פרסומת
דלג

מבצע סבתא

מאת: אביבה דקל ● 20/8/2013 11:19 ● ערב ערב 2616
הן נרתמו למען ה'מאבק' המשפחתי בתקופת ימי החופש הגדול. חוזרות לשפת הים, למגלשות, לנדנדות, מוותרות על הפרטיות למען המעגל המשפחתי- הסבתות. ארבע סבתות שנקראו אל הדגל פותחות בפנינו צוהר אל החופש עם הנכדים.וכמה טוב שאתן כאן
מבצע סבתא

כמו בכל שנה בחופש הגדול חוזרת על עצמה הבעיה המוכרת –מה עושים עם הילדים כשאין בית ספר או גן והקייטנות גם הן כבר הסתיימו. משפחות רבות פותרות את הבעיה בעזרת הסבתא. או אז, בתפר שבין סיום הקייטנות לתחילת הלימודים 'מבצע סבתא' נכנס להילוך גבוה, ומסתבר, שקייטנת סבתא היא פתרון מצוין שכולם נהנים ממנו – הסבתות, ההורים וגם הנכדים. אחרי הכל קיץ עם סבתא הוא תמיד חוויה שזוכרים בגעגועים גם אחרי שמתבגרים.

קייטנת האושר של סבתא דליה



תמונת כתבה


מי?
דליה בן הרוש, מורה, בת 56. סבתא פעילה לארבעה נכדים: יעל בת שש, אורי בן שלוש, דניאל בן שנתיים ונועה בת חודשיים.
תחביבים: "הליכה, ספורט, ים, טיולים והרבה קריאה", אומרת דליה. על כל אלה היא ויתרה הקיץ כדי להיות עם הנכדים. אפילו לקרוא ספר היא לא הצליחה. שלא לדבר על הטיול לחו"ל אותו תכננה לקיץ הזה עם אחיותיה, גם עליו בסופו של דבר היא ויתרה. "ויתרתי בכיף", אומרת דליה, "חו"ל תחכה, וגם התחביבים לא הולכים לשום מקום, הם תמיד יהיו כאן, אבל הקטנים יגדלו, והשעות הקסומות של הבילוי איתם לא יחזרו, כך שאני מוותרת בכיף".
לו"ז הפעלות?
"הילדים שלי והנכדים מתגוררים במרכז – בראשון ובכפר סבא. הגדולה יעל, הייתה בקייטנה עד 25 ליולי ואז הגיעה אלי לאילת ועשינו כל מה שיש לעשות בעיר- ריף הדולפינים, ים, אייס מול, קניונים, כל המתקנים, פינוקים וארוחות והיה כייף גדול. הקטנים הם בגן פרטי, כך שהיו בגנים עד 5 לאוגוסט, אז עליתי לצפון ותפקדתי כקייטנה לכולם. כלתי תלתה שלט גדול על הדלת "קייטנת האושר של סבתא דליה", עם התמונות של כל הנכדים, והקייטנה נפתחה לשמחת כולנו. כל יום עשינו משהו אחר: ג'ימבורי, בית חלומותיי, נסיעות לים, להצגה, לקניונים, ארוחות בוקר, פינוקים, שופינג- כל אחד קיבל משהו וכולם נהנו. הילדים שלי עובדים בהייטק שעות ארוכות, כך שזו הייתה קייטנה כולל בילויים, ארוחות ולינה. קייטנה של 24 שעות עם כל ארבעת הנכדים שלי".
ואיפה סבא בתמונה?
"סבא עובד, אבל גם הוא לקח חופשה לשבועיים בתקופה הזו והיה אתי במרכז ועזר הרבה. כשאנחנו בבית עם כל הארבעה, אין בעיה, אבל כשיוצאים החוצה לבילוי זה קשה. צריך להיות עם יד על הדופק ובקשר עין עם כל אחד וסבא עוזר מאוד. הוא כמובן גם עוזר בלוגיסטיקה כמו ארגון, הכנות וכמובן הסעות".
עוזרת ביום יום או רק בחופשות?
"ביום יום קצת קשה כי אני באילת והם במרכז הארץ ואני עובדת, אבל אני מקפידה לנסוע לצפון אחת לשבועיים כדי להיות אתם".
את כבר נערכת לעזרה בחגי תשרי?
דליה צוחקת ועונה: "בחגי תשרי כל המשפחה מגיעה לאילת. הילדים והנכדים מגיעים אלינו והחגיגה המשפחתית נמשכת – מבלים יחד באילת".
מה דעתך על סבתות שאינן עוזרות?
"אין לי דעה. לכל אחד יש סיבות לעזור או לא, ואני לא שופטת אף אחד".

