקשרים בבית. "בין ההורים לילדים וגם בין האחים עצמם. בכל ערב אנחנו משתדלים להקדיש תשומת לב לאחד האחים, כדי שיהיה לכל אחד מהם גם זמן אישי איתנו ההורים ומדי פעם אנחנו שולחים את אחד הילדים לביקור של כמה ימים אצל דודים או לסבא וסבתא. זה לא יאמן כמה שהאיזון משתנה ברגע שאחד הילדים יוצא. משום מה תמיד נהיה שקט יותר בבית. בגדול, העיקרון המנחה שלנו לחופשת הקיץ לקוחה ממסכת אבות:
'השעמום מביא לידי בטלה והבטלה מביאה לידי חטא'. הרעיון הוא פשוט לא לתת להם להיות משועממים!"

מרלן גור, אמא לשישה ילדים (הגדולה בת 11 הקטן בן שנתיים) לא שולחת לקייטנות. למעשה היא צריכה להפעיל את שלשת הבנות הגדולות בבית ולהיות עם התינוק. לילדה השלישית יש גן כל החופש ורק הילד הרביעי הולך לקייטנה.
"כל יום אנחנו נותנים להן לבחור מה לעשות מחר", מסביר גור בעלה, "ככה שכל יום הולכים לאטרקציה אחרת בעיר. הדבר היחידי שמעוגן אצלנו בחופש זה השיעור בשוודית שמרלן מעבירה להן מדי יום בין שעה לשעה וחצי. את שאר הזמן הן מנצלות לביקור באטרקציות השונות, למפגשים עם חברים, ולשהייה בבריכה שבבית. זה החופש שלהן, הכיף שלהן ואנחנו לא מגבילים אותן. בחודש אוגוסט מרלן נוסעת איתם לביקור משפחתי בשוודיה וביחד עם כל המשפחה הם מבלים בבית הקיץ שלהם ליד האגם. כמובן שגם שם צריך למצוא להם עניין ותעסוקה. למזלנו יש שם מהכול בשפע ובייחוד שהם נפגשים עם כל בני הדודים והמשפחה כך שאף פעם לא משעמם להם".

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש