טור יהדות

פרשת 'מסעי'

בגמרא יש משפט חריף מאוד שהוא לא כל כך 'פוליטיקלי קורקט' , אבל מאז ששמעתי את דברי שאול מופז השבוע הרגשתי שהנשמה שלי זועקת את מה שכתוב בגמרא : "רשעים אפילו על פתחה של הגיהינום אינם חוזרים בתשובה". ניצב לו אדם, שהיה שר הביטחון בימי הגירוש מגוש קטיף, האיש שהוא האחראי הישיר לכל ההידרדרות שהולכת ומחריפה בשנים האחרונות ברצועת עזה, ובלי להניד עפעף אומר בכניסתו לבית החולים לבקר את הפצועים של הקרבות בעזה: "ההתנתקות תרמה רבות לביטחון ישראל, ואין לה שום קשר למצב החדש שנוצר". הלו אדון שאול, טעית במחלקה. המחלקה הפסיכיאטרית נמצאת בצד השני של בית החולים. מאז 'ימי אוסלו' התרגלנו למציאות הזויה שבה מחבלים היו מבצעים פיגועים בכל רחבי הארץ ומיד היו בורחים לאזורים שנקראים 'שטחי A', שם הייתה להם "חסינות" כביכול וצה"ל לא היה רשאי להיכנס ולעצור אותם. כך נוצרו "ערי מקלט" מודרניות, תאי חממה נוחים ביותר לכל המחבלים שלא חלמו אפילו בדמיונות הפרועים ביותר שממשלת ישראל תקים להם ערי מקלט. גם הרוצחים של השר רחבעם זאבי הי"ד ניצלו את הטיפשות הישראלית וכשכוחות הביטחון רדפו אחריהם הם התבצרו בתוך כנסייה בבית לחם והודיעו שהם לא יוצאים משם. ממשלת ישראל הודיעה כמובן ש"אין לנו כל כוונה לחלל את כבוד הכנסייה", וכך הצליחו רוצחי השר זאבי לחמוק ממעצר. האבסורד זועק לשמים. גם ברגעים אלו ממש, מצאו להם המחבלים בעזה "ערי מקלט" בטוחות. הם הרי יודעים בוודאות גמורה שצה"ל לא יפציץ את בתי החולים בעזה, למרות שהם יורים משם עלינו ועל חיילינו. כולם יודעים שבבתי החולים בעזה מוחבאים אלפי טילים ורקטות, כנ"ל בבתי הספר של האו"ם, במסגדים ובכל מקום שבו 'אמנת ז'נבה' הצבועה אוסרת לפתוח באש. עד כמה שידוע לי על פי אמנת ז'נבה אסור לירות טילים על אזרחים וזה מוגדר 'פשע מלחמה', אבל כנראה שהאו"ם לא שמעו שיורים עלינו טילים מעזה. המצאה חדשה במלחמה הנוכחית: 'בלתי מעורבים'- חיילים צריכים לסכן את חייהם ולוודא שאין בסביבת המחבלים 'בלתי מעורבים'. למות , פשוט למות מזה.
השבת נקרא בתורה בפרשת 'מסעי' על הציווי לבנות ערי מקלט. מהם ערי מקלט ומי האנשים שהיו רשאים לשהות בעיר מקלט? התורה שלנו מבהירה שיש הבדל גדול בין סוגים שונים של רוצחים. ישנם אנשים אשר רוצחים מתוך כוונת זדון, הם מתכוונים לרצוח ואף מבצעים את זממם בדעה צלולה. במידה ונמצאו אנשים שהיו עדים לרצח, אזי הרוצח היה מוצא להרוג על ידי הסנהדרין, אבל אם לא היו עדים אך יש ראיות לכך שהאדם רצח – עונשו היה מאסר עד מוות, ובלשון הגמרא :"מכניסים אותו לכיפה (לכלא) ומאכילים אותו לחם צר ומים לחץ עד שתצא נשמתו". אך אם ברור לסנהדרין שהרצח בוצע בשוגג כגון שטיפס על סולם ונפל מהסולם על אדם אחר והרגו, במקרה כזה היו מאפשרים 'לרוצח בשגגה' להיכנס לעיר המקלט , שהייתה למעשה בית כלא פתוח, ובעיר המקלט היו שוטרים ששומרים על כל הרוצחים בשגגה שלא יפגעו בהם קרובי המשפחה של הנרצחים. אותם אומללים היו צריכים להישאר בעיר המקלט למשך כל ימי חייהם, או עד שהיה הכהן הגדול נפטר ואז הייתה חנינה כללית לכולם. הגמרא אומרת " משרבו הרצחנין במזיד והיו אומרים שוגגין אנו - בטלו ערי המקלט ". אי אפשר לעשות בכאילו ולשחק בנדמה לי , אסור להתעלם מהמציאות , כשיש הרבה אנשים שרוצחים במזיד אז אין יותר ערי מקלט. גם בעזה אסור שיהיו " מבני מקלט ". אסור לנו לסכן את חיילינו, אסור לנו לסכן את חיינו . זה לא מוסרי , להפך זה מוסר מעוות !!! "חייך וחיי חבריך – חייך קודמים" זה מוסרי! הלוואי וכל חיילינו ישובו בריאים ושלמים אחרי שהיכו את אויבינו מכה אחת אפיים.

(הטור מוקדש לאישתי הגיבורה, מירה, שיילדה בשבוע שעבר את ילדנו העשירי ).


חדשות אילת