ההפסד הוא כולו של סבתא שלא עוזרת



תמונת כתבה


מי? מירל'ה הראל, בת 65, מורה בגמלאות. למרות היותה בגמלאות מירל'ה עסוקה מאוד בעיקר בפרויקטים של אגף החינוך: שבוע החינוך, פרס החינוך, ילדי אילת שרים, ילדי אילת רוקדים, חידון אילת ועוד פרויקטים רבים אחרים.
מירל'ה היא אם לשני ילדים: מירב ואריעד, וסבתא לשישה נכדים: שלישיה בני ארבע עשרה וחצי: נבו ושתי האחיות רוני ונוגה, עומר בן 13, עידו בן 10, ועינב בת חמש וחצי.
לו"ז הפעלות?"כמו בכל חופש גם השנה יש לנו 'קייטנת סבתא'. כשנגמרות כל הקייטנות והעיסוקים המוסדיים, מתחיל השבוע הזה. כל השישייה מתקבצת אצלי ואנחנו מבלים בבריכה, הולכים לסרטים ומשחקים משחקי קופסא, מציירים, מבשלים ואופים - עושים את כל הדברים הכייפים שהם אוהבים. הקייטנה כוללת כמובן ארוחת צהרים. הילדים מבשלים בעצמם את הארוחה, אני רק נותנת הנחיות. הם גם אופים עוגות. אחרי שגומרים את ארוחת הצהריים מתפזרת הקייטנה, כל ילד לביתו, אבל כל יום נשאר ילד אחד לבלות את ה"לבד" שלו עם סבתא".
איך את מוצאת זמן לעזור ביום יום, למרות כל העיסוקים שלך?"אני תמיד אומרת שמי שעסוק יש לו זמן לכל דבר. הילדים שלי יודעים שאם לחוץ להם, אני תמיד שם כדי לעזור כל כמה שצריך. אני עוזרת הרבה בלימודים ובעבודות לבית הספר ואני תמיד לרשותם".
על מה ויתרת השנה כדי לעזור עם הנכדים?
"אני לא מוותרת על כלום. אני עושה גם וגם ומספיקה הכל. בכלל, אני לא רואה בבילוי עם הילדים ויתור. בעיני כל דקה שאני עם הילדים היא אושר גדול, חוויה וכיף ולא ויתור".
רעיונות תפעול לחופש הבא? "הילדים כבר גדולים והכל תלוי בהם. נעשה מה שהם רוצים, מה שיתאים להם מבחינת הגיל והתוכן".
כבר נערכת לעזרה בחגי תשרי? "בחגי תשרי נבלה כולנו יחד כמו כל שנה וכמו בכל החגים. אנחנו מקפידים תמיד להיות בחגים יחד".
ומה על הסבתות הנוספת? "דווקא יש סבתא נוספת, תרצה, אמא של ורד כלתי, שהיא מקסימה וגם היא תמיד עוזרת ומוכנה לעשות כל מה שצריך".
מה דעתך על סבתות שאינן עוזרות? "אני לא מבינה סבתא שלא מוכנה לעזור. לדעתי ההפסד הוא כולו שלה".

תענוג אמיתי



תמונת כתבה


מי? שושה דרור, בת 61. מנהלת הספרייה העירונית באילת.
לשושה שבעה נכדים: עוז בן 14, יונתן בן 11, בועז בן שמונה וחצי, נוגה בת 8 וחצי, תמר בת שבע וחצי, יהודה חיים בן שלוש וחצי ויוסף שלום בן חודש וחצי.
עד כמה עזרת בחופש הזה?
"חמישה מהנכדים שלי גרים בגבעת שמואל ואני רואה אותם בערך אחת לחודש כשאני מגיעה לביקור. הם זוכים יותר לטיפולה של הסבתא מצד כלתי. הייתי רוצה להיות שם יותר. בחופש הייתי שם שלוש פעמים תוך חודש והם מגיעים גם לאילת, אבל זה לא ממש מספיק.
הנכדים האילתים צמודים אלי חזק מאוד, בעיקר כעת בזמן החופשה. בתי היא שפית חלבי במלון 'לגונה', עבודה המחייבת אותה להגיע מוקדם מאוד למקום העבודה. ברגע שאני מקבלת טלפון שהילדים התעוררו אני שם, מכינה ארוחת בוקר אם צריך ואחר כך מבלים יחד. יוצאים לים, לסרט, לגן ציבורי – עושים כל מיני פעילויות של כייף ביחד".
מה ביום יום?"בחופשה אני נמצאת עם הנכדים הרבה מאוד שעות, אבל גם ביום יום אני משתדלת להיות אתם כמה שיותר. אני הולכת לראות אותם בכל יום אחרי העבודה ונשארת לפעמים זמן קצר, אבל אם צריך אני שם כמה שצריך".
איך מתמרנים בין העבודה ובין העזרה עם הנכדים?"אני מצליחה לתמרן בין עבודה לבין בילוי עם חברות ובין בילוי עם הנכדים. את הבילוי עם חברות ואת כל התחביבים אני עושה בשעות הערב אחרי שאני נפרדת מהנכדים".
על מה ויתרת השנה כדי לעזור עם הנכדים? "אני לא קוראת לזה 'ויתור'. אני מעדיפה את הבילוי שלי עם הנכדים על כל דבר אחר. בחופש אני לפעמים קובעת עם חברות והנכדים שלהם וזה כיף אפילו יותר גדול".
מה בחופש הבא? "אני לא מתכננת שום דבר מיוחד לחופש הבא. אני חיה את ההווה, בכל מקרה אני תמיד לרשות הנכדים, עושים מה שהם מעדיפים לעשות ומבלה אתם כמה שיותר זמן. באילת אין לנכדים שלי סבתא אחרת. הסבתא השנייה, אמו של חתני, מתגוררת בגרמניה, כך שרק אני כאן. לעומת זאת, הסבתא מצד כלתי שבגבעת שמואל עוזרת הרבה מאוד עם חמשת הנכדים המתגוררים שם. הייתי שם שלוש פעמים במשך החופש הזה כדי לעזור, אבל זה לא פשוט להיעדר מהעבודה".
כבר נערכת לעזרה בחגי תשרי? "בראש השנה נהיה כולנו יחד. לא רק הילדים והנכדים, אלא גם האחים שלי והילדים והנכדים שלהם. נחגוג יחד".
מה דעתך על סבתות שלא עוזרות? "אני לא מצליחה להבין סבתא שלא עוזרת. אני גידלתי שלושה ילדים בעזרתה של אמי ז"ל. אמי עבדה כעוזרת גננת ונהגה להגיע אלי בכל יום אחרי העבודה כדי לעזור עם הילדים שלי. אני לא יודעת איך אפשר שלא לעזור עם הנכדים. איך אפשר לוותר על התענוג של להיות אתם? אני רואה כמה זה עוזר לבת שלי ולא יכולה אפילו לחשוב על האפשרות שהבת שלי עובדת ואני לא אטפל בילדים. אני עושה את זה בהמון אהבה עם כל הלב ולא רואה בזה ויתור כי אם להיפך – תענוג אמיתי".

לא בגלל שצריך, אלא בגלל שרוצה



תמונת כתבה


מי? רותי רוטמן, בת 61, מורה במשרה מלאה בבית הספר 'גולדווטר'. לרותי חמישה נכדים, שלושה בהוד השרון (יובל בת שבע, עמית בת חמש ואיתי בן שמונה חודשים), ושתי נכדות באילת:
מיכל בת השש ועדי בת הארבע.
לו"ז פעילויות? "בדרך כלל בחופש אני נמצאת יותר בהוד השרון. בתי עובדת ובאוגוסט אין לה סידור לילדים, אין קייטנות . כלתי באילת עובדת בחנות שלנו והיא נגישה יותר. אם צריך להיות עם הילדות היא יכולה לצאת – הכל קרוב. אין בעיה להגיע בחמש דקות ממקום למקום. בחופשה כשאני באילת, הבנות מגיעות אלי ואנחנו מבלות ביחד. ביולי הגיעה אלי הנכדה הגדולה מהוד השרון ובילינו כאן שבוע יחד. יצאנו לבלות בקניון, בסרט, הלכנו לים – עשינו פעילויות כייף ביחד, ובאוגוסט, כשנגמרו הקייטנות, נסעתי לצפון כדי לעזור לבתי, שכן היא לא יכולה לעזוב את העבודה כדי להיות עם הילדים, ושום דבר לא נגיש במרכז הארץ כמו באילת. בהוד השרון אני סבתא במשרה של 24 שעות ביממה. גם באילת אני סבתא במשרה מלאה, אבל לא 24 שעות ביממה. למרות שכלתי ובני משתדלים להסתדר בלעדי ולא להעמיס עלי יותר מדי, אני מבלה עם הנכדות הרבה, לא מפני שצריך כי אם מפני שאני רוצה. להיות עם הנכדים זה צורך שלי. הגדולות כבר פרטנריות ממש לכל דבר, אפשר לנהל שיחה, לעשות דברים יחד וליהנות. גם באילת וגם בהוד השרון אני תמיד נמצאת כשצריך אותי".
איך מתמרנים בין העבודה ובין העזרה עם הנכדים?
"בחופש הגדול אין בעיה, כי גם אני כמורה נמצאת בחופשה, אבל גם כשאני עובדת אני מצליחה לתמרן. אם יש לי ישיבה בבית הספר הנכדות הגדולות באות איתי לישיבה. על עיסוקים רבים אני מוותרת כדי להיות עם הנכדים. להיות איתם זה לא עונש כי אם פרס. הרבה פעמים אני פשוט מתאימה את עצמי לצרכים של הילדים. למשל לחו"ל אני נוסעת ביולי כדי שאוכל לעזור 'פול טיים' באוגוסט כשאין קייטנות.
אז מה עשיתם יחד? "באילת קצת יותר בעייתי להעסיק את הילדים. בהוד השרון יש המון פעילויות לילדים, אבל גם באילת אנחנו עושים הרבה: מצפה תת ימי, עיר המלכים, ג'ימבורי, יוצאים לאכול גלידה יחד והרבה מבלים יחד בבית. העיקר זה לא מה עושים, העיקר זה להיות יחד, לפנק ולהתפנק. בחופש הנוכחי הזמן שביליתי עם הנכדים היה קצר מהרגיל לצערי, כי שברתי רגל, קרעתי רצועה בקרסול ועברתי ניתוח, וממילא זמן האיכות שלי עם הנכדים התקצר. סבתאות זו זכות וכדי לזכות בילדים את צריכה להתאמץ. קשר טוב עם הנכדים הוא לא משהו מובן מאליו. אני משקיעה הרבה ביצירת קשר טוב עם הילדים ואני חושבת שהצלחתי. הילדות אוהבות להיות אתי בדיוק כמו שאני אוהבת להיות אתן. לבלות עם הנכדים זו הנאה צרופה".
כבר נערכת לעזור עם הנכדים בחגי תשרי? "בחגי תשרי כולם אצלי – הנכדים וההורים שלהם כמו גם בחגי ניסן ובכל חג אחר. כולנו יחד בחגים – תמיד".
מה דעתך על סבתות שלא עוזרות? "אני לא רוצה לשפוט אף אחת. זה משהו אינדיווידואלי וכל אדם יודע בדיוק באיזו מידה הוא מוכן לוותר. כל אחד תורם מה שהוא רוצה לתרום, ומוותר על מה שהוא מוכן לוותר. אני חושבת שלהיות עם הנכדים זה לא ויתור זאת זכות גדולה. ומי שלא מבלה עם הנכדים שלו מפסיד חוויה מדהימה".


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש