וליד מוחמד דאדו טען תחילה כי אינו קשור לניסיון האונס. כשטביעות אצבע שלו נמצאו בזירה, טען כי רק רצה לשדוד את הצעירה האילתית וניסיון האונס הוא פרי דמיונה. לבסוף, הודה בעובדות כתב האישום. הפרקליטות הסבירה כי הגיעה עמו להסדר טיעון והסכימה להאשימו רק במעשה מגונה, כדי לחסוך לצעירה את העדות בבית המשפט. בא כוחו של הנאשם ביקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר של שנה לכל היותר, כדי שיוכל לשוב לעבודתו באילת ולפרנס את משפחתו בסודן
