מציירת מהלב

מאת: אביבה דקל ● 22/5/2014 09:34 ● ערב ערב 2655
ציוריה של ויטה ארז, אמנית אילתית חוצת גבולות, מצליחים לרגש בכל פעם מחדש. בצבעי הכחול של הים, הצהוב והחום של המדבר, מצליחה ויטה להעביר אלינו את החיבור שלה לסביבה בה היא חיה – חיבור חזק של אהבה. בימים אלו, מוצגת לראשונה בגלריית אמני אילת, תערוכת יחיד – של ויטה. אל תפספסו
מציירת מהלב

בימים אלו ועד ה- 31 במאי, מוצגת בגלריית אמני אילת, תערוכת יחיד של ויטה ארז, הציירת הראשונה שגלריית אמני אילת העמידה לרשותה את כל הגלריה לתערוכת יחיד. את התערוכה אצר אמיר אלקיים, המנהל האמנותי של הגלריה, ומלאכת האוצרות שלו תורמת לא מעט ליופייה של התערוכה ולדרך בה היא מחולקת ומתפתחת מחדר לחדר בגלריה.

תמונת כתבה
צילום: ויטה ארז


תמונת כתבה
צילום: ויטה ארז


תמונת כתבה
צילום: ויטה ארז


מציור על גדרות לציור על בד


ויטה מציירת מאז שהיא זוכרת את עצמה. אבל ההחלטה ללכת במסלול האמנות הגיעה בעת שירותה הצבאי. ויטה שירתה בנחל ים בסיני. התקופה הייתה תקופת מלחמת ההתשה, וההיאחזות הייתה מוקפת גדרות בטחון. ויטה החליטה לייפות את הגדר ובעת שציירה ועיטרה את הגדרות הללו, הגיעה להחלטה שציור הוא הדרך שלה.
ויטה למדה הוראה בסמינר אורנים ואחר כך השלימה תואר במדעי הרוח והאמנות באוניברסיטת חיפה.
"אמנות זה כנראה משהו שיש אצלנו בגנים. אחי הבכור הוא ארכיטקט והוא גם מצייר. כשלמד בטכניון לימד ציור וכשעבר ללמד מתמטיקה, החלפתי אותו כמורה לציור".

האהבה של ויטה לאילת ולסביבתה לא הייתה אהבה ממבט ראשון. לפני שקשרה את גורלה באילת, נהגה להגיע לכאן עם תצוגות אופנה בהן הוצגו בגדים ותכשיטים שעיצבה. ההחלטה לעבור לגור באילת נפלה בשל מצב כלכלי קשה אליו נקלעה בשנת 1987. ויטה לא היתה לבד בצרה זו - רבים וטובים נקלעו לצרה כלכלית בשנה זו בשל התמוטטות הבנקים. ויטה, שלא הצליחה להתפרנס בצפון וגם דירה לא הייתה לה, קיבלה הצעה ללמד באילת – משרת הוראה שדיור בצידה. בלב כבד החליטה לעבור מרעננה לאילת. המעבר לא היה קל כלל וכלל. "בשבע השנים הראשונות שלי באילת חייתי ביובש נפשי, תרבותי ויצירתי. לא ציירתי ולא יצרתי – הייתי מורה וזהו. אחרי שבע שנים, החלטתי שאני חיה כאן ואני צריכה להתחיל להכיל את הסביבה שלי. הקשר החזק הראשון שלי עם אילת היה הים והתחלתי לשחות, לשנרקל. ירדתי לים פעמיים ביום, בבוקר - לחוף 'הנסיכה' ובערב - לחוף הצפוני. בים מצאתי עולם ומלואו ובעקבות פגישה זו עם הים, התחלתי שוב לצייר. ציירתי את הים".

בחדר הכניסה של גלריית אמני אילת תלויות תמונות הים של ויטה. תמונות מלאות תנועה ואור וכל אחת מסתירה בתוכה משהו. אפקטים של אור בולטים בכל הציורים והמים בכל תמונה מסתירים משהו. אם מסתכלים היטב רואים בכל תמונה של הים דמויות שהים מסתיר/מגלה בצבעיו ובמשחקים של אור וצל. דמויות המסתתרות בים הן מוטיב שחוזר על עצמו בציורי הים של ויטה - אנשים צוללים, אנשים שוחים, פנים שלוות של אשה. תמונות הים הן תמונות שצריך להסתכל בהן מרחוק, גם בשל גודלן וגם בשל הבצבוץ של משיחות המכחול. ציורים אלה הם עוצמתיים מאד ויחד עם זאת - משרים שלווה בדיוק כמו הים.
בחדרים הבאים מוצגות תמונות ים נוספות ואחריהן, השלב הבא של חיבורה של ויטה לנוף הסביבה - למדבר, אליו התחברה בעקבות טיולי הג'יפים והשפעות של הנוף המדברי. בתמונות אלה מתגלה עוצמה מסוג שונה לגמרי וצבעוניות אחרת – חומים וצהובים תופשים כאן את מקומם של הכחול והטורקיז וכתמי צבע עזים בציורי הפריחה המדברית באביב. תמונות כמו סופה במדבר שבה תנועות המכחול החזקות גורמות למתבונן להרגיש את הרוח ואת החול המתעופף כאילו נמצא הוא עצמו בלב הסערה. התחושות העוצמתיות של המדבר ומצבי הרוח של ויטה באים לידי ביטוי חזק בקטע של ציורי המדבר. עבודה שריתקה אותי במיוחד היתה עבודה המורכבת מציורים בגדלים שונים המשלימים זה את זה שויטה קוראת לה 'אדמה יבשה'. כשהבטתי בעבודה זו הרגשתי את הצמאון של האדמה במדבר למים – אדמה הפוערת את פיה ומפללת לגשם שיבוא.
ויטה מתמחה גם בציור בצבעי מים. הרגישות והעדינות של צבעי המים מעניקים לציורים רוגע ויופי שקט. ציורי המים קטנים בהרבה מציורי השמן והאקריל, וביניהם גם מיניאטורות רגישות ומעניינות.

"כעת אני מאד מחוברת לאילת" אומרת ויטה, "אחרי גירושיי הכרתי את קובי לבון וסוף סוף פגשתי פרטנר לחיים, חבר ובן זוג מופלא. חמש שנים היה קובי חבר נפש ואוזן קשבת ועדיין לא הייתי בטוחה שיהיה נכון שנעבור לגור ביחד. 'אני צריכה לראות אם אתה לא מפריע לי מבחינה אמנותית' אמרתי לו. ציירתי את עצמי מאחור כשידי מושטות כלפי מעלה ופתאום הבנתי שיצירתית לא רק שהוא לא עוצר אותי, כי אם להיפך. פעמים רבות שימש כמבקר אמנותי אישי שלי. כשלימדתי ב'נעמת' חוגים לציור, נהג להגיע לקראת סוף השיעור, להקשיב ולהפנים את הביקורת שלי על עבודות התלמידים, וההערות שהעיר היו תמיד הערות בונות".

כיום ויטה פנסיונרית, 37 שנה עבדה כמורה לאמנות במסגרת משרד החינוך בתיכון והגישה תלמידים לבגרויות חמש יחידות. היום היא מקיימת חוגים לציור וסדנאות פרטיות. ויטה מלמדת באופן פרטי איך מכינים תיק עבודות להגשה ללימודים אקדמיים, ושעות לימוד בחוגים לציור של ויטה נחשבות לשעות לימוד לתואר שני לתרפיה באמנות.
תערוכת עבודות של הציירים העובדים בסדנה לאמנות של ויטה תוצג באשכולות פיס החל מ- 12/7, וויטה מזמינה את כולם לבקר בתערוכה וליהנות ממנה.

גלריית אמני אילת פתוחה: ימים ב'-ה' 10:00-20:00 , יום א' סגור
יום שישי פתוח - 10:00-14:00 שבת- 12:00-20:00



חדשות אילת

תגובות

הוסף תגובה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש