פרסומת
דלג

מצטיין עם כנפיים

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 5/6/2013 09:59 ● ערב ערב 2605
לא בכל יום זוכה תלמיד מצטיין בצ'ופר מקורי- דאייה בדאון, אבל כשמדובר בתלמיד מצטיין בשלוחת 'פלדה כחולה' באילת זה בהחלט יכול לקרות. פליקס וייסמן, תלמיד כתה יא' 8 בבית הספר 'בגין' אמנם החסיר כמה פעימות בשיא הגובה, אבל היום הוא בהחלט משוכנע שיש סיבה מספיק טובה להצטיין. עוף גוזל
מצטיין עם כנפיים

את מלוא הקרדיט על היבחרו כתלמיד מצטיין לשנה הנוכחית בשלוחת 'פלדה כחולה', חייב התלמיד פליקס וייסמן (י'א 8), לאימו, מורה בבית הספר, שהבינה כבר באמצע השנה שעברה שפליקס חייב לעזוב את בית הספר הקודם בו למד (מעלה שחרות), רק בגלל עודף חברות, חברים והתחברויות, כמו שהוא עצמו יודע לספר בחיוך. "כן, זה מה שקורה כשאתה מחובר מדי לחברים ועל הדרך שוכח שצריך ללמוד", הוא מסביר. באמצע השנה שעברה נחת פליקס, אקס תלמיד בכתת האלקטרוניקה בבית ספרו הקודם, בבית הספר 'בגין' באילת, שם שובץ בשלוחת 'פלדה כחולה', שלוחת לימודים הפועלת בחסות חיל האוויר והעוסקת בין השאר בלימודי אלקטרוניקה.
מהר מאוד הוא מצא כאן את מקומו, הן בהיבט הלימודי והחברתי, כשהפעם הוא מבין ויודע למתוח קווים אדומים בין חברים לבין 'חברות יתר', כמו שהוא מגדיר את זה.
ולמרות הצלחתו בבית הספר, בשבוע שעבר כשהתקשרה אליו הביתה מפקדת שלוחת אילת מטעם חיל האוויר, מוריה בנעים וביקשה ממנו להכנס למשרדה, פליקס נבהל. "לא ידעתי למה לצפות", הוא מודה השבוע. אלא שלמוריה החביבה היו רק דברים טובים לבשר לפליקס. במשרדה גילה וייסמן כי נבחר על ידי צוות המורים והמדריכים מטעם חיל האוויר כתלמיד המצטיין לשנה החולפת וכי כצ'ופר על בחירתו זו הוא יזכה לא פחות ולא יותר אלא ליום דאייה במתחם מגידו. אומר לכם משהו? האמת, גם לפליקס זה לא ממש דיבר, אבל העיקר הצ'ופר והבחירה.
"בכל שנה נבחרים מצטיינים בכל שלוחות 'פלדה כחולה' בארץ", מסבירה השבוע מפקדת שלוחת אילת, מוריה בנעים, "כך קרה גם השנה ויש לציין כי הבחירה כלל לא הייתה קלה. פליקס נבחר על ידי הצוות כולו בשל הישגיו הלימודיים, התנהגותו, המשמעת שהוא מפגין וגם בהיבט החברתי ולא רק בכתה אלא גם מעצם היותו מתנדב בגופים שונים. לכולנו ברור שאם צריך עזרה במשהו פליקס הוא הראשון שיתנדב", היא מציינת בסיפוק ומוסיפה, "אם בכל השנים קודם לכן מצטיין היה זוכה לצ'ופר בסימולטור טיסה, חווייה מהנה בפני עצמה, הרי שהפעם שוחר אחד מכל שלוחה בארץ זכה ביום דאייה מהנה וחוויתי במתחם מגידו. אין ספק שמעבר לזכייה ולכבוד, יש בעצם הענקת התואר תמריץ רב ועידוד לשוחר", היא מסכמת.

תמונת כתבה


קדימה לשמיים


ביום חמישי האחרון לפנות בוקר עלו פליקס ואמילי בן חיון, מדריכה מלווה, על האוטובוס הראשון מאילת לבאר שבע, שם אספה אותם הסעה מאורגנת של הטכני של חיל האוויר ששלח ליום הדאייה את חניכיו המצטיינים. לרוע מזלם של השוחרים, בדיוק כשהגיעו למגידו התברר שהרוח השתנתה ולא ברור היה אם יום הדאייה ייצא לפועל. עם קצת תפילות, והרבה התחשבות בצעירים הדאייה יצאה בסופו של דבר לדרך עם איחור ג'נטלמני של חצי שעה בלבד. ראשון לקבל את כבוד המחילים היה פליקס שהבין עכשיו שדאון זה למעשה מעין מטוס קטן שמשייט לו באוויר בלי מנוע. "זה הכלי הכי אווירודינאמי שיש, שיכול לשהות באוויר גם שעו תבלי מנוע", מסביר פליקס. ולא, אל דאגה, הוא לא עשה את זה לבד, אלא ישב קדמי בתא לשניים כשמאחוריו יושב טייס מקצועי.
"אתה נכנס למטוס הקטן הזה, יושב מקדימה כשהכל פתוח לפניך, נקשר וקדימה לדרך", הוא מתאר את תחילת דרכו לשמיים, "מטוס רגיל גורר עם כבל ברזל את הדאון לשמיים ואז הוא מנתק אותך ואתה נשאר לגמרי לבד. בגובה של כ – 700 מטר זה לגמרי רק אתה, הדאון והשמיים הגדולים", הוא מתאר.

לא משקשקים?
"בהתחלה, כשהיינו בזוית 90 מעלות באוויר, הדופק קצת עלה", הוא מודה, "אחרי הכל זו הייתה הפעם הראשונה שלי בדאון, למעשה לא הכרתי את זה קודם ואפילו לא ידעתי לקראת מה אני הולך. אבל בהמשך אתה איך שהוא מתרגל. עשינו סיבובים באוויר, תרגילים וכשאתה על הקרקע אתה מבין איזו חוויה מדהימה זו הייתה".
לא חשבת לרגע לוותר? אני שואלת בחיוך ופליקס מודיע לי- "ממש לא. זה היה צ'ופר בהא' הידיעה, חוויה שאזכור תמיד. כשהבנתי שמדובר בעסק יקר שעולה באופן פרטי 500 ₪ ל- 20 דקות, הערכתי אפילו יותר את גודל הצ'ופר. זה לחלוטין נותן לך זריקת עידוד לחזור לבית הספר ולהשקיע אפילו יותר".

מה בעתיד?
"אין לי מושג עדיין, אני מאמין שאמשיך בצבא. ההתנסות הזו נתנה לי בעיקר חשק להיות טייס. אמשיך מן הסתם ללמוד כתות י'ג- י'ד ונראה מה יהיה הלאה. בדיעבד אני מודה היום מאוד לאמא שלי שתלשה אותי מהמקום הקודם ושיבצה אותי ב'פלדה כחולה'. לא רק בגלל שלא ברור לאן הייתי מגיע שם אלא בגלל שכאן אני נהנה מכל רגע. זו מגמה מעניינת, יש בה חבר'ה נהדרים, חברים על רמה, חוץ מזה שהכתה שלנו מאוד מגובשת. אז תודה לאמא, תודה למוריה ולבית הספר".
"זו רק פעילות אחת של השלוחה", מבהירה מוריה, "במסגרת הקשר בין השלוחה באילת לחיל האוויר, נהנים השוחרים מלא מעט מפגשים בבסיסי חיל האוויר. בשבוע שעבר נסעו כל השוחרים מאילת למוזיאון חיל האוויר בחצרים, הם מבקרים בבסיסים כמו עובדה, שם עשו במיוחד עבורם מטס, הם ראו מקרוב נחיתה והמראה, הם משתתפים בטקסים צבאיים שונים במהלך השנה, טקסי סיום תקופתיים בבסיסים שונים, במילים אחרות- מכניסים אותם לחייל כחלק ממשפחת חייל האוויר הגדולה", מספרת מוריה.". שלוחת 'פלדה כחולה' באילת מסיימת אוטוטו את שנת פעילותה החמישית עם שני מחזורי י'ב שסיימו כבר ועלו על מדים עם 100 אחוזי הצלחה בבגרויות. "רוב הבוגרים שלנו השתלבו במערך הטכני של חיל האוויר", מעדכנת מוריה, "יש לנו שוחר לשעבר בקורס טיס, אחד בחובלים, אנחנו בהחלט לא מונעים מהם מעבר לחיל אחר, שניים שהמשיכו לתואר 'מהנדס' בטכניון, חלק המשיכו לתואר 'הנדסאי' בטכני של חיפה. בשלוש השנים האחרונות אנחנו שומרים בהצלחה על טווח של 20-25 תלמידים בכל שכבת גיל שמתחילם וגם מסיימים וזה בהחלט נתון יפה. מעבר לזה, השנה, לראשונה, נפתחה כתת 'פלדה כחולה' עם רוב של בנות- 12 בנות לעומת 9 בנים וזה גם אומר משהו. עכשיו השאיפה היא לפתוח לצד מגמת האלקטרוניקה גם מגמת חשמל עם בגרות, שתסייע למשוך כלפי מעלה תלמידים בעלי פוטנציאל טכני".

חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש