פרסומת
דלג

אלוף אירופה הוא שלנו

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● ● ערב ערב 2137
שנתיים אחרי שניצח באליפות העולם לנוער עד גיל 17, הוכיח הגולש האילתי המצויין, שחר צוברי, באליפות אירופה בפולין שעדיין לא אמר את המילה האחרונה בזירה הימית. קבלו את אלוף אירופה הטרי, כולו משלנו.
אלוף אירופה הוא שלנו

מי שחיפש ביום שני את שחר צוברי, אלוף אירופה הטרי בגלישה, היה צריך לקפוץ לחוף הריף לשם ירד צוברי דקות אחדות אחרי שנחת בעיר. רגע אחרי שהתקבל בשדה התעופה בשעת בוקר מוקדמת, בכבוד של מנצחים, כמו שמגיע לו עם הרבה נשיקות וחיבוקים, הודיע צוברי לאמא ורד שעם כל הכבוד לבגרות במינהל שמחכה לו למחרת ועם כל הכבוד למורה הפרטי שהוא אמור לפגוש בערב, הוא עוזב הכל ויורד עם החברים לגלוש בים, אחרי הכל בטח לא הוא יכול לעמוד בפני הרוחות הערות שקידמו את פניו. אמר ועשה. " אני בחוף, גולש" הוא הודיע לי, כשביקשתי לראיין אותו על הזכייה והכבוד. במילים אחרות הבהיר לי הצעיר, אוטוטו בן 18, שלמרות העקבים, עלי להגיע אליו לחוף. כזה הוא שחר, ילד טוב אילת, ספורטאי בלב ובנפש, עבורו הגלישה היא לא סתם תחביב, אלא אהבה גדולה ואמיתית, תשאלו את החברים שלו לכתה ותשמעו איך שחר יושב כל השיעור עם הפנים לחלון, משקיף החוצה ובודק מתי עולה הרוח, או אז הוא עוזב הכל ונעלם, לכולם ברור שהוא בים.
הרומן שלו עם הגלישה התחיל כשהיה בן 6, ילד קטן מאחורי מפרש גדול, כבר אז כששאלו אותו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, היה צוברי הקטן עונה בביטחה- אלוף העולם בגלישה. לפני שנתיים הוא הגשים את החלום, אמנם, בינתיים רק בקטגוריית נוער עד גיל ,17 אבל גם זו התחלה. צוברי שניצח את אליפות העולם לנוער בספרד, סומן כאחת התקוות הגדולות של אילת וישראל, למי שחשש כי המעבר לגלשן האולימפי מיסטרל יקשה על צוברי את המלאכה, הוכיח הגולש הכשרוני, שכשיודעים לגלוש ואוהבים לגלוש, מצליחים בכל דגם, היום בשנתו השנייה בדגם האולימפי, הוא מדורג שלישי בארץ אחרי יריבים בוגרים ומנוסים ממנו, המדליסט האולימפי גל פרידמן והאילתי אלכס חבנר ואולם על פי יודעי דבר, זה רק עניין של זמן עד שהוא ישאיר גם אותם מאחור.
בשבוע שעבר באליפות אירופה הפתוחה שהתקיימה בעיר סופוט שבפולין, הצליח צוברי לגבור על 33 יריבים מצמרת הגלישה העולמית וחזר הביתה עם התואר המיוחל- אלוף אירופה עד גיל 19. בעוד חודש וחצי בבולגריה, ינסה צוברי להשלים תואר כפול באליפות העולם הפתוחה, מכאן והלאה, עבורו השמיים הם הגבול.

תמונת כתבה


נושם תחרויות.
מי שמכיר את שחר, מעיד עליו כי קשה למצוא מישהו שהוא יותר תחרותי ממנו. שחר עצמו הודה השבוע, שהוא חי מתחרות לתחרות, חייב את האדרנלין ואת המתח שזורם בעורקים, עד כדי כך, שהעדר תחרויות גלישה במחצית הראשונה של העונה, גרמה לו להצטרף לקבוצת הטריאתלון של אילת, שנתיים כבר הוא מתאמן ומתחרה עם חברי הקבוצה המבוגרים ממנו", את מבינה, יש בזה שילוב של אימוני כושר שאני בלאוו הכי צריך ובעיקר יש תחרויות" הוא מסביר " הטריאתלון לא בא במקום הגלישה, אבל זה תיגבור מצויין עבורי".
לא בקלות קטף צוברי את המקום הראשון באליפות אירופה ממנה חזר השבוע. ביום התחרויות הראשון פגשתי בעיר את אמו ורד, שסיפרה לי בדאגה ששחר סיים רק במקום השביעי " ואת מכירה את שחר" מיהרה ורד להוסיף " הוא בטח מאוכזב כי הוא תמיד רוצה להיות הכי טוב". אני שמכירה כבר את שחר האמביציוני שלא ממהר להרים ידיים, הרגעתי אותה והימרתי שהילד יחזור לעיר בסופו של דבר עם מדליה, האמנתי ולא טעיתי. "פתחתי את התחרות לא מי יודע מה" סיפר שחר השבוע" אבל אני אף פעם לא נלחץ, בעיקר כשמדובר ביום התחרויות הראשון, הכל פתוח, יש עוד שישה ימי תחרויות ובאמת, בכל יום שעבר שיפרתי את המיקום שלי". את יום התחרויות האחרון פתח צוברי כשהוא ממוקם שלישי בפיגור של 9 נקודות מהמוביל, אולי זו האדישות וקור הרוח בהם הוא ניחן שלא מפריעים לו להפתיע, שחר גלש מצויין, סיים את השיוטים במקומות אחד ושתיים, עבר את יריביו וחטף מהם את המקום הראשון ואת התואר המיוחל. לשמחתו של שחר תנאי הים היו אידיאלים עבורו והקלו עליו את המשימה " היתה רוח בינונית, בדיוק כמו שאני אוהב וזה איפשר לי לנצל את היכולות שלי". למרות ההישג הגדול שחר מרוצה, אבל לא מאבד את העשתונות, אחרי הכל כשאתה כל הזמן מתחרה, כל פעם יש לך רף חדש לעבור.

האמנת שאתה יכול לסיים ראשון?
" האמת היא שלא האמנתי, ידעתי שיש בתחרות מתחרים מאוד חזקים, אני יודע שרמת הגלישה שלי גבוהה, האמנתי שיש סיכוי שאביא מדלייה, אבל לא חשבתי על המקום הראשון".

אלוף על ספסל הלימודים
בבי"ס גולדווטר בעיר בו לומד שחר, כבר רגילים התלמידים וגם המורים לקדם את פניו כמו גיבור היום, אחרי הכל שחר כמעט אף פעם לא איכזב. לצד העיסוק שלו בגלישה, שחר הוא בראש ובראשונה תלמיד מן המניין, הוא לומד בכתה י'א במגמה עיונית מוגברת ונלחם בשיניים להשלים את כל החומר שהוא מפספס בגלל התחרויות. עכשיו בגלל אליפות אירופה הוא פספס לא פחות ולא יותר אלא שלוש בגרויות, בהיסטוריה, מתמטיקה ותנ"ך " זה מבאס, אבל מבחינתי עם כל הכבוד ללימודים, הגלישה קודמת, אני אעשה הכל כדי להשלים את הבגרויות החסרות בשנה הבאה. למזלי ההורים שלי מבינים את זה" גם בביה"ס מבינים שלא מדובר בסתם הברזות לים, אלא במשהו מקצועי ולכן נערכת המערכת לסייע לשחר בצמצום הפערים, לא אחת מוקצה לו מורה פרטי במקצוע זה או אחר, שמלמד אותו בשעות אחר הצהריים " על כל אלו מגיע גם להורים שלי וגם למורים ולמנהלת ביה"ס צפי רותם, הרבה תודה על התמיכה, ההבנה והעזרה".

עם כל הכבוד להצלחות שלך, אתה לא מרגיש שהגלישה והמרדף אחרי המדליות פגעו לך בילדות?
" ממש לא. אני נהנה בספורט הזה מכל רגע, מי עוד בגילי נסע כל כך הרבה פעמים לחו"ל ועשה מה שהוא באמת אוהב? יש לי חברים בכל העולם, אני גולש, איזו ילדות מהנה יותר יכלה להיות לי?"

מה זה מצריך ממך כדי להגיע לכאלו הישגים?
" הרבה שעות אימונים בים, אימוני כושר, נסיעות, טירחה, בלאגנים מסביב, כסף, המון כסף, הקפדה על תזונה וכדומה".

לא נמאס לך מהים?
הוא צוחק " ממש לא. ים זה לא מגרש כדורסל או כדורגל, הוא כל פעם שונה ואני נהנה כל פעם מחדש".

מה אתה עושה בשעות הפנאי?
" גולש. הנה, רק חזרתי מחו"ל, ראיתי שיש רוח, עזבתי הכל ובאתי לגלוש, אני באמת אוהב את הגלישה, כל כך אוהב את זה שלא יכול בלי זה".

יש לך יריבי אימון באילת?
"יש לי את שני יריבי האימון הכי טובים בארץ , שירי רון ואלכס חבנר ונורא כיף לי להתאמן איתם. לקראת התחרות הזו התאמנו הרבה יחד. אנחנו עוזרים אחד לשני, אין בינינו קינאה, גם כי אני עדיין מתחרה בעיקר בקטגוריית הנוער וחבנר בבוגרים, אבל גם כשאנחנו מתחרים בתחרויות בארץ אחד מול השני אין קינאה, כי אנחנו יודעים שאנחנו צריכים אחד את השני, אז אנחנו עוזרים ומפרגנים".

זמן לבילויים נשאר לך?
" אני דואג שישאר לי זמן לבילויים, אני אוהב לצאת עם חברים לפאבים, דיסקוטקים, מסיבות, פסטיבלים, ממש כמו כל צעיר אחר".

חברה יש?
" לא, לא בגלל שאין לי זמן לזה, פשוט כי אין לי חברה".

איך החבר'ה הגיבו כשחזרת עם התואר?
" הם פירגנו והיו גאים בי.קיבלתי מחברים טלפונים לפולין, הם שאלו והתעניינו וזה נורא נחמד, גם המתחרים מחו"ל פירגנו לי".

למרות ההישגים והכבוד, ספונסרים עדיין קשה להשיג?
" כן וזה חבל.זה ספורט שמאוד קשה להשיג לו ספונסרים, יוצא שהוצאות כספיות גדולות נופלות על ההורים שלי, לא נעים לי שהם צריכים לבזבז עלי כל כך הרבה ואני לא יכול לעזור, הלוואי שהייתי יכול לעבוד ולשלם בעצמי, אבל בין לימודים לאימונים לא נשאר לי זמן לעבודה. דג סוף הם היחידים שתומכים בי כספית ועוזרים לי במילגה חודשית ועל כך אני מודה להם מאוד, עכשיו, בזכות הניצחון באליפות אירופה, אני מצטרף ליחידה לספורט הישגי בארץ וזה אומר שבכל חודש אקבל משכורת סימלית שמן הסתם אקדיש לגלישה, למרות הכל, כל אלו רחוקים עדיין מלכסות את ההוצאות הרבות שלי אבל זה עדיף מכלום".

למי התודות?
" כמובן להורים שלי שבלעדיהם לא הייתי יכול, למאמני הגלישה שלי, רוני מאיר ויאיר סוארי, למאמן הכושר שלי, שלמה זקס, לדג סוף שתומכים ועוזרים, למועדון השייט שתומך ועוזר בכל, למלון ספורט קלאב בראשות של המנכ"ל עמית בהט שעוזרים לי בתחום הכושר הגופני, למורים שלי ולהנהלת ביה"ס על ההבנה והתמיכה".

אז מה השאיפות עכשיו?
" בטווח הקצר- לנצח באליפות העולם ובשלב היותר רחוק- להגיע לאולימפיאדת בייג'ין בשנת 2008 ".

תמונת כתבה


רון וחבנר גם
שני הנציגים הנוספים של אילת שהשתתפו באליפות אירופה בקטגוריית הבוגרים, שירי רון ואלכס חבנר, סיימו גם הם את התחרות במקומות מכובדים. הגולשת שירי רון סיימה במקום השישי והטוב מתוך 40 מתחרות, עובדה שמדרגת אותה בין עשר הגולשות הטובות בעולם. רון עברה גם בתחרות זו את יריבתה לי קורזיץ לה הפסידה את כרטיס הכניסה לאולימפיאדה הקרובה. הגולש האילתי, אלכס חבנר סיים במקום ה- 19 מתוך 66 גולשים.


בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש