פרסומת
דלג

דברים שרואים משם

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 17/10/2013 13:50 ● ערב ערב 2624
ערב הבחירות המוניציפאליות, החזרנו את גדי כץ, רפי הוכמן וגבי קדוש אל כס ראש העירייה ושמענו מהם איזה עיר הם קיבלו לידיים, על מה מכל הדברים שעשו הם גאים, ומה הם מייעצים למתמודדים לראשות העירייה לעשות ביום הגדול
דברים שרואים משם

שלושת ראשי עיריית אילת הקודמים, פשטו זה מכבר את בגדי הפוליטיקאים המקומיים, והמשיכו הלאה בדרכם, שמחים תמיד להיזכר בימים ההם ושמחים עוד יותר לצפות היום בכל ההתרחשויות מהצד, כי בינינו, אף אחד מהם לא ממש היה רוצה להיכנס שוב לקלחת הרותחת.

החייה את קופת העירייה- גדי כץ



תמונת כתבה


10 שנים כיהן גדי כץ בתפקיד ראש עיריית אילת. בין השנים 1973-1983 זו הייתה אילת לגמרי אחרת, עם צרות אחרות והרבה פחות תושבים.
הדברים שהיו אז על הפרק?
"הבעיה הגדולה של הימים ההם הייתה שלא היה כסף בקופת העירייה, פשוטו כמשמעו", מספר השבוע גדי כץ. "לא היו מחשבים, לא היו דו"חות כספיים, כשחתמתי על צ'קים ידעתי מה היה המצב הכלכלי של העירייה לפני שלוש שנים. ככה זה עבד והיה קשה מאוד להסתדר. קיבלתי לידיי עירייה עם חובות ענקיים, בלי יכולת לשלם משכורות לעובדים כך שבכל שנות תפקידי הראשונות כראש עירייה עסקתי בעיקר בלהביא לאילת כסף, ביליתי הרבה בירושלים, במשרד האוצר ובמשרדים אחרים, עושה כל שניתן לגייס כספים. הטראומה הזו של אין כסף לשלם למשכורות גרמה לי לדאוג לרזרבות בקופה. בהתחלה שתהייה לפחות משכורת אחת נוספת לכל העובדים, למקרה חירום, אחר כך זה הפך לשתי משכורות, חצי שנה ובסופו של דבר זה מה שאפשר לי בסוף הקדנציה להשאיר אחרי קופת חיסכון של מאה מיליון ₪".

הדברים שעשיתי?
"הפכתי את אילת לעיר תיירות, בעצם זה שהבאתי לעיר את טיסות השכר הישירות מאירופה ובמקביל שכנעתי את דיוויד לואיס ז"ל להקים בעיר את מלון 'המלך שלמה' ששינה את פני העיר. בסך הכל בזמני כראש עירייה הוקמו באילת 22 בתי מלון, 6 מפעלים, 8 בתי ספר, 24 כיתות גן, שני מעונות יום, 4 שכונות חדשות ואחרי כל העשייה הזו עוד השארתי קופת חיסכון יפה שנפתחה 8 חודשים אחרי ש'שוחררתי' על ידי התושבים מתפקידי".

יום הבחירות?
"אני זוכר אותו כיום קשה במיוחד, כי אתץה צריך לעבוד בו כמו משוגע. לרוץ מקלפי לקלפי, מפעיל לפעיל והמתח, אח, המתח של מה יהיה בסוף היום הורג אותך. אני כל כך שמח היום לעמוד מהצד חופשי ולראות איך אחרים רצים. אני את שלי עשיתי ואין ספק, להיות ראש עירייה נותן לך המון כי בשורה התחתונה אתה מצליח לעשות, לשנות, אתה רואה איך הכל קורה תחת ידיך והתושבים מרוצים".

תחושת הניצחון?
"בפעם הראשונה שניצחתי, הייתי מבוהל, אני מודה. לא ממש רציתי להיות ראש עירייה בעיקר כי לא ידעתי מה עושים. היו אלו צעירי מפלגת 'העבודה' של אותם ימים שבאו אלי ואמרו לי- אתה מנהל ק.צ.א.א. עושה חיים, אז בוא תעבוד קצת ותעשה משהו לטובת הציבור. אני לא הבנתי אז כלום בפוליטיקה והלכתי על זה. הודעתי להם מראש שאין לי שום כוונה להשתגע בבחירות והם עשו את זה, עבדו, הפעילו, ברגע שדוד סיסו אמר לי- אתה תהייה ראש העיר אמרתי לעצמי אני עושה את זה. כשנגמרה מלחמת יום כיפור חשבתי שיבטלו את התוצאות, שיעשו בחירות חוזרות, אבל כלום, אמרו לי נבחרת, שב על הכסא ותתחיל לנהל עיר. למזלי היו לי יחסים טובים עם האופוזיציה של אותם ימים כולם נתנו כתף ועזרו בניהול העיר. מוקי מלצר שהתמודד אז מולי עזר כי אחרי הכל טובת הערי עמדה לנגד עיני כולם. היה תענוג אז להיות בעירייה, הרבה סיפוק. בבחירתי לקדנציה השנייה זו כבר הייתה שמחה גדולה. יוסק'ה בן דוד הרים ב'נופית' משתה גדול, החברים השתוללו משמחה ואני שכבר ידעתי אחרי חמש שנים בתפקיד מה עושים ומאיפה הסיפוק שמחתי הפעם מאוד".

תחושת ההפסד?
"קשה. מרגישים בלב מועקה כבדה, צביטה. אתה שואל את עצמך איפה טעית כי חשבת כל הזמן שאתה עושה הכי טוב בשביל כולם. השגיאה שלי בדיעבד הייתה שזמן קצר לפני הבחירות התנגשתי עם פפושדו בגלל בנייה שהוא בנה ואני ביקשתי שיפרק. למרות שהיינו חברים לא ויתרתי לו והוא הודיע לי כבר אז שאני לא אהייה עוד ראש עירייה, אמר וגם עשה ותמך ביריבי. זה קשה, אבל מתגברים ומגלים שיש חיים ויש מה לעשות ואיך לתרום לקהילה גם אם אתה כבר לא ראש עיר".

טיפים למועמדים ביום הבחירות?
"או, אני כבר לא זוכר איך זה היה ביום הבחירות שלי, כל אחד בדרכו שלו, חשוב להמשיך את החיים כרגיל. בלילה הזה הם לא יישנו, זה בטוח".

היית חוזר על זה?
"עובדה שבתום הקדנציה השנייה התמודדתי וכן, הצטערתי שלא נבחרתי כי בימים ההם העיר הייתה בתנופה אדירה. אני מרחם היום על מי שייכנס לתפקיד כי הקופה ריקה ומשרד הפנים יושב היום על הראש של העיריות כך שהן לא ממש יכולות לעשות משהו בלי אישור המשרד, אין ספק שבימים ההם היה הרבה יותר מהנה להיות ראש עירייה בעיקר כזה שיש לו קופה עם הרבה כסף בידיים".

הביא את אזור הסחר החופשי לאילת- רפי הוכמן



תמונת כתבה


בגיל 34 בלבד נבחר רפי הוכמן לקדנציה הראשונה שלו כראש עיריית אילת והיה לאחד מראשי העירייה הצעירים בארץ בכל הזמנים. 10 שנים הוא ישב על כס ראש העירייה בין השנים 1983(סוף השנה) ועד 1994 ואז החליט לפרוש מהמרוץ. 10 שנים מאוחר יותר חזר הוכמן לתמונה הפוליטית והתמודד בבחירות בהן ניצח מאיר יצחק הלוי. חמש שנים אחר כך שוב ניסה את כוחו ולא נבחר. לפני מספר חודשים, לאחר ששימש בעשר השנים האחרונות כחבר מועצה פעיל, תלה הוכמן את נעלי הריצה שלו והכריז על פרישתו מהחיים הפוליטים.

הדברים שהיו אז על הפרק?
"נבחרתי על רקע משבר כלכלי עמוק מאוד של העיר. התפוסות בבתי המלון עמדו אז על כ- 17%, היו מעט בתי מלון, הממשלה החליטה לסגור את מכרות נחושת תמנע, תחנת הכוח של חברת חשמל בעיר נסגרה, ק.צ.א.א. צמצמה את מספר העובדים לאחר עליית חומיני, הנמל צמצם עובדים בעקבות פתיחת תעלת סואץ לשיט אוניות ישראליות. המשימה שעמדה בפני אז הייתה ברורה- להביא תעסוקה ופרנסה לתושבי אילת".

הדברים שעשיתי?
"בראש ובראשונה הבאתי לעיר את חוק אזור הסחר החופשי שנתן הטבות מס לעובדים, למעסיק ולאורחים שבאו לאילת. ערך הכסף הפנוי של תושב אילת עלה ב – 26% מיום אחד למשנהו. הבאתי לעיר 8-9 מפעלי תעשייה שהתמקמו באזור נמל התעשייה החופשי ומיצבתי את אילת כעיר אירועים ופסטיבלים, ואלו רק על קצה המזלג".

יום הבחירות?
"זהו למעשה היום החשוב ביותר והמסכם ביותר. ביום הזה העבודה הארגונית האי החשובה, לדאוג ולוודא שכל מי שהזדהה איתך במהלך מערכת הבחירות גם יגיע להצביע עבורך. שאננות יכולה להביא להפסד משום שבסופו של דבר כל קול קובע. אם 200 איש נוספים בשנת 2003 היו מצביעים עבורי, תוצאות הבחירות היו שונות, כן, זה עד כדי כך מכריע. בקליפורניה הגדולה ההכרעה על בחירת נשיא ארצות הברית נפלה על כמות קולות אפילו קטנה מזה".

תחושת הניצחון?
"בפעם הראשונה שנבחרתי הייתי מאוד צעיר, בן 34, היה אז רצון גדול מאוד מצד התושבים לשנות, לחולל שינוי אחרי 10 שנים של קודמי, אני הגעתי בזמן הנכון ובמקום הנכון, זו שמחה של משהו שאתה לא ממש יודע לקראת מה אתה הולך. בפעם השנייה קיבלתי את התפקיד בזכות ולכן גם ידעתי לקראת מה אני הולך וזו לחלוטין הייתה שמחה אחרת".

תחושת ההפסד?
"מאחר ואחרי 10 שנות ניהול עיר פרשתי, הרי שלא הרגשתי את תחושת ההפסד. בשנת 2003 כשהפסדתי למאיר הרגשתי בעיקר הקלה שלא אני אצטרך להתמודד עם המצב הקשה בו הייתה מצויה העיר. ידעתי את כובד הבעיה וכשמאיר נבחר ידעתי שלא אני אהייה זה שיצטרך להתמודד. יאמר לזכותם שמאיר ולנקרי טיפלו במשבר הכלכלי של העירייה יפה מאוד".

טיפים למועמדים ביום הבחירות?
"זה לא יום קל, לכן חשוב לישון כמה עד כמה שיותר מאוחר בבוקר, לאכול ארוחת בוקר כי זה יום מתיש ואז בעיקר להסתובב כדי לתפוס עוד תומך או שניים".

איך היית מסכם 10 שנים בהן שימשת כחבר מועצה ולא עוד כראש העירייה?
"בחמש השנים הראשונות הייתי אופוזיציה לראש העירייה, הקזנו אחד לשני 'דם' ואף אחד לא השיג נקודות. בחמש השנים האחרונות ישבתי בקואליציה, קיבלתי על עצמי מספר תחומי פעילות, נהניתי מגיבוי לפעולותיי מראש העיר והתוצאה, אני מקווה, תהייה טובה לעיר ולתושביה".

אם נהנית מגיבויו של ראש העירייה, למה אתה לא תומך בו בפומבי?
"מאחר ויצאתי מהפוליטיקה ואני מוכן לסייע ברמה המקצועית לעיר, כל תמיכה שלי תפגע במועמד השני. דובי הוא אדם ראוי, שיכול בהחלט לתרום לעיר. אני חושב שאילת היא עסק אחד גדול עם הרבה מאוד היבטים, לעירייה יש השפעה על המתרחש בעיר ולכן עליה להתנהל כעסק לכל דבר וזה בהחלט לזכותו של דובי, שכן למאיר חסר הפן העסקי. מנגד, מאיר יצר לעצמו במרוצת השנים מערכת קשרים מצוינת עם השלטון המרכזי, מה שחשוב מאוד לקידום ענייני העיר. השילוב בין השניים- בין מאיר לדובי, יכול היה להיות מוצלח מבחינת טובת העיר. ניסיתי לגשר בין השניים ללא הצלחה ואני מאחל הצלחה למי שיבחר".

הוכמן עוד יעשה קאמבק לפוליטיקה?
,לא", הוא צוחק, "תליתי את נעלי הריצה"...

הביא את תנופת הבנייה לאילת- גבי קדוש



תמונת כתבה


10 שנים כיהן גבי קדוש כראש עיריית אילת בין השנים 1993-2004, ניסיון נוסף שלו לחזור למפה הפוליטית באילת עלה בכישלון. כיום משמש קדוש כיועץ ראש הממשלה לענייני התיישבות ומשמש כיועץ הפוליטי של בנימין נתניהו ולמרות שאת עיקר זמנו הוא מעברי במרכז, גבי קדוש לא מוותר על תושב אילת שלו ומגיע בכל הזדמנות לאילת כשהוא לא שולל היום את האפשרות שעוד יחזור להתמודד ביום מן הימים על תפקיד ראש העירייה, "אבוא אם יהיה צורך", הוא מבהיר.

הדברים שהיו אז על הפרק?
"התקופה אז הייתה שונה. אילת נאלצה להתמודד מול מחסור בדיור. אנשים רצו לרכוש דירות ולא היה מה לקנות. עתיד כיבוי אש באילת היה בסכנה, הרמזורים בצמתים בעיר גרמו לאין ספור תאונות שהפכו הרבה פחחים בעיר למאושרים, בתי המלון השתלטו על החופים ודחקו מהם את רגלי בני אילת, בתי הספר העל יסודיים היו בידי רשת 'אורט' ואלו סרבו לפתוח בתי ספר נוספים מטעמי חסכון. השחמון כלל לא היה קיים, בבתי המלון היו אז רק 4600 חדרים, בור אחד ענק היה על שפת הים ועמד חסר תכלית- לימים קניון מול הים, הביוב זרם לים וזה היה אחד הנושאים האקוטים, מכון להתפלת מים לא היה באילת והמים הגיעו מפארן, הנמל היה במצב רע, חברת 'דיזינגוף' הפסיקה לפעול באילת כי התחילה להעביר את הסחורות דרך אשדוד ואירופה, חברות הבטון ישבו בתוך העיר (אזור ה'ביג') וגרמו לזיהום אוויר, האשפה נטמנה בחלק המערבי של העיר ליד ק.צ.א.א., נוצרו שריפות, עשן וסרחון בעיר. לא היה גינון, העיר הייתה מלוכלכת וכל נושא איכות הסביבה לקה בחסר. תמנע נסגר לגמרי והייתה תחושה של חוסר פרנסה, העיר רשמה הגירה שלילית כשתושבים קמו ועזבו באין פרנסה. החינוך היה במצב קשה עם 24% זכאות בבגרויות בלבד, יזמים רצו להשקיע באילת אבל אף אחד לא פתח בפניהם את הדלת. אילת סבלה ממשבר חברתי קשה עם המון אמהות חד הוריות שמילאו את העיר, עם כ- 700 נרקומנים מקרב התושבים וכ- 1700 תיקים ברווחה".

הדברים שעשיתי?
"יצאתי לדרך עם חוברת ברורה בה פרטתי את כל תוכניות העבודה שלי. אחרי 10 שנים סימנתי וי על כל הסעיפים שהעמדתי בפניי, כולל השלום עם ירדן אותו סימנתי בעמוד האחרון. אז נכון היו שצחקו עלי, אבל אז בא רבין ז"ל ועשינו שלום עם ירדן. קיבלתי סיוע גדול מהממשלה ובשתי קדנציות העיר גדלה מ – 24 אלף תושבים ל – 57 אלף, בתי מלון רבים נוספו, הפתרונות שהבאתי הכניסו לעיר כסף רב וכמובן טיפלנו בבעיות החברתיות. בניגוד להשמצות עלי, השארתי עיר במצב מצוין שהצריכה אך ורק תחזוקה, נכון, היו גרעונות, אבל כשאתה בונה עיר אתה לא יכול לעשות את זה בלי כסף. מסרתי עיר בריאה עם שיווק תיירותי בינלאומי, עם צרפתים שמשקיעים בעיר, קבלנים שבנו בתים וחדוות חיים. אפילו קבוצת כדורסל בליגה הבכירה היתה לנו אז".

תחושת הניצחון?
"מתיקות אמיתית בזה שאתה הולך לעשות את מה שאתה מאמין בו. אתה נכנס למסלול חדש של עשייה ואתה יכול רק להתרגש ביום הזכייה מגודל האחריות".

תחושת ההפסד?
"האמת, בפעם השלישית לא יצאתי בקמפיין, אמרתי לעצמי שהדברים שעשיתי ידברו בעדי. לא הייתי רעב לנצח כמו בפעמים הקודמות, אבל הייתי רעב להמשך עשייה. זו הייתה נאיביות כי הייתי עסוק בעשייה ולא בפוליטיקה, אני לא יכול לומר היום שטעיתי כי זו הייתה באמת התחושה שלי שעשיתי רק טוב וכן, הייתה הפתעה של איפה טעיתי ומה לא עשיתי טוב שלא בחרו בי שוב. אם הייתי מרגיש איום ברור שהייתי פועל אחרת".

טיפים למתמודדים ביום הבחירות?
"להתעורר בבוקר, להתקלח ולתת למחשבות לזרום עם המים, בלי לחשוב על הלחץ שמחכה לך ביום הבחירות. יום הבחירות הוא יום לחוץ מאוד ולכן חשוב לדעת לחלק נכון תפקידים ולתת לראש המטה שלך להניע את הגלגלים כדי שתוכל להתפנות לאנשים ברחוב. מי שרגיל לאכול, שיאכל, מי שלא שישתה קפה, אני התחלתי את היום הזה בבית הכנסת של הרב הראשי. חשוב להתחיל את היום במטה שלך, משם הכל מתחיל. לתת לראש המטה ולפעילים את תחושת התודה על כל מה שעשו ויעשו באותו יום ואחר כך בעיקר להסתובב ברחוב, ללחוץ ידיים, לחבק. מצד שני, אם אתה לא 'חבקן' אל תעשה את זה ביום הבחירות כי זה יראה לא טוב. אל תנסה למכור לציבור את מי שאתה לא".

היית חוזר היום על כל מה שעשית?
"הייתי עושה יותר, כי היום אני חכם יותר, ובל נשכח את כל הקשיים שעשתה לי האופוזיציה ופגעה לא רק בי אלא בתפקוד העיר".

תחזור ביום מן הימים למרוץ?
,הפעם החלטתי שלא לרוץ, אבל אני בהחלט לא פוסל כלום. נראה מי יבחר, מה הוא מסוגל לעשות, אם מצב העיר ישתפר ולא יהיה צורך, אשאר בצד, אחזור רק אם יהיה צורך".



חדשות אילת