פרסומת
דלג

בלי הנחות לסטודנטים

מאת: ● 6/8/2014 09:51 ● ערב ערב 2666
צילום: איציק שטרית / את פתיחת הקיץ האחרון ציינה אגודת הסטודנטים החדשה באילת במסיבה שלא נראתה כמותה בעיר בחמש השנים האחרונות. ואותנו, סקפטיים שכמונו, עדיין מעניין איפה באמת הייתה האגודה בחמש השנים האחרונות. למה יש תחושה שחסרה אחת כזו אמיתית בעיר. ומה באמת יקרה אחרי שהסתיימה המסיבה וכולם הלכו הביתה. הדר רסוני, הדוברת החדשה של האגודה, מספקת הסברים
בלי הנחות לסטודנטים

את קמפוס 'בן גוריון' באילת אין מישהו שלא מכיר. עשרות צעירים אילתים מבינים בכל שנה את הפריבילגיה האדירה המסתתרת בין כותלי הקמפוס, וממש כמותם גם עשרות צעירים ממרכז הארץ ומהצפון שנוהרים לאילת בכל שנה, כדי ליהנות מאותן הפריבילגיות. אבל אגודת הסטודנטים זה כבר סיפור אחר לגמרי. מה יש בה באגודת הסטודנטים באילת, שהופך אותה לכל כך שנויה במחלוקת לאורך השנים? להדר רסוני (25), סטודנטית שנה ב' ודוברת האגודה הנכנסת החל מחודש מאי האחרון, הפתרונים..

תמונת כתבה


תמונת כתבה


לא מפזרים הבטחות


הדר נולדה וגדלה כאן, בין ה'דולפין ריף' ל'חוף השחפים' הישן, בין המדבר לבתי המלון של שנות ה-90 ההולכים ומתעצמים, בין עיר החופש הקטנה והמרוחקת למיני- ווגאס המתפתחת. בשעת בוקר מוקדמת, כשהיא עוד קצת מתקשה להתעורר ובצדק, היא מתפנה מהמבחן האחרון של שנת הלימודים השנייה שלה, שמתבטל עקב המצב הביטחוני במדינה, ומתיישבת מולי חדורת מוטיבציה להשיב את האמון שאבד לאגודת הסטודנטים בעיר, בשם כל חברי האגודה הנוכחית. "לפני שנכנסתי לתפקיד שמעתי המון תגובות של חברים שאמרו לי שאני לא צריכה את זה, ושעדיף לי להתרכז בלימודים. אפילו אני הייתי זאת שאמרה לבן הזוג שלי, שחבל לו להכניס ראש בריא למיטה חולה, כשהוא רצה להתמודד לתפקיד היו"ר, אבל כשראיתי מי האנשים שהתמודדו לכהן באגודה הנוכחית, ובפרט כשראיתי מי נבחר בפועל הבנתי שהפעם לא יהיו פה סתם דיבורים, יהיו פה מעשים. העיר הזו חשובה לי ואני יודעת שאפשר לעשות את השינוי הזה. אני מאמינה באנשים שאיתי, שהם מלאי אמביציה לעשות את השינוי הזה, ואני מכירה אותם מספיק טוב כדי להיות בטוחה בכך. כבר בהתחלה כשראיתי איך כל אחד מהם מתגייס לעניין מסיבת סוף השנה שארגנו, ותורם לא רק את מה שכרוך בתפקידו, אלא הרבה מעבר לכך, הבנתי שאפשר לעשות את זה, אפילו אם אני רק אזרע את הזרעים ומישהו אחר יקטוף את הפירות. העיקר שנייצר שינוי ותפיסה חדשה לגבי הסטודנטים בעיר. וזה כבר תופס תאוצה, כיף לראות את השינוי והפידבק בעיר ולדעת שאתה היית חלק ממה שיצר את זה".

למה יש לאגודה שם של חוסר עשייה בעיר?
"אולי ניהול לא תקין במשך השנים ואולי מאלף סיבות אחרות. לא הייתי מעורבת בזה עד לפני חודשיים, ואני לא באמת יודעת לספר מה בדיוק קרה שם. אני כן יכולה להגיד, שהאגודה הקודמת עשתה את שלה לדעתי, אבל אנחנו באים להציג את עצמנו, ולא להעביר ביקורת על מה שהיה ונגמר. אני בטוחה שבשבועיים שארגנו את מסיבת סיום השנה, הרבה אנשים בעיר שמעו וידעו עלינו. בעלי עסקים סייעו לנו, אנשים בעלי השפעה בעיר לא נשארו אדישים, וכשהגענו למעמד התשלום מול 'חוף הדקל', אמרו לנו שכיף לעבוד איתנו כי הכל נעשה במקום ומעכשיו לעכשיו, בלי לפזר יותר מדי הבטחות. אנחנו בונים את השם שלנו, זה לא דבר שאפשר לעשות ביום אחד. עשינו את קפיצת המדרגה הענקית במסיבת הסטודנטים הזו, ועכשיו אנחנו מתכננים את ההמשך. סביר להניח שאת הפירות נקטוף רק בסוף הכהונה שלנו. אולי אפילו יקטפו אותם הסטודנטים שימשיכו את דרכנו רק בעוד כמה שנים. אני מוכנה להיפגש איתך שוב בעוד שנתיים, כדי שתאמרי שצדקתי. העניין הוא שעכשיו התאגדה פה קבוצה של ילידי אילת, וזה שונה. לכולנו יש זיקה מיוחדת לעיר הזו ואנחנו רוצים לעשות כאן את השינוי האמיתי. כולנו בני 25-27 שגדלו בעיר וראו אותה מתפתחת וגדלה במשך השנים, חשוב לנו לראות אותה ממשיכה להתפתח, ואנחנו יודעים מצוין מה אפשר להוציא מכאן ומה לא. באנו לכאן כדי לשנות את התדמית הזו, כדי להראות לכולם שאגודת הסטודנטים באילת יכולה להראות גם אחרת. המטרה העיקרית שעומדת לנגד עיננו היא שינוי טוטאלי שימשיך הרבה אחרינו, וייעשה רק בעזרת אנשים בעלי כוח והשפעה בעיר. בלעדיהם אני לא יודעת לאן נוכל להגיע".

תמונת כתבה


מה תפקיד האגודה מבחינתך?
"לפני הכל התפקיד של האגודה הוא לדאוג לכל זכויותיהם של הסטודנטים, שיהיה להם טוב ושירכשו להם כבוד, ואני אומרת את זה בתור סטודנטית שנה ב' ולא בתור דוברת האגודה. לא מזמן היה מבחן שבמהלכו היו המון הפסקות חשמל והמזגן לא עבד, וכשהסטודנטים התלוננו על התנאים, האגודה נעמדה מול ההנהלה ונלחמה עד שנפתח מועד ג' למבחן. אנחנו מייצגים את הסטודנטים ודואגים להם, החל מהתנאים במעונות, דרך המסיבות והאירועים, ועד הנחת הסטודנטים שאנחנו צריכים לקבל בעזרת תעודות הסטודנט. כולם צריכים להרגיש את האגודה הזו. ראש העירייה, דיקנית האוניברסיטה, העובד במכולת שמתחת לבית שלי, הסטודנטים ואפילו את", היא אומרת ומצביעה עלי, "כל אחד בעיר הזו צריך להרגיש את האגודה, אבל ממקום שונה. חברי האגודה הם סטודנטים כמו כל השאר, התפקיד שלנו הוא שכל סטודנט ירגיש שיש מאחוריו גב".

למה לקחת דבר כזה על עצמך בכלל?
"לעולם לא אשכח את היום הראשון שלי בקמפוס, כשנכנסה יושבת הראש של אגודת הסטודנטים. הסתכלתי עליה ביראת כבוד ענקית. עד אז גם הייתי בטוחה שסטודנט זה סטטוס עם כוח, אבל לאט לאט הבנתי שאין יותר מדי כבוד לסטודנטים בכלל, ולאגודה באילת בפרט, ושזה ממש לא מה שחשבתי. בשנה הראשונה לא הסתכלתי אפילו לכיוון התפקיד כשהיו בחירות, ולא חשבתי שיש סיבה שמישהו יבחר בי. בשנה השנייה הייתה היענות מאוד נמוכה, ואף אחד לא התמודד לאף תפקיד, אז נאלצו לערוך בחירות מחדש ובסבב השני התמודדו סטודנטים שהם אנשים מאוד איכותיים, אז הבנתי שזה הזמן שלי לנסות. להיות יו"ר המועצה לא היווה אופציה בכלל בגלל מערכת השעות שלי, לא הייתי מצליחה להישאר לויאלית ללימודים ולתפקיד בו זמנית ובאותה רמה, אבל כשגיליתי את תפקיד הדוברת, הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. זה היה ממש למען המטרה הזו, שיכירו בכוח של הסטודנטים בעיר ויעריכו אותו. אסור לשכוח שחודשי החורף באילת לא מתויירים במיוחד, איך שלא מסתכלים על זה, אנחנו כוח של 750 אנשים בעיר הזו. אם אני אגיע לבית עסק שמפרגן לי בהנחה ואצא מרוצה, זה יתפשט מפה לאוזן. חבר מביא חבר".

תמונת כתבה


תמונת כתבה


אנחנו רק בחיתולים


רסוני מדברת גם בשם דן, יושב הראש, ונאור סגנו, אלה, ראש מדור התרבות, אושרי, ראש מדור הכספים, לור, ראש מדור הרווחה וצחי ראש מדור הספורט, כל אלה הצליחו להרים בעשר אצבעות (70 יהיה מדויק יותר) את מסיבת סוף השנה הענקית עליה מדברת הדר. ממש עם כניסתם לתפקיד, החליטה האגודה להוכיח ולעשות ולא לדבר יותר מדי. ובעזרת בעלי עסקים בעיר שנרתמו לעזרה, הפיקה כאן מסיבה שלא הייתה בעיר כבר מעל חמש שנים, ועדיין אפשר להריח את הסקפטיות באוויר. מאיפה באמת יתחיל השינוי?
"הקמפוס באילת הוא מקום עם פריווילגיה ענקית שאנשים בארץ בקושי מודעים אליה", אומרת רסוני. "אנחנו נמצאים במקום הכי מרוחק על המפה, עם אווירת חופש תמידית. ונכון, חופש לא עוזר ללימודים כי צריך להשקיע, אבל האופי הזה של החופש מאפשר תעסוקה שמתאימה לסטודנטים, שעות נוחות ועבודה לא מחייבת ברמת קריירה, משהו שאפשר להתמודד איתו בזמן לימודים. גם הריחוק הזה מהבית, המשפחה והחברים שבמרכז או בצפון, מאפשר את השקט ללמידה, והאפשרות לקפוץ לים בתוך חמש דקות כדי להירגע בתקופות לחוצות. כל אלה יחד יוצרים יתרון ענק למקום הזה. הקמפוס הוא קטן, וזה גם משמעותי. המרצים שלי יודעים את שמי ומי אני, זה משהו שלא קורה במוסדות לימוד שמכילים 400 סטודנטים בתוך אודיטוריום אחד. שם אין לך שום קשר עם המרצים שלך, ואתה בקושי יכול לשאול שאלות. ועדיין, התואר שאנחנו מקבלים כאן ושם הוא באותה רמה ואיכותי לא פחות. החיסרון היחיד אצלנו זה שאין כאן עדיין מספיק מקצועות לימוד, אבל אם נצליח להראות לאנשים מבחוץ מה יש אצלנו בקמפוס באילת, זה יביא לכאן יותר ויותר סטודנטים, מה שיגרום לפתיחת מקצועות חדשים. אנחנו יכולים רק להמשיך ולגדול, וזה גם חלק נכבד מהמקום שלנו כאגודה. ביום הפתוח, שהתקיים לא מזמן, הצגנו את כל הפריווילגיות שהמקום מייצר, עזרנו לייצר מודעות, והיה לנו חשוב לעשות את זה בתור אגודה ולתת יד לצוות הקמפוס שעשה עבודה מדהימה. העניין הוא שאפשר לעשות כאן המון דברים טובים שלא נוצלו כראוי בשנים האחרונות".

אז מה עשיתם לאחרונה?
"נכנסנו לתפקיד במאי האחרון. שבועיים אחר כך כבר הרמנו מסיבת ענק, עם תקציב לא ממש גדול. היינו צריכים את עזרתם של המון אנשים בעיר, אבל בסופו של דבר שמענו מהמון סטודנטים חוות דעת מעולות. המצב הביטחוני המעורער לאחרונה, יוצר טלטלה בקמפוס, כמו בכל מקום אחר בארץ. הרבה סטודנטים מוקפצים למילואים, ואנחנו שם כדי לתמוך בהם, ולדאוג למועדים נוספים למבחנים ולהשלמת חומרים שהם מפספסים. חלק מהסטודנטים עצרו לחלוטין את המבחנים, כי אלו מתקיימים בבאר שבע במקביל, עיר שלא ממש מתפקדת כרגע. אנחנו נמצאים שם כדי לתת את כל ההסברים והתשובות ולעמוד מאחוריהם. יש לנו עוד שנה שלמה של עבודה. אנחנו רק בחיתולים, תנו לנו סיכוי".

איך משנים תדמית?
"זה מתחלק לעשייה פנימית ולעשייה חיצונית, ויש לזה המון אספקטים. בראש ובראשונה אנחנו לא מפזרים הבטחות באוויר. חשוב לנו לתת מענה אמיתי לכל מי שפונה אלינו באיזה שהוא צורך, ולא לבטל אותו ב'זה בטיפול'. האג'נדה היא ליצור בקרב הסטודנטים את הכוח שמגיע לנו בתור קבוצה. שבעלי עסקים ואנשים בעיר יבינו, שיש לנו השפעה, שכדאי לפרגן לנו, ולעבוד איתנו בשיתוף פעולה, ושסטודנטים מבחוץ יראו את העשייה שלנו וייקחו את זה בחשבון בתוך שק השיקולים היכן ללמוד. המסיבה הזו שאני מזכירה הייתה רק נקודת הפתיחה, אבל היא נתנה לנו המון כוח, כי שמענו הרבה פידבקים חיוביים במסדרונות הקמפוס, קראנו עשרות פוסטים חיוביים בפייסבוק ונתקלנו לא פעם באמירה 'סוף סוף אני מבין למה אני משלם דמי רווחה ולאן הכסף שלי הולך'. זה נהדר לשמוע את זה בין השורות ובדרך אגב, ולאו דווקא כמחמאה ישירה".

מה התוכניות להמשך השנה?
"יש לנו המון תוכניות אבל אנחנו נזהרים לא להבטיח, יש לפנינו דרך ארוכה. עכשיו אנחנו בפגרת קיץ, אבל בתחילת השנה אנחנו חוזרים לתפקוד מלא ומתחילים לעבוד על אירוע פתיחת שנה, בשיתוף העירייה, ועוד כמה פרויקטים שאנחנו כבר חושבים עליהם".

למשל?
"כרטיסי הסטודנט המגנטיים, שאף סטודנט לא באמת משתמש בהם. בודדים בתי העסק שיש בהם הנחה מיוחדת לסטודנטים, בנפרד מההנחה הרגילה של תושבי אילת. חשוב לנו שיהיה שימוש אמיתי לכרטיס הזה, ושתהיה הכרה בכוח המיוחד שלנו".

תמונת כתבה


יש לכם את הדרך לעשות את כל הדברים האלה?
"בשלב זה אנחנו דואגים לתעודת ניהול תקין, שתאפשר לנו לגייס תרומות. משנת 2008 לא הייתה תעודת ניהול תקין, וזה קצת מעכב אותנו, כי צריך להגיש קלסרים אחורה עד 2008 כדי לסיים את הפרוצדורה הזו, אבל אנחנו שם, ואני מאמינה שנקבל את האישור ממש בקרוב".

חדשות אילת