פרסומת
דלג

חיה ובועטת

מאת: מירב לוי דיאמנט למערכת ערב ערב באילת ● 29/11/2013 13:37 ● ערב ערב 2630
זה לא כל כך נעים לראות טיילת עירומה, אבל היי, אפשר דווקא להתרגל לזה מהר. וגם- מדינה שלמה הספידה דווקא בנר הראשון של חנוכה את גדול הזמרים שלה בכל הזמנים. ולקינוח- גינות לי חביבות
חיה ובועטת

תם ונשלם



תמונת כתבה


יש משהו מאוד עצוב וריק בלראות את טיילת התיירות של אילת שהייתה במשך כל כך הרבה שנים צבעונית, תוססת, שוקקת חיים, פתאום עומדת עירומה. לנוכח כל הצפיפות שהייתה שם במשך כל השנים האלו, נדמה כאילו לא זכרנו עד כמה יש שם מרחבים ועד כמה אפשר עכשיו ליהנות אפילו מסתם רכיבה על אופניים לאורך הטיילת עם הילדים, כי מי יכול היה לעשות את זה קודם כשהכל היה עמוס וצפוף. אז נכון, זה עצוב וגם כואב הלב על אותן משפחות שצריכות עכשיו למצוא את מקומן החדש בחיים, אבל רבותיי, לזה בדיוק קוראים חוק וסדר.
בכל החודשים האחרונים שמעתי אין ספור תלונות, טענות ומאנות מצד רוכלים על הטיילת, ובעלי באסטות, על כך שהנה גודעים להם את עורק החיים. שמעתי עד כמה הם מסכנים, עד כמה הם לא יודעים לאן ללכת ומה לעשות, ואפילו ביום הפינוי, שמעתי כמה מהם מלינים על כך שהם נזרקים למציאות, חסרי עבודה, חסרי כל ומה יעשו. ואותי זה מכעיס. בראש ובראשונה כי אף אחד שם לא יכול לבוא ולטעון- הופתענו, נזרקנו במפתיע, לא ידענו, לא הכנו את עצמנו לזה מראש. נו באמת, כמה שנים כבר טוחנים את הסוגיה הזו בבתי המשפט, כשלכולם היה ברור מראש שהסאגה הזו עומדת להיפסק. לכולם היה ברור שהשאלה היחידה היא מתי זה יקרה. לכולם שם על הטיילת, ושאף אחד לא יגיד שזה לא נכון, היה ברור כי כל יום שחולף והם עדיין שם, זו מתנה, זמן שאול, שיפסק ביום מן הימים ולראייה, לא מעט באסטיונרים אחראיים, ידעו לצאת משם בזמן, פתחו לעצמם עסק קטן, חנות קטנה, וכיום הם מתפרנסים בכבוד. למה לא כולם עשו את זה? כי היום מאוד נוח לבוא ולקטר.
אני כועסת כי לאורך כל השנים האלו, מעבר לקיטורים וטענות, אף אחד מהבסטיונרים, ויסלח לי אם היה מישהו כזה שלא שמעתי, לא מצא לנכון לבוא ולהודות לעיר אילת, לעירייה, על כל השנים בהן הם ישבו בבאסטות, והתפרנסו בכבוד. כן, בואו נודה על האמת, הבאסטות ידעו ימים יפים וההכנסות היו בהתאם, כל זאת, בזמן שאני וחבריי, תושבי אילת, ילידי אילת, לא נספרנו אפילו כפוטנציאליים לקבל באסטה על הטיילת. למה? האם מישהו מהבאסטיונרים מצא לנכון איי פעם להודות על כך? עיני אף פעם לא הייתה צרה באף אחד מיושבי הבאסטות, אבל כשלך מסדרים עבודה טובה, נוחה, משתלמת, ואתה רק מקטר, זה מכעיס.
ולמה אני כותבת את כל זה? רק בגלל שדווקא היום, כשהבאסטות כבר אינן, ונופו של המפרץ חזר לשלוט על הטיילת, הגיע הזמן שכל אותם באסטיונרים ירימו את הראש, יסתכלו על חצי הכוס המלאה, יודו על הימים היפים בהם ישבו בבאסטות ועשו את שלהם, ויבינו שזהו זה, התקבלו החלטות, והגיע הזמן לצאת למציאות, לחיים האמיתיים והלא קלים, זה נכון, חיים למולם התמודדנו אני וחברי בכל השנים שהם ישבו על הטיילת, כן, הגיע הזמן לדבר גם על זה, ולא רק על כמה הם מסכנים.
וחוץ מזה גם מילה טובה- על כך שאף על פי כן ולמרות הכל, כולם על הטיילת השכילו להתפנות יפה. כולי תקווה שכל אחד ואחת מהבאסטיונרים ימצאו את מקומם הנכון בחיים ויצליחו להבין שלפעמים צריך לומר יפה תודה ולהמשיך הלאה.
באותה נשימה כולי תקווה כי עיריית אילת תמצא עכשיו לנכון פשוט לנקות ולהסדיר את הטיילת ולהשאיר אותה נקייה, חשופה ושממרחביה ומנופו של הים הנפלא הניבט לצועדים היום על הטיילת, אף אחד לא יסתיר עוד.
אז כן, זה לא כל כך נעים לראות טיילת עירומה, במיוחד לאחר שהתרגלנו לכל כך הרבה צפיפות, אבל תאמינו לי, לדברים טובים מתרגלים מהר.

הילד של החיים איננו



תמונת כתבה


יש הרבה קוטביות במותו של אריק איינשטיין, האיש, האגדה, גדול הזמרים והפזמונאים של ישראל בכל הזמנים. דווקא ביום הדלקתו של נר ראשון של חנוכה, יום שאמור להיות שמח, מלא באור, נקבר אדון שוקו ועצבות גדולה ירדה על העם. לא צריך להכריז על יום אבל לאומי, כדי לראות ולהרגיש, לשמוע ברחוב שהשלום של הבוקר הזה נוגה. אנשים בעיניים נוצצות וכואבות דיברו על אבדן גדול, וברדיו יכולנו להתמוגג על מיטב השירים של מי שאהב כל כך להיות בבית וגם המחיש את זה היטב לא רק בשירו אלא גם בחייו. זה היה עצב קולקטיבי, שבמקום בכי נשמעו בו שירים, פרידה מאדם שבלאו הכי לא נחשף שנים ואף על פי כן נדמה היה שהוא תמיד כאן, תמיד איתנו.
לפני שנתיים בחרו בפסטיגל, כן זה עם הפירוטכניקה המטורפת ועם השירים שמתגמדים לנוכח האפקטים, להצדיע לאריק איינשטיין, בינות לכוכבי הילדים, להצגות, לניצוצות, פתאום נשמעה מחרוזת של שיריו של האיש שמדינה שלמה גדלה על ברכיו. מדהים היה לראות איך הקטנים הפרטיים שלי התלהבו. ביקשו פעם ועוד פעם לשמוע את המחרוזת של ה"האיש ההוא", ככה הם הגדירו אותו, ואני ציינתי לעצמי שכשהמוסיקה טובה והיוצר דגול, אין גיל ותקופה לשירים. אז זהו, העצב גדול, עוד פיסת היסטוריה נחתמה ועוד איש דגול הולך לו לעולם הבא ומשאיר אותנו מאחור.
אני ואתה כבר לא נשנה את העולם, אז עוף גוזל, חתוך את השמיים, תישאר לנצח ילד של החיים, שב לך על הגדר, קח פסק זמן מהחיים ולך לך לעולם שכולו טוב.
ושלא אשכח, תודה גדולה על כל השירים, נכסי צאן וברזל, שאתה משאיר לנו מאחוריך.

די לבגרויות


בשעה טובה ומוצלחת הגיעו במשרד החינוך למסקנה אליה היו צריכים להגיע כבר לפני כמה שנים טובות כי אין בבגרויות שום תועלת. אז נכון שבזכות זה יותר מורים עושים קופה על הגב של ההורים כי הלא צריכים להכין את התלמידים לבגרויות וחותמים על שעות נוספות על הדרך, ותעשיית השיעורים הפרטיים פורחת בארץ, אבל בואו נודה על האמת, הבגרויות לא ממש מעידות על מי יודע את החומר, אלא מעידות למי יש 'תוחס' לשבת ולדגור על החומר, למי יש זיכרון טוב לבלוע את כל האינפורמציה ואחר כך להקיא אותה על הנייר, ובכלל, כל מסחרת הציונים הזו הפכה את התלמידים בארץ הקודש ללא יותר מתוכים שמדקלמים, כותבים בטופס הבגרויות ואז מדחיקים ושוכחים הכל!!! תודו שזה קרה גם לכם, וגם אם הייתם תלמידים שקיבלו ציונים גבוהים בהיסטוריה או בתנ"ך, אם ישאלו אתכם היום משהו בנושא ההוא, אין סיכוי שתזכרו. ככה זה כשלומדים לא כדי לדעת אלא כדי לקבל ציון. אם לא די בזה, הרי שבפסיכומטרי המציאות טופחת על הפנים, ומהר מאוד מגלים שאת עתידכם באוניברסיטה יכריע מבחן שאין בו כמעט כלום ממה שלמדתם בכל 12 שנות הלימוד בהם חיממתם את הכסא. למה? ככה. מכעיס בהחלט.
מסתבר שאת כל אלו הבינו סוף סוף גם במשרד החינוך, והכריזו כי יש כוונה לוותר על כל הבגרויות בשלל מדעי הרוח, קרי כל המקצועות המצ'עממים מוות, ויסלחו לי מוריי האהובים במקצועות האלו- היסטוריה, ספרות, תנ"ך, אזרחות ושאר חצילים. אממה, חשבתם שהרעיון יעבור בשקט ובפרגון מצד המורים? תשכחו מזה. לפני מספר שבועות התקיימה הפגנה מול משרדו של שר החינוך, האדון פירון, ונחשו מי בא להפגין? כמובן, מורים החתומים על לימוד שלל המקצועות האלו, שככל הנראה לא יכללו עוד ברשימת הבגרויות. אתם מבינים איך הדברים עובדים בארץ? במקום שמורים יודו במה שכולם כבר מבינים- שאין עוד טעם בבגרויות במקצועות האלו ועדיף שתלמידים ילמדו אותם מתוך אהבה באמת ולא מתוך הפיכתם לתוכים, המורים שהכיס מדגדג להם לא מוותרים. אז אני אומרת זה לא יפה, לא הוגן, לא הגון ובעיקר לא חינוכי, לא להודות בטעויות שנעשו במשך כל השנים האלו, רק בגלל שאתם לא רוצים לוותר על עוד כמה שעות במשכורות. תוספת בשכר זה חשוב, אין ספק, אבל למה לאמלל בגלל זה את התלמידים? אולי כתוצאה מכך יתרבו המורים למתמטיקה, אנגלית ושאר מקצועות באמת חשובים שבהם מן הסתם אף אחד לא יוותר על בגרויות. ותחשבו על זה רגע לפני שאתם מפגינים וחושבים שאנחנו לא באמת מבינים על מה ולמה....

מערכת 'מה נשמע' מאחלת לכל קוראיה חג אורים שמח ו...בזהירות עם הסופגניות


חדשות אילת

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש